חרדים, לפיד, כחלון, אבל גם סביר ממשלת אחדות לאומית בראשותו. שוב תלוי במספר המנדטים. כמובן שהעבודה צריכה קודם לקבל יותר מנדטים מהליכוד, וכנראה גם לא רק באחד ביותר.
לא יצליח להקים ממשלה כזו, וממשלת אחדות תהייה מקסימום בראשות ביבי גם אם למחנה הציוני יהיו יותר קולות. קשה לי לראות תסריט בו ביבי לא ראש הממשלה הבא.
שוב אנחנו רואים רק את הסקרים, ולפי רובם זה תסריט שקשה יהיה ליישם, אבל אני חושב שהליכוד נוטים לקבל בסקרים יותר מבמציאות, ויש עוד הרבה מתלבטים. עכשיו זה הכל ספקולציות.
הייתי מוציא את כחלון (טרכנברג כבר משוריין לתפקיד שר האוצר) ושם במקומו את מרץ והרשימה המשותפת של הערבים. זה לדעתי יותר סביר שייקרה
לדעתי במקרה "הטוב", כלומר מהצד של תומכי המחנה הציוני, תהיה ממשלת אחדות בראשות ביבי. בשביל שבוז'י יקים קואליציה הוא צריך לנצח את הליכוד (סביר), להביא את כחלון (סביר), לחבר בין שתי מפלגות של החרדים למרץ ולפיד... בהצלחה... בשביל ממשלת אחדות עם רוטציה או בראשותו ביבי צריך להסכים ולא תהייה לו סיבה. אחרי שבוז'י ייכשל והוא יקבל את ההזדמנות הוא יוכל לפנות למחנה הציוני לממשלת אחדות מעמדה של כוח כי יש לו אופציות אחרות. ברור שהכל ספקולציות כרגע, אבל איך שאני רואה את הדברים התסריט החיובי הסביר למחנה הציוני הוא שחזור של קדימה ולבני מול ביבי. שי, "הרשימה המשותפת" לא תהייה בממשלה, אולי סיעה אחת מתוכה וגם זה מאוד מאוד מאוד מאוד לא סביר.
תבדיל בין מפלגות ממליצות למלפלגות שנכנסות לקואליציה. הרשימה העברית יכולה להמליץ וגם ברוך מרזל יכול להמליץ אבל זה לא אומר שהם נכנסות לקואליציות. כרגע כולם יוצאים בהצהרות שהם לא ממליצים על אף אחד. אם תלכו לפי מה שאתם שומעים בתקשורת, אף אחד לא יכול להקים ממשלה וריבלין יצטרך להמליץ על עצמו. ועכשיו שחזרנו למציאות, הערבים רמזו די בברור שהמטרה הראשונה היא להחליף את ביבי ואחר כך את זה שיבוא אחריו, אבל קודם להחליף את ביבי. הם ימליצו נגד ביבי ולכן קאריק צודק, זה נשאר תלוי בכחלון (וגם דרעי שידע לנווט הכל ויותר חכם מכולם שם בין מפלגות המרכז). בוז'י יכניס את החרדים וישאיר את מרצ בחוץ. כל עוד הוא לא מקים ממשלת שמאל מוצהרת אז זה פותח להרבה מפלגות את הדרך פנימה.
כמה זה אירוני, שמפלגת שמאל שדוגלת בכל הוויתורים האפשריים מבחינתנו, לא הצליחה להגיע להסכם טכני ושולי מול המפלגות הערביות?
יש הבדלים אידיאולגים גדולים בניהן אם קראת את קווי היסוד של המפלגות (בעיקר ברצונה של אחת במדינה יהודית דמוקרטית והשניה מדינת כל אזרחיה, זה הבדל עצום).
איך אפשר? הרשימה המשותפת היא ייצור כלאיים שלא קיים כנראה באף מקום בעולם. לצד פרלמנטריים מתונים וטובים כמו אודה ודב חנין יש שם מוצבי חמאס קדמיים כמו זועבי וזחאלקה. מה שיש שם מקביל למפלגה משותפת של, נגיד - דרעי, לפיד, גלאון וביבי. אין שם הסכמה על כלום ושום דבר. ואחרי הבחירות הם התפרקו לרסיסים שהם היו לפני (רעם תעל, בלד, חדש וכו'..)
מרצ היא כנראה סרבנית שלום שלא היתה מוכנה להניח הצעה אמיצה על השולחן... לגבי הרכבי הקואליציות - גם עם כחלון אין לבוז'י ממשלה. הסיכוי היחיד שלו זה אם נתניהו בוגד בבוחריו ומצרף אותו לממשלת "אחדות". כל תסריט אחר פשוט לא עובד על פי הסקרים כיום. אם המפלגה הערבית ממליצה על בוז'י ומאפשרת לו להקים ממשלת מיעוט (וגם זה בלי בל"ד שלא ימליצו עליו), אז ליברמן לא יהיה מוכן לשבת בממשלה שכזו.
לא צריך את ליברמן (וגם לא יקרה אסון אם ישאר בחוץ, אם להיות עדין). המחנה הציוני, מרצ, לפיד, כחלון והחרדים-אמור להיות בסביבות ה-64 מנדטים, אם אלי ישי לא עובר את אחוז החסימה אז אפילו יותר. וכן, לדעתי לפיד והחרדים יסכימו לשבת זה לצד זה, המכשול העיקרי זה לרתום את כחלון.
למרות כל הסקרים הדי מאוזנים, ביום הבחירות תמיד יש לפחות הפתעה אחת (לפיד בקודמות עם ניבוי של 14-15 מנדטים מקבל 21 מנדטים). לכו תדעו - מרץ פתאום עם 9 מנדטים (או לא עוברת..), לפיד שוב מזנק ל-20, הערביות עם 16-17, ש"ס שיכולה פתאום להתרומם לדו ספרתי, פער של 3-4 מנדטים לטובת מחנ"צ/ליכוד... אלו דברים שיכולים להתקיים. אני מהמר על הפתעה אחת משמעותית - הכיוון שלי זה לפיד שיגרוף שוב באיזור ה-20 או הערביות שיטוסו ל16-17-18 (הפוטנציאל שם מאוד גדול, כרגע להבנתי רק 60 אחוז מהציבור הערבי מצביע. מספיק שהם ידחפו עוד 15 אחוז לקלפי והם שם).