הם דיברנו על קבוצות מאנגליה. ואל תדאג שבוע הבא זה נראה אחרת בבקשה בבקשה תבוא לראות אותנו שוב ותגיב בדיון! איך אני מת על השמחה לאיד והקטנות שאנשים אוהבים להכניס בפורום הזה. משהו. כאילו מישהו הולך להתווכח עם הבנאדם שאנחנו כן טובים בחודשיים האחרונים והוא טועה.
שמחה לאיד על כך שהמאמן האהוב עליי, שמחזיק בסגל שאני אישית אוהב את רובו ומאמן בקבוצה שיש חיבה אליה, הפסיד. תהיה בריא. והתווכחו איתי על זה כבר אגב.
לא על החגיגה, אם זה אין לי בעיה. על הלכלוכים שלו לפני המשחק, דיבורים חסרי כבוד, על כך שבכל המשחק יצר פרובוקציות על ימין ועל שמאל.
אין לי מושג מה הוא אמר לפני המשחק (אולי זה באמת היה מגעיל, לא יודע) אבל לבוא אליו בטענות על פרובוקציות זה קצת מוזר. זה היה משחק מאוד מלוכלך מרגע שזלאטן הורחק, שחקנים משתי הקבוצות עשו כל מה שרק אפשר כדי לנסות להוציא עוד כרטיסים מהשופט. לא נראה לי שההתנהגות שלו הייתה יוצאת דופן או חריגה בהתחשב במה שהלך על המגרש.
ולואיז שיחק בצ'לסי לפני כן, כך שמן הסתם אוהדי צ'לסי יתעצבנו עליו יותר. אמוציות, סנטימנטים, זה כדורגל.
הפסדנו, זה בעיקר מה שמעניין. פסז' לא אישיו כי בלי קשר אנחנו צריכים להראות טוב יותר, עיניינים הלכו לכיוון שלנו ולא הייתה סיבה לפקשש את זה. הדחה מאוד מאכזבת, מאוד לא מקובלת, ומאוד כואבת.
מה כואב? באמת מעניין אותי, כאילו אני המשוגע היחיד שלא מוצא ריגוש במפעל הזה? אני מרגיש שבתור אוהד צ׳לסי מיציתי אותו מכל כיוון אפשרי. אני עדיין בטוח שאנחנו יותר טובים מהם ביום נורמלי, זה הדבר המעצבן כי עכשיו אין אפשרות לתקן את הרושם.
אני לא כל כך מבין את נושא הריגוש: לכל תואר יש פג תוקף של תואר או שניים? אתה מדבר כאילו צ'לסי זוכה כל שנה באליפות אירופה. אני כאוהד מעוניין כל שנה לזכות בתואר וגם לא כ"כ חשוב לי איך. (ברור שהאופטימלי זה לשחק יפה, אבל המטרה מקדשת את האמצעים מבחינתי). וכל הדחה של הקבוצה שלי מתקבלת אצלי באכזבה ופיספוס.
לא הבנת אותי, המפעל עצמו הוא מה שלא מרגש לא הזכיה בו. זה מאכזב שעפנו אבל גם לא בניתי וחשבתי שנזכה אז זה לא מרגיש לי כמו פספוס גדול, כולה שמינית גמר. עונה שעברה מול אתלטיקו זה היה פספוס מבאס.
זה לא היה פספוס כי הפסדנו לקבוצה הרבה יותר טובה מאיתנו. לגבי פאריז, קשה לומר שהיא הרבה יותר טובה מצ'לסי, אבל כשמוריניו בוחר בסגנון משחק שמרני, כשחקני המפתח שחוקים וחלק גדול מהסגל מתקשה להתעלות במשחקים חשובים אז לא מגיע לנו להמשיך במפעל הזה, ומבחינתי זה פספוס הרבה יותר גדול.
לגבי המפעל בכלליות אני מסכים. אני חושב שהאופטימלי למפעל כזה כדי לשמור על רמתו הגבוהה זה 16 קבוצות בלבד. יש כאן יותר מדי קבוצות מיותרות שלא תורמות דבר מלבד להיות שק חבטות שבטח לא מוסיף כבוד. כמו שהיורו לא אמור לגדול ל-24 נבחרות, כך גם 32 קבוצות בצ'מפיונס זה הרבה הרבה מעבר למה שאמור להיות ולשמור על רמה גבוהה. ברור לי ששם המשחק זה כסף ולכן אין סיכוי שהמפעל יצומצם, אבל משנה לשנה אני שומע על עוד ועוד אנשים שמאסו בצ'מפיונס. אני אישית כבר שנים לא רואה משחקים, אולי פה ושם בשלבים הממש מאוחרים.
נעשה סדר, אם אתה שואל אותי אני חד משמעית מעדיף אליפות על פני ליגת האלופות. אבל, במפעל כזה, שאנחנו פוגשים קבוצות בהרבה הרבה יותר טובות ממה שיש לנו בליגה, כן יש ציפייה וכן יש ריגוש. זה המקום שלנו להוכיח לעצמנו מי אנחנו ומה אנחנו שווים, זה כן מפעל עם יוקרה בעיניי, וכן מפעל שיש אליו ציפייה. שנה שעברה מיצינו ועפנו לקבוצה עדיפה, השנה עפנו לקבוצה פחות טובה, אך ורק באשמתנו.
דוקא אין לי בעיה מיוחדת עם שלב הבתים למרות שהוא לא מושלם, הקבוצות החלשות מקבלות במה ובמילא עפות תוך זמן קצר, מה שלדעתי מוצה קצת זה דוקא המפגשים בין הגדולות שחוזרים על עצמם, כשאני גם חושב שזה שהמפעל משוחק כל שנה קצת מוריד מהתואר הזה של אלופת אירופה. לא שאני מציע לשנות את זה לפעם בכמה שנים, זה לא הגיוני. לגבי אתלטיקו ואתמול, אתמול זה היה שמינית גמר, ועם איך שנראינו בצמד המשחקים מה כבר הסיכוי להגיע ככה לגמר. אתלטיקו היתה טובה מאיתנו בהרבה אבל היינו כבר ב1-0 בבית וכרטיס לגמר, וזה גם היה הצ׳אנס האחרון שלנו לתואר.
אז דווקא פה אני חושב שהצימצום יעזור. קודם כל, שאלופת אירופה באמת תהיה אחת מאלופות הליגה. זה די אידיוטי שליברפול זוכה בצ'מפיונס אבל מסיימת רביעית באנגליה. דבר שני, גם חשיפה של קטנות לא אמורה לבוא על חשבון איכות הטורניר כאשר זה מה שקורה בפועל. שחטאר שהצליחה להעפיל לנוקאאוט, מקבלת שביעייה מבאיירן. מבחינתי זה הרבה יותר משעמם מאשר עוד מפגש של צ'לסי - פ.ס.ז'.