זה בכלל לא משנה, הנושא של מדינה אחת או שתי מדינות לא היה הופך להיות רלוונטי גם אם הרצוג היה נבחר. אפילו המרכז-שמאל לא היה רואה לנכון לראות באבו-מאזן פרטנר, בטח כשידוע לכל שברגע שיהיו בחירות ברשות חמאס ישתלט על כס השלטון.
אפשר עדיין להגיד שביבי יכול לבנות קואליציה עם לפיד בלי כחלון, אבל זה יהיה די מטופש ודי ברור שזה הסנריו הפחות ריאלי. מה גם שכחלון עצמו לא קם בשביל לשבת באופוזיציה. וחוץ מרצון לראות את כחלון בממשלה, במקרה הזה מה שעוד מעניין אותי לראות זה את רמת האמינות של לפיד, האם ישב בממשלת נתינהו לאחר שהכפיש אותו כל כך הרבה ויראה שיותר חשוב לו הכיסא, או שילך לאופוזיציה.
כן! אני לא מאמין שיש לו באמת איזו אג'נדה, (לפחות זה לא נראה ככה). Mellow 29 ציפי לבני לא עושה פליק פלאק לאחור לימין ולשמאל בכל מערכת בחירות. פעם אחת היא עברה מהימין למרכז-שמאל כשהיא עברה לקדימה וכל שאר הקפיצות שלה היו בתוך הגוש, ככה שהעמדות שלה השתנו רק פעם אחת.
מה שאתה כותב רק מוכיח עד כמה בכל מה שקשור למדיניות כלפי הפלסטינים מדובר בלא פחות מגאון. כל מה שזוכרים מהנאום הזה זה "2 מדינות ל2 עמים". מה שלא זוכרים זה שהוא התנה את זה ב1001 תנאים (מדינה פלסטינית מפורזת, הכרה במדינה יהודית, ירושלים מאוחדת, פליטים לא יחזרו). שזה בעצם לזרוק את הכדור למגרש של אבו מאזן ולחכות שהוא ייתן גול עצמי, מה שתמיד קורה. זה מה שמבדיל אותו מאידיוט כמו בנט שרק נוהם, מתלהם ונובח.
ביבי אם הוא באמת אכפת לו מהמדינה יכול להקים ממשלה עם לפיד עם כחלון עם בנט ועם ליברמן אבל הוא מעדיף את שותפיו הטבעיים כהגדרתו מה שאומר שבעצם הוא חושב שהחרדים הם שותפיו הטבעיים דבר דיי מוזר לאור העובדה שהוא אתאיסט אבל מה אני מבין...
מה גאוני בזה שעכשיו הוא חוזר בו ואומר שהוא לא מכיר במדינה פלסטינית? מה גאוני בזה שהוא אפילו לא ניסה לנהל משא ומתן כנה ואמיתי אלא רק לדבר על משא ומתן אבל בפועל לא עשה כלו בכיוון ופתאום החליט לשנות כיוון על מנת להבחר... אם הוא לא היה בפאניקה בסקרים שגם בליכוד אמרו שיש פער לטובת המחנה הציוני הוא לא היה מזכיר את הפלסטינים והיה ממשיך לדבר על איראן... דיי ברור שרוב מה שקרה לטובת הליכוד וביבי במיוחד התרחש החל מיום חמישי ממתי שביבי החל להכנס לסביבי ראיונות והזכיר שהוא נגד מדינה פלסטינית וכו'. ואגב אתה מודה בעצם שביבי שקרן שהוא בעצם הציב את התנאים כדיי להכשיל את אבו מאזן, כי אם הוא היה ממשיך לומר שהוא רוצה את זה אבל שהתנאים שלו יתממשו אז הוא היה יוצא מלך הרבה יותר בעיניי, אבל ברגע שהוא מזגזג הוא מוכיח לי שהוא שקרן. ולגביי בנט, הוא אומנם נובח אבל לו לפחות יש תוכנית, מה התוכנית של הליכוד אני שב ושואל? לספח את שטחי C ולאזרח 100 אלף פלסטינים, להחיל את החוק על כל יהודה ושומרון ולספח 3 מיליון? לא לעשות כלום? כן לנסות להגיע לשלום? מה האג'נדה בנושא הזה? אג'נדה אחת ויחידה? מה בדיוק התוכנית של הליכוד? לבנט יש אג'נדה לפחות גם אם הוא נובח, לביבי אין, לביבי יש אג'נדה יחידה, הוא רוצה להשאר בכיסא ראש הממשלה...
מה זאת אומרת לא ניסה? הוא לא הקפיא בנייה ל10 חודשים? הוא לא שיחרר מאות אסירים כתנאים מקדימים למו"מ הזה (משהו שאני שונא אותו מאוד בגללו)? חחחח הרגת אותי. "מודה". ברור שהוא שקרן! וברור שהוא הציב את התנאים כדי להכשיל את אבו-מאזן. ביבי מתנגד למדינה פלסטינית בדיוק כמו בנט, אני לא רואה סיכוי שהוא חותם על איזשהו הסכם שמחלק את ארץ ישראל. זה תמיד היה וזה תמיד יהיה. אבל הוא מבין את כללי המשחק יותר טוב מכולם. הוא מבין שהכבוד הערבי המזוין לא יאפשר להם באמת להכיר במדינה יהודית ולוותר על ירושלים. אז הוא אמר את מה שאובאמה והאירופאים רצו לשמוע, והתוצאות אותן התוצאות. בדיוק מה שבנט לא מסוגל להבין. כן, לא לעשות כלום, כי יותר מידי מה לעשות אין כשהצד השני לא מעוניין בשום הסכם איתך. כמו שאמר משה דיין: מחכים לטלפון מהערבים.
יש הרבה סיבות לכך שהמחנה הלאומי ניצח את הבחירות הללו. אנסה להתמקד במרכזיות שבהן: א. רצון העם. מסתבר שרוב אזרחי מדינת ישראל מאמינים בדרכו של בנימין נתניהו וחושבים שהוא טוב למדינת ישראל ושהוא מתמרן בתבונה בין שלל האתגרים הניצבים בפני מדינתנו. בנימין נתניהו הוא האייל גולן של הפוליטיקה: אפשר לתייג אותו בצורה שטחית בגלל כל מיני סממנים חיצוניים, אבל זה לא יספר את הסיפור סביב האיש. ב. קמפיין גרוע, אולי הגרוע ביותר אי פעם, של השמאל. מפלגה לא יכולה לנהל קמפיין שלהם סביב העובדה ש"היא לא בנימין נתניהו", כי כמו שהיא לא בנימין נתניהו, היא גם לא עודד מכנס, דידי הררי או טנצר המניאק. זה עדיין לא ישכנע את המצביע המתלבט לבחור בה. והכי גרוע מצידם היה לזגזג עם המזגזגת. החלטתם להתאחד עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה וצרפתם ח"כ שזגזגה ובגדה 3 פעמים בציבור הבוחרים שלה - דיינו. הפכתם אותה למספר 2 ברשימה שלכם ואפילו הבטחתם לה רוטציה במידה ותיבחרו - דיינו. התקשורת המגוייסת (זה יהיה הסעיף הבא) יישרה אתכם קו וקידמה את המהלך והציגה אותו כצעד אמיץ ומתפשר של הצדדים שאיחדו כוחות למען המטרה הנשגבת להחליף את השלטון, מאיפה פתאום אתם מוציאים ברווז עתונאי שייתכן וכלל לא תהיה רוטציה? איך פחות מ-48 שעות לפני שהמצביעים יוצאים לקלפי אתם מהרהרים בקול רם על ההחלטה שהייתה אמורה להיות עמוד האש בקמפיין שלכם? ג. מחאה כנגד התקשורת המגוייסת. הרבה אנשים (להערכתי, 2 מנדטים) שהצביעו 'מחל' כלל לא ראו את בנימין נתניהו מול העיניים, אלא את הפרשנים ואנשי התקשורת המוטים, והרגישו ש'מחל' זהו פתק המחאה שלהם נגד הסיקור הלא הוגן בתקשורת.
לא מסכים לגביי ב', זה לא שהקמפיין של ביבי היה יותר טוב, היה לו קמפיין גרוע אף יותר, אני מסכים שהקמפיין של המחנה הציוני יכל להיות יותר מוחץ ומשפיע אבל לא זאת הסיבה להפסד. הסיבה העיקרית לדעתי זה הכניסה של נתניהו בימים האחרונים לראיונות וזה שהוא לחץ על הבוחרים שלו והפחיד אותם מעליית השמאל האפשרית, תוסיף לזה את ג' ואת א' או חלק מזה והנה לך הבחירות.
לגבי קמפיין השמאל, לדעתי זו חוכמה בדיעבד. מערכון הקופירייטרים בארץ נהדרת היה מדויק יחסית: למכור את בוז'י כראש ממשלה פוטנציאלי as is היה קשה מאוד. למכור אותו - כדמות נייטרלית יחסית, כמעט עלומה, בפוליטיקה הישראלית - כאנטי ביבי זה מה שהפך אותו, לפחות במובן מסוים ולתקופה מסוימת, לאלטרנטיבה. כשבמקביל ביבי צוחק על ערבים, הומואים, ועדים ועושה את כל הטעיות האפשריות (עד היומיים האחרונים) כנראה שקמפיין טוב או רע הולך רק מרחק מסוים.
איך הגעת למסקנה שרוב אזרחי ישראל מאמינים בדרכו של נתניהו? בוא נראה:ליכוד+בית יהודי+ישראל ביתנו=44 מנדטים 44 מנדטים זה רוב העם?
אכן, אולי קצת מוגזם לומר שרוב האזרחים מאמינים בדרכו של נתניהו. כן נכון לומר שהציבור רוצה אותו כראש ממשלה הרבה יותר מכל מועמד אחר - זה בא לידי ביטוי גם בכל הסקרים וגם בתוצאות האמת. מאמר בוואלה שבו כל מילה פשוט זהב, מעולם אף אחד לא ניסח זאת טוב יותר.
פשוט פנטסטי. אם בקשת הסליחה הזאת באמת תבוא לידי ביטוי בבחירות הבאות אז אני מסיר את הכובע בפני מצביעי ביבי, היה לגמרי שווה את זה.