מנצ'סטר יונייטד 2014/15

ועוד שיא שהוא קרוב לשבור-שיא הכיבושים לשחקן במגרש אחד, עוד שער אחד באולד טראפורד והוא משתווה לכמות של שירר בסיינט ג'יימס'ס פארק (נדמה לי שכרגע זה 96-95). כולם אגב לטובת יונייטד, הביקורים שלו במדי אברטון היו עקרים (למרות שבאחד מהם, ביום כיפור 2002, היה לו מבצע סולו יפה שכמעט הסתיים בשער. המשחק האגדי שנגמר 3-0 לנו אחרי שבדקה ה-87 עוד היה 0-0).

 

מדווח שברצלונה בחרה בהררה כיורש ארוך-טווח לצ'אבי. אם זה נכון אז אפשר להתחיל להיפרד ממנו, הקבוצות האלה בסופו של דבר משיגות את מי שהן רוצות, גם אם זה אומר לשכנע את השחקן לעשות שביתה איטלקית, להורות לו להגיד שאנחנו מתייחסים אליו כמו לעבד, לנצל את הנבחרת הספרדית כדי להפעיל עליו לחץ פיזי מתון-הכל הולך אצל השתיים האלה. מה שעומד לטובתנו זה שלברצלונה יש אמברגו העברות, אבל גם את זה אני מאמין שאפשר לפתור. למשל: מועדון-נפט כלשהו קונה את הררה, משאיל אותו לברצלונה, ואז ב-2016 בארסה קונים אותו בדיוק באותו הסכום.

עם כל היתרונות בלבסס את הקבוצה על ספרדים, יש גם חסרונות וזה העיקרי שבהם.

 

אם השחקן יבין שזה בשביל לעבור לברצלונה בסופו של דבר למנצסטר יונייטד אין שום דרך למנוע את זה.

 

בדיוק. עברנו את זה עם רונאלדו, ארסנל עברה את זה עם ססק, ליברפול עם מסצ'ראנו, אין לנו שום יכולת להתמודד עם שתי הענקיות על שחקן. להפך, האנגליות הפכו לפח זבל של השחקנים שהן כבר לא צריכות-די מאריה, אוזיל, ססק, סאנצ'ז וכו'.

 

אז אולי נהנה ממנו גם בעונה הבאה, ואז הוא יעזוב. עדיין זה לא תענוג גדול.

 

מבחינת שחקנים ההבדל בין ליברפול ליונייטד הוא הבדל קטן יחסית להבדל בין יונייטד לברצלונה ולריאל מדריד. אין מה לעשות.
היום בהחלט כל שחקן שואף לשחק ב 2 הקבוצות האלו, זו המציאות.

 

כשמדובר בשחקנים בריטיים, אירים, הולנדים או סקנדינבים-אולי עדיין הכדורגל האנגלי ויונייטד זה פסגת השאיפות, גם זה לא בטוח כבר עם החשיפה הגדלה לכדורגל הספרדי. אבל כשמדובר בספרדים, פורטוגזים או דרום אמריקאים, זה קרב אבוד. התקווה היחידה היא שיתגלה שהררה הוא בעצם לאומן באסקי שלא מוכן לשתף פעולה עם הקבוצה של פרנקו או עם הקטלונים. אבל תסתכלו עליו רגע, בן אדם כל כך חמוד יכול להיות לאומן?