גווארדיולה לא נראה לי באמת רלוונטי. עד שהוא לא ייכשל אין שום סיבה שהוא לא יאמן במקום שלא שייך לטופ של הטופ, קרי: מועדון עם מסורת, עם בסיס מקצועי טוב ועם כסף לבזבז. לא סתם הוא בחר בבאיירן מינכן, ולא סתם יש לא מעט ספוקלציות שהוא יגיע ליונייטד אחרי שואן חאל יבנה עבורו את הקבוצה. הוא גם כבר אמר בעבר שהוא ישמח מאוד לאמן במועדון כמו יונייטד. אנצ׳לוטי כרגע הרבה יותר רלוונטי, אבל הוא אף פעם לא היה מאמן שהיה צריך לבנות את הקבוצה מחדש, ולכן לא בטוח שהוא האיש הנכון לסיטי. אבל כאן גם נכנס לתמונה בגירסטיין שלא מקבל מספיק ״קרדיט״ על הכישלון של סיטי כמו פלגריני.
אני הייתי מנסה את ז'ורז'ה חסוס מבנפיקה, בנפיקה שלו לפחות בעונותיה הקודמות (העונה לא ראיתי אותה) קבוצה תוססת, נלחמת, לוחצת.. מה שהם צריכים לדעתי. בעיה יחידה שהוא יצר לעצמו שם של לוזר עם שני הפסדים בגמר הליגה האירופית והפסד אליפות מול פורטו ברגע האחרון לפני שנתיים.
סיטי היא ללא ספק חלק משמעותי בסיפור, אבל אי אפשר להתעלם ממה שקרה ביונייטד. ארבעה משחקים רצופים שאנחנו רואים כדורגל ממש טוב. בוודאי שיש עוד מקום לשיפורים, לתיאום טוב יותר, לייצוב של הגנה שגם במשחקים האחרונים ממשיכה להשתנות. אבל מי שרואה את יונייטד בקביעות יודע שלא רק שזה שינוי עצום לעומת מה שראינו כל העונה, למעט מחצית פה או משחק שם, אלא גם שונה מדברים שראינו לאורך תקופות ארוכות בשנים האחרונות, גם עם פרגוסון. זה כדורגל אחר וזה באמת בסיס נהדר לבנות עליו - בדיוק, בדיוק, מה שרצינו לראות העונה. דרך חדשה.
עכשיו צריך להתמקד עוד יותר(במשחקיות של יונייטד) במשחק הלחץ שלהם.. הם צריכים לשלוח יותר שחקנים קדימה וללמוד להפעיל לחץ יותר יעיל על היריבה.. כמו בדקות הראשונות של סיטי שיכלה לגמור עניין כבר אז.
נכון מאוד, אבל שם היה מדובר במאמן שהוכיח שהוא בונה קבוצות גדולות במועדון בהדרגתיות(למרות שב- 2006 כבר היו קולות שפרגי גמר את הסוס ועבר זמנו, למרות שהוא סך הכל במקרה הגרוע ובעונה לא ממש טובה, סיים שלישי). פה יונייטד עברה זעזוע גדול ועונת התרסקות ובא מאמן חדש שלך תדע איך הסתדר. קרה דבר אחד בסיסי - ואן חאל חזר להיות ואן חאל מהתקופות הגדולות ואז קרה השינוי. אם כבר למדנו דבר אחד שיונייטד של העונה לא קשורה לשום לו"ז בתקופה זו או אחרת אלא בעיקר להתנהלות של ואן חאל. כששחקנים יצירתיים יובשו ורוני הוגלה לקישור, אז המאמן הפריע לקבוצה והיה קשה מול כולם, וכשהשחקנים היצירתיים הוצבו בעמדות שלהם ורוני בהתקפה, העסק התחיל להתחבר והתחילו רעיונות טובים בהתקפה ואז מנצחים קבוצות במאבק ישיר על הצ'מפיונס ברצף.
יובשו בצדק, השתפרו וחזרו טובים יותר כי הם מבינים איפה טעו. הררה למשל הבין שואן חאל אוהב החזקת כדור והוא כבר כמעט ולא מאבד כדורים. היום הוא הזכיר לי הג'ינג'י הקטן עם איך שהוא התמודד מול טורה ופרננדיניו. בשבת יהיה מעניין מול הקישור הטוב בליגה.
הלוואי שנימני היה מפרשן יותר, הוא לא משהו מיוחד, אבל הוא פשוט לא מעצבן, לא מתאמץ מספיק בשביל לעצבן או בשביל לבוא עם הצהרות ו'עובדות' לא נכונות מהיסוד. עם זלצר וניר לוין אני לפעמים מעביר למיוט כשהם מתחילים לדבר מרוב הקשקשת והחוסר מושג שלהם.
באמת עדיף שיתמקד בליגה האנגלית כי בשידורי הליגה שלנו תמיד אתה מנסה להזכר איזה שחקנים על המגרש הוא מייצג
מה מה מה? הוא עילג בצורה קיצונית. התחיל מג'ורדן אנדרסון וגמר בג'ורדן איה-ב(a-ye-b, ועוד במלעיל). זה כשלעצמו מספיק כדי להפוך אותו למעצבן מאוד.
שלא לדבר על זה שזה דיי ברור שהוא לא צופה בליגה האנגלית (לפחות לא בליברפול). "לסטרלינג יש בעיטה מצוינת", "אלן יודע להצטרף מצוין להתקפה"...
גם אני שמתי לב לקטע עם אייב אבל זה באמת שטויות מבחינתי ביחס לאלטרנטיבות והקטעים שלהם... אבל יש מצב שזה רק אני ואני סתם לא סובל אותם.
אני רוצה כבר מעכשיו להודות לצ'רלטון הבני זונות שאת משחק חצי הגמר שלנו יעבירו כשידור משולב עם המשחק המרתק של טוטנהאם - ניוקאסל.
