בגלל החלטה אידיוטית של בן גוריון בזמנו למעשה משך עשרות שנים לא זוכרים את הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה ונראה כאילו העם היהודי רק הלך כצאן לטבח. גם בבתי הספר בהקשר הזה מקסימום מלמדים את התרומה של הישוב היהודי בא"י למלחמה, שהייתה פשוט אפסית לכל הדעות. מצב זה מעוות מיסודו. ynet היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש - יהדות
אלכס, לא אגיד שאין משהו בדבריך ובכל זאת למרות שמציינים את יום השואה בפרוש עם הגבורה כיום השואה והגבורה, רוב היהודים בכל זאת הלכו כצאן לטבח. מה גם שבזמנו בשנות ה 50 ידעו עדיין מעט מאוד בנושא השואה כי עוד חייו בהדחקה בארץ ורק לקראת שנות ה 60 התחילו לאסוף עדויות ולבנות את הפאזל של כל מה שהלך שם. קשה לשפוט את בן גוריון בעת ההיא על ההחלטות ויותר ראוי אם כבר, לשנות דברים ברגע שמקבלים יותר מידע היסטורי.
מלמדים ומספרים רק את הסיפורים של מי שרד או נרצח בגטו או מחנה ריכוז. אין שום מודעות ליותר ממיליון יהודים שלחמו במלחמה וגם אלה שעמלו במפעלי נשק בעורף(בברה"מ הרוב המוחלט של מנהלים של מפעלי הנשק היו יהודים). רק בשנות התשעים עם העליה מברה"מ התחילו להגיע הוטרנים עם המדליות וביוזמתם ציינו את יום הניצחון על הנאצים ועדיין כל שנה יש התעלמות מוחלטת מהצד הזה של העם שלנו. כמעט אף אחד לא מכיר את חלקם של היהודים בניצחון על הנאצים. בנרטיב הישראלי החלק הפעיל בלחימה מסתכם בבריגדות של הישוב היהודי, חנה סנש ומרד גטו ורשה שזה חלקיק קטן ביותר מכל התמונה. בן גוריון רצה שיראו אותנו רק כעם קטן ומסכן שרק ניסה לשרוד במחנות ריכוז. הוא עיוות את התמונה.
היה לזה שימוש פוליטי ואפילו רווח בלא מעט מקומות בתחושה שניסו להעביר לעולם שאנחנו קורבן קטן ומסכן. בתחילת דרכנו כמדינה קטנה זה אולי אפילו היה חשוב אם השתמשו בזה ומסתבר שעד היום משתמשים בזה לא מעט ולחלק מהישראלים (כמותך למשל) זה כבר נמאס ואני לגמרי מבין, בצדק. אז אולי לזמן בן גוריון זה היה מתקבל על הדעת בגלל כל הנסיבות אבל היום אחרי שכל העדויות נאספו ופורסמו אז ייתכן וראוי לצייר את התמונה מעט מדוייק יותר.
חלקם של היהודים בלחימה הוא בעיקר בצד הסובייטי, ואותם יהודים כדמויות פחות מייצגים יהודים, אלא את הצבא הסובייטי, וגם פחות את השואה, אלא את מלחמת העולם השנייה בכללותה. הם לא לחמו כי הם יהודים ולא ניהלו מפעלים כי הם יהודים. אגב, גם סיפור חנה סנש למשל לא ממש קשור לשואה עצמה, וגם כשמלמדים את הנושא הזה ועל הבריגדות היהודיות בכלל, זה לא תחת הטייטל של זכרון השואה, אלא ההתיישבות היהודית בארץ ישראל וכד'. לחימה יהודית הקשורה יותר לשואה דווקא כן מזכירים ומלמדים בישראל - פרטיזנים יהודים, מרי בגטאות וכד', והתאריך שנבחר לציון יום השואה אפילו מחזק את זה. יום השואה נועד לציון השואה ולא מלחמת העולם השנייה. יכול להיות שגיבורי המלחמה צריכים לזכות ליותר כבוד והנצחה בישראל, אבל זה לא קשור ליום הזה. לך זה מפריע כי אני מעריך שמשפחתך היא יוצאת ברית המועצות לשעבר וזה נוגע למשפחתך ישירות או בעקיפין.
תקרא היטב את הכתבה, זה לא רק יהודים בברה"מ. אני לא דן בשאלה מתי לציין את זה, אולי להפריד מיום השואה, אני מעלה סוגיה של התעלמות מוחלטת מכך. לתוצאות מלחמת העולם השנייה השפעה ישירה על גורל העם היהודי בא"י ואנחנו עם אחד כל היהודים, אלה שהיו פה בארץ ואלה שהיו בחלקים אחרים של העולם. זה הזוי לחלוטין העיוות שנוצר.
