אוסליבן פרש מהטורניר הראשון של העונה. שישה נציגים ישראלים באליפות אירופה לחובבים בסנוקר. שיהיה להם בהצלחה !
בשורות לא נעימות: אלי קרטר חולה בסרטן האשכים. בתקווה שהוא יחלים ונוכל לדבר על בדיחות בנוגע ל-amongst the balls.
סטיבן לי הושעה ל-12 שנים בגלל הטיית משחקים. סטיבן לי: "אני חף מפשע, ילדיי סובלים". כסף מתחת לשולחן: הטיות משחקים בסנוקר.
סנסציה בצ'נגדאו: רוני אוסליבן הודח כבר בסיבוב השני ע"י ליאנג וונבו. * האליפות משודרת בערוצי יורוספורט 1 ו-2 כל יום החל מ-8:30 בבוקר. שחר רוברג זכה באליפות ישראל.
גם עם נעליים אורתופדיות ועל רגל אחת בגלל קרסול שבור הוא עדיין הגדול בכל הזמנים. כבר בטורניר הזה הוא ישבור גם את שיא המאיות בכל הזמנים, כך שגם המספרים תומכים בכך. אבל מי צריך סטטיסטיקות כשיש את החגיגה לעיניים הזאת. את הקרסול הוא שבר או נקע בריצה שגרתית לפני הטורניר והוא אגב רץ מצטיין, סאב 35 ל10 קילומטר ועוד עם היסטוריה של סמים ואלכוהול שבטח לא עשו טוב לגוף. כמי שטוחן קילומטרז' רק כדי בקושי לרדת מ40 דקות אני יכול להגיד לכם כמה שזה לא מובן מאליו. בקיצור, כל הכישרון שבעולם נפל על הכלב הזה האנקדוטה הזאת מתחברת לכיוון המקצועני שהסנוקר הולך אליו כאשר אפשר לראות שדור השחקנים השמנים, המיוזעים והחולניים הולך ונעלם והצמרת מורכבת מחבר'ה יותר אתלטיים כמו רוני, סלבי ורוברטסון. לא צריך להיות אתלט אולימפי אבל ההיגיון הפשוט אומר שבענף כל כך מלחיץ ומותח שצריך לשלוט בו גם על עצבים מצד אחד וגם על אנדרנלין מצד שני אז ברור שככל שהדופק במנוחה נמוך יותר כך יותר חסינים ויותר יציבים. זה נכון גם בשחמט למשל ולא צריך ללכת יותר רחוק מאלוף העולם. בעצם בכל ענף שיבוא מישהו טיפש ויגיד "זה לא ספורט" אני תמיד חושב לעצמי "ומה אם זה כן היה ספורט"? כלומר, אם אותם החבר'ה שהתברכו בכישרון או מיומנות מסויימת יהיו גם אתלטים מעל הממוצע, לאן הם יוכלו להגיע? אני אומר לכם, אפילו המחלקה הקרדיולוגית(כולם בתור לניתוח מעקפים) שזורקים חיצים באנגליה, אם הם יתחילו להיראות כמו בני אדם הם לא מפספסים זריקה אחת. דבר חיובי נוסף שדוחף את הסנוקר למקצוענות הוא ההגרלה הגדולה יותר של האליפות הנוכחית, 128 שחקנים אם אני לא טועה. כלומר שבעה סיבובים גם לשחקני הצמרת, בדיוק כמו גראנד סלאם בטניס. אני הרבה זמן חושב שלוח השנה ועוד חלקים נוספים בפורמט של הסנוקר צריכים להיות כמו אלה של הטניס. למעשה, לדעתי הם צריכים להתחלף, בסנוקר צריכים להיות יותר טורנירים, יותר משחקים ופגרה קצרה יותר כי אין את אלמנט הפציעות, לפחות לא פיזית. ככל שיהיו יותר שחקנים שמרוויחים סכום נאה(לכל הפחות כזה שמספיק למחייתם) מהמשחק כך המצב של הענף יהיה טוב יותר. ועוד הצעה לשיפור, פרס משמעותי על 147 בכל טורניר שמכבד את עצמו. זה לא מקרי שרוני הלך על שחור קשה כשהיה לו ורוד קל. הוא לא היה עושה את זה אם לא היה לו תמריץ כספי בין היתר: “The motivation to get them is not as high as it used to be but it’s still nice to get them and I knew somewhere in the back of my mind that the rollover was kind of mounting up. “So I thought it was worth getting the maximum because unless it’s over 40 grand you won’t be getting a max out of me mate! You’re not getting them cheap.”
בינתיים הרוקט בפיגור 1-3 מול בינגהאם. באיזו קלות מצב הרוח שלו משתנה והסבלנות שלו מתקצרת. עכשיו הוא יצטרך להזהר יותר ולצמצם את הטעויות למינימום כי זה הופך לריסקי.
המשחק התעלה לרמות גבוהות למעט הפריים האחרון אחרי הצהריים שהיה קטסטרופה בממדי לחץ גבוהים. החברה מספקים משחק יחסית מהיר ומשוחרר ביחס למה שניתן לצפות בגמר. שמח ששני אלו עלו לגמר, תענוג.
יכול להיות ששוב זה קורה לו? נראה לי שרוני הופך ללוזר בשלהי הקריירה? מ9-4 ל9-9?! אם הוא לא לוקח את הדיסיידר הזה זה ביזיון!
רוני מאבד ריכוז סדרטי, זה בעצם החולשה היחידה שלו, הוא משחק בעיקר נגד עצמו. אם לא היה לו את זה, כמעט ובלתי אפשרי היה לשחק מול כישרון כזה, עם כל המחמאות הגדולות בהחלט שמגיע לטאמפ. רוני לא לוזר כמובן, פשוט תופעה.
שכחתי לתת קרדיט לטראמפ על סנוקר נפלא, זה לא רק רוני שאיבד ריכוז אבל כמובן שהוא היה צריך לגמור את זה הרבה קודם. בכל מקרה, בסוף הוא התעשת והמכה שניצחה לו את הטורניר הייתה הסנוקר מאחורי הירוק שאחריה טראמפ איבד את הראש והראה זלזול שלא אהבתי, הוא לא ניסה אפילו לחמוק מהצרה הזאת, אלא פשוט גילגל את הלבן לאמצע השולחן. בגלל זה אני יותר מתחבר לשחקן כמו סלבי שדווקא במצב כזה היה נותן את המכה הכי טובה במשחק ואיכשהו יוצא מזה. גמר נפלא, אחד הטובים של השנים האחרונות, פנטסטי! גם קאמבק דרמטי אבל יותר חשוב מכך סנוקר אטרקטיבי, נדמה לי ששני השחקנים היו מתחת ל20 שניות פר מכה בממוצע. לא פלא שהקהל עדיין בטירוף... ועכשיו בדיוק ראיתי את רוני מתחבק עם החבר'ה שלו מאחורי הקלעים בדרך ללוקר רום, זה טוב לראות שההישג הזה משמח אותו ומשמעותי עבורו כי זה אומר שהוא ימשיך לשחק סנוקר בתקופה הקרובה.
גמר אליפות העולם בסנוקר הוא אירוע הספורט היחיד שאף פעם לא מאכזב אותי ללא קשר לזהות השחקנים המשתתפים בו. גם סיפור סינדרלה(אמנם נראה יותר גרגמל מסינדרלה ), גם דרמה וגם איכות שאוהדי סנוקר מסורים יודעים להעריך. ובשיא המתח הוא חייב לשירותים, נפלתי מצחוק! זה יכול להיגמר רק בדיסיידר בשעות הקטנות של הלילה... ואולי אולי, רק אולי, יארגנו לנו הומאז' לבלאק בול פיינל, 30 שנה בדיוק אחרי הרגע הגדול בתולדות הסנוקר.
