זה לא באופנה להעריך את התופעה שנקראית לברון ג׳יימס. הוא זורק המון וכל המשחק בנוי עליו וגם ה-NBA כל הזמן משווק אותו.
הוא גם לא זורק כזה המון ביחס לסקוררים וכוכבים בליגה הזאת בעבר ובהווה, הוא מוסר המון את הכדור, יותר מכל פרווארד אחר במשחק מאז שאני צופה בו. זה לא שיש כאן פאן בוייז שמגזימים כאן לגביו ומחריבים את הדיון, גם לי לא היה זין לדבר כזה, אבל בסך הכל להגיד שזה כתם עבורו שהוא משחק במזרח זה מוקצן מידי ומן הסתם מרים כאן גבה.זה באותה מידה כמו להגיד את זה על מג'יק בשנות ה 80 עם המערב החלשלש. סגר שם, כמה 7-6 גמרים מ 9 אפשריים? גם לא נראה רציני ותחרותי אבל גם לא מוריד ממנו ומהקבוצה שלו שום דבר. המערב של אז היה יותר נגרי מהמזרח של היום, אז מה? בדרך כל המערב של יימנו מבטיח וגם מקיים אבל יוסטון היא סוג של אכזבה השנה וגמר המערב באמת לא מבטיח, אז לפחות נקבל גמר שאמור להיות צמוד, מעניין ומהנה עבור כולם. אפילו שהתקשורת מגזימים בארץ גם לגבי בלאט, הוא באמת משגע את כולם שמחליף כל הזמן הגנות וזה עובד. אומנם הוא לקח את זה מכדורסל אחר לגמרי אבל הוא האמין מניסיונו שזה יקשה על שחקנים ליצור את הרוטינה שלהם בהתקפה גם כאן בליגה הזאת והשתלם לו יפה. לסטיב קר יש שחקן שיכול לקלוע בכל עמדה והכדור זז מהר, יהיה קשה מאוד לבלאט להתמודד מול זה, עמדת המאמנים די מתקזזות אולי בסופו של יום. המצ'אפים נראים לא רע עבור קליבלנד אבל בסוף זה לא יספיק ומה שיכריע כנראה לטובת גולדן הוא שיש להם יותר קלעים וספסל יותר עמוק. עם כדורסל כמו שלהם זה דבר חיובי מאוד, כיף לראות אותם והלוואי ונקבל תמיד אלופות שמשחקות כדורסל מהסוג שגולדן משחקת.
קשה לאהוב שחקן כל כך שחצן ומרוכז בעצמו, טוב ככל שיהיה. הוא הרבה פעמים מזכיר לי את כריסטיאנו רונאלדו עם הפוזות שלו. having said that... לי באופן אישי אין ספק שהוא בטופ 10 של כל הזמנים, וכל עוד הוא משחק ברמה גבוהה צריך להעריך אותו ולהנות מהמשחק שלו לפני שהוא יירד באופן משמעותי ברמה עוד שנים בודדות.
עם איך שאני רואה את המשחקים בסדרה הזאת אני לא הייתי חותם על גולדן סטייט. במשחק הקודם ההגנה של יוסטון חנקה אותם ואם לא זריקות מופרעות של קרי זה שיוויון. והיה להם גם צ׳אנס טוב לנצח בסוף. אני חושב שהאקס פאקטור להמשך הסדרה הזו זה דוויט האוורד שחייב לשמור את היכולת שלו מהמשחק השני. הימור שלי - אם יוסטון לוקחת את המשחק היום היא מגיעה לגמר.
מה יוסטון עושה בגמר המערב?! מי זה ג'יימס הארדן?! מי יתן לאחד כזה להנהיג עם איך שהוא מתנהג ומאבד את הראש. כשהוא שיחק ליד KD כבר יותר התאים לו והוא היה הרבה יותר מרוסן. הייתי נותן לו להשלים ככוכב שני, הרבה יותר אפקטיבי עבורו מאשר לסחוב קבוצה שכנראה לא בשבילו באופי. הווריירס חזקים אבל הם באמת כאלו חזקים? אם כן אז פקינג וואו! אני עדיין נוטה להאמין שהגמר יהיה הרבה יותר מבטיח מהסיבוב הביזיוני הזה.
הם חזקים אבל יוסטון היא לא קנה מידה לכלום וזה מתחבר לסערה שעוררתי בקרב איברי המין של הצ'ירלידרס של לברון שעלו פתאום מהאוב בקוליסאום כדי להקיא עלינו בקונגולוזית. מדובר בקבוצה הרביעית בטיבה במערב, שלא לומר החמישית כשאוקלהומה בריאה ונסיבות ההתגלגלות שלה למעמד הזה כבר ידועות ולעוסות; 1) נס הזוי שלא יכול לחזור גם עוד 700 שנה מול קבוצה שהתפרקה מנטאלית למרות שטחנה אותה ב-5 מתוך 7 משחקים. 2) שיטת Seeding מגוחכת (אם כי זה לא קשור רק ליוסטון אלא בעיה כללית בליגה) שבמקום לדרג את הקבוצות לפי האיכות וכמות הניצחונות עושה את זה על פי קונפרנס ודיוויז'ינס ואז יוצא מצב שבו קבוצות מביכות כמו מילווקי, בוסטון וברוקלין מתוגמלות בצורה זהה לקבוצות כמו סן אנטוניו, ממפיס ודאלאס למרות שהתחרות שלהן אפילו לא דומה. או למצב שבו קבוצה כמו ברוקלין שמנצחת 7 משחקים פחות מקבוצה כמו אולקהומה משתחלת לפלייאוף כי הקונפרנס שלה חלש יותר. זה אבסורד וזו בעיה שחלק גדול מהבעלים והמאמנים המוערכים בליגה מדברים עליה כבר כמה שנים שכנראה תיפתר בשנים הקרובות כשהדרך הטובה ביותר שמוצעת היא הפסקה של חלוקה למזרח ומערב בפלייאופ'ס וקבלת בראקט שיוויוני ותחרותי. הקבוצה שתסיים במקום הראשון בליגה תפגוש את הקבוצה ה-16 בטיבה גם אם אחת משחקת בקליפורניה והשנייה בניו יורק. אנחנו תכף בשנת 2016. "טיסות coast to coast" זה כבר לא issue כמו שהיו לפני 30 ו-40 שנה וצריך להיפטר מהחרא הזה אם רוצים להעלות את הרמה ולראות פלייאוף איכותי באמת ולא הפלסטיק שהליגה הזאת מוכרת שנה אחר שנה אחר שנה. כאן אני מתחבר גם לנושא של לברון . אני לא מנסה להכתים אותו. פשוט מציין פה עובדות ומקיים חטא כשמחבר להם קונטקסט. הבן אדם הוא טופ 3 Talent בהיסטוריה. כשאני קורא קופים שמתלהבים מנתון כמו "הגיע לפיינלס 5 שנים ברציפות!!!!!!111" אני מובך. אולי בגלל שבאופן אירוני אני מחזיק מלברון קצת יותר ממה שהם מחזיקים ממנו. אולי כי מבחינתי בתור השחקן הטוב ביותר בליגה, בפער (כן, בפער) אני חושב שהמינימום של המינימום היה להגיע לפיינלס עם קבוצה יחד עם ווייד ובוש ממזרח שבו כבר 5 שנים משחקת קבוצה וחצי נורמלית שגם היא כנראה לא הייתה משתחלת לטופ 4 במערב. אני לא רואה בזה "הישג". אני לא "מתלהב" מזה כנתון. זאת דוגמה קלאסית לנתון מפלסטיק שמשתמשים בו סתם כדי להאדיר שחקן שהוא ממילא אדיר. ככה אתה למעשה יוצר ומטפח תופעות של אידיוטים כמו LUPO שיש כמוהו ברחבי העולם במיליונים שברגע שקוראים מילת ביקורת אחת על האלוהים שיצרו להם תופסים מיד את המקלדת הקרובה אליהם ומתחילים לשלשל צואה מילולית. לא יודע בקשר למג'יק והלייקרס. עקרונית אני לא אוהב להגיב על קבוצות, שחקנים ותקופות שבהם עוד לא תיכננו אותי. אין לי כלים לקיים השוואות כאלה. אבל אם כבר אז אני יכול לומר שאולי אחת הסיבות העיקריות שלא מזכירים מערב חלש כ"כתם" על קארים ומג'יק היא העובדה שהיה מדובר ב-SUPER TEAM שגם ניצחה SUPER TEAM's בפיינלס משהו כמו... לא פעם אחת... לא פעמיים... לא שלוש... לא ארבע... אלא חמש. לברון והקבוצה שלו ניצחו פעמיים והפסידו פעמיים (ועם כל הכבוד לדאלאס 2011, היא לא קבוצה שאפשר בכלל להזכיר בשורה אחת עם בוסטון של בירד או פילי של מוזס והדוקטור או אפילו הספרס שמיאמי ניצחה שנתיים אחר כך). כבר כתבתי לריקלמה שמבחינתי אם לברון לוקח עוד שתי אליפויות אז הוא עובר את דאנקן ונחשב לשחקן הגדול ביותר בדורו, שלא לומר משתחל לטופ 3 ההיסטורי. אם זה יקרה, ועוד מול קבוצות איכותיות כמו סן אנטוניו 2013 או בוסטון של שנות ה-80 אז הדרך ממזרח מביך תעניין הרבה פחות. כרגע אנחנו לא שם. כרגע אנחנו בעיצומה של שנה חמישית (אני נותן ללברון קרדיט ושופט את ה-peak שלו בקריירה מאז 2010 למרות שהוא התחיל לפני) שבה הוא נהנה ומנצל קונפרנס חלש ***משמעותית*** מהשני עם 50% הצלחה בפיינלס (כש-25% מתוכם הוא השיג בנס על החטאות עונשין של קאוויי ושלשה מטורפת של אלן אבל לא ניכנס לקטנות אלא רק כדי להשאיר דברים בקונטקסט למידת הקושי שהקבוצה שלו נתקלה בה בסדרה מול קבוצה מהמערב). זה לא רע, זה גם לא כזה מרשים ביחס לרמת הכישרון. אז בבקשה לא למכור לי ניצחונות פלייאוף על פאקינג אטלנטה או אינדיאנה או שיקאגו כמשהו מרשים כשזה לא.
כן, אני מבין ומקבל את העמדה הזאת. גם אני לא נופל מהרגליים בגלל שהוא מגיע לכל גמר דרך המזרח ב-5 השנים האחרונות. אני אומנם לא כל כך מגמד את זה כי זה עדיין לא מובן לגמרי מאליו לא למעוד מידי פעם בדרך וזו בהחלט סוג של גדולה, אבל ליפול מהרגליים גם אני לא נופל. גם איתך בנוגע לטופ 3 היסטורי בו הוא נמצא ולא בגלל שעבר את המזרח וגם באמת שלא בגלל האליפויות שכבר יש לו, אלא בגלל נטו היכולת שלו כשחקן. להתלהב מידי בגלל שהוא בגמר כל שנה אלו אכן הגזמות פרועות. אני וכל אחד אחר כבר מצפה ממנו עם וויד בלי רגליים או לבד עם קליבלנד כל הקריירה להגיע לגמר. ברגע שהוא כבר הוכיח גדולה לעשות את זה כמה פעמים אז הוא מחוייב להמשיך לספק את זה. רף שהוא הציב לעצמו וברגע שהוא נוכח על המגרש הוא כבר לבד סוג של חצי קבוצה מול כל קבוצה שתעמוד מולו במזרח. אם הוא נותן פחות מזה, הכישלון כולו שלו כי הוא כבר הוכיח שהוא יכול פעם אחר פעם. מבחינתי כבר אין שום דבר מלהיב בכל זה. הוא תופעת כדורסל וזה לא מרגש כשזה קורה מול קבוצות במזרח של היום. זה יותר הדהים כשזה קרה מול קבוצות של המזרח לפני 5 שנים ואחורה כמו בוסטון ודטרויט ובסדרות הגמר. קיצור מחכים לסדרת הגמר, נראה כמו אפשרות לסדרה בתזונה.
ספרתי את גולדן סטייט, סן אנטוניו ואני מניח שהקבוצה הנעלמת שלך היא הקליפרס... נו מה יהיה אבויה בעיות על הבוקר? לא סיימנו כבר לאונן על חבורת הילדים האלה? במה הם יותר טובים מממפיס, חוץ מלהעמיד את הזין לאותם צ'ירלידרס שאתה מדבר עליהם?
אני מבדיל בין רמת כישרון (טופ 4) לבין חוסן מנטאלי (בוטום 2, וזה לא 1 רק כי הניקס קיימים). אין פה שום קשר לאוננות ואתה מכיר אותי מספיק כדי לדעת שאני לא מסתוונר מדאנקים של בלייק גריפין. להגיד שזה מה שהם גם אחרי הסדרה שהם דפקו מול הספרס והעליונות שהם הפגינו מול יוסטון זה להתעלם מהמציאות בעיניי. אם אתה חושב שרמת הכישרון בממפיס עולה על זו של הקליפרס זה כבר סיפור אחר אבל לא נראה לי שאתה מרגיש ככה עם כל האהבה לאח הסטרייט והסנטר הבא של הניקס ולקונלי.
@Lebron הוא לא דבר על השנה, אלא בכלל. שחקן בגילו ובניסיונו יודע שאת העונה הרגילה צריך לנוח כאשר המקום להפצע הרבה יותר גדול. עד גיל 30 ראוי וצריך לתת גז בעונה הרגילה כדי גם להמשיך להתפתח ולהשתפר תמיד ברמה האישית, אך אחרי גיל 30 זה ריסקי מידי והגוף לא משתף פעולה יותר. נדרש משחקנים בגיל הזה למצוא דרך לעשות נקודות, אסיסטים והגנה עם מנימום ריצה, סוג אחר של התפתחות של שחקן. גם על זה שחקנים עובדים בגילאים הללו. כשלברון מגיע למשחק כדי באמת לשחק, הוא עדיין השחקן האולאראונד בשיכלול של הכל (קליעה, מסירה, הגנה, נוכחות וכו') הטוב ביותר כיום ואולי בכלל שראה המשחק.
הציטוט המדויק שלך היה "הקבוצה הרביעית בטיבה במערב" (בהקשר של יוסטון). כלומר power ranking-wise אתה שם גם את הקליפרס (פחח) וגם את הרוקטס (פחחחחחחח) מעל הגריז בדירוג העוצמה שלך. כששואלים אותי מי קבוצה טובה יותר אני לא מתחיל לענות מי מוכשרת יותר, מי חזקה יותר מנטלית, מי טובה יותר בריבאונד, מי יותר מלהיבה, למי יש מאמן יותר טוב וכו'. הכל משוקלל ביחד. אני חושב שממפיס הייתה שוחטת(!) גם את הרוקטס וגם את הקליפרס בסדרה, ותיקח את זה לאן שאתה רוצה, בין אם בגלל ההגנה, בין אם בגלל האופי ובין אם בגלל המאמן.
המזרח מביך אבל למה לא להעריך את ההגעה שלו לגמר? אתם שמים לב שהוא משחק ללא קווין לאב ועם קיירי על רגל אחת? יש לו צבע שלדעתי בשקלול כל השחקנים שם שווה 15 נקודות למשחק ולהוציא את קנדריק פרקינס שכבר הרבה הרבה מעבר לשיא הניסיון פלייאוף שלהם מסתכם באיזה עונה או שתיים של מוזגוב בדנבר ששם הוא היה מחליף בכלל. למרות שמגיע להם קרדיט על ההגנה ועם כל האפרוריות הצבע הזה הכי חזק הגנתית בפלייאוף. האמת שאני חושב שהקבוצה הפצועה שלו כרגע לא יותר מוכשרת מקליבלנד שלו בקדנציה הראשונה. כל עוד קיירי נשאר פצוע. הרכז המחליף של ההוקס הרבה יותר טוב מדאליבדובה. והוא מקבל עזרה משומפרט וסמית שלך תדע איזה סטלה הוא קיבל מהפייסל לפני המשחק. אני כן רואה את ההגעה לגמר בתור משהו שכן צריך מאוד להעריך.
