לא אוהב את הסגנון. מיליון מסירות בין צ'אבי לאינייסטה באמצע, שיעמום טוטאלי מבחינתי. אהבתי את הכדורגל שלהם הרבה יותר בתקופת רונאלדיניו. אהבתי הרבה יותר את הכדורגל של באיירן תחת היינקס, את דורטמונד תחת קלופ, את ארסנל לפרקים וגם את הכדורגל של ליברפול לפני שנה. גם ריאל תחת מוריניו היו יותר אטרקטיביים בעיניי.
ריאל מדריד 2001-2004. עם בקהאם סתם היינו קבוצה נטולת איזון בצורה קיצונית ומביכה(היו ימים של קישור פיגו-זידאן-בקהאם-גוטי). לפניכן זו הייתה קבוצה עם רוברטו קרלוס שתמיד בילה יותר בחצי של היריבה והיה דומה יותר לקיצוני מאשר למגן, סאלגדו שגם עלה קדימה, היירו והלגרה שהם בכלל קשרים אחוריים באופי ובקיצור מקאללה אחד שעשה את כל עבודת ההגנה. אבל זה ממש לא משנה, לא הבנתי את תכלית הדיון. מגיע מזל טוב לברצלונה. עונה גדולה של יובה בלי קשר, עכשיו היא צריכה לשמור על המשכיות באירופה ולא לעוף בעונה הבאה בשמינית הגמר למשל. השער של מוראטה ריגש. http://estaticos04.marca.com/imagenes/2015/06/06/futbol/champions_league/final-champions/1433621420_extras_noticia_foton_7_1.Xxx
בסדר לא לאהוב את ההחזקה בכדור, אבל איך אפשר להתעלם מהמשחק המושלם שהיה להם מסביב לרחבה? זה לא נראה לי נתון לויכוח שמדובר בשיא השיאים של הטכניקה, הגאונות של שלושה שחקני על, התנועה בלי הכדור, בסופו של דבר זה מה שכל קבוצה שואפת אליו כשהיא משחק ליד הרחבה, כשהיא מתמודדת מול יריב מתגונן, לדעתי.
אותי הסגנון שיעמם, מה לעשות. לא מעניין אותי לראות את 2 הקשרים שלהם מתמסרים מיליון פעם לפני שנעים עם הכדור קדימה. לא טענתי שלא מרשים, פשוט שלא מהנה בעיניי (לא כמו בונקרים למיניהם אבל ממש לא כמו הקבוצות הכי אטרקטיביות).
רונאלדו השמן כן זכה בצ'מפיונס על הנייר כי הוא עבר למילאן בינואר 2007. אבל כמובן שהוא לא היה יכול לשחק. כמובן שהבנתי את כוונת המשורר. רונאלדו למשל זכה גם רק באליפות אחת והקריירה שלו הייתה מאוד מפוספסת בגלל קבלת החלטות עלובה(תאוות הבצע של הסוכנים שלו) ובעיקר מיליון פציעות, אבל זה כבר לדיון אחר. עוד שחקנים גדולים שלא זכו בצ'מפיונס - רוד ואן-ניסטלרוי שהיה מלך השערים של המפעל כמה וכמה פעמים ורשם עונות מפלצתיות. - פאביו קנבארו שהגיע מקסימום לשלב רבע הגמר עם יובנטוס בעונת 2005/06 - בופון כמו שאמרתם, שני הפסדים בגמר. - לותר מתאוס עם שני הפסדים בגמר(הוחלף ב-1999 כשבאיירן מובילה) - דניס ברגקאמפ הפסיד עם ארסנל בגמר ב-2005/06 - זלאטן איברהימוביץ חחח - הייתי אומר גם טוטי אבל.. - הזכרתי את ריאל מדריד 2002-2004 כדוגמא לקבוצה שלדעתי האישית שיחקה את הכדורגל ההתקפי והיפה באירופה. במידה והשאלה לא צינית.. ברצלונה של רונאלדיניו הייתה בהחלט הרבה יותר 'ישירה' עם חלוץ שפיץ ענק כמו אטו ורונאלדיניו הקוסם. מרכז השדה גם היה פחות דומיננטי עם כל הכבוד לדקו המצוין. צ'אבי את הקפיצה המשמעותית הביא ביורו 2008. לזה שכתב שתי הודעות מתחתיי: הנרי לא הגיע לבארסה בקיץ שאחרי ההפסד בגמר, זה קרה רק אחר-כך בקיץ 2007. אבל הפואנטה ברורה.
אף אחד לא חושב שיובה פספסה פה בענק? אני חושב שבסופו של דבר היא יוצאת פה מאוד נאיבית. משער השיוויון היוצרות התהפכו, יובנטוס היתה הקבוצה הטובה והדומיננטית יותר על המגרש, ברצלונה לא נראים כמו ברצלונה, אבל יובנטוס קצת מגזימה עם העליה להתקפה ומשאירה את מסי וסוארז למתפרצת, וחוטפת גול. בחיים זה לא צריך לקרות. אני חושב שיובנטוס פספסה פה הזדמנות גדולה. ברצלונה הקבוצה הטובה באירופה העונה, אבל היום היה אפשר לעקוץ לה את הגביע.
ברצלונה הנוכחית דווקא זנחה מעט את הטיקי-טאקה המפורסם שלה לטובת מתפרצות סילוניות ויעילות יותר. משחק ההגנה שלה השתפר מאוד, נדיר שאנחנו סופגים במצבים נייחים, מלאכת הכיבוש לא נופלת רק על מסי והערב זו הייתה הוכחה חותכת. לעניין החיזוק - בדומה להנרי שהפסיד לברצלונה בגמר של 2006 והצטרף אליה בקיץ, אני מקווה לתסריט זהה עם פוגבה.
שלא תבין לא נכון, אני גם לא רצתי לצפות בכל משחק של ברצלונה ההיא, אני מבין מאיפה מגיע השעמום. אבל, המשחק ההתקפי שלהם הוא ההגדרה ל'מבריק' בעיני, קשה לא להעריך את זה.