ההבדל מתבטא באותנטיות של הסדרה המקורית. אין מה להשוות בין The Killing השבדי למקבילה האמריקאית, לצורך העניין.
אלה סדרות סוג ב' בהגדרה. לא כל עלילה חייבת להיות ריאליסטית, לדוגמא כל הקטע בשרלוק שמוריארטי ירה בעצמו, זה דפוק לחלוטין. מה מופרך בג'סטיפייד? הסיבה שאני משתדל לא לראות סדרות שהאמריקאים קנו היא בדיוק זה. אולי חוץ מהמשרד שהגרסא האמריקאית שלה הרבה יותר טובה.
שרלוק לא מנסה להיות ריאליסטי, אולי זה בעייה של תיאום ציפיות? אני מעריך מאוד את הסדרה הזו כטובה, אבל גם לא כל כך התחברתי אליה. בכל מקרה, גם שרלוק הצפון אמריקאי, שהוא לא סדרה שהם קנו אלא משהו אחר לגמרי ועם שלושה שחקני קולנוע מוכרים למדי, די מופרך. כנראה שהתרגום של שרלוק לימינו הוא פשוט מופרך, לא יודע. בכל מקרה, למרות הקאסט הלכאורה מרשים של הצפון אמריקאית, אני לא חושב שאפשר בכלל להשוות בין הסדרות וזה מבלי שאני אוהב כל כך את הבריטית. פארגו היא סוג ב'? סדרה (מיני-סדרה) מצוינת לדעתי למרות שהיא גם מופרכת לחלוטין עם דמות ראשית (הרוצח) על גבול הפנטזיה. ג'סטיפייד משחק אותה ריאליסטי, אבל יש בו דמות ראשית שמסתובבת ויורה באנשים על ימין ועל שמאל כל פרק בזמן שהיא סוג של בולט פרוף בלתי מנוצחת ובלתי עצירה, בכלל לא מופרך, שלא לדבר על חלק מה"רעים" שעוברים בסדרה בעיקר בעונות הראשונות שלה... אם כבר גיבור איש חוק, לות'ר הרבה יותר אמין מריילן הפלקט וחסר הבעות הפנים. אז הכותבים של לות'ר הלכו רחוק קצת עם הדמויות "הרעות", מסכים וזה נכון גם לגשר המצוינת, אבל לפחות הדמות הראשית שם הרבה יותר אמינה ופחות מופרכת מהדמות הראשית בג'סטפייד (סדרה שאתה תופס אותה כלא מופרכת כנראה). זה לפני שמדברים על האיכות של המשחק... בכלל בסדרות משטרה על שלל הסוגים השונים שלהם אני בדרך כלל יעדיף את האירופאים (עם דגש על הבריטים) שם הדמויות הראשיות הם לא סוג של רמבו סופר הירו שיורה ברעים הד שוטס תוך כדי גלגלון עם כדור בכתף ועיניים עצומות. הזכרתי את בית הקלפים בגרסה של ארה"ב לעומת האנגלית (שאני לא ממליץ לראות אותה כי היא ארכאית קצת, אבל עדיין מעניינת), אז אפשר ללכת לגרסה אירופאית אחרת שבאה לתאר את העולם הפוליטי ומבלי להיות מבריקה במיוחד עושה עבודה טובה יותר ופחות מופרכת מזו של ספייסי ושות' - בורגן הדנית, שלדעתי תורגמה בעברית לממשלה או משהו בסגנון. כן, זה לא מרתק ומותח כמו בית הקלפים בגרסה של ארה"ב, אבל זה הרבה פחות מופרך אז אולי דווקא תאהב את זה (?). הגרסה הדנית יותר טובה גם לדעתי, אבל דווקא זו דוגמה שהינקים עשו עבודה טובה יחסית בהעתקה לטעמי. הנפילה המשמעותית לטעמי היא בדמות של שרה לינדן/לונד. לא יודע אם זו הכתיבה או המשחק, אבל הדמות ב-The Killing הרבה פחות משכנעת מב-Forbrydelsen.
המופרכות היא לא במה שקורה, כי אז לדוגמא כל גיבורי העל זה גיבוב שטויות. אלא בהתנהגות של הדמויות. כשהרע מחליט לירות לעצמו בראש כדי לפגוע בגיבור כמו בשרלוק זה מופרך לחלוטין. כשבלות'ר איזה בלונדינית נמוכה משליטה טרור בשוטר בגובה 2 מטר, כשכל הזמן הם בדיאלוגים פנים אל פנים כשיש לו אקדח ביד. זה מופרך (לדעתי). בשרלוק האמריקאי הוא בסך הכל בחור שפותר תעלומות, לא הולכים עם זה רחוק מדי. בג'אסטיפייד יש מצב שהתוצאות של כל קרבות היריות הללו מוגזמים, אך ההתנהגות של הדמויות סבירה לחלוטין בעיני. כמובן שלא ראיתי את כל הסדרות שנעשו אי פעם, יש תמיד דוגמאות נגדיות. אבל זאת ההרגשה שלי מסדרות כאלה שיצא לי לראות. שימו לב שהסדרות האמריקאיות הבאמת טובות לא הוזכרו פה. מה שהתכוונתי בסדרות סוג ב' אלו הרימייקים לסדרות מחו"ל. מה שלדוגמא HBO עושים זאת הטלוויזיה הטובה בלי תחרות.
אז נאלץ לא להסכים אלי, מבחינתי כמעט כל סדרת משטרה צפון אמריקאית קלאסית שראיתי לא פחות מופרכת מלות'ר שהיא לא מהסדרות משטרה היותר סולידיות באירופה. לא רק בסדרות משטרה. בלות'ר יש את "הבלונדינית הנמוכה" ובסדרה סופר ריאליסטית סטייל הסמוייה יש דמות לא קשורה בעליל על גבול הגיבור על כמו עומאר (דמות מגניבה, אבל חוטאת לסגנון של הסדרה). על שרלוק כבר כתבתי את דעתי. על שרלוק הפחות מוצלח אני לא מסכים שההתנהגות של הדמויות סבירה, היא הזויה ולא סבירה בעליל והתסריטאים נותנים לה הסברים לא משכנעים או קלישאתים. פארגו זה לא רימייק לסדרה "מחו"ל" והיא הוזכרה. לטעמי היא גם הדבר הכי טוב שיצא מארה"ב בזמן האחרון יותר מכל מיני סדרות הייפ טובות מאוד אבל מנופחות כמו טרו דטקטיב. מאוד אהבתי את העונה ה-1, הסדרה פשוט עשויה מצוין, אבל הדמות של מקונוהיי שכולם אהבו והיללו שם גם די מופרכת (הנפילה העיקרית של הכתיבה מגיעה בטקסטים שלה). דווקא וודי, שזכה לפחות קרדיט, עושה דמות הרבה יותר מוצלחת וריאליסטית בצורה יותר משכנעת. HBO עושים המון טלוויזיה מצוינת, יותר מכל רשת אחרת כנראה, אבל גם להם יש תחרות וגם הם מוציאים לפעמים זבל או סתם הפקה ענקית עם תוצאה בינונית שאולי רק השם של הרשת מציל אותה מקטילה (אימפריית הפשע). כמו שכתבתי אנחנו לא נסכים פה, אבל לדעתי להוציא כמה בודדות הסדרות האלו מופרכות לא פחות אלו מגיעות מאירופה. דווקא אחת הסדרות הכי ריאליסטיות שיצאו שם, אני אומר אחת מ ולא ה רק בשביל הסיכוי שפספסתי משהו, לא הצליחה ברייטינג וקיבלה הארכות רק בזכות הכוח של היוצר שלה כנראה. אני מדבר על טרמיי האהובה.
הדמות של מקונהיי פשוט עשויה כאילו מגניב ולרוב מגניב =! ריאליסטי. אני גם חושב שהוא שחקן פחות טוב מוודי וזאת דמות שדורשת משחק עילאי מצד השחקן על מנת שלא להפוך לסוג של קלישאה ומקונהיי לא טוב מספיק בשביל זה לדעתי. הגיבור המיוסר זאת אחת הקלישאות הכי גדולות שיש וחבל שהם לקחו את הדמות לכיוון הזה בצורה כל-כך מפורשת. לא יודע אם זה לזה התכוונת כשאתה מדבר על כתיבה, אבל היה יכול להיות נחמד אם המונולוגים של מקונהיי לא היו הקאה משוננת של בערך כל מה ששופנהאואר אי פעם כתב. הסצינות שפתרו את העלילה (הקרב בסוף במיוחד) גם כן היו חארטה אחת גדולה, אבל חוץ מזה סדרה מעולה אם מתחשבים בסטנדרטים שהולכים במיינסטרים.
״פארגו״ לעומת ״בלש אמיתי״ היא אנדרייטד מטורף ומאוד לא מוצדק, אבל הכול יחסי שזה מגיע להייפ. הדמות של מקונוהיי ריאליסטית? הבנאדם סוציופת שמדבר על דברים מוזרים בלי סוף לאורך כל הסדרה - הוא הכול חוץ מדמות ריאליסטית. ניסו ליצור סוג של גיבור מיוסר באופן קלאסי לטלוויזיה האמריקאית, אבל כזו שתיהיה גדולה מהחיים - וככה זה תמיד ב-HBO בפרט ובטלויזיה האמריקאית בכלל. זה מה שהקהל הממוצע גם אוהב לראות. אגב, אני גם חושב שסביב מקונוהיי היה הייפ מטורף מאז המהפך שלו בשנים האחרונות והיה איזה ניסיון ליצור שחקן חדש-ישן בהוליווד שכל מה שהוא נוגע בו נהפך לזהב. אבל ככה זה בהוליווד.
אני באמת לא הבנתי את ההייפ סביב בלש אמיתי. זה היה נחמד, לא יותר, ובחלקים נרחבים די משעמם. פארגו, לטעמי, היתה מעולה.
הסוף של בלש אמיתי היה לדעתי גרוע יחסית. זה רק בגלל שההתחלה הייתה כל כך טובה. הדמות של הרע שהם בנו הייתה כל כך מפחידה כאשר הייתה חסרת פנים, שכל אדם שהיה מתגלה היה מאכזב באותה מידה, על אחת כמה וכמה הטמבל שבסוף נמצא.
הדמות של מקונהיי לא ריאליסטית: = שיוויון =! אי שיוויון אני ממש לא חושב שהוא סוציופת, אם כבר קצת להפך. כל הטיקט של הדמות זה ציניות/מיזנטרופיה (ולכן כל הציטוטים של שופנהאואר, כולל כל הקטע האנטי-נטאליסטי שהוא דיבר עליו באחת החקירות), אבל לא זה מה שהופך את הדמות ללא ריאליסטית בעיניי. סיפור הרקע שלו לא ריאליסטי והקלות שבה הוא נכנס ויוצא ממצבים הזויים זה מה שלא ריאליסטי. ולדעתי חוץ מהדיבורים על להריח צבעים וכו' הוא לא ממש דיבר על דברים מוזרים מדי. בקיצור, אני מסכים עם הדברים הבאים שנכתבו פה: מקונהיי אוברייטד הסיום של בלש אמיתי היה גרוע
נראה לי שכולנו נסכים ש״בלש אמיתי״ התחילה בצורה מטורפת עם פוטנציאל למשהו באמת גדול, אבל ללא ספק פישלו שם לקראת הסיום. לעומת זאת, ״פארגו״, שהתחילה ברמה גבוה ושמרה על אותה רמה עד לסיום. אני רשמתי פה כבר בדיון שלטעמי שתי הסדרות הללו היו הטובות לשנת 2014, אם כי אין לי מושג למה האחת קיבלה הייפ הרבה יותר גדול מהשניה. אולי בעונות הבאות זה ישתנה. מקונוהיי טוב, אפילו טוב מאוד בדברים האחרונים שעשה, אבל אין ספק שהבעיה היא בתדמית שמנסים לצייר סביבו.
גם עם האכזבה מהסיום, שגיליתי שאצלי הייתה פחות גדולה מאצל אחרים, אני חושב שבשקלול הכללי מדובר בסדרה מהטובות שהיו לאחרונה. מבחינת טעם אישי יש לי העדפות אחרות, אבל מבחינת להעריך את האיכות אני לא יכול להתכחש. עם פארגו זה היה ווין ווין מבחינתי פחות או יותר לזה התכוונתי. מדובר בסדרה מצוינת לדעתי, הסצנה הארוכה ללא הקאטים איפשהו באמצע העונה ממחישה את הרמה של ההפקה, הדמות שעושה וודי עמוקה ומשכנעת עד כאב אם להיות פלצן לרגע. הנופים והצילום מרשימים. נקודת התורפה הייתה הדמות של מקונוהיי ולא בגלל המשחק שלו, את הטקסטים שהדמות שלו הקיאה ("הכתיבה") אי אפשר היה לעשות בצורה משכנעת לדעתי. הפילוסופיה, שופנהאואר אתה אומר אני אקח את המילה שלך פה, וכל שאר הקלישאות ניסו לכסות "במגניבות" על חוסר האמינות/היעדר העומק של הדמות. בדיוק ההפך מדמות השותף.