ארסנל 2014/15

אבו דיאבי היה תקווה גדולה עבורי בארסנל. לא חזק ואגרסיבי כמו ויירה, אבל גם את התכונות האלה קשה להגיד שאין לו לחלוטין. הוא מבחינתי שחקן הרבה יותר אלגנטי בטיפול שלו בכדור מויירה, טכני יותר, ועם שליטה טובה יותר בכדור. בקיצור, כפי שאמרו כאן, שחקן עם אוריינטציה התקפית יותר מויירה אבל יש לו את הנתונים לשחק גם בחלק האחורי יותר של הקישור. בכל תחילת עונה כשהייתי מסתכל על הסגל ומתבאס שלא הגיע שחקן מרכז שדה איכותי הייתי אומר לעצמי- לא נורא, יש לנו את דיאבי, העונה הוא יעשה את הפריצה, מה שבעיני היה קורה אם לא הפציעות. אין לי בכך ספק בכלל!

 

היה לו את כל נתונים הפתיחה כן, אבל בסופו של דבר גם שהיה על המגרש זה לא התחבר פרט להברקות בודדות. היה הרבה יותר מדי מאבד כדורים ולא מרוכז. עזבו, מעבר לזה, מה זה כבר משנה ...הבנאדם כבר שנים יושב עלינו ומקבל כסף. לא בקטע רע, מאחל לו באמת רק בריאות ושכל הפציעות האלו, אני מקווה בשבילו, לא ישפיעו עליו מעבר לכדורגל. אבל לא על חשבון הקבוצה שלי יותר . היה צריך להיות משוחרר כבר מזמן.

 

עם כל הפוטנציאל שלו,בסופו של דבר יזכר כאחד הפלופים הגדולים בתולדות המעדון. ברוך שפטרנו מעונשו של זה.

 

וויירה עזב לקראת ההדתרדרות ביכולת. את כל שנות השיא שלו הוא נתן בארסנל.

לדיאבי היה פוטנציאל להיות שחקן מעולה לדעתי. ואכן ההתפתחות שלו באמת נעצרה אי שם בשנות העשרים המוקדמות שלו. לא נראה לי שהוא יזכר כפלופ, ההשקעה הראשונית בו היתה נמוכה יחסית. עבורי הוא בראש ובראשונה יזכר כסמל לעקשנות וההתנשאות של ונגר שהמשיך לתת לו מקום בקבוצה כאשר כולם כבר ראו שזה חסר טעם.

 

ויירה נתן עוד איזה 2 עונות מצויינות באינטר. פתאום גם התחיל להפציץ בכיבושים דבר שבארסנל קרה מעט מאוד.

 

אתה מתכוון ליובה, אני מניח?

כן , היה מצויין שם אחרי שעזב אותנו, למען האמת. מהבודדים ששמרו על הרמה גם אחרי שעזב אותנו .

 

עד כמה שאני זוכר הוא חתם על חוזה ל-5 שנים ביובה בזמנו. דבר שהוא סופר הגיוני מבחינתו. בזמנו לונגר היה כבר את הבזיק של לא להחתים שחקנים מעבר לגיל 30 לחוזה שהם מעבר לשנה.

לויירה ודומיו לא היה כסף לחוזים שמנים אל תוכ שנות ה-30 שלהם אבל לרפד את כיסיהם של דיאבי ורוזיצקי (זה שדוחף קדימה) היה כסף במשך כמעט עשור.

 

ויירה סיפר בראיון לא מזמן (ראיון שראיתי בעיניים שלי, אז שום פברוק ושום כלום) שהתקבלה ההצעה מיובנטוס, ונגר אפילו לא ניסה להילחם עליו. במילים אחרות, ממש הראה לו את הדלת החוצה. אין ספק שזאת הייתה טעות נוראית של ונגר, גם אם זה כביכול קידם בזמנו את ססק פברגאס במהירות.

 

אני זוכר אותו בעונה מצויינת מבחינה התקפית דווקא באינטר.

 

בגלל שזה קרה כבר לפני 10 שנים עשיתי בדיקה קצרה ויכול להיות שקצת הגזמתי ב״2 עונות מצויינות״. לעיתים תקופה מצויינת לאורך חודשים ספורים יכולה קצת לבלבל במרוצת הזמן ואני מניח שהוא כבש איזה שבועיים שלושה רצוף מה שצרב לי בזכרון שהוא הפציץ שם, למרות שהכמויות רחוקות מההגדרה ״הפציץ״...

 

השמועות על גצה מתחזקות. האמת שאני עדיין די סקפטי בנושא,אבל אם כן זה ללא ספק העברה שתעשה לי את הקיץ.

 

אני חושב דווקא שונגר יודע מתי למכור את השחקנים.
הוא מכר את פטי, ויירה, אוברמארס, חלב, אדביור, טורה, הנרי כולם רגע לפני הדעיכה (או רגע אחרי...).
מבחינת מיקסום מחיר המכירה הוא המנג'ר האידיאלי.

 

לא סתם יש לו תואר בכלכלה

 

האמת שדיי סתם...

לא חסרים שחקנים שהיה אפשר להשאיר גם אחרי שדעכו או לא הצליחו בקבוצות אחרות כמו שהצליחו בארסנל, כי זה לא רלוונטי כל עוד הם היו טובים ומשמעותיים עבור ארסנל. גם החוזים לעונה אחת בלבד לשחקנים שעברו את גיל 30 הוא מגוחך ופגע בנו לא מעט במהלך השנים.

מיקסום מחירים? עם ססק ביצענו עסקה מביכה. חוץ מזה, ונגר, לפחות בשנים האחרונות נאלץ למכור את כל השחקנים הטובים שפיתח בעיקר כי לא היו מוכנים להישאר ונשארו עם עונה אחת בלבד בחוזה (ע״ע ואן פרסי, נאסרי, סאניה וכו׳). שום מאמן בקליבר הזה לא הביא את המועדון שלו למצב שהוא מוכן למכור מדי קיץ את הנכסים הכי גדולים שלו בגלל חוסר אמביציה שהשתנתה מעט ביחס ליכולת הכלכלית החדשה.

 

המכירות גם התבצעו מדי קיץ לשחקנים שלקראת סיום חוזה ועל כן לא מוקסם הרווח עליהם. ונגר בשרשרת החלטות מטומטמות להחריד החליט להאמין בשחקנים שהם לא ינטשו אותו ופעם אחר פעם קיבל את ההפך.
אלו שחקנים שהוא האמין בהם זה לא שהוא פחד להתחייב בחוזים. הוא זה שהוביל אותנו למצב שמדי קיץ יש שחקן בכיר שנמצא בתום החוזה. המביך מכל היו ססק וואן פרסי.