מנצ'סטר סיטי 2015/16

אלכס, זה נכון כמובן,
אבל מהמעט שאני יודע, רק באנגליה יש את הטירוף הזה של "תשלמו לנו עוד 10 מיליון פאונד רק כי הוא בריטי".

בספרד, אם ולנסיה קונה מאספניול איזה צעיר ספרדי מבטיח, היא צריכה לשלם עליו הון עתק בין השאר כי הוא ספרדי?
אני לא בטוח, ואני מניח שזה המצב גם באיטליה, מה שאולי מסביר את הסכומים הנמוכים יחסית בהם יובה הביא את החבר'ה שלה (בלי קשר לרכישות חכמות מאוד כמו וידאל, פוגבה או מוראטה, בסכומים סבירים לכל הדעות).

המצב באנגליה אכן מטורף. כמה שזה מרגש אותי לראות שליונייטד סוף סוף יש קישור ראוי לשמו,
בסוף כשאני אכתוב מול העיניים את ההרכב הכי טוב שלנו, אני אראה שמדובר באיזה 8-9 שחקנים שהגיעו בשנתיים האחרונות, ושעל כולם ביחד שילמנו איזה 300 מיליון פאונד'ס. הבנאדם חייב לשאול את עצמו באיזה שהוא שלב, איפה לעזאזל קבוצת הכדורגל שאהדתי, שאני מכיר?!
נורא קל לנו מצד אחד להתחבר לשחקנים חדשים, ולי אישית זה מרגיש כאילו אנדר הררה נמצא במועדון כבר איזה 10 שנים,

אבל אם יבוא איזה אוהד ליברפול ויתקע לי משפט כמו "הקבוצה שלך מלאה בשכירי חרב", אין לי ממש מה להגיד בנידון...
אם אין לך דור זהב כמו שהיה ליונייטד לפני 20 שנה, או לבאיירן או ברצלונה בשנים האחרונות... הכל זה כסף כסף כסף. תחושה מגעילה שאני לא תמיד מצליח להתעלם ממנה.

 

יש לך מה להגיד בנידון ועם מי תקועה ליברפול? האקדמיה שלה לא קיימת מאז שסטיבי עלה לבוגרים

 

כן ברור, אבל לא כיוונתי את זה לוויכוח של ילדים בני 6 של אוהדי יונייטד וליברפול.. סתם לשם ההמחשה

 

רק באנגליה יש את הטירוף הזה?
ריאל מדריד קנתה את רפאל ורן הצרפתי בן ה-18, שחקן מרכזי בנבחרת צרפת הצעירה באותם שנים, בסביבות 10 מיליון יורו, ואנחנו מדברים על שנת 2011, כשהמחירים בשוק העולמי כבר עלו.
לעומת וראן, סראחיו ראמוס הספרדי בן ה-19, שהיה בנבחרת הצעירה של ספרד, עלה לריאל בסביבות 27 מיליון יורו, כמעט פי 3, וזה היה עוד בשנת 2005 כשהמחירים בשוק העולמי היו נמוכים יחסית.
ריאל מדריד קנתה את מרסלו הברזילאי בן ה-20, שחקן מרכזי בנבחרת ברזיל הצעירה באותם שנים, בסביבות 4.5 מיליון יורו, בשנת 2007.
לעומת מרסלו, איסקו בן ה-20, שחקן מרכזי בנבחרת הצעירה של ספרד, עלה לריאל מדריד בסביבות 30 מיליון יורו, בשנת 2013.
קאסמירו הבריזלאי בן ה-23, עוד שחקן מרכזי בנבחרת הצעירה של ברזיל, שבלט גם בפורטו כשהיה מושאל אליה, נרכש על ידי ריאל ב7.5 מיליון יורו הקיץ.
לעומתו, אייארמנדי בן ה-23, עוד שחקן מרכזי בנבחרת הצעירה של ספרד, שבלט בסוסיאדד, נקנה על ידי ריאל בסביבות 38.8 מיליון יורו, בשנת 2013.
אז נכון שחלק מהרכישות לא התבצעו באותם שנים, ושחלק מהשחקנים בספרד באו עם רזומה מרשים יותר כמו הופעות בקבוצות בליגה הראשונה בספרד, אבל אנחנו רואים שגם בספרד ספרדים עולים יותר בגלל החוקים החדשים שהופכים את השחקנים מהמדינה שלך למשהו שאתה חייב להכליל בסגל ולכן מעלים את המחיר שלהם.

 

i stand corrected

(למרות שגם לגבי ראמוס וגם לגבי איסקו, אלה שחקנים שהרבה קבוצות סביר להניח שהיו מעוניינות בהם כשריאל מדריד החתימה אותם, וזה גם משהו שמקפיץ מחיר של שחקן. לא יודע האם כל אירופה ניסתה להשיג את ואראן או מרסלו...
כשאתה מחתים שחקן מתחת לראדאר אתה לרוב גם מצליח לשלם עליו סכום סביר)

אבל בכל אופן אני מבין שזה לא רק באנגליה... צרת רבים חצי נחמה...

 

עכשיו מכרנו שחקן שנמצא אצלנו מגיל 15 ב50 מ' ליש"ט. בשנים האחרונות, מאז שדלגליש מונה למאמן לפחות, הולך לנו לא רע עם שחקנים מהנוער.
כמובן שסטרלינג הוא לא שחקן בית, גם אייב לא והוא גם יהיה חלק מהסגל בעונה הקרובה. אבל לדעתי מי שמחפש שחקני בית בקבוצה שלו, היום, ב2015, הולך להתאכזב כל פעם מחדש.

אנחנו חיים בזמן שבו כולם יודעים ושומעים על כל שחקן בן 15\16 שמרשים מאוד בנוער ונראה כמו פוטנציאל גדול, משחקי מילואים משודרים בשידורים חיים, יש להם גביעים מקומיים ואירופאיים, יש חשיפה גדולה לטורנירים בינלאומיים של נבחרות צעירות. מחלקות הנוער והמילואים של מועדונים גדולים באנגליה כבר מלאות ביותר זרים משחקני בית, אני זוכר את ג'רארד בbeing liverpool (אוי..) מדבר על כך שבתקופה שלו היה לו הרבה יותר קל לפרוץ לבוגרים, לא היו ממנו שום ציפיות ואף אחד בכלל לא הכיר אותו. היום אוהדים תולים את התקוות שלהם בילדים בני 17 שעוד לא ערכו הופעה אחת בבוגרים.

אם אנחנו מצליחים לקדם היום שחקן מהנוער לקבוצה הבכירה, אני מבסוט, גם אם הוא לא שחקן בית שצמח במועדון מגיל 8.

 

מבחינתי אם שחקן התחיל קריירת בוגרים במועדון הוא כבר יכול להחשב שחקן בית ועשיתם אחלה קופה על סטרלינג אבל זה מקרה יוצא דופן.
אם ללכת לפי שכירי חרב בליברפול היו אולי אף יותר מיונייטד לאורך העשור האחרון

 

בהקשר הדיון של המחירים ואובדן הפרופורציות - אני חושב שמה שחסר כאן בדיון זה נקודת ייחוס.
כשאומרים שהכדורגל איבד פרופורציות והמחירים משוללי כל היגיון - השאלה היא בהשוואה למה?
האם בהשוואה למדד המחירים לצרכן? בהשוואה לעליית המחירים בבורסה? למה אנחנו משווים כשאנחנו אומרים שהכדורגל איבד כל היגיון?

צריך להבין, שאם המצב אכן היה משולל כל היגיון, למעשה הכדורגל היה מתקיים כיום תחת הנחה של בועה. כמו משבר האינטרנט בשנת 2002, כמו משבר הסאב פריים ב-2008 ויש גם טוענים שמחירי הדירות בישראל של היום הם כתוצאה מבועת מחירים.

האם הכדורגל העולמי מתנהל כבועה?
לעניות דעתי לא, אפילו רחוק מכך. היום שוק הכדורגל מתנהל תחת פיקוח כלכלי דיי אדוק. אומנם בעיניי בחוקי ה-FFP יש יותר רע מאשר טוב - אבל הם בהחלט מונעים אפשרות של התרסקות כלכלית. כל עוד המועדונים אמורים לפעול במסגרת ההכנסות הטבעיות שלהם (ולמעשה לא להגיע למצב של גרעון/אוברדרפאט) - הסכנה לקיומה של בועה הוא כמעט ולא אפשרי.

הסיבה העיקרית לניפוח המשוגע במחירי השחקנים נובע בראש ובראשונה בגידול העצום מההכנסות שהמשחק מייצר.
אם מדברים על כך שכניסת הטלוויזיה אי שם בשנות ה-70/80 שינתה לחלוטין את תנאי המשחק והכניסה את הכסף הגדול לכדורגל (ע"י זכויות השידור של הליגה + חסויות - 2 מקורות הכנסות שהיו מאד מוגבלים עד לאותה תקופה), צריך להבין שהיום, עידן האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר וכו' - הפרו את שיווי המשקל שהתקיים בטלוויזיה במשך כמעט 3 עשורים. אם פעם לשידור של משחק ספורט היה משקל כמעט שווה בהכנסות מפרסום כמו לשידור של תוכנית איכות כלשהי, היום בעידן ה-VOD - האיזון הופר לחלוטין.
כיום ספורט (ותוכניות ריאלטי) נשארו מקורות השידור היחידים שמחייבים את הצופה לראות אותו בלייב. אי אפשר כיום בעידן בו לכל אחד יש עשרות קבוצות וואטסאפ, עשרות עדכוני פייסבוק ונגישות לעשרות אתרי אינטרנט - להתחמק מתוצאה. זה בניגוד לחדשות או תוכניות טלוויזיה, שם אלמנט "התוצאה הסופית" הוא לא מרכזי כמו בכדורגל. הספורט והכדורגל בהיותו ענף הספורט הפופלארי בעולם - הם היחידים שעדיין מכריחים את הצופה לשבת ולראות אותו בשידור ישיר. וזו פריבלגיה שיש היום לספורט, שאין לאף תחום שידור אחר.

אפשר לראות כי ישנה התפוצצות מחירים בכל סוגי הספורט: בפוטבול, בכדורסל (האמריקאי), בטניס, ואם אני לא טועה אפילו זכויות השידור של הרוגבי והפורמולה 1 מצליחות להניב יותר הכנסות בכל חוזה מחדש.
מי שיכנס לדיוני ה-נ.ב.א יראה לא מעט אנשים שדנים בשאלות בדיוק מסוג זה: דיאנדרה ג'ורדן ב-88 מיליון דולר ל-4 שנים? ג'יי קאטלר (שיקאגו ברס) 126 מיליון דולר ל-7 שנים? - מי לעזאזל מוכן לשלם לשחקנים האלה את הסוכמים האלו?
האם כל מועדונים הספורט בעולם ירדו מהפסים? האם גארת' בייל באמת שווה 100 מיליון פאונד בדמי העברה? בהסתכלות לוגית וכמו שאנחנו תופסים מחירים? כנראה שהתשובה היא לא, בהתסכלות כלכלית? כמובן שכן.
המועדונים הגדולים רק מגדילים מידי שנה את ההכנסות שלהם, בכל המישורים: פרסומות, חסויות, ימי משחק וכמובן זכויות שידור. כל אלה גורמים לאינפלציה. החלק השני הוא נושא היצע וביקוש - טוטהנאם וליברפול יודעות שיש להן מצרך מאד מבוקש - הן יודעות שלצד השני יש אמצעים כלכליים לשלם את המחיר המבוקש. מהצד השני ריאל ומנצ'סטר סיטי, עושות שיקולים מקצועיים וכלכליים - ואז הן מחליטות האם ההשקעה הכספית שווה. לא תמיד זה מצליח מקצועית על המגרש, אבל כלכלית כמעט תמיד ההחתמות האלה מחזירות את התשואה.

וזה עדיין רחוק מלגמר.
אתם שמים לב שיש עדיין מדיום תקשורתי אחד שעדיין לא מקבל את המשקל הרצוי לו - איך יכול להיות שבשנת 2015 כשלכל אחד מאיתנו יש מכשיר סלולרי שמשדר וידיאו באיכות HD, אנחנו עדיין לא יכולים לצרוך ספורט באופן ישיר אליו? אלא רק באמצעות סטרימים עקומים?.
אז אומנם זה עדיין לא כאן, אבל כמו שכבר כיום יש ל-NFL ול-NBA:ליגה פאס (League Pass) - מתישהו זה גם יגיע לפריימרליג. ולא הרבה אח"כ זה גם יגיע ישירות לטלפונים הניידים. וכשזה יקרה, אני דיי משוכנע שאף אחד כבר לא יזכור שראחים סטרלינג עבר תמורת 50 מיליון פאונד.

 

אם גיגס שחקן בית של יונייטד, סטרלינג שחקן בית שלנו.

בשנים האחרונות אכן התהפכה קצת המגמה אצלנו. יש שיפור גדול מאוד בתוצרים של מחלקת הנוער ולדעתי (אלא אם כן המנג'רים יהיו ממש טיפשים) אנחנו נראה יותר ויותר שחקני בית משתלבים בבוגרים.

אגב, דובר פה לפני כמה ימים שסיטי מציעה 14 מיליון פאונד על פטריק רוברטס מפולהאם ודיברנו על איזה טירוף זה. אז עכשיו יש דיווחים שהצענו עליו 5 מיליון פאונד וההערכות הן שפולהאם רוצה פי 2. אם זה נכון, אני מניח שלא הצעתם עליו (עדיין בכל מקרה) 14 מיליון אחרת הם כבר היו מוכרים.

 

1. הייתי שמח אם היית מפרט דווקא לגבי החסרונות שלדעתך יש לFFP.

2. הקבוצות הגדולות לא יתרסקו, אבל אנחנו רואים שהרבה פעמים הקבוצות מהדרג השני או השלישי מתרסקות או יורדות בצורה ניכרת מנכסיהם.
בהרבה מאוד ליגות יש הרבה מאוד קבוצות שהתרסקו או ירדו בצורה משמעותית מנכסיהם או שיש קבוצת על אחת ששולטת לחלוטין בליגה.
בליגה היוונית למשל, אולימפיאקוס שולטת בצורה ניכרת בליגה והיא זכתה בכל האליפויות בשנים האחרונות בפער עצום מיתר הקבוצות ביוון שמצויות במצב כלכלי מאוד קשה כשלא מעט קבוצות שלאורך שנים זכו בתארים ביוון והיו קבוצות צמרת נחלשו מאוד ואפילו הגיעו לליגה השנייה.
בסקוטלנד רינג'רס התפרקו וירדו מכנסיהם מה שהוביל לכך שסלטיק זוכה ב4 אליפויות רצופות וכולם בפער עצום.
בצרפת פריס זכתה השנה באליפות שלישית רצופה כשהפער מיתר הקבוצות בצרפת רק הולך וגדל.
באוסטריה רד בול זלצבורג לקחה 5 מ7 האליפויות האחרונות בליגה.
בגרמניה באיירן עם אליפות שלישית רצופה וגם היא בליגה עם עצמה.
באיטליה יובנטוס עם אליפות 4 ברציפות כשקבוצות פאר כמו אינטר ומילאן אפילו לא באיזור של מאבק על אליפות.
אפילו בישראל מכבי תל אביב בליגה של עצמה מבחינת תקציבת ויציבות כלכלית עם אליפות שלישית ברציפות ותקציב עתק.
כלומר המציאות הכלכלית היום היא לא פשוטה, לצד קבוצות גדולות שהולכות ומתחזקות, יש הרבה קבוצות שמתרסקות או יורדות מנכסיהם בצורה משמעותית או שנפתח פער עצום בין מועדון אחד שהמציאות הכלכלית הקיימת עוזר לו לבין שאר המועדונים שבעיקר מחפשים להיות באיזון.

3. דווקא בישראל ניתן לראות בפלאפון משחקים בשידור ישיר של הליגה הישראלית וליגות נוספות באירופה. גם העלות היא יחסית זולה, כשאת המשחק המרכזי שמשודר בערוץ 1 אפשר לראות באתר של ערוץ 1 באינטרנט בHD בחינם.
זה בהחלט יהיה עוד דחיפה כלכלית, בטח בליגות כמו הליגה האנגלית, אבל מצד שני אני עדין חושב שכדורגל זה משחק חברתי שכל הקטע שלו שרואים אותו בטלוויזיה או בפאב עם חברים ופחות לבד בפלאפון.

 

1. האמת שענית על הבעיה המרכזית עם ה-FFP בסעיף מספר 2 שלך.
המטרה המוצהרת של ה-FFP, היא למנוע מקבוצות להגיע למצב של פשיטת רגל/חדלות פירעון בגלל לקיחת התחייבויות פיננסיות גדולות ומוגזמות. מאיפה זה הגיע? ככל הנראה ה-Study Case הבולט הוא זה של פורסטמות' - מועדון ענק, שקיים מאז 1898, עם בסיס אוהדים גדול, שזכה באליפויות ובגביעים (האחרון שבהם ב-2008), שעברו אצלו כמה מהשמות הגדולים ביותר בכדורגל העולמי (גלן ג'ונסון!!) - נאלץ להכריז על עצמו כחדל פירעון וללכת לפירוק. למה זה קרה? בגלל שסשה גאיידמק, מיליונר עם מגלומניה החליט שהוא יכול להתמודד עם עשירי העולם כשווה במאבקי הפריימרליג. כמובן שהוא לא הצליח, ומי שנאלץ לספוג את המכה הוא המועדון המסכן ואוהדיו המסכנים עוד יותר.
כמובן שיש עוד מספר מקרים עם סיפור דומה: מלאגה (ששרדה), ווסטהאם (ששרדה), לידס (ככה-ככה) - כולם מקרים של בעלים שהשתלטו על מועדון כלשהו, העמיסו עליו הוצאות ענקיות: בעיקר משכורות עתק ודמי העברה מופרזים - כל זה כשהם משתמשים במשאבים האישיים שלהם ולא במשאבים הטבעיים של המועדון. ברגע שבעלי ההון נקלעו למשבר בעולם העסקים שלהם/החליטו שנמאס להם/ הבינו שזה לא יעבוד - הם פשוט נטשו את המועדון והשאירו אותו לדמם עם חובות של עשרות-מאות מיליוני יורו.

אופ"א בראותה את המקרים האלו החליטה שהגיע העת לנקוט במעשים והחליטה לייסד את ה-FFP. וכאן אני מגיע לבעיה שלי.
חוקי ה-FFP שבגדול אומרים את הדבר הבא: תוך כך וכך שנים, למועדון אסור להוציא יותר ממה שהוא מכניס, למעט השקעות בפיתוח תשתיות ומחלקות נוער. כלומר, גם אם מגיע בעלים מיליארדר כל-יכול, הכסף היחיד שמותר למועדון להוציא, זה כסף שהוא מצליח לייצר בעצמו. על פניו נשמע פתרון נפלא: המועדונים לא יוכלו להציג הפסדים לפיכך הם יהיו חייבים להתאים את ההוצאות שלהם להכנסות, אנשים עשירים עדיין יוכלו להכנס לכדורגל ולהשקיע - וכולם יהיו שמחים ומרוצים. אז זהו, שלא בדיוק.

החוקים האלה, כמו שציינת בעצמך, טובים מאד לקבוצות הצמרת, אך נוראיים לכל מי שנמצא למטה מכך. מה שהחוקים האלה עושים בפועל: הם משמרים את הסדר הישן בכדורגל. קבוצות הפאר של הכדורגל העולמי שראו פתאום את מנצ'סטר סיטי, את פריז סאן ז'רמן ואפילו את מלאגה, קבוצות שמעולם לא היו בעילית הכדורגל, שופכות מאות מיליוני יורו במהלך של שנים בודדות בלבד ומצליחות לסגור פערים של עשרות שנים. כל זה למורת רוחן של הקבוצות הגדולות. אז נכון שחוקי ה-FFP חוקקו כדי להגן על המועדונים, אבל בפועל (ולכן הדגשתי את העל פניו למעלה) - החוקים האלה מגנים בראש ובראשונה על המועדונים הגדולים.

ברגע שהחליטו שישנה נקודת עצירה, ומועדונים יכולים להוציא כמה שהם מכנסים, הרגו למעשה את האפשרות של יצירת כוחות חדשים בכדורגל העולמי. ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, יובנטוס וכו' - ימשיכו לשלוט בכדורגל העולמי לנצח נצחים (או בעצם עד שישנו את החוקים הללו). למה אני אומר את זה? כי ברגע שמגבלים את ההוצאות נותנים יתרון מובנה ובלתי מחיק לקבוצות הגדולות:
מנצ'סטר, ריאל, באיירן וברצלונה כולן מכניסות בערך מ-600 מיליון יורו בשנה - כלומר זוהי גם מסגרת ההוצאות שלהם. מועדוני ענק כמו ליברפול,ארסנל וצ'לסי עומדים על אזור ה-400 מיליון יורו בשנה ואם ממשיכים לרדת ברשימה הפערים רק הולכים וצומחים. קבוצות שהיו גדולות כשה-FFP נכנס לתוקף לא רק ישארו גדולות, הן יגדילו את הפערים. למה?
כי מתקיים מעגל מאד ברור:
הקבוצות הגדולות ביותר מכניסות יותר -> יכולות להשקיע יותר בתשתיות ושחקנים - > השקעה כספית גדולה יותר מביאה להצלחה גדולה יותר על המגרש -> הצלחה על המגרש מביאה לגידול בהכנסות מחסויות,אוהדים,טלוויזיה -> הכנסות המועדון גדלות וכל הסייקל הזה חוזר חלילה.
אולי פה ושם נראה הבלחות (אתלטיקו מדריד, דורטמונד) - אבל כמו שתיארת יפה מאד בעצמך בסעיף 2 - קבוצות שהיו גדולות ישארו גדולות, וכל מי שלא הספיק על הרכבת יצטרך או:
א) המון המון מזל ועבודה אינסופית כדי לסגור את הפערים
ב) להבין שהכדורגל העולמי השתנה ולכוונן את עצמו מחדש. לעולם בו מי שזוכות באליפויות המקומיות זה 2 או 3 קבוצות, ורק פעם בכמה שנים מישהי תהיה ברת מזל מספיק בשביל להתמודד עם אחד המועדונים האלה למשך שנה שלמה. כמובן שבשנה העוקבות כל המועדונים הגדולים יתחזקו על חשבונה.


הבעיה הכי גדולה שלי היא: בראש ובראשונה שהיו דרכים הרבה יותר חכמות לפתור את נושא פשיטת הרגל של פורסטמות' ומלאגה.
והבעיה השנייה, היא שהדבר לא מונע ממועדונים להתרסק באמצעות ניהול כלכלי כושל. אנחנו (ליברפול) דוגמה קלאסית לכך, שהיינו מרחק החלטת בית משפט מירידת ליגה וכינוס נכסים, לא בגלל שהחלטנו להגזים בהוצאות או להשתגע - אלא בגלל עסקת מינוף מטונפת שעשו הבעלים הקודמים.
בכל מקרה חפרתי, סלחו לי על כך, אבל ה-FFP הוא נושא שמעורר בי לפעמים קצת יותר מידי אמוציות.

2. התייחסתי ומסכים איתך לכל מילה.
3. כן, אבל זה נובע בגלל הפלטפורמה של ערוץ 1 באייפון, לא בגלל שמנהלת הליגה (או גוף השקר שמנהל את הכדורגל הישראלי) החליט ככה. תחשוב מה יקרה ביום בו לכל ליגה תהיה League Pass משלה - שתוכל לצפות באופן ישיר בטלפון הסלולרי. כמובן שכדורגל תמיד ישאר משחק של "חבר'ה" ולשבת עם חברים בסלון או בפאב ולראות את המשחק - אבל מבחינת ההכנסות תחשוב מה כניסת השידורים בסלולר תעשה: פתאום האוהד הסיני לא יצטרך לברוח מהעבודה ב-09:30 בבוקר בשביל לראות משחק והאוהד האמריקאי לא יצטרך לקום ב-04:30 לאיזה פאב - הם פשוט ישלמו X דולרים ויראו את המשחק במיטה/במשרד - בטלפון המשוכלל שלהם. מבחינת זרם ההכנסות? אני מעריך (ומומחים גדולים ממני, שבאמת מבינים בזה) מעריכים ששוק שעוד צפוי להיות שווה כמה מילארדים טובים.

 

מסכים איתך לגמרי, ועדין הייתי שמח לשמוע מה אתה היית עושה במקום או לצד FFP.

בנוגע לשידורי הכדורגל בפלאפונים בישראל, משחקים שמשודרים בערוץ 1 הם בחינם, באפליקציה של אתר ONE זה בעלות של כמה שקלים למשחק וזה כולל כמובן את הליגה האנגלית, הליגה הישראלית וליגות נוספות, ככה שלפחות בישראל זה זמין (למרות שלא מדובר כמובן בכל המשחקים אלא רק אלה שמשודרים בערוצי הספורט הישראלים).

אין לי ספק שישנם שווקים בעולם שצפייה במשחק בפלאפון תוציא מהם כספים רבים, בישראל לפחות זה פיתרון בעיקר למצב שאתה לא יכול לראות את המשחק בגלל אירוע משפחתי/נסיעה, שאר האנשים כמעט תמיד יעדיפו לצפות בטלויזיה או במחשב אם יש להם אפשרות ולא בפלאפון.

 

@owen11111,

תמשיך לחפור, אני סולח. כיף לקרוא.

 

הזוי,אבל פביאן דלף כנראה השתכנע כן לחתום בסיטי.