מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

איזה עלובים ברוז', לא הופיעו למשחק בכלל. להוציא השער העצמי של קאריק במשחק הקודם הם לא עשו כלום, 7 שערים ללא מענה.
ניצחון שיתרום לביטחון של הקבוצה ובמיוחד לרוני.

עכשיו נותר לקוות שנקבל את החבר'ה של ערן זהבי, הרבה זמן לא הייתי במשחק שלנו.
הוותיקים שבינינו בטח זוכרים את יורדי קרויף שהיה שחקן ספסל אצלנו (שחקן חביב, אבל אתלט גרוע עם נטייה להיפצע).

 

הוא שיחק בעיקר בעונה הראשונה. קרויף הבן היה בליין ואורח חייו השפיע גם על כשירותו, אבל צריך לזכור שהגיע אחרי ששיחק ביורו 96 במדי נבחרת הולנד וכמובן שחקן ברסה, ככה שאי אפשר להגיד שזה היה רק בגלל השם. יונייטד גם אכלה לקרדה מאותו טורניר עם פובורסקי - שחקן לא רע אבל גם בנה את שמו בעיקר מהיורו הזה.

 

הוא עזב את בארסה אחרי שאביו התפטר.
שיחק חודשים ברצף בעונה הראשונה ומאז נקבר בספסל. גם בגלל הפציעות וגם בגלל שהיה שחקן חלש. טכניקה נחמדה, אבל כלום מעבר.
בסה''כ בארבע עונות; 54 משחקים ושמונה שערים בלבד. מתוך חמישה תארים שזכינו במהלך העונות האלו הוא זכה במדליה אחת בלבד (פרמיירליג 1996-97).

 

זה היה אירוני שמתוך חמישה שחקנים שהחתמנו בקיץ 96' (החמישי היה ואן דר חאו), השניים שהיו אלמונים - יונסן וסולשיאר - הצליחו הרבה יותר מהשניים שהיו מוכרים, פובורסקי וקרויף.

אבל אני חייב לומר שמאוד חיבבתי את קרויף כשחקן. עשו לו לפעמים את המוות בגלל השם. נו, מה לעשות שיוהאן קרויף הוא לא היה, אבל הוא היה שחקן טוב עם הרבה פוטנציאל. הבעיה היתה הפציעות, כפי שצוין כאן, וגם העובדה שהוא קצת התפזר על מספר עמדות מבלי להיות טוב (וכשיר) כדי לתפוס באופן קבוע אף אחת מהן - חלוץ, מאחורי החלוץ, קיצוני. הוא היה כובש שערים לא רע, אבל לטעמי התפקיד הכי טוב שלו היה מאחורי החלוץ, כי היתה לו יופי של ראיית משחק ויכולת מסירה. אבל מה לעשות שבהתחלה היה שם קאנטונה, ואז שרינגהאם, ואז יורק... באמצע עונת הטרבל הוא כבר הושאל לסלטה.

פובורסקי היה שחקן טוב מאוד. באנגליה הוא לא כל כך התאקלם והיה גם את העניין של בחור בשם בקהאם שב-96/97, בדיוק כשהצ'כי הגיע, עשה את הפריצה הגדולה שלו. זה גם היה סיפור נדיר של שחקן שפרגי ויתר עליו מהר - אחרי שנה וחצי הוא עזב.

 

כמה הערות בעקבות המשחק אתמול:

1. אני יודע שאני חופר על הנושא כל משחק, אבל הררה הוא באמת הקשר הכי טוב שיש לנו והוא חייב להיות באנקר בהרכב.
זה לא רק שאנחנו מייצרים יותר מצבים כשהררה על המגרש, אלא שאנחנו גם משחקים כדורגל מהנה כשהררה על המגרש. וכן, אולי שכחנו, אבל חלק מהעניין בכדורגל זה גם להנות מהמשחק, ואת זה אנחנו מקבלים כמעט תמיד שהספרדי על המגרש.

2. אתמול במחצית השנייה עברנו למערך של שלושה קשרים באמצע, כשהררה לפרקים נכנס לעמדה שייאנוזי משחק בה. לדעתי בסגל הנוכחי, זאת הצורה שאנחנו צריכים לשחק בה. אם נצטרך, אפשר תמיד לוותר על אחד מהקשרים בשביל פלאיני למקרה שרוצים לייצר בלאגן ומשחק הרמות, או בשביל הרננדז אם רוצים עוד חלוץ, אבל כנקודת פתיחה זה צריך להיות המערך שלנו. אתמול ראינו שזה יכול להיות יעיל לא רק נגד קבוצות חזקות שצריך יותר שחקנים באמצע אלא גם מול קבוצות חלשות יותר שמתגוננות ומצריכות מאיתנו משחק יותר חכם.

3. למי ששאל כמה חשוב זה ביטחון עבור שחקן התקפה, מספיק היה להסתכל על רוני לפני השער ואחרי השער. לפני השער הייתה לרוני הזדמנות מצוינת ברחבה, אבל הוא עשה את הפעולה לאט ובחוסר חדות וההזדמנות הלכה לאיבוד. אחרי השער קיבלנו רוני חד, שהצליח פשוט לפרק את ההגנה של הבלגים עם קריאת משחק נכונה ועמידה נכונה כשכל פעם הוא בורח מהשמירה שלו ומעמיד את עצמו מול השוער.
מהצד השני, ראינו את הרננדז גם בפנדל ובעיקר לאחר מכן כשהוא חסר ביטחון. איפה הרננדז חסר הביטחון של אתמול ואיפה הרננדז של השנים הראשונות ביונייטד שהיה צריך עשר דקות של משחק וחצי מצב כדי לכבוש.
ואם כבר הפנדל המוחמץ, כמה שחקנים אתם מכירים שמוותרים על פנדל והזדמנות לכבוש רביעייה בליגת האלופות (לא יודע אם רוני כבש אי פעם רביעייה בליגת האלופות) כדי לתת ביטחון לשחקן אחר בקבוצה? גם אם הפנדל הוחמץ, עצם הוויתור על הפנדל להרננדז אומר הרבה מאוד על רוני.

4. ולמרות הניצחון, אסור לנו להסתנוור. אנחנו עדין חסרים בלם וחלוץ מהשורה הראשונה. וזה בהנחה שדה חאה נשאר לבסוף כי אם דה חאה עוזב אנחנו גם נהיה חייבים שוער.
אני מקווה מאוד שואן חאל יפתיע אותנו בימים האחרונים של חלון ההעברות, ואם אפשר לא לחכות עד הדקה ה - 90 ואז לחפש אישורים מיוחדים מכל מיני גופים.

 

מסכים מאוד עם סעיף 2. הררה היה יותר אפקטיבי כקשר התקפי והשילוב עם שוויני שעבר לעמדה שלו היה מצוין.
לגבי סעיף 3, מזכיר לי את הפנדל שנתנו לופרלאן מול מכבי חיפה

 

הדרגים להגרלה היום:

דרג 1: ברצלונה, באיירן מינכן, יובנטוס, צ'לסי, פאריס סן ז'רמן, בנפיקה, זניט, איינדהובן.
דרג 2: מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, אתלטיקו מדריד, מנצ'סטר סיטי, ארסנל, פורטו, ולנסיה, באייר לברקוזן.
דרג 3: סביליה, שחטאר דונייצק, צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס, גלאטסראיי, רומא, ליון, דינמו קייב.
דרג 4: וולפסבורג, גנט, דינאמו זאגרב, מאלמו, באטה בוריסוב, אסטנה, בורוסיה מנשנגלאדבך, מכבי ת"א.

את האנגליות אנחנו כמובן לא יכולים לקבל.
מהדרג הראשון כמובן שעדיף לקבל את בנפיקה, זניט ואיינדהובן, כשכמובן ברצלונה ובאיירן הם ההגרלות הכי קשות.
מהדרג השלישי עדיף להימנע מסביליה, אבל גם היא כמו יתר הקבוצות בדרג השלישי פחות איכותית מהקבוצה שלנו.
מהדרג הרביעי עדיף להמנע מוולפסבורג, שבקלות יכולה להיכנס לדרג השלישי ואפילו לדרג השני.

* סוגית מכבי תל אביב - מצד אחד, אם נקבל את מכבי, יש אפשרות לראות את יונייטד בישראל ובמחירים שפויים (למרות שצריך לראות איך תהיה חלוקת הכרטיסים למשחק, האם יתנו עדיפות למנויים של מכבי ושאר הכרטיסים ימכרו רק במסגרת מנוי לכל המשחקים או שתתאפשר קניית כרטיסים למשחק בשיטת כל הקודם זוכה), פלוס העובדה שמכבי תל אביב היא אולי הקבוצה הכי חלשה במפעל ולכן לקבל אותה יהיה נוח מקצועית (ואם לא החלשה ביותר אז אחת החלשות, הבדל עצום מלקבל את וולפסבורג נניח). מצד שני, לעבור שוב את כל הסיקור התקשורתי הצהוב בארץ, מה רוני אכל אתמול בלילה ועם מי שואו בילה בבוקר המשחק והאובססיביות סביב המשחק די דוחה ואולי עדיף להימנע מזה.

 

מבין את כל מי שירצה את יונייטד בארץ, כי לא כולם יכולים לנסוע לאנגליה. אבל בשבילי, לא תודה.

מקווה כמובן להגרלה סבירה, כזו שתאפשר לעלות בלי סיבוך יתר. מצד שני, לא יפריע לי בית עם קצת אתגר - לא יותר מדי, כן...

והאמת שאני ממש מצפה לשלב הבתים. בשנים האחרונות שלנו בליגת האלופות אצל פרגוסון היתה תחושה של מיאוס מהשלב הזה, מה שהתבטא בכך שכבר על המשחק הראשון היינו מתחילים לעשות רוטציות ולעלות בהרכבים חסרים, דבר שלדעתי אף אחד אחר לא עשה. זה היה מוגזם.

 

יונייטד התרגלה להיות בדרג א' ולקבל לא פעם הגרלות טובות בשלב הבתים עקב כך מה שגם אפשר לעבור את שלב הבתים בלי להיות בשיא הכושר בשלב הזה של העונה ועם רוטציות. פעמיים זה לא עבד אבל בדרך כלל כן.
עכשיו היא דרג ב' ויכולה לקבל הגרלה שונה לחלוטין שתצריך יותר מאמץ.,
אני לא יכול לבוא בטענות לפרגוסון על רוטציות. האיש היה אשף של ממש בתחום. אולי הטוב אי פעם בכדורגל.

 

בתקופה של פרגוסון היינו בדרג הראשון כשרוב האנגליות בדרג השני מה שגרם לכך שכמעט תמיד קיבלנו הגרלות מאוד נוחות בשלב הבתים.
גם השנה, אם נקבל נניח בית של בנפיקה, שחטאר דונייצק ומכבי תל אביב, אפשר לסיים את הסיפור תוך 4 משחקים, ואז בשני המשחקים האחרונים אנחנו נראה הרכב משני שעולה למשחקים.
אותו הדבר גם אם נקבל בית של איינדהובן, אולימפיאקוס וגנט או בית של זניט, דינמו קייב ודינאמו זאגרב.

 

משחק גדול אתמול, לא אכפת לי שהיריבה קיקיונית וגם את השער היחיד שלה בצמד המםגשים הבקיעה יותר בחאווה.

נצחון שחשוב לבטחון של הקבוצה, להמשך הישיר של משהו יפה שנבנה מהמשחק הראשון העונה.
זה כבר לא איזה משהו יוצא דופן, רביעיית ההגנה שלנו גדולה, כן גם בלינד כבלם ליד סמולינג.

היה קשה לראות עם הבחורה את המשחק בפאב, היה קשה להתרכז ואת האמת ציפיתי לאיזה 0-0 משמים ובמקום זה קבלנו הצגה מדהימה.
אחד הברמנים הוא אוהד יונייטד וזה בהחלט הקל על הצפייה שיש עוד מישהו שקוסס ציפורניים ביחד איתך.

במצב נורמלי הייתי אומר שהמשחק הזה אתמול זה בדיוק מה שווין רוני צריך.
שלושה שערים קלים,תנועה ומיקום טוב, קלילות במשחק שלו מול הגנה מחוררת.
אבל אין לי מושג איזה רוני נקבל בליברטי סטדיום.

רוני נהפך כבר ממזמן לשחקן לא כל כך אמין מבחינתי.
יכול לתת לך איזה חודש וחצי מהסרטים שיזכירו לכולם איזה שחקן ענק היה פעם ואפילו ימזער אץ הסטט' הרעה מהתקופה של לפני אבל זה גם הרבה פעמים אשליה או םשוט מגמה חוזרת שך חוסר יציבות.

מאטה, הרירה, דפאיי במשחק של ואוו נם רואים את המשחק בצורה כל כך יותר מיוחדת מכל השחקנים האחרים במגרש.
הם פשוט גרמו לשערים של רוני להראות כל כך מצחיקים אחרי פעולות אישיות גדולות שלהם.

בצד הקצת מבאס,:
היה אםשר גם אתמול להבין למה ואן חאל לא נדלק ממש על שילוב של הרירה לצד קאריק בקישור האחורי וכשמלפניו שחקן שהוא נטו התקפה(יאנוזיי).
זה עלה לנו ב3-4 התקפות מאוד מסוכנות של הבלגים כשהאמצע פשוט לא סכור כמו שהוא היה ב4 המשחקים הראשונים העונה
אין מה לעשות יש סוף סוף עומק וצריך לדעת לתזמן ולהשתמש בחוכמה.

לשחק עם הרירה בקישור האחורי תמיד יתן לנו חוףש בהתקפה ומשחק שיראה הרבה יותר מהנה לצופה מהצד, אבל יש לזה מחירים ולמשחקים מסוימים הגישה הזאת יכולה לעלות ביוקר(למרות שאגב מבין כל הקשרי50/50 בליגה הרירה לדעתי אחד האנדדרייטדים בכל מה שקשור ליעילות בהגנה).
החוכמה לדעת למצוא נוסחה טובה, לשלב, להתאים.

הייתי רוצה לראות הרכב כמו אתמול כשאולי דםאיי או רוני משחקים את ה10.
התרומה שלהם להגנה וללחץ יכולה להיות יותר גדולה מיאנוזי שנראה לא הכי מאופס בכמה משחקים האחרונים.

בקיצור משחק טוב שך הקבוצה, ניהול והכנה טובה מאוד של ואן חאל ששוב הרדים את כולם עם ההתעסקות בםלאיני שכאילו הולך להספר כחלוץ(כשבפועל הוא ישחק בתכחס בדיוק באותו תפקיד מהעונה שעברה רק שהפעם מקומו בהיררכיה תואם בדיוק את תרומתו הריאלית).

שמח מאוד על פתיחת העונה המאוד מרגיעה למרות שבסגל הזה יש עוש חור אחד גדול לפחות.

יאללה נצחון בראשון ואולי תקווה לקבל את מכבי תל אביב בסמי עופר, מתאים לי מטר מהעבודה.

 

מצחיק, הקבוצה מדרג 4 יותר חזקה מהקבוצה מדרג 1 בבית שלנו.