מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

צריך לשאול את עצמנו האם בהכרח שאלת גודל האתגר שבאימון באיירן מינכן עמדה בראש מעייניו של גווארדיולה כשהוא בחר בהם.
אולי הוא פשוט רצה להגיע למקום שבו יש לו הסיכויים הגדולים ביותר להצליח?

באופן דומה, סביר להניח שלואיס סוארז לא הצטרף לברצלונה כדי לאתגר את עצמו באופן קיצוני. ואני לא מבקר אותו, כמובן. זו בחירה שכל אדם- טוב, כמעט כל אדם- היה עושה במצב הזה.

 

ובדיוק בגלל זה צריך לא רק לשאול אלא גם לחשוש.

לקבוצה הזאת יש שלב די קריטי בתהליך שהיא עוד צריכה לעבור לפני שהיא תהיה קבוצה "נעימה" לאימון.

זה כולל עדיין גיבוש שיטה שתתאים לה, זה כולל גבוש הרכב בכיר, זה כולל טיפוח של המון שחקנים שנמצאים לפני הפיק וזה כולל גם כבר בחינת מחליפים לרוני,קאריק,שוושנטייגר, דה חיאה, יאנג, כלומר שחקנים שנרצה או לא אבל לרובם יהיה פה עוד שנתיים גג לתת.

 

סוארס לא זכה בשום תואר קבוצתי מלבד גביע הליגה בקריירה כשחקן עד שהגיע לברסה, פפ זכה בהכל כמאמן בכדורגל המועדונים. חשבתי שילך למועדון שיש לו לאן להתקדם ולא מועדון שזכה בטרבל(כן זה עדיין לא היה ידוע שיזכה בינואר אבל היה מועמד חזק)

 

אתגר עצום. פפ קיבל קבוצה שנחשבה ע"י כולם לקבוצה מושלמת בעונה לפני שהגיע, כשהמאמן שלה בעצם הגדיר מחדש את המושג 'לפרוש בשיא', כי כיום כולם כמעט זוכרים את היינקס בתור מאמן-על שבעצם לא טעה מעולם (במיוחד אוהדי באיירן). היינקס הביא בעונה האחרונה שלו קבוצה שאי אפשר להתמודד איתה (כביכול) והם לא קיבלו הזדמנות ליפול אחרי השיא הזה. אז מתחילת דרכו של פפ בבאיירן הוא נבחן בצורה לא הגיונית, הרי אם היינקס היה מושך עוד עונה אולי גם הוא היה מפסיד ודברים לא היו הולכים מושלם (סגל פחות רעב לזכיה באלופות, מבוגר ופציע יותר). פפ עשה טעויות בבאיירן אבל הוא מאמן קבוצה שאליפויות בה לא אומרות כלום ורק זכיה בצ'מפיונס זו הצלחה. הוא זכה בשתי אליפויות והגיע לשני חצאי גמר באלופות והקדנציה הזאת נחשבת לכישלון הרבה יותר מהצלחה... זה אומר הכל לגבי איזה אתגר הוא קיבל, למרות שהוא לא ידע שזה מה שיהיה.

 

זה בדיוק העניין, ודובר על זה רבות בת'רד של באיירן.
על פניו הוא מגיע למועדון עם אחד הסגלים הכי טובים בעולם, כזה שמשאיר אבק לשאר הקבוצות בליגה,
ובסוף, בתכל'ס, מה שמשנה הוא הגביע עם האוזניים הגדולות.
הגעת עד לחצי גמר, הפסדת למסי שהתחפש לאלוהים... נכשלת.
הוא יכול לזכות בדאבל הגרמני גם חמש שנים רצופות, ועדיין להיחשב ככישלון, או לכל הפחות, כמאמן שלא הצליח באופן מיוחד.

זה מטורף.

ודרך אגב, באינטרנט דובר רבות על כך שפפ דיבר עם נציגים של יונייטד על מהפכה שהוא היה רוצה לחולל במועדון, אם יתמנה למנג'ר, והחבר'ה שלנו דווקא נרתעו מהרעיון הזה שמישהו יתחיל לשנות להם דברים מהיסוד.

אין לי מושג מאיפה המידע הזה הגיע לפורומים של אוהדי יונייטד באינטרנט וכמה הוא קרוב למציאות, אבל אם נניח שכן, הרי שזה דווקא מראה ש-פפ לא חיפש לברוח מאתגרים.

 

בד"כ אני מצפה לקבל מלא ביקורת ותגובות מזלזלות על דעתי על פפ, אבל פה נראה לי שיש כאלה שיסכימו איתי...

מבחינתי הוא הימור ענק. עד היום, לא ראיתי אותו מוצלח מבחינת רכש (ממש לא), ראיתי אותו פוגע בקבוצות שלו כשהוא מנסה לשנות דברים (המעבר ל3 בלמים בברצלונה, השטויות עם להאם בבאיירן).

באופן כללי הוא לקח 2 קבוצות הכי קלות פחות או יותר. אמנם ברצלונה לא היתה המפלצת שהיא היום בזמנו, אבל הבסיס נבנה כבר אצל רייקארד. הוא אומנם שיפר, אבל הוא גם נהנה משחקנים נדירים שעלו מהנוער. אנחנו ראינו בעונה שעברה שגם מאמן שכשל במועדונים אחרים יכול לתת עונת שיא בברצלונה למרות שכל השחקנים שם היום מעבר לשיא שלהם (לא סוארז וניימאר).

את באיירן הוא רק החליש לדעתי, בלי קשר לאלופות.

הוא לא לקח טרבל בבאיירן אז זה כישלון, מצד שני הרוב יגידו לך שהוא לקח דאבל אז איך אפשר לקרוא לזה כישלון...

אני גם שותף לדעה שהוא הלך למועדון שהכי קל (או הכי בשל) להצלחה. הוא לא היחיד שפועל כך (לא שונה בהרבה ממוריניו).

חוץ מזה שאני אישית לא סובל את הכדורגל שלו, אבל זה כבר עניין של העדפה אישית.

 

תמיד לאנשים יהיה מה להגיד ותמיד לאנשים יהיו מבחנים מוזרים לתת ל״אנשי המקצוע״ להוכיח את עצמם. במקרה של פפ, מעבר לדברים הנכונים שטרי אמר, גם הוא בעצמו הציב סטנדרטים מאוד גבוהים בקריירת האימון הקצרה שלו. זה מאמן שהרגיל אותנו לראות אותו זוכה בהכול.

הוא כבר אמר בעבר שהוא ישמח לאמן מועדון גדול ומפואר מבחינה היסטורית כמו יונייטד ואני עוד כבר הימרתי עליו בעבר שזו תיהיה התחנה הבאה בקריירת האימון שלו. לדעתי זה גם הולך להסתדר בגלל כל-מיני דברים, אם כי מיותר להרחיב עליהם כל עוד זה לא רלוונטי. רצוי לציין שגם הקבוצה הגדולה השניה במנצ׳סטר יכולה להתאים לו לא פחות על הנייר, ויש שם גם את בגריסטיין איתו עבד בזמן שאימן בברצלונה.

מצד אחד, זה סיוט כאוהד ארסנל לראות יריבות פוטנציאליות מחליפות מאמנים, בטח אם הן מצליחות להביא את הטובים ביותר, אבל הפרמיירליג ממש נואשת למאמנים עם רעיונות חדשניים. אפשר להגיד הרבה דברים על פפ, אבל בכדורגל האנגלי מאוד חסר דמות כזו.

 

פפ בברצלונה קיבל סגל מפלצתי, פשוט ככה.
סגל שכבר היה בצמרת העולמית, זכה לפני כן גם באלופות, כולל שחקנים סופר היסטורים כמו צ'אבי, אינייסטה, פויול,
בוסקטס ואולי את השחקן הגדול אי פעם- ליאו מסי.
פאקינ הל, איך אפשר לגמד את זה?? אז היה סגל קצת מדוכדך, אחרי עונה-2 פחות טובות, עם קצת בלאגן בחדר הלבשה.
ממש צרת עניים, תנו לכל מאמן בינוני לאמן את השחקן הגדול אי פעם שעושה פחות או יותר מה שבא לו על המגרש וזה כבר 60 אחוז לנצחון בכל יום וגיים צ'יינגר במשחקים הכי חשובים.
פפ מאמן מצוין שהוכיח את עצמו, שהביא כדורגל אדיר בברצלונה אבל ראבאק בואו לא נעבוד על עצמינו.

בבאיירן הוא כשלון לא בגלל שהפסיד גביע ואלופות בשנה שעברה, אלא בגלל שפשוט לקח את הקבוצה הזאת אחורה ברמה שלה, גם בכלל שכפה את השיטות ההזויות שלו שנה שעברה, גם בגלל שלא הודה בזמן שהשינויים שניסה לכפות בכוח על מה שלא צריך פשוט לא התאימו לסגל הזה וסירב לחזור למה שעבד כל כך טוב.
זה מדאיג אותי יותר מהכל.
גם פרגוסון הפסיד תארים עם סגלים אדירים, גם פרגוסון נכשל.
אצל פרגוסון אף פעם לא זיהיתי עקשנות לדחוף את השטיקים שלו כמו שאני מזהה אצל פפ.

באמת שמדהים אותי איך אותם אנשים פה שאוכלים את הראש לואן חאל מהיום השני שלו פה ומחפשים אותו בציציות אחרי כל איזה נסיון במשחק ידידות, איך אותם אנשים שהיום כבר מודים שהם מחליפים ממחר את ואן חאל בפפ, איך הם יתמודדו עם הדברים ההזויים שהוא ידחוף לנסות ולא ישנה גם אם זה יעלה ב25 נקודות??
הזכירו פה שוב את לאהם כקשר אחורי וזה פשוט הזוי.
לקח את המגן הימני הכי טוב בעולם ולקבוצה שהיה לה הכי הרבה עומק בקישור האחורי ודחף את אותו מגן ימני כקשר אחורי.
תוסיפו לזה את השלושה בלמים הדבילי הזה שמסרס לחלוטין את הקבוצה עם הכי הרבה עומק בחלק ההתקפי ואליהם אפשר להוסיף עוד המון החלטות דפוקות, בחירת הרכבים הזויה...
לא רק שאני חושב שואן חאל רחוק מאוד מהצדקה לפטורים אני ממש לא מאמין שאנשים יתנו באמת לפפ קרקע פורייה לעבוד פה לפני שגם לו ימלקו את הראש אחרי 2 תוצאות רעות או כדורגל רע.

וכן האתגר פה לא מתקרב למה שהיה לו בבאיירן או בברצלונה.
בבאירן הוא נלחם בלגאסי שהשאיר היינקס כשקביל עדיין את הסגל הכי שלם בעולם, בברצלונה הוא ירש את אחד הסגלים הטובים בעולם עם השחקן הכי טוב בעולם(וכנראה בהיסטוריה).
פה הוא מקבל סגל שבעוד שנה אולי כבר נגיד בקול רם שהשחקן הכי טוב בו הוא אנדר הרירה, מישהו שלא בטוח שבכלל נכנס לסגל המורחב של נבחרת ספרד.

 

קיי700,

אין לי כוח להיכנס לזה כי זה דיון מאוס, אבל זה ממש טרוליזם במיטבו איך שסיכמת את הקדנציות של פפ בברצלונה ובאיירן. זה שאתה רוצה להגן (?) על ואן חאל ולתת לו קרדיט זה משהו אחד. לא צריך לגמד את הדברים הגדולים שעשה מאמן כזו או אחר בשביל כך.

 

הוא מתלונן על משחק הפוזשן של ואן חאל, ומאידך רוצה את פפ. לך תסביר לו שפפ זה ואן חאל על סטרואידים.
פפ עשה קרירה שלמה על החזקת כדור ללא תכלית עד כדי התשת היריב, הייתה תקופה ארוכה שהוא שיחק אפילו בלי חלוץ.
רק אוהדי ההצלחות של בארסה נהנים מהכדורגל הזה, בעיני זה סוג של עינוי סיני.

 

כדורגל של פוזשן יכול להיות יעיל, תלוי בשחקנים, בניצול הסגל.
הכדורגל של ואן חאל שווה לתחת ברוב המקרים כי אין לו מהירות בהתקפה, אין לו מספיק תנועה במקומות המסוכנים.
החיסרון הבולט של פפ שהוא לא יודע לשחק מכוער כשצריך.

לא יודע מה הם יחליטו לגבי העונה הבאה, אני רק מבקש מהמועדון שני דברים - למנות DOF ולא למנות את גיגס למנג'ר. לא יודע מי מחכה שהוא יהפוך למנג'ר יונייטד. אולי רומנטיקנים. אחרי מויס אסור לקחת הימורים מטומטמים.
UNITED WAY, זה שם קוד ל - FERGIE WAY, וזה נגמר עם הפרישה של פרגוסון.
רק פרגוסון יכול להוביל את המועדון בדרך הזו.

 

אם הוא עמד במטרות שלו עד כה כנראה שהכדורגל גם יעיל.
זה לא אשמתו שהוא לא ירש את ההתקפה של ברצה או באיירן. הקבוצה בבנייה.
בעניין המהירות זו הסיבה שמרסיאל יהיה מאוד שימושי שכן הוא סילון לא קטן.
הרקורד שלו מוכיח שהוא יודע לעשות את וזה וגם לשחק התקפי.
הבנאדם סה''כ השלים עונה אחת באולד טראפורד ואתה כבר מדבר על המחליף של המחליף. נו באמת.

 

כל הויכוח כאן מצד כולם על פפ הוא לגיטימי, את כל הדעות אפשר להבין בהחלט, אבל עובדות זה כבר סיפור אחר לגמרי. הרכש של פפ פגע בול, לא בוזבז יורו אחד יותר על איזה שחקן שהתייבש או איכזב. בנעטיה שהגיע מרומא, תותח. תיאגו שהגיע מבארסה, מה נגיד? אומן. קוסטה שהגיע הקיץ כבר גורם לרובן לנדודי שינה ואפילו רכישות נקודתיות לספסל כמו רודה וברנט עשו את שלהם כשעלו לתת את הדקות שהיו אמורים לתת. ברכש נראה שפפ מבריק נכון לתחילת עונתו השלישית אצלנו. לא זוכר מישהו עם אחוזי הצלחה כאלו ברכש, אני חושב שפגע בהכל, אין דברים כאלו.

גם לגבי שלוש בלמים אגב זה לא נכון. זה נעשה כמה פעמים בודדות, בעיקר בגלל אילוצי סגל ובחלק מהן זה גם עבד יפה.