למרות שיש כאלה שממורמרים, אני חושב שלרוב האוהדים לא היתה בעיה עם דה חאה. זה לא שהוא רצה לברוח מיונייטד לכל מקום, הוא רצה לעזוב ספציפית לריאל. לא יצא, בסדר.
יש שני גולים של יונייטד מתקופת פרגי שזכורים בגלל כמות המסירות הרצופות שהיו לפניהם: סקולס בצ'יפ נגד פנאתינייקוס ב-1-3 בסביבות שנת 2000, וסקולס ב-1-4 על צ'לסי בסטפורד ברידג' ב-1995. בשני המקרים זה היה אחרי כ-20-25 מסירות. כמה לא מפתיע שוואן חאל ריסק את המספר הזה. סוף סוף רואים שמסירות יכולות גם להוביל למשהו ולא רק לעוד מסירות.
אבל על מה המרמור? ואגב, לנצח את סאות'המפטון בחוץ ב-10 שחקנים.. מרשים מאוד, בהחלט מוסיף ביטחון לתקופה שבה גם ואן חאל יבין שהררה לא רואה את רוני כ-10.
רוני במחצית השנייה הרבה יותר פעיל ואפקטיבי. משחק קרוב יותר לשניידרליין(שמחצית שלמה שיתק את וואניימה ורומאו עד לדפיקות לב בסוף) ושוויני, משחק פשוט, רגוע, בדיוק כמו שהיה צריך לשחק בחצי הראשון. זה כמובן משחרר את מאטה וממפיס לעשות דברים יפים. נצחון גדול במגרש שעוד הרבה קבוצות צמרת ישאירו בו את הנקודות. שבוע הבא סנדרלנד בבית, הזדמנות לשפר עוד יותר את הבטחון לפני שני משחקי חוץ קשים כשבתפר משחק מול וולספבורג באלופות.
יושידה כזה חובבן, כאילו לא מספיק הטעות שלו בשער השני, דקה אחרונה למשחק עבירה לזכות סאות'המפטון על החצי, במקום לתת לשוער לבעוט ושיחכה שכולם יכנסו לתוך הרחבה, הוא בועט תוך שנייה כשהרחבה של יונייטד עוד ריקה. בכלל הרבה בלבול בהתקפה של סאות'המפטון, פעמיים בדקות הסיום מנעו אחד מהשני בעיטות נוחות יותר. לדבר הם יודעים?
אהבתי יותר את המחצית השנייה. השער השלישי היה משחק קבוצתי נהדר. ניצחון מאוד חשוב כשבכלל צריך לזכור עד כמה קשה הולך ליונייטד במשחקי חוץ. שני המצטיינים מרסיאל עם קור רוח נהדר, גם עשה תנועה יפה מאוד ודה חאה ששוב היה ענק לגבי העתיד 2 נקודות מאוד מטרידות: 1) רוני שוב לא מהווה שום איום בהתקפה במקרה הטוב עוזר בהנעת כדור איטית. זה לא מה שהוא צריך לעשות. למשל בתחילת המשחק מרסיאל פינה לו שטח בצורה יפה מאוד והוא לא הלך לשם. איבד את כל החדות. עצוב 2) בלינד - נקודת תורפה די בולטת בהגנה. גם היריבות קלטו את זה. הם שמים עליו את החלוץ המוביל שלהם, בטח אם הוא גדול בגוף, גם כשהפך למגן אכלנו גול. הוא לא לרמות האלה. מקסימום סותם חורים. שוב זה בעייתי מאוד שלא הביאו בלם איכותי בנוסף לסמולינג. הפאניקה אחרי ספיגת הגול השני הייתה בלתי מוסברת. סותון לא היו במשחק ברוב שלביו אז סבבה כבשו גול, למה יונייטד איבדה את כל התבנית ולמה צריך למכור קרן בצורה כל כך מפגרת?
מצחיק שבעונה שעברה ואן פרסי הבקיע בדיוק את אותו שער במגרש הזה כמו השני של מרסיאל. נדמה לי שגם אז יושידה היה זה שבישל. משחק משופר שלנו, לא שהיה חסר הרבה שנפסיד, אבל רואים קצת יותר תזזיתיות וקצת יותר יצירתיות בהתקפה. חילוף אחד מצוין (נחשו איזה) ושניים תמוהים. לא ראיתי פציעות של דרמיאן ורוחו, אז לא ברור לי מה היה דחוף לואן חאל לעשות שינויים בהגנה שגם ככה משוועת לקצת יציבות והמשכיות.
alexshw, ככה זה בדרך כלל כשקבוצה ביתית כובשת שער מצמק לקראת הסוף, זה משנה את התבנית של המשחק, מלחיץ את קבוצת החוץ שחשבה שהמשחק בכיס שלה. דברים כאלה היו קורים גם בתקופת הסיר הגדול. יצאנו מזה בזכות דה חיאה הענק. שוונשטייגר ב30 דק' מצוינות מדגיש בדיוק למה חשוב לטפל בו עם שכל, לא לשחוק אותו בטח לא במשחקי חוץ כאלה ואחרי רצף של משחקים בהרכב. לא אהבתי את ההזזה של בלינד מעמדת הבלם בשביל מקניר(הוא היה בסדר היום כבלם, השער הראשון בגלל קאריק ובשני מי שחלמו בסגירה אלה מקניר וסמולינג). משער שלרוחו אין כושר למשחק מלא וואן חאל לא רצה לנסות את מקניר בשמאל. ועדיין הייתי מכניס אם כבר את יאנג לעמדת המגן. סאותהמפטון השאירה המון מרחבים באגפים, יאנג היה יכול לנצל זאת. נצחון גדול, כמה כייף. נ.ב.- יכול להיות שזה מאיכות הטלוויזיה שלי אבל רק לי הפריע ששתי הקבוצות עם צבעים נורא דומים??
כל פעם מחדש דה חאה מרשים אותי. היום כרגיל, לקח 2-3 שערים בטוחים בדקות קריטיות מאוד. טוב לדעת שיש שוער כזה, בדקות שצריך אותו הוא תמיד שם.
שמח שהאריך חוזה(זה עדיין לא אומר שזה לא עונתו האחרונה ביונייטד, פשוט ילך בסכום ממש טוב), אבל גם לא הייתה לי בעיה שישחק אם לא היה מאריך חוזה. הוא מביא נקודות וזה מה שחשוב לי. יונייטד מועדון מספיק עשיר בשביל שלא יכאב לי הראש אם שחקן ספציפי הלך בחינם או לא בחינם.