מכבי נתניה 2015/6- בין כל הערפל דראפיץ' מונה למאמן

שלו מנשה התראיין לראיון פרישה באתר ספורט5.
אותי הכי משך הקשר שלו עם מתיאוס שדי מגדיר את עניין המאמנים הזרים במדינה כמו ישראל.
מנשה נתן עונה פנטסטית אצלו.

 

משום מה הרבה אנשים לא נוטים לזכור את העונה של מתיאוס כטובה .
לטעמי זאת הייתה אחת העונות הטובות שלנו מאז שאני אוהד .
חבל שיאמר החליט לנטוש ולא להמשיך את הפרוייקט עוד עונה-שתיים .

 

כגודל הציפיה גודל האכזבה. אני ציפיתי ממתיאוס ליותר. שלו עשה תחתיו קפיצת מדרגה. וגם אלמוג כהן חייב לו הרבה. עם שכטר למשל אלה היו יחסי שנאה-אהבה. האכזבה הגדולה היתה בעיקר מפני שהזר היחיד שהוא הביא שהטביע את חותמו היה פרנסמן שהשתלב מצוין בשיטת שלושת הבלמים שלו. שאר הזרים שהביא בלא מעט כסף, בראשם סיאבונגה, היו אכזבה.
צריך לזכור שמתיאוס קיבל קבוצה במקום שני. שניה רק לבית"ר של גאידמק שם ביום בהיר בהחלט ניתן היה לראות סדקים והתחלה של סוף.
היתה ציפיה שמתיאוס יקח את הקבוצה הזו צעד קדימה ובמקום זאת הוא לקח אותה דווקא אחורה מבחינת הישגים, וגם הכדורגל היה מאוד אפור. הפתיחה היתה טובה וכולם זוכרים את הנצחון הגדול בחיפה, אותו שלו מתאר כמשחק הטוב בקריירה שלו. האימפריה חזרה ובהחלט נראה היה שבעונה הזו זה הולך לקרות. האכזבה הגדולה לא היתה שנתניה לא זכתה באליפות. האכזבה היתה בכך שנתניה איבדה גובה באופן דרסטי הרבה לפני הסוף ובכלל לא היתה חלק ממאבק האליפות בה זכתה מכבי חיפה- ללא ספק אחת האלופות הכי בינוניות שהיו בארץ.
כשמביאים מאמן זר ומאמינים בו, זו טעות לבוא ולשפוט אותו על סמך עונה אחת. ברור שמתיאוס הביא גם דברים טובים. בכל זאת אנחנו מדברים על אגדת כדורגל שגם כמאמן עשה כמה דברים יפים לפני שהגיע לנתניה. עושה רושם שיש בעיה להסתדר עם האיש והוא לא מחזיק מעמד באף מקום מעבר לעונה. אם אני לא טועה לא מעט בעיות בחדר ההלבשה הביאו להתדרדרות המקצועית, דברים שלא קרו תחת עטר למשל.
גם הבחירה שלו לאימון הקבוצה מעידה על צורת הניהול האימפולסיבית של יאמר- הביא אותו בגלל שהעריץ אותו כשחקן ולא מתוך איזו חשיבה עמוקה. הוא גם הרגיש שהוא מביא מתנה לנו, האוהדים, בכך שהביא אותו כאילו הביא את מתיאוס השחקן...

 

אחחח עונת 2008/9, אחד הפספוסים הגדולים בהיסטוריה שלנו. למרות שאם נתחיל מהסוף, לא היה לנו את הסגל הטוב בליגה וגם לא בטופ 3 אבל אם חיזוק באמת לא גדול יכול להיות שהיינו נותנים פייט לאליפות עד המחזור האחרון. צריך להבין שהיה לנו בחוד את סלמי, כנפו, שכטר(עוד ארחיב עליו תכף) ובהתחלה את טאזמטה. בקישור היו מנשה, גזל ואלמוג שסיפקו את הסחורה אבל מעבר להם כלום. קצת אומברטו בהתחלה, קצת בלאנקו בחלק השני של העונה ולא יותר. אז לקחת סגל כזה ל-2/3 עונה של מאבק אליפות ופנדלים מגמר גביע לא יכול להיחשב ככישלון.

עכשיו לפספוס. אני חושב שגם בעונות התקציב נמוך בעידן שלפני ואחרי יאמר הבאנו רכש יותר טוב ממה שהבאנו באותה עונה, למעשה חוץ מהקיץ הראשון של יאמר וברקוביץ' לא נראה לי שהבאנו עוד שחקן אחד משמעותי בשנתיים הבאות של יאמר. אחמד סבע ואפילו ניר נחום, ובטח שמסודי ורזאק היו שחקנים ברמה שחסרה לנו, שחקנים שנותנים מספרים. לא היינו מפסידים כמעט אבל משחק אחרי משחק לא הצלחנו לנצח קבוצות נחותות כי פשוט לא היינו מסוגלים לפרוץ מערך הגנתי. 2 תיקואים בייתים עם הכח, תיקו עם מכבי פ"ת שחצי משחק ב-10 שחקנים, שיויון מאוחר מסכנין, תיקו עם בני יהודה כששכטר מחמיץ פנדל בתוספת. הפסד בחצי משחק עונה בבלומפילד אחרי החמצות נוראיות שלנו כולל של שכטר מחצי מטר מול שער ריק. בכלל שכטר היה בכושר הגרוע ביותר בקריירה שלו (עד עכשיו?) והיה עסוק בעיקר בלריב עם מתיאוס בתקשורת. עד היום זה דבר שמציק לי, מאמן טוב או לא, פאקינג אלוף עולם מלמד אותך כדורגל ואתה ילד מושתן בן 20, תוריד את הראש וסתום את הפה! ועל כנפו וסלמי שנתנו יחד 0 שערים כל העונה מיותר להרחיב את הדיבור.
התקשורת גם לא עזבה את לותר מהרגע שנחת כאן. אולי עכשיו אחרי מה שקורה במכבי ת"א זה היה מתקבל יותר בהבנה. הוא גם לא קיבל את השקט והמעטפת שהמאמנים בקרית שלום מקבלים.

למרות כל זה בתחילת הסיבוב ה-3 היינו 3 נקודות מהמקום הראשון אחרי ניצחון ביתי על בית"ר. אחר כך הפסדנו לבני יהודה בחוץ ומאז לא הפסקנו להפסיד עד סוף העונה בערך. בגביע הפנדל של מעבי עדיין מתגלגל באצטדיון ר"ג.

עוד אכזבה גדולה של העונה הזאת הייתה הקהל. כולם זוכרים את ה-3-2 הענק בקרית אליעזר וה-1-0 על מכבי ת"א עם פרנסמן שהבאנו המון אבל ברוב המשחקים האחרים הייתה כמות מאוד מאכזבת. בקופסא רוב המשחקים אפילו שערים 1-2 לא היו מלאים ובחוץ גם לרוב היינו מביאים כמויות שלא גדולות יותר ממה שאנחנו מביאים היום. באותו הפסד לבני יהודה שהזכרתי קודם לא הגענו ל-4 ספרות וכאמור זה היה משחק אחד אחרי שניצחנו את בית"ר וחזרנו למאבק.
בגלל זה כשאני שומע אנשים שמבטלים את הכמויות שמביאה הפועל ב"ש למשל בטענה של "כשאנחנו נהיה שם אנחנו גם נביא ככה" אני צוחק (למרות שאין ספק שב"ש קבוצה טובה בהרבה ממה שאנחנו היינו אז).

 

אם מישהו חושב כשנהיה בצמרת מיד נביא כמויות גדולות אז הוא חי בסרט. זה יקרה רק אחרי תהליך של כמה שנים, בדיוק כפי שקורה בב"ש. גם הם לא הביעו אמון בקבוצה שלהם מהתחלה כפי שהם מביעים עכשיו ועם שחקנים אפילו גדולים יותר, אז למה שיהיה שונה אצלנו? הדי.אן.איי אצל כל קהלי הקבוצות הוא אותו הדבר. מה חשבת, שקצת כסף, אוסף של שחקנים בינוניים + + וקהל יהנה למגרשים אחרי עשרות שנים של אכזבה?

לרגע בעונות האלה לא הרגשתי שאנחנו יכולים לעשות משהו במאבק על האליפות. איך אפשר כשלו מנשה הוא הקשר הכי טוב בקבוצה? חבל שבכל הכסף הגדול הזה לא השכלנו לבנות קבוצה שתאבק בצמרת ואז היינו נכנסים לאצטדיון החדש כבר כקבוצה גדולה כמה שנים ואז היינו רואים את הקהל גדול מגיע.

אבל היה צפוי שזה לא יקרה ברגע שהבעלים כבר מההתחלה הצהיר שהוא בא לחמש שנים...אפילו זה לא קרה.

 

קיבלתם היום נורת אזהרה ענקית. מרים חייבת, חייבת, חייבת להקצות סכום מדוייק למחלקת הנוער. פתיחת עונה ביזיונית נגד קבוצת נוער לא חזקה בכלל.

 

אין בתקופת יאמר אפילו רבע מהמרכיבים שיש היום בב"ש. היתה התלהבות גדולה בהתחלה עם ברקוביץ', הרבה באז, המון שחקני רכש, מלפפונים חמים שמעדיפים להגיע לפרויקט החדש בנתניה על פני קבוצות גדולות, ובקיצור- מהפך!

יאמר וברקוביץ'- הסוף, זה היה הרבה יותר מהר ממה שגדולי הקופמנים חשבו לעצמם...

מהר מאוד גם גילינו למה אלי גוטמן הפך להיות אויב הציבור בטדי אחרי מחזורים ספורים... איזה כדורגל שבלוני! אבל לגוטמן הגיע זמן. גוטמן מאמן שצריך זמן. וסבלנות זה לא משהו שהיה לדניאל יאמר... החזרה של ראובן עטר אל מול הקטר של גאידמק בעצם החזיר את מכבי נתניה פחות או יותר למתכונת של טרום עידן יאמר מבחינת השעמום.

הקהל בארץ צריך הצלחות ואם לא הצלחות אז משהו שידליק אותו. עונת 93/94 יחד עם העונה של גילי לנדאו עליה דיברנו לפני כמה ימים היתה העונה הגדולה ביותר שאני זוכר במכבי נתניה. צמד חלוצים קטלני שלא נראה כמותו בנתניה מאז לביא ומכנס- איגור שקווירין ורומן פיליפצ'וק, כשאיתם אבישי ז'אנו, פיטר קרגיל ז"ל ואלון חלפון במרכז ההגנה, וכמובן האיש שעיר שלמה היתה עוצרת את נשימתה ברגע שהוא היה נוגע בכדור- האחד והיחיד שלום תקווה! שלום תקווה לבד מכר בכל שבוע עוד 2,000 כרטיסים. הקופסא עוד היתה עם יציעי בטון. במשחקי ליגה רגילים היו מגיעים 5,000-6,000, במשחקים גדולים היו מצטופפים בקופסא גם 5 ספרות- ואנחנו מדברים על עונה של מקום 6.
לא צמרת, לא מאבק אליפות, אפילו לא בכיוון... הרי אלו היו שנים גדולות של מכבי חיפה ומכבי ת"א עם דור הזהב שלהן. שלום נפצע כרגיל לא מעט וללא ספק את החותם הגדול ביותר בעונה הזו השאירו אותו צמד חלוצים, אבל כשאני מדבר על משהו שאמור להדליק את הקהל- שלום תקווה זו בדיוק הדוגמה. בעידן יאמר לא היו כאלה דברים. לא היה שום דבר מרגש להוציא אותו קיץ בו הגיעו שטראובר, בן דיין, מרין, אנסומבו, שכטר, אופיר חיים, אדריאן פיטו ועוד.
גם אף פעם כפי ש @henry1 הזכיר לא היתה באמת תחושה שאנחנו יכולים לקחת אליפות.

בנוסף לכך בואו נזכור שהקופסא בעידן יאמר בכל משחק גדול עם ביקוש- עדיין יכולה היתה להכיל עם הפרדות רק 6,500 מקומות ואפילו קבוצות כמו בני יהודה והפועל חיפה היו עוקפות אותנו בממוצע בגלל שבמשחקים גדולים שלהן מול קבוצות צמרת האצטדיונים שלהן אפשרו מספרים גדולים בהרבה.
הממוצעים שלנו מאז שהקופסא הצטמצמה לתצורה ה"מודרנית" שלה- תמיד היו נמוכים באופן יחסי- וזה בולט היום בממוצעים באצטדיון החדש שגבוהים משמעותית מאשר בתקופת יאמר בקופסא על אף שמדובר בקבוצת תחתית לעומת כביכול קבוצת צמרת.

תקופת יאמר היא פספוס ענק כי בגדול הניהול היה אותו ניהול שכונתי, פשוט עם הרבה יותר כסף... זה הכל... זה לא דומה לעוצמות של רובי שפירא ז"ל בהפועל חיפה הגדולה של סוף שנות ה-90, לא לבית"ר של גז זאבי וגאידמק עם הכסף הענק, ובטח ובטח שאי אפשר להשוות את זה לדרך של יעקב שחר, מיץ' גולדהאר ואלונה ברקת כך שלנסות לעשות השוואת בין נתניה של יאמר לב"ש של היום משוללי כל קשר למציאות.
דבר אחד אפשר להגיד בפה מלא- מכבי נתניה היה מועדון חזק, גדול ומסודר בהרבה מהפועל ב"ש בכל פרמטר אפשרי ולכן את נתניה יאמר הפך לקבוצת צמרת תוך דקה וחצי ולאלונה לקח בב"ש בערך 6-7 שנים...

 

כמה דגשים לאחר המשחק מול עירוני ק"ש:

א. ניהול משחק מחפיר של שלומי דורה. החילוף שבו הוא הוציא את מילן סמיליאניץ' והכניס את עומר בוארון מתאים לילד שמחזיק במחשבה השטחית שאם אתה מכניס חלוץ במקום קשר אז אתה לכאורה משחק התקפי יותר. קודם כל, מהרגע שהחילוף בוצע, עירוני ק"ש התחילה להאמין בעצמה ויצאה לכמה התקפות מתפרצות מסוכנות. שנית כל, הבעיה שלנו היא בכך שאנחנו לא מצליחים לייצר שטף במשחק שלנו, אז במצב שכזה השניים הראשונים שצריכים להיות על המגרש הם מילן סמיליאניץ' וחמזה בארי. גם החילוף האחרון, שבו הוא בחר להכניס שחקן כמו עומר פרץ במצב שבו הקבוצה משוועת לשער, לא מובן לי.

ב. ירין חסן, עם כמה שהוא משתדל, טועה המון. אני מאוד אוהב אותו וכל הזמן מקווה שהוא יצליח להימנע מהטעויות שהוא עושה, אבל זה קורה לו כל משחק. כרגע אנדריי מישצ'נקו וזאב חיימוביץ' מסתמנים כבלמים הטובים ביותר של הקבוצה.

ג. חמזה בארי מסתמן כגניבה של השנה. שחקן מרשים מאוד, עם כח פריצה ושליטה בכדור שיכולים לקחת אותו למקומות גבוהים בקריירה. בכל פעם שהוא מקבל את הכדור, מרים את הראש ורואה שאין אף שחקן פנוי, אני מרחם עליו שאלו הם החברים שלו לקבוצה.

 

חייב להתמקד בנקודה השלישית שלך. לדעתי היא מייצגת את מצב הקבוצה. הכדורגל הוא לא כל כך רע ואנחנו שווים יותר מ- 3 נקודות אבל גם באשמתנו וגם באשמת הנבלות שקוראים לעצמם שופטי כדורגל לא השגנו את הנצחונות. הבעיה היא שאין תכלס, ובינתיים אני מתרשם שכזה הוא חמזה בארי. זה בעצם ההבדל בין שחקנים כמוהו לערן לוי. על ערן לוי אתה יכול להתעצבן 95% מהזמן אבל לא יעזור- האיש לאורך שנים שחקן של מספרים. על שחקנים מהסוג של בארי אתה אומר "איזה יופי! איזה יופי!" ואז "אויש"...
א' מדוייק לחלוטין! פשוט כתבת באופן מדוייק את מה שטענתי בזמן המשחק ביציע.
גם ב' מדויק. כולם ראו במשחקי הטרום עונה שירין חסן הוא הבלם הפחות טוב מבין ה- 4 שהיו כאן בקיץ. הוא וחיימוביץ' פחות טובים מעידו לוי ודודי תירם, אבל ממאמן שנותן לשחקן שלא שיחק חצי שנה אחרי קרע ברצועה ורק הגיע וכל ילד ביציע ראה שאין לבחור אוויר במחצית השניה לשחק 90 דקות אני כבר לא מצפה לכלום... מאז פציעת דיא סבע האיש עם קבלת החלטות גרועה בשינויים של הרגע האחרון בסגל שנראה שונה מאוד ביחס למשחקי הטרום עונה- מה שכבר מצביע על משהו לא תקין שאסור שיקרה בקבוצה עם תקציב מינימום, וממשיך עם קבלת החלטות שערורייתית בהרכבים ובניהול המשחק. אני מאוד מקווה שהוא פחות גרוע מהבן דוד שהשאיר כאן חורבן לפני שנתיים. בשבת השניים נפגשים ואוי ואבוי לנו אם גם את הבן דוד הוא לא מנצח...

צריך להודות שיש כאן גם חוסר מזל. טעויות שיפוט כאלה לקבוצה כמונו זו מכת מוות. אנחנו לא מכבי ת"א שאם טועים נגדה זה לא נורא כי היא תכבוש 3 אחרים. אצלנו יוצא המיץ על כל גול וכל טעות כזו של שופט עולה בנקודות. בנוסף לכך, לשחק רק משחק בית אחד מתוך 4 זה גם רחוק מלהיות אידיאלי. וגם הפציעות הבלתי נגמרות האלה...ליבי עם שלומי דורה, אבל גם לו, ואולי גם למאמן הכושר שלו יש חלק בפתיחת העונה הגרועה הזו- גם בהיבט של הפציעות...

 

ובמשחק הבית הבא - הפועל חיפה וטל בנין.
אני מקווה שהמתפרעים מהמשחק של המושבה לא יתמקמו מעל הספסל של בנין ויזרקו עליו דברים..

 

שני האוהדים שפרצו למגרש והורחקו, נכחו אתמול במשחק. אחד מהם שמר של פרופיל נמוך וישב גבוה ביציע. השני הלך קרוב מאוד לגוש המעודד והמשיך בשלו. אם חס וחלילה אחד מהם שוב היה עובר עבירה, היינו אוכלים אותה בענק.

 

http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.64.197075.html

לא מצחיק בכלל מה שקורה אצלכם בעמדה הזאת, שחקן שלישי שקורע רצועה, לא זוכר מקרה כזה בשום קבוצה.

 

לדעתי לא היו מקרים של שניים ועוד לפני שהחלה העונה...
שלושה זה כבר מכתיר אותנו כקבוצה הכי מנחוסית בכל הזמנים.

 

טוב, אז אחרי שרשמתי אתמול שאני מקווה שהפציעה של זגורי לא רצינית ושההרכב שפתח הוא ההרכב שצריך לרוץ איתו, באה עלינו המכה הקשה הנוספת השנה. אמנם לא ראינו מזגורי כמעט כלום השנה, למעט הדקות ששיחק מול בית"ר, אבל בדקות האלה ראינו כמה הוא יכול לעזור לקבוצה שלנו, שלדעתי יש לה חומר טוב, אבל חסרה את הברק באגפים ואת השחקן שיעשה שם בלאגן. זה מה שזגורי עשה וזה מה שהיה חסר אתמול, כי היחידי שעשה זאת אתמול היה טל איילה והוא לבד לא מספיק.

בארי משחק במרכז ולא מתאים לשחק על הקו ומרגוליס נראה כמו הצל של עצמו. אני מאוד מקווה שהוא יתחיל לממש את מה שאמרו עליו כשהיה בנוער, כי אחרי הפציעה הזאת נהיה חייבים לעוד שחקן על הקו שידע לבוא מאחור ולתת תוספת כח משמעותית בהתקפה. על תוספת כח מהספסל נוותר עד ינואר (בתקווה).