מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

מה שהכי בולט ברוני בן ה18-19 הזה זה הנפיצות.

אני מתקשה לחשוב על כל בן עשרה בכדורגל העולמי שהייתה לו נפיצות כזאת מטורפת, אולי אולי באלוטלי בן 17 אבל לבאלוטלי לא הייתה את התשוקה והחוצפה הזאת שהייתה לרוני במשחק אז.
פשוט היה נדמה שאין אף בלם בעולם שמסוגל להתמודד איתו פיזית, הוא גם היה מהיר מאוד בתקופה הזאת, מסוגל היה לעשות סיבוב עם הכדור ולעבור את הבלמים רק עם המהירות והכוח.
איפה זה ואיפה מה שיש לו היום, לא רק שאת האספקטים הפיזיים האלה הוא איבד גם את הטירוף שהיה לו בראש, כזה שבכל משחק שני היה שווה צהוב אבל גם כזה שהיה מרתיע שחקני הגנה, מטריף את כל הקבוצה, מוציא ממנו הרבה יותר.

אני רואה היום את רוני מתחיל מרדף אחרי שחקן שחוטף לו כדור ומוותר אחרי 3 שניות, כאילו משאיר את העבודה השחורה הזאת לשחקן אחר.
רוני של אז היה רודף ומסיים את זה גם בעבירה אבל מסיים, לא עוצר לנשימה לפני שהוא משיג את השחקן.

זה חסר לי יותר מכל שער של בובמה לחיבורים או איזה שלושער מול פנרבחצ'ה.

היילייטס מדהימים לרוני יש מכל תקופה בקריירה, גם מהעונה שעברה ואני בטוח שגם העונה עוד יהיו לו.
רגעים כאלה שירשמו על הלוח זכרונות שלו הוא ימשיך לאסוף גם בעתיד, הבעיה הכי גדולה איתו זה שאין שם יציבות אמיתית של וורלד קלאס.

הוא יכול עכשיו לתת חודש של 6-7 שערים ואז החסידים שלו יגידו "אהאהאהאה אמרנו לכם, יאללה תאכלו כובעים" ואז לתת 3 חודשים עם כדורגל ברמה של תחילת העונה הזאת, כלומר נאדה.

 

א. רוני הזדקן
ב. רוני התבגר בהתנהגות

כמובן שהייתי מעדיף אותו "משוגע" כמו אז, כי רק כשעשה את השטויות האלה הוא הראה יכולת יוצאת דופן.
עכשיו הוא נהיה יותר מנהל משחק מאשר שחקן תוקפני ומאיים לעבר השער כמו בעבר. מ-2011 הוא במגמת ירידה משמעותית.
באמת שלא חושב שנראה חלוץ עם הטירוף שהיה לרוני אז. בכללי זה היה כל כך קטלני בתקופה ההיא, השילוב שלו עם רונאלדו, טבז ואפילו נאני.
אחח, היו זמנים.

 

והשכל.
בהשוואה לבאלוטלי רוני הוא מרצה מן המניין בהארוורד. לפחות.

 

כששניהם היו בני 18 אף אחד מהם לא נראה כמו פרופסור על המגרש.
לשניהם היה טמפרמנט נפיץ, רוני הראה הרבה יותר תשוקה וגם נראה בOVERALL יותר בשל להיות שחקן די מרכזי כבר בגיל הזה.
אבל באלוטלי בהחלט הרבה סימנים של פוטנציאל לא קטן וגם ניפק קבלות ברוב הפעמים כששיחק.

מה שקרה מאז... זה שבאלוטלי לא שיפר את המשחק שלו במילימטר, רוני הלך והשתבח, אחרי 3 עונות גם סיגל לעצמו הרבה איכויות שלא היו לו לפני, אם זה יותר משחק לעומק, למד יותר לשחק מאחורי חלוץ ולהפעיל אותו, למד לשחק גם באגפים, בהמשך למד קצת מסקולס את האאוטלט פס לצדדים, הראה גם טאץ' נורא יפה בכדור לשחקן שנחשב כסוג של בהמה גסה טיבטית בהתחלה.
אז התחילו לדבר על השכל של רוני, לקח כמה עונות עד שהתחלנו לראות את זה.

 

רוני היה נפיץ, באלוטלי היה נפיץ ומאוד מטומטם.

ההבדל הוא שאחרי ששניהם איבדו את הנפיצות, באלוטלי עדיין נשאר מטומטם.

עריכה:
בהמה גסה? מאז השער במדי אברטון בגיל 16 מול ארסנל כולם רק דיברו על הטאץ' והטכניקה המדהימים שלו, דווקא זה דבר שנשחק אצלו בשנים האחרונות.
הלוואי עלינו הטאץ' שהיה לו בגיל 18.

 

העניין הוא שבמקביל לאובדן הנפיצות, רוני כן צבר חוכמת משחק, יכולת מסירה ותכונות אחרות. הבעיה היא שבניגוד לגיגס או לסקולס, שהפך בשנותיו האחרונות למנהל משחק, רוני לא פיתח את היכולות הללו מספיק. לא אשמתו - זה לא תלוי רק בשחקן. אבל השורה התחתונה היא שנשארנו עם שחקן בעייתי בתרומתו.

 

או שלא באמת ראית את באלוטלי הצעיר או שאתה סתם נתפס לאיך שהוא נמצא אצלך בתודעה.
ממש לא היה מטומטם על המגרש, היה שחקן מוכשר מאוד וגם מהצעירים שהראו הרבה מאוד בגיל העשרה.
הבעיה איתו? שכן הוא לא הבן אדם הכי חכם ומקצוען מחוץ למגרש(אגב, גם רוני לא גאון הדור) ולא התקדם בכלל מהילד פלא שהיה.

וכן רוני בהחלט היה הרבה יותר בהמה גסה במלוא מובן המילה בשנות העשרה מאשר השחקן האינטילגנט שהיה אחרי שנות העשרים(בערך מהעונה הרביעית כשהתחיל גם הרבה יותר לעזור בניהול המשחק, לשלוח כדורים עם טאץ' יפה קדימה, להפעיל שחקנים).
הדריבל שלו עם הכדור אגב לטעמי היה קצת יותר מדי אוברייטד, גם בתקופות השיא שלו.
כשהיה חזק, מהיר ונתנו לו שטחים הוא עשה מזה דברים טובים, על שטח קטן הדריבל שלו אף פעם לא היה משהו יוצא מגדר הרגיל.
אולי קצת שונה מהנוף הבריטי הסטנדרטי אבל לא באמת ברמות הגבוהות ביותר.


מסכים עם אמיר, הבעיה היא שהיום הסטאטוס של רוני יותר מדי גבוה בנוף הכדורגל הבריטי, במועדון, בחדר הלבשה, בעיני הצוות המקצועי. קצת בעיה להגיע מהר למסקנה שצריך לחשוב די מהר על תחליף הולם, כלומר בטווח של שנה-שנתיים.

 

אולי לא הסברתי את עצמי טוב, או שאולי ההגדרה שלנו למילה מתסכל היא שונה.
נתתי את הדוגמאות של ולנסיה ויאנג כדי ללמד שמבחיתני שחקן מסתכל זה שחקן שלמרות שיש לו איכויות מסוימות (מהירות ופיזיות במקרה של ולנסיה, זריזות ויכולת הגבהה טובה במקרה של יאנג) הוא באופן קבוע לא מנצל אותם, חוסר בהבנת המשחק אם תרצה, מה שהופך את העניין למתסכל.
להגיד על ילד בן 21, שבעונה הראשונה שלו אצלנו כבר מחזיק במאזן של 4 שערים ב 9 הופעות בכל המסגרות כמתסכל זה לדעתי הגזמה ולפחות אצלי לא נופל באותה הגדרה שולנסיה ויאנג למשל נופלים בשנים האחרונות.
ברור שיש לילד לאן להתקדם, ברור שיש אלמנטים במשחק שלו שהוא צריך לשפר, אבל אלה דברים שיבואו עם הגיל והניסיון, ובכל מקרה גם עכשיו הוא סכנה מתמדת על שער היריב.
כשאני אומר שהמחשבה שלו תמיד נכונה אני מתכוון מבחינת העובדה שהוא תמיד מחפש את השער, תמיד רוצה לאיים על השער ולא כמו ולנסיה שהיה משחק כקיצוני והיה מגיע למצבים בתוך הרחבה ולא בועט או שהיה מקובע בדרך שניסה לשחרר כדור מהאגף גם אם הוא ניסה את אותה הדרך כמה וכמה פעמים בעבר ולא הצליח, או יאנג שמרים כדור לרחבה בלי להרים את הראש כאילו רוצה רק להפטר מהכדור. אלה שני שחקנים שיכולים לתסכל אותך, כי הם בשלים בגיל, יש להם יתרונות ברורים על שחקן ההגנה שלהם, אבל הם נשארים מקובעים בהחלטות שלהם, לא מנצלים את אותם יתרונות וסובלים מחסרונות שחוזרים בכל פעם שהם משחקים.
ממפיס לעומת זאת יכול להתקדם להשתפר וגם היום מבחינת מחשבה והבנת כדורגל הוא ברמה אחרת לגמרי ויותר מסוכן מהם עם הכדור.
להגיד על שחקן צעיר כמו ממפיס עם מספרים לא רעים בכלל והופעות לא רעות בכלל מתסכל, בטח כשזאת העונה הראשונה שלו באנגליה ובקבוצה בסדר גודל שלנו, זאת לדעתי הגזמה.

 

אני יודע שהרצון שלו לעזוב פגע בתדמית שלו אצל הרבה אוהדים (גם אצלי), כמו גם היכולת שהוא מציג השנה, אבל לטעמי מדובר באחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המועדון.
11 שנים של תרומה אדירה למועדון, היה לו חלק חשוב בכמעט כל תואר שזכינו בתקופה הזאת (וזכינו בלא מעט), וגם היום אפשר לראות שברגע שהקבוצה רצה וההתקפה שוטפת יותר גם הוא משתפר ממשחק למשחק ומתחיל לאט לאט גם לחזור ולכבוש.
אני חושב שגם מבחינת פרגוסון, מדובר באחת מהרכישות הכי טובות שלו אצלנו (ביחד עם הרכישות של קאנטונה ורונאלדו לטעמי).

 

רוני אגדת מועדון, חבל שפרגוסון לקראת סוף הקריירה וגם מאמנים הבאים פגעו בו. במקום שיתרכז במה שהוא עושה הכי טוב התחילו לשגע אותו עם העברה לקישור ובשביל לנהל משחק בגלל פגמים בשוק העברות.
הבן אדם חלוץ אמיתי והכי יעיל במקומות מהם הוא יכול לאיים על השער.

 

אלכס, הכל נכון ובכל זאת, כרגע צריך להבין את המצב הקיים, בו למרות שהוא אגדת מועדון (בעיני מי יותר ומי פחות, אבל לגמרי הרוויח את הסטטוס הזה) יש לנו ילד בן 19 שכרגע נותן הרבה יותר ממנו כחלוץ.

לא חושב שרוני צריך לשבת על הספסל, לא כרגע, אבל הוא גם לא צריך להיות untouchable.

מה שכן, לגבי הרצון לראות את הררה כ-10 - עד שיספק מספרים סולידיים ויהווה איום מתמיד על השער, ייתכן מאוד שההתעקשות\נסיון של לואי לשחק איתו כחלק מהצמד במרכז ולא כ-10 היא נכונה.

 

טוב לעניינים חשובים יותר-

ואן חאל מעדכן שקאריק פצוע ולא ישחק מחר.
ולנסיה ואנדר הרירה עם minor injuries והוא יחליט מחר אם לקחת סיכון איתם(היום הם לא התאמנו באימון שהיה פתוח לתקשורת אבל לא יפתיע לראות מחר את ולנסיה).
מקניר חזר להתאמן.

רוחו אפשר לומר עם סוג של תקרית 2 עם ואן חאל מאז הקיץ, הפעם מסתבר שלא מיהר לדווח על פציעת האמסטרינג שסחב כי רצה להמשיך לשחק ועכשיו יש סיבוך עם זה, גם הוא לא זמין למחר.

אני מקווה מאוד שלא נחשוב ממש לפני לוח משחקים מאוד קשה להתחיל לשנות את הpair באמצע ולהזיז את בלינד בשביל לנסות להכניס לעניים את ג'ונס.
בכלל אני מקווה לראות את דארמיאן בימין ויאנג בשמאל אם ולנסיה לא כשיר.
ג'ונס צריך להרוויח את מקומו מהספסל ולא בדרך אחרת.

ו"ח אמר שהוא רואה בשוונשטייגר גורם מאוד משמעותי בקבוצה ואחלה של דוגמא לצעירים(ישב לידו ודיבר קצת), אמר שהקבוצה צריכה להשתפר כדי לזכות באלופות או בליגה אבל שהוא רואה שיפור בכל שבוע.

אם צריך להמר אז:

ד"ח
יאנג בלינד סמולינג דארמיאן
שוויני שניידי
ממפיס רוני מאטה
מארסיאל

 

גם להרירה פתאום יש תחליף שנראה אפילו יותר טוב.
אם בחצי העונה השנייה הרירה היה בערך השחקן הכי חשוב בסגל כקשר 50-50, היום שוונשטייגר נותן פתיחת עונה מצוינת.
למעשה הצמד הכי חזק נכון לפתיחת העונה אלה הגרמני ושניידרליין.

אגב, הרופ, וארלה, ווייר(כבש ובישל במשחק האנדר 21 האחרון) ודונאלד לאב התאמנו עם הסגל שיוצא למשחק מחר במקום ארבעת הפצועים.
יכול להיות שאם ולנסיה יהיה מחוץ לסגל נראה אחד מהם על הספסל, אולי וארלה.