אני חושב שונגר אהב לשחק עם 9 שחקנים, כי ארטטה ודאביושי לא קיימים, בעיקר המגן הצרפתי שהוא פשוט זוועתי ברמה של ליגה ב ישראלית
זה מה שקורה שקבוצות בינוניות ומטה בפרמיירליג נותנות לנו שטחים. סוף סוף אלכסיס.... עכשיו צריך ניצחון ראשון בצמפיונס
לפחות השנה אנחנו לא נעוף בשמינית הגמר בצ'מפיונס, אלא פשוט לא נעבור את שלב הבתים ונתדרדר לרמה האירופית של טוטנהאם... ד"א אני עדיין לא מבין עד היום איך אנחנו הקבוצה היחידה מ- 5 הליגות הבכירות באירופה שלא רכשה שחקן שדה אחד!!! הסגל שלנו כל כך קצר, בעיקר בקישור... ארטטה, פלאמיני ורוזיצקי פצועים - 3 שחקנים מבוגרים, מעבר לשיא ובנוסף ווילשייר חסר שהוא... תמיד חסר! ואין סגל! אין לנו קישור בכלל! עד כדי כך שאפילו הקשר הנוסף שיש לנו חוץ מהשלישייה שמשחקת כרגע, אז לרוב ונגר מציב אותו באגף ימין. כמובן שגם התקפה אין לנו, הרי זה היה ידוע שוולבק יחסר לעוד כחודש ובסוף זה יהיה כל העונה כנראה וקמפבל פשוט לא ברמה ועזבו את ההשעייה של היום, אבל באמת שרק ג'ירו נותן עוד טיפה מרווח נשימה, אבל חוץ מבהגנה ששם יש לנו 2 שחקנים לכל עמדה וכל עוד קוסיילני בריא, אנחנו נראים סביר (אוי אוי אוי אוספינה), אז בקישור והתקפית הסגל שלנו סופר קצר שאנחנו חייבים לפחות עוד 3 שחקנים שהיינו צריכים גם בקיץ - חלוץ, קשר הגנתי אמיתי וחסר לנו גם קיצוני נוסף... רק לחשוב שגם דה ברויינה וגם דרקסלר נמכרו הקיץ וכן ב- 40-50 מיליון, אבל לנו יש 200 מיליון!!! יכלנו לקנות את שניהם!!! פשוט מתסכל... אני לא יודע מה יותר גרוע, נאיבי, תמים וחלש - היכולת של אוזיל בשנה האחרונה או יכולת האימון של ונגר.
רק דיברתי על החשיבות של קוסיילני - מישהו יכול להגיד לי מתי שיחקנו בליגה נגד יונייטד עם רביעיית ההגנה הראשונה שלנו? ממשיכים עם הזוועה...
זה המחיר שונגר משלם על כך שהוא בנה קבוצה על בסיס קאזורלה-אוזיל ולא ראמזי-אלכסיס... אין לי מילים... פשוט ביזיון מוחלט ואם ונגר פותח עם אוזיל נגד יונייטד הוא פשוט עיוור - אני לא חשוב שאוזיל עשה היום מסירה מדוייקת אחת קדימה! רק לרוחב או אחורה... הכול איטי, מאבד כדורים, לא נלחם - פשוט בזבוז של 50 מיליון - העובדה שאלכסיס עלה 20 מיליון פחות ממנו מראה רק כמה שפלורנטינו פרז גאון וברצלונה מועדון טיפש - פשוט עלובים. מתמטית אין לנו ממש סיכוי לעבור עכשיו, הרי אולימפיאקוס לדעתי ינצחו את זאגרב פעמיים ואני לא רואה מצב שאנחנו מוציאים יותר מנקודה והאמת אפילו לא נקודה נגד באיירן ואפילו אם ננצח איכשהו את באיירן באחד המשחקים, אני לא חושב שאנחנו ננצח באולימפיאקוס. הכי מבאס, אפילו יותר מהעובדה שכנראה לראשונה מאז איזה 1999 שלא נעבור את שלב הבתים, זאת העובדה שקבוצה כמו אולימפיאקוס תעבור על פנינו ובבית סופר קל שהמקום ה- 2 היה צריך להיות פשוט מאוד ועוד יותר גרוע, שאנחנו נעבור לשחק בימי חמישי ואז זה יוצר עומס מטורף על כל סופ"ש, עומס שלדעתי לפחות פעמיים בשנים האחרונות גרם לכך שלקראת סוף העונה טוטנהאם פשוט פיזית נפלו ואנחנו ניצלנו את זה. אם נפסיד פעמיים נגד באיירן, אני חושב שונגר צריך להעמיד הרכבי נוער ופשוט להפסיד ביוון ולעשות איזה תיקו בבית נגד הקרואטים ולסיים אחרונים - עדיף להתרכז בליגה ולנסות לסיים שם במקום הקבוע של 3-4 שלנו, מאשר לבזבז זמן בגביע האירופי, בנוסף שלמרות שעל הנייר אנחנו נהיה שם פייבוריטים, אני לא רואה מצב שאנחנו הולכים שם על הסוף בסגנון צ'לסקי לפני כמה שנים.
אמיתי?? אתה מעדיף אשכרה למכור את שני המשחקים האחרונים, לסיים אחרונים ולא נניח לעבור למפעל שאתם פחות או יותר יכולים להפוך לפייבוריטים לזכייה בו?(טוב נו.. אחרי דורטמונד הנהדרת). ג'יזס ועוד בשביל מקום 3-4 בליגה...כמה תארים ראית את ארסנל זוכה בחייך?
דווקא העונה, בינתיים לפחות, אוזיל נתן יותר משחקים טובים מאשר רעים - בניגוד לעונות הקודמות שהוא היה אצלינו. המשחק היום והמשחק נגד ווסטהאם הם היחידים בעונה הנוכחית שממש מצאתי את עצמי צועק על המסך בגללו. מול לסטר ביום שבת הוא הרי היה פנטסטי, בעיני לפחות. לדעתי יהיה טעות להוריד אותו לספסל. לגבי קזאורלה לעומת זאת אני מסכים איתך לגמרי. יש לאוהדים רבים איזה חיבה מוזרה לשחקן הזה שאני לא מבין, לפחות לא מבין ברמה של לרצות אותו בהרכב.
בושה בושה בושה. בתור ילד בן 6 7, התאהבתי בקבוצה הטובה ביותר באירופה. התאהבתי בכריזמה של הנרי, התאהבתי באצילות של דניס ברקאמפ, התאהבתי בקשיחות האנגלית של לי דיקסון ובכושר המנהיגות של ויירה ואדאמס. בתור נער בן 13 הייתי גאה בקבוצה המרגשת ביותר באנגליה, זאת שלמרות ששלל כוכביה עזבו אותה, ביניהם גם פטריק ויירה שסך הכל רצה רק תואר אירופי אחד שהיה חסר לו, נדד ליובה, מאריות אירופה, פייבוריטית לזכייה בצ'מפיונס. ראיתי איך הקבוצה המרגשת שלי, מעיפה את יובנטוס של פטריק ויירה, עם נער צעיר בשם ססק פברגאס, שכובש ומבשל להנרי באותו משחק. הקבוצה המרגשת שלי עשתה מסע מדהים והפתיעה את כולם עם קמפיין אדיר אותה עונה. וגם בגמר מול ברצלונה הגדולה, עמדה בגאון ובעוז עם עשרה שחקנים ואף הובילה. הקבוצה המרגשת שלי, שלא הייתה כשרונית כמו הקבוצה שהייתה בעונת ה invincibles המפורסמת, לא וויתרה בכל זאת על הכדורגל היפה. וגם אם היא לא הייתה כבר הקבוצה הטובה ביותר באירופה, היא הציגה את הכדורגל הטוב ביותר באירופה. המרגש. לא נשאר לי כלום מהקבוצה הזאת, רק זכרונות. גם מה שפיזית נותר מאותה תקופה, מרקיב את הקבוצה היום. הקבוצה היום כבר לא משחקת את הכדורגל הכי יפה בלונדון אפילו. הקבוצה היום רחוקה מלרגש, רחוקה מלהרשים. אם דאז הקבוצה התהדרה בשמות כמו ואן ברונקהוסט, אוברמארס, קול וקלישי. היום היא מסתפקת במונריאל. אני מתגעגע לפרדי, לרובר, לדניס, ללאורן, אפילו לאבוה. שום דבר בקבוצה הזאת לא מושך אותי כבר, אדרבה, היא מעוררת בי דחייה. את הקבוצה אני לא אפסיק לאהוב אף פעם, את המועדון הזה, את הסמל הזה. כי מי כמוכם מבין אותי, שאהבה לא בוחרים. אהבה בוחרת אותך לעיתים. גם אם רע. אבל אני לא אוהב את מי שנמצא במועדון הזה היום, את איך שהמועדון הזה מתנהל, את האנשים שמרכיבים אותו. להוציא שניים או שלושה שחקנים מתוך הסגל הגדול שלנו, אין כאלה הראויים ללבוש את החולצה של ארסנל המרגשת והטובה באירופה, אך לדאבוני הרב, כנראה שהם ראויים ללבוש את החולצה של ארסנל הנוכחית. ארסנל שהמקום הראשון היחידי שהיא נמצאת בו זה בטבלה הפיננסית. אני באמת מקווה לאלכסיס סאנצ'ז, וזהו בעצם, או שימצא קבוצה אחרת שיוכל לפרוח בה ולהוביל אותה לכל התארים, כי באמת לא מגיע לשחקנים סביבו שחקן כמוהו, או שיקרה נס וארסנל תחזור בהדרגה למה שהיא הייתה. פעם.
Clock End Stand כמוני כמוך,כואב את המצב שהתאבנו בה בילדותינו. אבל עד שוונגר לא יעוף שום דבר לא ישתנה,הוא ימשיך לחשוב שהוא המציא את הכדורגל ואנחנו נאכל את הלב כל שנה מחדש. עכשיוח אנחנו עוד בסטטוס שיכול למשוך שחקנים גדולים,אבל לא רחוק היום שזה גם כבר לא יקרה.
מה אתם חושבים? סיכויים ריאליים לחלוטין שארסנל תפסיד פעמיים לבאיירן ותמצא את עצמה במצב מאוד בעייתי לקראת מחזורים 5-6.
אני אוהד ארסנל מ- 1997, אז ראיתי את כל עידן ונגר בעצם (חוץ מעונה אחת) ואני פשוט חושב בצורה ריאלית - אני לא רואה אותנו לוקחים את הליגה האירופית ובטח שלא מצליחים שם ומסיימים בטופ 4 באנגליה וזה פשוט משום שהסגל שלנו סופר קצר וזה עוד לפני ששחקנים כמו אוקס, ת'יאו וראמזי שנפצעים בכל עונה נפצעו ל- 3 החודשים הקבועים בכל עונה... אני באמת חושב שעדיף לארסנל לסיים במקום ה- 4 מאשר השלישי בצ'מפיונס ואז להתרכז רק באנגליה ואז דווקא זה ייתן לנו יתרון אפילו לסיים איכשהו במקום ה- 3 ואולי לקחת איזה גביע. שתבין נכון, אני לא מסתפק בגביע אנגלי אפילו, בטח שלא שמינית גמר צ'מפיונס ובטח ובטח שלא במקום 3-4, אלא אני חושב שמועדון כמו ארסנל ובטח עם הכסף שיש לארסנל להשקיע, אז אנחנו צריכים להיאבק על כל התארים, כולל על ליגת האלופות (ידוע לי שבארסה, ריאל ובאיירן חזקות יותר כרגע ב- 3-4 רמות לפחות), אבל אני ריאלי ומבין את המציאות שבה יש דיקטטורה במועדון שנשלטת על ידי ארסן ונגר והוא מסתפק במקום 4 בפרמייר ליג ואם יש מזל והוא לוקח איזה גביע אז זה כאילו שכל מאמן אחר בעולם ייקח במינימום אליפות או דאבל. כבר כתבתי את זה מיליון פעם - רוב האוהדים של ארסנל היום חיים בבועה כמו איזה גבר ששנים נמצא עם חברה שפעם הייתה מדהימה - הייתה יפה, מרוויחה טוב, מצחיקה, טובה, נראתה כאילו אפשר לחיות איתה חיים שלמים, אבל עם הזמן היא הזניחה את עצמה, "תפסה תחת", ויתרה על השאיפות והחלומות שלה והסתפקה בלהיות עקרת בית יציבה ששומרת על הבית בצורה סבירה ולפעמים צריך לדעת לוותר. ארסן ונגר הוא ללא ספק המנג'ר הכי גדול של ארסנל בכל הזמנים, כולל השנים האחרונות, הוא קידם אותנו מקצועית, כלכלית, מבחינת מוניטין והוא עדיין מאמן טוב, אבל המועדון צריך שינוי, המועדון צריך לחזור להיררכיה של דירקטוריון שקובע תקציב ומטרות, שבמועדון כמו ארסנל צריך לשאוף להכול, דרך מנכ"ל שאחראי על בחירת מאמן ואחריות על המצב המקצועי (תפקיד שהאחרון שעשה את זה היה דיויד דין) ואז מנג'ר שמפקח על כל החלק המקצועי, אך מישהו שמציבים לו מטרות, שצריך לחיות תחת לחץ ואם יגיע אחד חדש לדעתי צריך להביא שם גדול ולתת לו 3 שנים לפחות בלי לחץ לתארים (מינימום טופ 4), אבל שיהיה שינוי במועדון עצמו - שיביא משהו חדש, שישקיע, שישנה סגנון משחק... יש יותר ממאמן ראוי שמתאים לארסנל ובטוח יסכים להגיע ולדעתי אפילו אולי מחכים - קלופ, אנצ'לוטי, פראנק דה בור... אפילו גוארדיולה - אפילו ללכת על אגדה כמו ויירה שבסיטי הוא ניהל מקצועית בצורה טובה והוא מעוניין לאמן - פשוט צריך משהו חדש, כי כבר אין מה להפסיד! הסגל שלנו הוא בינוני מאוד, יש לנו רק שחקן אחד ברמה עולמית לדעתי (אלכסיס) וגם הוא לא בטופ 10 לדעתי - רק לשם השוואה - לפני כ- 10 שנים היו לנו משהו כמו 4 שחקנים ברמה עולמית בכירה ביותר (הנרי, ויירה, אשלי קול, קמפבל ושחקנים מבריקים כמו פירס, ליונברג ודניס לקראת סיום הקריירה). אנחנו חייבים שינוי והשינוי כולל גם להיפטר משחקנים שפשוט לא מתאימים למועדון כמו אוזיל, קאזורלה, מרטסאקר שכבר מבוגר, ג'ירו, ווילשייר ובטח ששחקנים כמו ארטטה, פלאמיני ורוזיצקי שכבר סיימו את הקריירה. אנחנו צריכים להביא לפחות משהו כמו 10-12 שחקנים לדעתי (להחליף את אלה שרשמתי + 3-4 נוספים) ומאמן חדש ואז המועדון יוכל להגיע לשאיפות שכל אוהד רציונאל צריך לשאוף אליהן. כל עוד אין שינוי בעמדת המאמן, לא תהיה השקעה מסיבית ורענון ושדרוג הסגל - אז לא יהיה שינוי! במקרה הכי טוב אנחנו ניקח איזה גביע זהו! השאלה העיקרית היא: עד מתי גם האוהדים שחיים בבועת הונגר יסתפקו בבינוניות הזאת?
