הדיון של המלך ראול:: סופה של אגדה. ראוליטו פרש מכדורגל ומכהן כשגריר של הליגה הספרדית

שחקן גדול. אחד השחקנים האהובים עליי. במיוחד בגללו אהבתי תקופה מסויימת את ריאל מדריד..

 

https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/236x/2b/09/be/2b09be6d69d109943ab403401efcc810.Xxx

http://estaticos02.marca.com/marca/reportajes/imagenes/2010/07/26/1280142391_extras_ladillos_1_0.Xxx

https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/236x/a0/d4/b9/a0d4b9fc1cbb9d91755ca1d3d979f5c1.Xxx

http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2009/01/14/article-1114663-00283D5A00000258-829_468x313.Xxx





http://www.zoomnews.es/sites/default/files/images/old/raul_torero_realmadrid_120213.columnas_6.Xxx

http://www.sportnews.mn/wp-content/uploads/2011/05/PXI.Raul_.286.Xxx

http://www.laststicker.com/i/cards/42/16.Xxx

זו הבשורה שהכי לא רציתי לשמוע, ממש מתחילה הספירה לאחור. היום בו הוא עזב את ריאל מדריד היה היום הכי קשה שלי מבחינה ספורטיבית, לא הפסקתי לבכות. לא המאניטה בקלאסיקו, לא ההשפלות החוזרות בשמינית הגמר(נאחס 6 השנים), לא יודע מה. מה שעוד יותר אירוני הוא שאת מסיבת העיתונאים פספסתי במתכוון, לא הייתי מסוגל. באותו יום הייתי במפגש פורום אייסוקר, שיחקנו כדורגל ברמת-השרון. כמו תמיד, הכנתי לי מראש את החולצה הראשונה של ראול שקיבלתי - חולצה מקורית מעונת 2002/03 שקיבלתי מחבר של אבא שלי שהיה בספרד, כשהייתי בן 10. החולצה תמיד ליוותה אותי והייתי משחק בגאווה. ולפני אותו יום, כמה אירוני - החולצה פשוט לא עלתה עליי, היא הפכה לקטנה, עבר זמנה, תם עידן. דווקא כשאני מתחיל ללמוד תקשורת מגיעה המכה הזו עליי, כמו גרזן לפנים. צריך לשבת על התחת ולהתחיל לכתוב פרויקט פרישה. אני אנסה להעביר את זה הלאה אפילו לאתרים יותר רציניים כמו ספורט 5, וואלה ספורט, אולי לעיתון. האמת? למרות הקליפים, התמונות אינספור ששמורות במחשב שלי, הציטוטים שאמרו עליו, הגולים הגדולים, הביוגרפיה - אני פשוט לא יודע מהיכן להתחיל. אין עוד מלבדו. השחקן שבגללו אני אוהב כדורגל. אני לא יכול להסביר אפילו. בית-ספר, פיפה 2002, בר-מצווה, תיכון, העיתונים ששמרתי, החולצות שקניתי מאיביי, הבובות שיש לי בבית, הצעקה הקבועה בבית Gol De Raul. יום אחד אקח יוזמה ואעלה לכאן את כל השלל המפלצתי שיש לי. אין כמו השחקנים שאתה גודל עליהם ומעריץ אותם ברמה עיוורת ללא כל קשר ליכולת שלהם על כר הדשא.

מצחיק ומיותר אפילו להתחיל להזכיר את השער הראשון שלו, נגד אתלטיקו, כשהייתי עוד בן שנתיים. ההקפצה נגד ברצלונה בקאמפ-נואו וה-'שששש', הצמד באולד-טראפורד, הגול כל הדרך עד קניזארס, השער הפשוט והגאוני בגמר נגד לברקוזן, הפארטידזו נגד יונייטד ב-2003 והמשפט של פרגוסון, השלושער נגד ויאדוליד שלאחריו אורו של ראול כבה...הוא תמיד היה הרבה יותר משחקן כדורגל וסמל, עם ההליכה האצילית שלו על המגרש, העידן בו שחקנים לא חיפשו תארים אישיים, את ראול לא עניין לכבוש כמה שיותר אלא שהקבוצה תנצח כמה שיותר. תודה שבחרתי בראול. בואו נעצור כאן. אני מגיב מהמחשב בחד"כ ואוי-ואבוי אם יתפסו אותי. בעצם, על הזין שלי.דור, מנסה לעצור חלק מהדמעות.
"ראול הוא ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ראול"(אמיליו בוטראגיניו).

 

לא מסוגל לישון. ממשיכים עם ראול:

http://estaticos04.marca.com/imagenes/2015/10/15/futbol/1444932207_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

"היה שלום, ראול, כדורגלן מיוחד ובלתי-מנוצח".
דלפין מלרו נפרד מראול - "יום אחד זה היה צריך לקרות. ועכשיו זה קורה. ראול הודיע על פרישה ותמה לה קריירה אגדית. מיתוס הכדורגל נפרד לשלום, האיש ששינה את ריאל מדריד ושאלקה. לא 'סתם' כדורגלן פורש, לא עוד שחקן מבריק אלא הרבה מעבר לכך. הוא המשיך לשחק כדורגל ובכל מקום הביא את הקסם שלו, הוא היה בלתי-מנוצח. ריאל מדריד עשתה את עסקת חייה כשגנבה אותו מאתלטיקו וניצלה את המצב. הוא תמיד הבקיע כמו ברק בברנבאו, תמיד היה מחויב, מעולם לא היה אנוכי. הוא לא קיבל מאלוהים נתונים פיזים מדהימים או כישרון יוצא דופן, חוץ מכישרון אחד - להבקיע ולהיות שם במאני-טיים. הוא נולד כדי לכתוב את הסיפור החדש של ריאל מדריד והכדורגל הספרדי, למרות התקופה המאכזבת בנבחרת ולא רק בגללו. אמרו עליו שהוא גמור - והוא חזר. הספידו אותו כשעזב את ריאל - והוא פרח בשאלקה והמציא את עצמו מחדש. ראול עשה את שלו בכדורגל ועכשיו הוא צריך לנוח, לקחת אוויר וליהנות מהחיים. ראול יחזור לברנבאו, אין שאלה בכלל, ולא רק בתור אוהד. כי ראול הוא ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ראול".

- סנטיאגו סגורלה, אחד הכתבים הבכירים של המארקה, מדבר על ראול בוידאו במארקה ומספר את הסיפור שלו - "הפרופיל של כדורגלן מושלם".

המספרים של הקריירה:
http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/10/15/futbol/equipos/real_madrid/1444937019_extras_noticia_foton_7_1.Xxx

הפתיח של מיגל אנחל - "מדברים עכשיו על גולים, שיאים, תארים. שחקן שהשיג הכל בכדורגל".
- ראול זכה בעשרה תארים בכדורגל הספרדי. 6 אליפויות - 1994-95, 1996-97, 2000-01, 2002-03, 2006-07, 2007-08, ועוד 4 זכיות בסופר-קופה הספרדי - 1997, 2001, 2003, 2008.
- ראול זכה בשישה תארים ברמה הבינלאומית - 3 זכיות בליגת האלופות - 1997-98, 1999-00, 2001-02, פעמיים בגביע הבן-יבשתי - 1999 ו-2003 ובסופר-קאפ האירופי ב-2002-03.
- בסה"כ ראול זכה כאמור ב-16 תארים במדי ריאל מדריד, בשניים נוספים עם שאלקה - הגביע הגרמני בעונת 2010-11 וגם הסופר-קאפ הגרמני ב-2011. מחוץ לאירופה הוא זכה עם אל-סעד באליפות קטאר, גביע ליגה דה-אמיר, גביע השייח ועם קוסמוס זכה באליפות האביב.
- תארים אישיים: ראול היה פעמיים הפיצ'יצ'י של הליגה הספרדית - בעונת 1998-99 כבש 25 שערי ליגה - שיא אישי שלו, וגם בעונת 2000-01 סיים כמלך השערים, אז כבש 24.
ראול לא הצליח לזכות בכדור הזהב או בתואר שחקן השנה באירופה. ב-2001 הוא היה סגנו של אואן שזכה בכדור הזהב וגם סיים שלישי בקרב על תואר שחקן השנה בעולם כשפיגו ובקהאם הקדימו אותו.
ראול נבחר 3 פעמים לחלוץ המצטיין של ליגת האלופות, בין 1999 ועד 2002(עונת השיא שלו במפעל: 10 כיבושים בזכייה השמינית בגביע אירופה) והיה פעמיים מלך השערים - מ-1999 ועד 2001.
- מה עם גולים? ראול כבש 430 גולים בקריירה. 323 במדי ריאל מדריד, 44 בנבחרת ספרד, 40 במדי שאלקה, 16 עם אל-סעד ועוד 7 בניו-יורק קוסמוס.
- כמובן שראול היה מלך שערי ריאל מדריד בכל הזמנים וגם מלך שערי ליגת האלופות(66 במדי ריאל), עד שהגיע כריסטיאנו.
- ראול שיחק בסה"כ 1030 משחקים רשמיים: 741 עם ריאל מדריד, 102 בנבחרת, 98 במדי שאלקה, 61 בקטאר ועוד 28 בקוסמוס.
- כמו שאתם יודעים, ראול מעולם לא קיבל כרטיס אדום בקריירה.
- ראול נבחר לאחד מ-125 השחקנים הטובים ביותר בעולם ע"י פלה בזמנו וגם לאחד מ-50 השחקנים הטובים ביותר של גביעי אירופה.
בזמנו ראול קיבל גם את תואר אגדת המארקה.

עשרת השערים הגדולים של ראול בצ'מפיונס - מאת המארקה:


http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/10/15/futbol/equipos/real_madrid/1444939305_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

1. השערים הראשונים באירופה - נגד הקבוצה ההונגרית ב-1996.
2. נגד דינמו קייב בשלב הבתים בשנת 2000.
3. נגד ולנסיה בגמר ליגת האלופות בזכייה השמינית ב-2000.
4. הגולאסו נגד ברצלונה בחצי גמר הצ'מפיונס ב-2002.
5. השער המתוחכם בגמר נגד לברקוזן ב-2002.
6. הגולאסו נגד מילאן בשלב הבתים השני ב-2003.
7. השער היפה נגד מונאקו בגומלין רבע הגמר ב-2004.
8. השער נגד רוזנבורג בשלב הבתים ב-2006.
9. השער נגד הפועל ת"א במדי שאלקה בשלב הבתים ב-2011.
10. השער נגד אינטר ברבע הגמר באותה עונה.
- בולטים בהיעדרם: הגולאסוס נגד יונייטדX2, ההקפצה המדהימה נגד אנדרלכט(2002), שער נגד לוקומוטיב(2003) וההקפצה נגד זניט(2009).

http://estaticos.marca.com/imagenes/2015/10/15/futbol/equipos/real_madrid/1444930067_extras_portada_2.Xxx

- ראול בכותרות המארקה - השערים הגדולים
ההצגה נגד יונייטד, הביקור הקבוע בסיבלס, הגולאסוס בדרבי, השער בגביע הבן-יבשתי, שבירת השיא של די-סטפאנו ועוד...

ונסיים עם חידון: מי אמר על ראול את המשפטים הבאים?
http://estaticos.marca.com/imagenes/2015/10/15/futbol/equipos/real_madrid/1444938754_extras_portada_0.Xxx

האופציות: מראדונה, די-סטפאנו, פרגוסון, קאפלו, ואלדאנו, בוטראגיניו, בקנבאואר, היירו, מאלדיני, זידאן, גוארדיולה, בקהאם, נדבד, איבן ראקיטיץ'. התשובות למטה..

1. "ראול הוא השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי"
2. "אין שום דיון לגבי ראול. אני לפחות, מעולם לא פקפקתי בו".
3. "ראול מסוגל להיכנס למגרש ולשחק מול 100 אלף איש כאילו הוא משחק בשכונה".
4. "ראול הוא כמו פרארי, הוא עוקף את כולם בריאל מדריד ובנבחרת"
5. "ראול הוא מעולה, מה אפשר להגיד עליו"
6. "ראול הוא החלוץ המועדף עליי, יש לו אינסטיקנט של רוצח".
7. "ראול בשבילי הוא כמו אלוהים"
8. "לתת את הכדור לראול זה כמו לתת את הכסף שלך לבנק שוויצרי".
9. "ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול".
10. "ראול שייך לגזע יוצא דופן של הכדורגלנים, תמיד הערצתי אותו".
11. "הוא מאוד מוצא חן בעיני כי הוא נדיב, קבוצתי, משחק למען כולם".
12. "ריאל מדריד קונה שחקנים גדולים אבל השחקן הכי טוב בעולם הוא ראול, שגדל אצלה בקאנטרה".
13. "ראול הוא שחקן ייחודי, כל קבוצה רוצה שחקן כמוהו".
14. "ראול היה חייב לזכות בכדור הזהב".
15. "אני משוכנע שראול לא מוערך מספיק על יכולתו והישגיו".

התשובות: 1. גוארדיולה, 2. מראדונה, 3. די-סטפאנו, 4. פרננדו היירו, 5. חורחה ואלדאנו, 6. קאפלו, 7. בקהאם, 8. איבן ראקיטיץ', 9. אמיליו בוטראגיניו, 10. פאולו מאלדיני. 11. פאבל נדבד, 12. פרגוסון, 13. בקנבאואר, 14. זידאן, 15. תיירי הנרי

- גלריית תמונות ענפה מהקריירה של ראול - מאת ה-AS

חורחה ואלדאנו, האיש שנתן לראות את הצ'אנס כבר בגיל 17 - התראיין לקדנה סר ודיבר על ראול:

"ראול הוא יצירת מופת של ריאל מדריד"
"כבר בגיל 17 היה לו ביטחון עצמי גבוה מאוד, אפילו על גבול החוצפה"
"הוא לא זכה בדבר בנבחרת כי הנבחרת לא הייתה מספיק טובה"
" אני רואה אותו כמאמן ביום מן הימים, הוא תמיד יודע מה לעשות, מהיום שהתחיל לשחק כדורגל, בואו נראה מה יוליד הזמן".
"היה קשה לנצח את ראול, נדיר לראות שחקן מקצוען ושאפתן כמוהו".
"ראול עשה קריירה מדהימה ואין לי ספק שעתידו בריאל מדריד".

סרחיו יול שחקן הכדורסל צייץ - "תודה רבה לך על הכל, אגדה לבנה, חבל שלא נוכל ליהנות ממך עוד על המגרש".

העיתונאי תומאש גואסק - "ראול הוא השחקן הטוב בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי".

http://tmw-foto.tccstatic.com/storage/album/thumb1/539f9d3940c488d971400d75b20c0627-49261-1444922749.Xxx

קרלס פויול העלה את התמונה הבאה לאינסטגרם כשהוא וראול עונדים את סרט הקפטן והם מחובקים בקלאסיקו. "יריבים, ממש לא אוייבים".

חאבייר טבאס נשיא התאחדות הכדורגל הספרדית - "אני מאחל לראול רק טוב בתפקידו החדש בבוא העת, הוא הותיר חותם מדהים בכדורגל הספרדי".

 

חברים ואנשי כדורגל נוספים ממשיכים לדבר על ראול:

פרננדו מוריינטס - "פשוט תודה"

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xap1/v/t1.0-9/s720x720/12065585_10153565141073190_5561855948796572777_n.Xxx?oh=34f32c63ff8af6b498aa120dc166d16d&oe=56C206EA

צ'אבי אלונסו - "קפטן אחד למען מטרה אחת"

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xtp1/v/t1.0-9/12141499_10153565141098190_5766469910416926186_n.Xxx?oh=bf9526064a58a3bb9c241d3700d16eb4&oe=56D22EC3

סרחיו ראמוס - "זה כבוד שלמדתי ממך הרבה, קפיטן"
<blockquote class="twitter-tweet" lang="he"><p lang="es" dir="ltr">Leyenda del fútbol y del madridismo, un honor haber aprendido de jugadores únicos como tú, capitán. <a href="https://twitter.com/hashtag/HalaMadrid?src=hash">#HalaMadrid</a> <a href="http://t.co/O2XtvGKigv">pic.twitter.com/O2XtvGKigv</a></p>&mdash; Sergio Ramos (@SERGIORAMOS) <a href="">אוק׳ 16, 2015</a></blockquote>
<script async src="//platform.twitter.com/widgets.js" charset="utf-8"></script>

מיצ'ל סאלגדו - "ידיד גדול ואחד הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד, תודה".

<blockquote class="twitter-tweet" lang="he"><p lang="es" dir="ltr">Se retira un gran amigo y el más grande de la historia moderna del <a href="http://t.co/ZOwMwfgyhp">http://t.co/ZOwMwfgyhp</a>. Enhorabuena y gracias <a href="http://t.co/m6uducs3l3">pic.twitter.com/m6uducs3l3</a></p>&mdash; Michel Salgado (@TheRealSalgado) <a href="">אוק׳ 15, 2015</a></blockquote>
<script async src="//platform.twitter.com/widgets.js" charset="utf-8"></script>

פאביו קנבארו - "היה כבוד גדול לשחק נגדך ובטח להיות איתך בקבוצה שלוש שנים".
אלבארו ארבלואה - "היה כבוד להילחם בצד שלך. תודה על הכל קפטן".
אסטבן גראנרו - "הכי טוב מבחינתי. למדתי ממך הרבה"

<blockquote class="twitter-tweet" lang="he"><p lang="es" dir="ltr">Mi mayor referente futbolístico. Primero ídolo y después compañero. Lo mejor de mí lo aprendí de ÉL. <a href="https://twitter.com/hashtag/Leyenda?src=hash">#Leyenda</a> <a href="http://t.co/coulNnXBVM">pic.twitter.com/coulNnXBVM</a></p>&mdash; Esteban Granero (@eGranero11) <a href="">אוק׳ 16, 2015</a></blockquote>
<script async src="//platform.twitter.com/widgets.js" charset="utf-8"></script>

לואיס פיגו - "ראול מפתיע אותך על המגרש בכל רגע מחדש, הוא היה שחקן מדהים שכולם נהנו ממנו".

פאביו קאפלו - "ראול היה שחקן שמנצח. הוא הכתיב את המורשת של ריאל מדריד".

המארקה מציג בשער העיתון את התמונה של ראוליטו משתיק את הקאמפ-נואו לפני 16 שנה. "שקט, המיתוס הולך".
ב-AS - "ראול אומר שלום".


https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xat1/v/t1.0-9/12108889_10153564748443190_4378069412072857297_n.Xxx?oh=cbecdb9d7201ea9511f969ca124d3850&oe=5690990E&__gda__=1451927756_c728ea1172b7d95fe95962199c7a50da

https://fbcdn-sphotos-b-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpt1/v/t1.0-9/12088375_10153564748438190_9039704249589340853_n.Xxx?oh=e82f9a20a8b4e8b3643aa44afdcc46bf&oe=56C727A8&__gda__=1452082849_7bd47c6d65f202c6a1d9967166647b6b

 

טוב, אז בתקשורת ממשיכים לעסוק בצורה נרחבת בראול. כנראה שלעורכי ה-AS יש נקיפות מצפון על כך שאת הכותרות המרכזית באתר תפס העימות בין כריסטיאנו ובייל ולא הפרישה של אחד הגדולים ששיחק את המשחק. ב-AS פינקו הבוקר בשלושה נושאים:

1) קיבצו לנו את כל 'המחוות' של המדרידיסטאס כלפי ראול.
2) כתבו על 'היום שאחרי' - ראול לא יישאר מחוסר עבודה, לא לדאוג.
3) התעסקו בסיקור התקשורתי של שאר אירופה בנוגע לפרישתו.

נתחיל עם גרף מסודר ויפה על הקריירה של ראול - מומלץ.

איקר קסיאס כתב על ראול בפייסבוק - "שחקן ברמה עולמית שהיה המקצוען מדהים והשאיר אחריו מורשת. היה לי הכבוד להיות שותף שלך במשך עשר שנים נהדרות. עולם הכדורגל יתגעגע אלייך, Rulo".

איבן זאמורנו - "ראול הוא אחד הסמלים הגדולים ביותר בתולדות המשחק ולבטח הסמל הכי גדול של ריאל מדריד, הוא היה שחקן חשוב מאוד בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי בכלל, אני מאחל לו בהצלחה וגאה ששיחקתי איתו יחד. נראה לי מאוד הגיוני שיפתח קריירה כמאמן או מנהל מקצועי".

ההודעה של שאלקה בטוויטר - "זה היה כבוד גדול שראול שיחק בקבוצה שלנו במשך שנתיים נהדרות. בהצלחה בהמשך, #GraciasRaúl ".

- מיגל טורס, גונזלו היגואין, פאביו קנבארו, אפילו קיקו קאסייה - החבר'ה מברכים את ראול - לחצו כאן
לי חסרה איזו מחווה מצד כריסטיאנו, זידאן, רונאלדו או פיגו - אבל בסדר, נחייה עם זה.

התקשורת העולמית ידעה לכבד את אחד השחקנים הגדולים ביותר. באנגליה כתבו על ראול, ב-B-B-C וסקיי-ספורט - "מיתוס", "אגדה", "השחקן הספרדי הטוב ביותר בכל הזמנים", ועסקו בתעלומה - איך אפשר להסביר הצלחה גדולה כל-כך של שחקן עם נתונים פיזיים מוגבלים - "התשובה מאוד פשוטה: הראש תמיד נתן את מה שהרגליים לא היו מסוגלות לתת. ראול היה שחקן עם הבנת משחק מדהימה". באנגליה תהו גם מדוע ראול לא היה חלק מדור הזהב של נבחרת ספרד ודווקא איתו הנבחרת לא הצליחה.

בצרפת המגזין So Foot שתפס ראיון עם ראול לפני כמה חודשים, היה זה שהקדיש את מרבית תשומת הלב. "מהגלאקטיקוס של ריאל מדריד ועד לעונה האחרונה בניו-יורק - ראול פגש עוד ועוד פסגות, הוא תמיד היה שם ועשה הכל עם אלגנטיות נדירה ואישיות יוצאת דופן". בסיום המגזין סיכם - 'אגדות לעולם לא מתות'. ה-Le Parisien דיבר על חלוץ יוצא מן הכלל שתמיד תרם מעבר לשערים, אפילו עשה הגנה. ה-Le Figaro פירגן בגלריית תמונות מרגשת וכתב שזו כמו האנדרטה של הכדורגל הספרדי, היכל התהילה שלו".

באיטליה ההודעה על הפרישה תפסה את כל העיתונים, המגזינים וערוצי החדשות. 'פרידה ממס' 7 היסטורי', חזרו שוב ושוב הכותרות. הגאזטה דלה-ספורט פירסם וידאו עם מיטב הרגעים בקריירה וכתב - 'שחקן כדורגל נפלא שאולי לא העריכו מספיק, למה?' הקוריירה דלה-ספורט התייחס לתקופתו בריאל - '323 שערים הוא כבש במועדון הזה, רק כריסטיאנו כבש יותר ממנו. אגדה'. בטוטו-ספורט התייחסו לעתידו - 'החלום שלו הוא להיות מאמן גדול, מישהו יכול להמר נגדו?'. באיטליה תמיד ידעו לפרגן לראול וכך עשו גם השחקנים המובילים מתי ששבר את שיאו של די-סטפאנו - הוא היה מיודד עם טוטי, עם דל-פיירו ועם מאלדיני, ואתם מבינים את המכנה המשותף שלהם.

בגרמניה התייחסו יותר למינויו של אפנברג למאמן, אבל שאלקה ידעה לתת כבוד למי שנקרא 'סניור ראול'. 'אנחנו גאים שהוא לבש את החולצה שלנו והקהל הגרמני זכה לראות אותו משחק על האדמה שלנו', אמרו בקבוצה. חברו לקבוצה כריסטוף באומן אמר 'הוא אחד מהגדולים ביותר, תם עידן'. וכריסטוף מצלדר ששיחק איתו גם בריאל מדריד וגם בשאלקה אמר - "ראול הנצחי. האגדי אומרת שלום", כתב בטוויוטר.

גם בארגנטינה התייחסו לראול והפציצו בתמונות שלו בעיקר לצד מסי במשחקי הקלאסיקוס. לא פחות מארבעה ערוצי טלוויזיה הקדישו זמן במהדורות החדשות ופירסמו את הגולים הבולטים בקריירה. ה-'אולה' כתב - "שבע הגדול, אגדה, שחקן ענק פורש". בארגנטינה פירסמו גם את התמונה הזכורה של מראדונה מחזיק את החולצה של ראול במדי נבחרת ספרד ואומר שהוא מעריץ שלו.

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2015/10/17/primera/1445038017_284363_1445038072_noticia_normal.Xxx

הודעת הפרישה של ראול לא רק הכתה בהלם קל את עולם הכדורגל אלא גרמה למירוץ למיליון - המירוץ אחריו. ארגונים רבים רוצים שראול, שחקן שרשם קריירה ענפה בת 21 שנה, ותמיד על הצד הטוב ביותר - יהיה ראש הארגון שלהם. הליגה הספרדית מנסה למשוך אותו להיות שגריר שלה יחד עם פיגו, רוברטו קרלוס, מוריינטס, סאלגדו, מנדייטה ואחרים, אלה שאתם רואים מצטלמים שוב ושוב באירועים. ראול לא רק שיחק 16 שנה במדריד כמובן אלא הספיק לעבור גם בגרמניה כששיחק בשאלקה, בקטאר כששיחק באל-סעד וגם בארה"ב כאמור. הוא יכול לשפר את המיתוג של הליגה ברחבי הגלובוס. מדברים על כך בשקט שראול אפילו עשוי לרוץ לנשיאות העיר מדריד אך העניין עוד בחיתוליו וצריך לבדוק כל מיני בירוקרטיות גדולות בדרך.

השאלה הראשונה שצצה מייד עם הודעת הפרישה היא מתי ראול יחזור הביתה לריאל מדריד. כן, המארקה שתמיד שימש כשופר של ראול החל ב'קמפיין' להחזרתו של ראול הביתה, נקרא לזה ככה. פלורנטינו פרס צפוי להציע לראול להצטרף לריאל מדריד באופן מיידי כאשר בתום פרק זמן מסוים הוא יהיה המאמן, אם ירצה בכך, אבל אתם יודעים איך הדברים האלה - נזילים. פרז יודע שהעזיבה של איקר בדלתיים סגורות, העובדה שהיירו בחר שלא להמשיך במועדון אחרי פיטורי אנצ'לוטי ואולי אפילו הדרך בה האוהדים ראו את הפרידה מראול - לא הוסיפו לו נקודות זכות. שילוב של ראול, דמות שמזוהה עם כולם - יכולה להרגיע ולהפחית את הלחץ. ראול לא הצליח לזכות בפרידה כמו צ'אבי או ג'רארד ובחודשים האחרונים שלו בקבוצה הרגיש די נטל.

בכמה מקורות בתקשורת יש גירסאות סותרות בנוגע לראול ומשפחתו. ב-AS כתוב שראול יישאר עוד כמה חודשים בארה"ב במהלכם קבוצתו הנוכחית תציע לו פרויקט לטווח ארוך בו יהיה ממונה על הילדים ומחלקת הנוער, דבר שהיה קשה ליישם אותו בעת שהיה כדורגלן פעיל. ראול מחכה לסיום שנת הלימודים כאשר בנו הגדול בן 16 שנה. מצד שני, לפני ימים ספורים נכתב שאחת הסיבות שראול הודיע על פרישה היא הקושי ללא המשפחה הקרובה והוא רוצה לחזור למדריד. כנראה שהמשפחה מפוצלת. נראה שראול ינוח כמה חודשים ואז יקבל החלטה משותפת יחד עם משפחתו. בינתיים אנחנו ניאלץ לחכות.

ראול עצמו התראיין לאתר הרישמי של קוסמוס ואמר - "לבישת החולצה של ריאל מדריד גרמה לי להרגיש כמו הילד הכי מאושר בעולם".

http://nasl.ezitsolutions.com/teamuploads/nyc/images/Ra%C3%BAl%20San%20Antonio%20Scorpions%20May%2023%202015.Xxx

פורש אחרי 21 שנים
"אחרי שחשבתי על זה במשך שבועות, אפילו חודשים - הגעתי למסקנה שזה הזמן הנכון לפרוש לאחר 21 שנים, כשאני משלים שנה בקבוצה החדשה שלי כאן בקוסמוס. כשהיה לנו כאן סיכוי לזכות באליפות, דיברתי עם ג'יו ואמרתי לו שאני רוצה לסיים את הקריירה שלי בסיום העונה. אני רוצה לנסות דברים אחרים ולבלות יותר זמן עם המשפחה שלי. אני רוצה להיות פתוח יותר לפרוייקטים אחרים".

רגע השיא של הקריירה
"זו שאלה מאוד סובכת", ראול מחייך. "אבל אני תמיד בוחר את הופעת הבכורה שלי, המשחק הראשון עם ריאל מדריד כשהייתי בן 17. היה לי חלום גדול מהיום בו הייתי ילד קטן - להיות כדורגלן מקצועי, זה בער בי. אז, ללבוש את החולצה של ריאל מדריד - זה גרם לי להרגיש כמו הילד הכי מאושר בעולם. ההורים שלי, אח שלי ושאר המשפחה - קרנו מאושר, הם ראו ילד שכל חייו רץ אחרי הכדור כמו מטורף והצליח להגשים את החלום שלו - ובגדול".

השער המועדף בקריירה
"כנראה הראשון, כשכבשתי בברנבאו במשחק מול 90 אלף איש, זה היה דבר נפלא ובלתי-יאומן. היה לי המזל לכבוש הרבה שערים במהלך הקריירה וכל גול מרגש לא פחות מהקודם, ובעיקר לזכות בתארים רבים עם ריאל מדריד. גם בשאלקה זכיתים בתארים כמו הגביע וגם באל-סעד היו זמנים טובים".

החיים בניו יורק
"זו עיר מרהיבה. בעבר, מדריד הייתה הבית המושלם בשבילנו. כמעט את כל החיים שלי העברתי במדריד. בילתי שם זמן רב, זה המקום בו נולדתי, גדלתי, שם נולדו הילדים שלי. בשנים האחרונות הייתה לי את הפריווילגיה לחוות חוויות חדשות ומאתגרות בתרבויות שונות. אנחנו מאושרים עכשיו, הילדים בבית-ספר ובחוגים שלהם. הם רוצים להמשיך עוד קצת זמן בניו-יורק".

עונת קוסמוס
"זה היה אתגר, אבל אני נהניתי מזה. התחלנו חזק, שזכה בעונת האביב. היו לנו יותר גרוע מאוחר יותר, אבל הצורה שלנו היא טובה עכשיו ויש סיכוי לזכות בתואר. אנחנו חזקים, קבוצה מאוחדת, אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר יותר מאי פעם בהפלייאוף הזה, זה מה שאנחנו ננסה. ליגה זה מאוד קשה, מאוד פיזי. צוותי מאורגנים היטב וכל משחק הוא קשה. "

הכדורגל האמריקאי
"הכדורגל כאן טוב והוא נמצא במגמת עלייה. אני חשוב שהקבוצות והשחקנים משתפרים כל הזמן בהדרגה. רמת המשחק עולה, אבל ברור שזה יקח זמן, כדורגל הוא עניין דינמי ואין קיצורי דרך".

פגישה עם מרקוס סנה
"בהתחלה לא ידעתי שהוא משחק כאן ולא ציפיתי לפגוש אותו, אבל הוא בהחלט ייעץ לי להצטרף. היו לי שיחות רבות איתו וגם עם ג'יו בדובאי. האמת היא שאני נרגש מאוד להגיע לכאן ולהיות חלק מהפרויקט הגדול הזה. היה תענוג להיות יחד עם מרקוס באותה קבוצה. אנחנו שומרים על זכרונות גדולות מהכדורגל הספרדי - הקבוצות והנבחרת. אני מקווה שיהיה לנו כאן עוד רגע מאושר".

האפשרות לסיים את העונה עם תואר
"זה יהיה סוף אידיאלי, עבור הקבוצה וגם עבור הקריירה שלי, לא? אני רוצה מאוד לזכות בתואר, מגיע לחברים שלי ולקבוצה שעזרו לי מהרגע הראשון ועשו עונה יפה מאוד. יש לנו קבוצה טובה ועבדנו קשה. אני רוצה לזכות בתואר הזה יותר מכל - עבורכם, יותר מאשר עבורי, אני כבר הייתי בר מזל לזכות בהרבה תארים בקריירה".

איך אתה רוצה שיזכרו אותך?
"אני רוצה להיזכר כשחקן משמעותי בכדורגל. הנחישות שלי, הכישרון שלי, הערכים שלי, העבר שלי. אני רואה את הכדורגל כספורט קבוצתי, כולם חייבים להסכים על זה. הכוונה שלי היא שתמיד חבריי לקבוצה היו חלק גדול בהצלחה האישי שלי. הייתי שחקן עם חוזקות וחולשות, כמו כולם, אבל ניסיתי להדגיש את היתרונות, לשפר את החולשות או לפחות למזער אותן ותמיד-תמיד ניסיתי לעזור לקבוצה להשיג את מטרותיה".

 

אגדה בלבן: סיפור הקריירה המפוארת של ראול - האייקון של ריאל מדריד - כתבה שלי! הגעתי עד לוואלה ספורט.

הקלישאות והמספרים. התרומות והשיאים. האהבה לליגת האלופות והכישלון בנבחרת ספרד. ראול אולי "לא היה 10 בשום דבר", אבל "כמו פרארי, הוא תמיד עקף את כולם". לרגל הפרישה הקרבה, סיפור הקריירה של הסמל הכי גדול של ריאל מדריד, עם ציפייה דרוכה לפרק ב' המשותף

http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/783022-18.Xxx

את המונח "עוד יום בהיסטוריה" השיק אלכס פרגוסון, המנג'ר הדגול של מנצ'סטר יונייטד. לא בכל יום מתרחשת היסטוריה אמיתית, משהו שנכתב ב"דברי הימים" של הכדורגל. על אחת כמה וכמה לא בריאל מדריד. ה-15 בפברואר 2009 היה יום כזה. ריאל ניצחה 0:4 את ספורטינג חיחון וצימקה מעט את הפער מברצלונה, אבל גולת הכותרת – ראול כבש צמד והפך לשיאן השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים, כשהוא מנשל מכס המלכות את אלפרדו די סטפנו. עיתון "מארקה", ששימש תמיד כשופר של ראול ורק ימים ספורים קודם העניק לו תואר ייחודי – 'אגדת מארקה' - בו זוכים רק 'ספורטאי על', יצא מגדרו כמו יתר כלי התקשורת המדרידאית. גם קולגות מרחבי הגלובוס פרגנו. פאולו מאלדיני, הקפטן האגדי של מילאן, אמר: "ראול הוא אייקון של הכדורגל, הוא זכה בהכול ועדיין משחק עם אותה תשוקה כמו ביום הראשון". אלסנדרו דל פיירו, הסמל הבלתי מעורער של יובנטוס, הגדיר את הרקורד כ"מדהים. אבל ראול לא חושב על הגולים אלא על איך לעזור לקבוצה שלו לנצח". מיד לאחר המשחק, כשהכתבים עטו על ראול כדי שידבר על שיאו הייחודי, הם שוב נחלו אכזבה. "אני שמח שניצחנו", פתח ראול את דבריו ובהמשך פרגן לילד הצעיר דני פארחו, שרשם בכורה בקבוצה הבוגרת. וזה המאפיין הבולט של ראול לאורך כל הדרך. הצניעות, הקבוצתיות והעבודה הקשה. כך נקראת הביוגרפיה שלו - "ניצחון הערכים". בערוץ 'קאנאל-פלוס' הספרדי הייתה בעבר תכנית בשם "החרצופים", על דמויות ספורט בולטות – ודמותו של ראול, זו עם האף הארוך, תמיד שחררה לאוויר את אותן הקלישאות על "עבודה קשה וקבוצתיות". בלי קשר לשאלה......תמשיכו לקרוא

כותרות המשנה:

- המשפט האלמותי
- לדרבי חוקים משלו
- מיסטר צ'מפיונס
- הבקשה של פרגוסון
- העול הלאומי
- ממציא את עצמו מחדש
- סגירת המעגל בלה-רומארדה
- סניור ראול
- העתיד לבן

אז כנראה שפחות משבוע בתור סטודנט שנה א' במכללה כבר עשה את שלו..
וברצינות: יותר מגאה לכתוב את סיכום הקריירה של המלך ראול, השחקן שבגללו אני כל-כך אוהב את ריאל מדריד והמשחק הגאוני הזה, כדורגל, ולהציג את זה בפלטפורמה מכובדת כמו כמו אתר וואלה ספורט, המגרש של הגדולים. מי ייתן וזו רק תחילת הדרך. את כישרון הכתיבה שלי כולם מכירים וגם את החיבור לראול ומבחינתי לא יעלה על הדעת שפרישה של שחקן על וכה מיוחד תיעלם מהרדאר או תקבל ביטוי בשלוש-ארבע פיסקאות עלובות.
תעזרו לי לשתף ולפרסם, כמובן שאשמח לביקורת בונה. קריאה נעימה ושבוע קלאסיקו לכולם!

 

ראול:"החזרה שלי לריאל מדריד לא תהיה בעתיד הקרוב"

http://as02.epimg.net/videos/imagenes/2015/10/15/portada/1444933435_297830_1444934052_doscolumnas_normal.Xxx

החלוץ כינס מעין מסיבת עיתונאים רשמית כדי לדבר על הפרישה כשלצידו חברו לקבוצה מרקוס סנה. "אני יודע שיום אחד אחזור לריאל מדריד אבל זה לא יקרה בעתיד הקרוב. כרגע אני ממשיך לחיות בניו-יורק".

"כרגע אני ממשיך לגור כאן עם משפחתי במטרה לגדל כאן את ילדיי ואח"כ אראה האם אקבל כאן הצעה לפרוייקט מעניין". ראול המשיך - "אני אסיר תודה על היחס כלפיי בארה"ב, קיבלו אותי נהדר, בהחלט יכול להיות שאהיה שגריר של הקבוצה אבל עדיין לא הציעו לי". ראול גם לא קיבל שום הצעה מריאל מדריד לפי מה שאמר סוכנו גינס קרבחאל לפני ימים אחדים. ראול ימשיך בקבוצה שתתמודד על תואר ה-NASL בפלייאוף.

בינתיים הוא לא רואה את עצמו כמאמן, לא בריאל מדריד ולא במקום אחר - "למרות הניסיון שצברתי ככדורגלן, קשה לי לדמיין את זה קורה. יש שחקנים שעוד לפני סיום הקריירה התחילו את הקורס ואני בכלל לא". ראול הוסיף - "אם איי-פעם אבחר להיות מאמן שיושב על ספסל - זה יהיה רק בצוות תחרותי, קבוצה שיכולה להגיע הכי רחוק שיש". במילים אחרות - הוא לא בא כדי להעביר את הזמן.

ראול משוכנע שזה הזמן המתאים לתלות את הנעליים. "היה לי חוזה לעוד עונה אחת אבל לפני כחודשיים החלטתי להפסיק לשחק ואני פורש. כרגע אני עדיין כדורגלן פעיל לפרק זמן קצר, אני בטוח שאתגעגע לימים האלה כבר בקרוב". במבט לאחור ראול נשאל על רגע השיא שלו בקריירה וכמובן בחר בהופעת הבכורה ובשער הראשון בברנבאו בדרבי נגד אתלטיקו - "זה קשה, אבל אני חושב שהרגע הטוב והמרגש שלי היה בהופעת הבכורה בברנבאו נגד אתלטיקו כשהייתי בסה"כ בן 17. התחושה לכבוש שער מול 90 אלף איש בשלב כל-כך מוקדם - זה דבר נפלא. ההורים שלי שליוו אותי מגיל צעיר בקריירה היו במשחק באותו ערב וראו איך הילד הקטן שלהם מגשים את החלום ובגדול. התמזל מזלי במהלך הקריירה לכבוש הרבה מאוד שערים לעיני הקהל הזה ולהוביל את ריאל מדריד לתארים". ראול סיכם - "אני רוצה להיזכר ככדורגלן מוביל שאמנם היו לו גם חולשות כמו לכל אחד אבל תמיד לנגד עיניו עמדה מטרה אחרת והיא הצלחת הקבוצה".

המאמן ג'ו סרווסה אמר משפט קצר וקולע - "אני אסיר תודה שזכיתי לאמן את שני השחקנים הגדולים האלה, הכי טובים איי-פעם בניו-יורק".

 

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2015/11/07/internacional/1446929974_515879_1446931111_sumario_normal.Xxx

ראול כבש את שער הניצחון של קוסמוס הערב(2:1) מול פורט לודרדייל סטרייקרס בדקה ה-61 ונבחר לאיש המשחק. האחרון של הגדול מכולם? ראול קיבל את הכדור על מפתן הרחבה ופרץ פנימה ולאחר-מכן סיים בקלילות מול השוער והעלה את קבוצתו לגמר פלייאוף(אוטוזה פוריי או מינסוטה יונייטד) שייערך ב-15 בנובמבר, ימים ספורים לפני הקלאסיקו. זהו השער התשיעי של ראול בקוסמוס במשחקו ה-30. ראול מחפש תואר מס' 22 בעונה 21 ככדורגלן. 427 שערים ב-1015 משחקים(גרף). סופה של קריירה מדהימה מתקרב..

 

האתר הרשמי של קוסמוס פירסם וידאו פרידה קצר מראול:
ארבלואה, פפה, מרסלו, פפה ריינה, המאמן רפא בניטס('מודים לו' על התרומה שלו לכדורגל הספרדי ולריאל מדריד וגם מדברים על הפריווילגיה שהייתה להם לחלקו איתו את חדר ההלבשה) וגם כריסטיאנו רונאלדו שאומר על ראול - "מבחינתי הוא תמיד היה מס' 1, מודל כשחקן וכאדם", ומאחל לו הרבה כיף עם המשפחה והילדים.

 

"ראול הנצחי"

https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpt1/v/t1.0-9/12246833_10153615762988190_2386608352432927034_n.Xxx?oh=aed4f8aab02fa157e8f8d3235bf46d8c&oe=56BE801D&__gda__=1455241748_c8dab9201d01b903e65c59d6922c72bd

מס' 7 האגדי ישחק היום את משחקו האחרון בקריירה. בחצי הגמר הוא כבש והעלה את קבוצתו, עימה זה כבר באליפות האביב לגמר הפלייאוף
הוא מקווה לזכות בתואר מס' 22 בקריירה - "זו תהיה סיומת נהדרת לקריירה".
חבריו לקבוצה - 'ראול הפך אותנו לטובים יותר'משפחתו של ראול 'בהרכב מלא' תעודד מהיציע - יחד עם אשתו וחמשת ילדיו יגיעו למשחק גם אביו ואימו של ראול.

במארקה ובשאר כלי התקשורת חזרו שוב לעסוק בראול עם מס' כתבות.

http://estaticos.marca.com/imagenes/2015/11/14/futbol/equipos/real_madrid/1447345684_extras_portada_0.Xxx

 

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xap1/v/l/t1.0-9/12249624_10201108099740897_3856609535493115844_n.Xxx?oh=a5658d2c06632b58e6fb8b7a84e2f991&oe=56F63DE7

זהו, זה באמת קורה. הגדול מכולם תולה את הנעליים. אין יותר את השאגה הקבועה בבית - Gol De Raul, הנשיקה לטבעת, החיוך הנבוך והריצה לעיגול האמצע. סופה של תקופה, סופה של הילדות. תודה על הכל, המלך ראול. אחד הגדולים ששיחקו את המשחק, לבטח הגדול ביותר בריאל מדריד. לבטח הגדול ביותר מצידי. האיש שסימל בשבילי את הכדורגל, אהבת חיי.
לעולם לא תראו אותי שם כאן תמונה שלו במדי קבוצה אחרת. רק הלבן הקדוש, המלכותי והטהור של ריאל מדריד. "ראול הוא ריאל מדריד - וריאל מדריד היא ראול"(אמיליו בוטראגיניו).

הפעם באמת המילים לא יוצאות מהמקלדת, ובכל-מקרה נראה שאמרתי עליו כבר הכל.
קריירת המשחק מסתיימת אבל הזכרונות, המיתוס והמורשת - יישארו לעולמי-עד.
Garcias Por Todo, Idolo Raúl
למי שפיספס - הכתבה שלי על ראול בוואלה ספורט מלפני שלושה שבועות:
ראול - סיפור הקריירה של האייקון של ריאל מדריד

 

ראול נפרד כאלוף

http://realmadrid.co.il/Images/topicRaulAdios16112015.Xxx

החלוץ האגדי בישל את השער האחרון של ניו-יורק קוסמוס במהלך הניצחון 3:2 בגמר הפלייאוף במשחקו האחרון בקריירה והוביל את קבוצתו לאליפות. קריירת המשחק הסתיימה - המורשת תישאר לעולמי עד. על היום האחרון של ראול כשחקן פעיל וגם דבר התקשורת, התגובות של הקולגות, ראיון פרישה ועוד ועוד - בכתבה הבאה. דור כותב על המלך בפעם האחרונה, בקיצור

זהו-זה. ראול שיחק אתמול את משחקו האחרון ככדורגלן פעיל ביום מרגש מאוד מבחינתו כאשר ניו-יורק קוסמוס ניצחה 3:2 את אוטונה סיטי בגמר הפלייאוף וזכתה באליפות. ראול, כצפוי, כאלוף אמיתי, תרתי משמע וזכתה בתואר מס' 22 בקריירה(21 שנים). ראול קיבל את השער השלישי של החלוץ סלרינו שגנב את ההצגה עם שלושער. משפחתו הנרחבת של ראול ליוותה אותו במהלך המשחק והוא זכה לחיבוק חם גם מצד הקהל. "להתראות, אגדה", נכתב על חלק מהשלטים ובאחרים נכתב - "תודה רבה על 21 שנים של כדורגל". 1044 משחקים, 422 שערים, 22 תארים וים של זכרונות ורגעים מרגשים.

כאן תוכלו לראות את חבריו מניפים אותו בסיום המשחק

קצת תגובות מחברים ותיקים. מיצ'ל סאלגדו אמר - "היום עולם הכדורגל נפרד לשלום מאחד הגדולים ביותר. עבורי ראול היה שחקן נפלא, חבר והאינטיליגנטי ביותר ששיחקי איתו. בקרוב נתאחד שוב". פרננדו מוריינטס שיחד עם ראול הרכיבו צמד-חמד קטלני בחוד ההתקפה של ריאל מדריד מ-1997 ועד 2003, כתב - "ראול סיים את הקריירה בצורה נהדרת. רבים חשבו שזה סוף העולם כשהוא עזב את ריאל מדריד, גם עבורם וגם עבורו, אבל הוא המשיך לנצח". רוברטו קרלוס אמר אתמול - "כריסטיאנו רונאלדו עשה היסטוריה בריאל מדריד על כר הדשא. ראול סימל את ריאל מדריד גם מחוצה לו. ראול גדל כאן והיה ריאל מדריד בדמו. כריסטיאנו רונאלדו לא".

שער ה-AS כתב:
להתראות אגדה
http://as.com/diarioas/imagenes/2015/10/08/portada/1444274876_378804_1447651392_portadadelperiodico_grande.Xxx
הגנרל של הכדורגל הפך לאלוף ארה"ב וזכה בתואר מס' 22 בקריירה.

במארקה כתבו בסיקור המשחק - "ב-29 באוקטובר 1994 החלה האגדה ששמה ראול גונזאלס, והיום ב-16 בנובמבר 2015 - היא מסתיימת. וואו, חתיכת תקופה, חתיכת היסטוריה. ראול, בדיוק כמו פלה - סיים את הקריירה עם זכייה באליפות ארה"ב. באתר עסקו בצורה נרחבת בפרישתו של ראול גם אתמול, מעבר לעדכונים החיים סביב המשחק כמו גם ב-AS. במארקה פתחו בפרויקט ראול וחילקו את הקריירה לחלקים:

חלק 1: הופעת הבכורה בלה-רומארדה - חורחה ואלדאנו מספר על הילד שנרדם באוטובוס 'כמו כלב' ופשוט לא הכיר את המילה לחץ;

חלק 2: שער הניצחון בגביע הבן-יבשתי נגד ואסקו דה גמא - "ריאל מדריד חיכתה אמנם 32 שנה לגביעי אירופה, אבל לגביע הזה היא חיכתה פרק זמן ארוך יותר - 38 שנים". ראול סיפר כיצד 'אילתר' את אחד משעריו הגדולים בקריירה;

חלק 3: הגול בקאמפ-נואו והשתקת האוהדים של בארסה - ראול משלים צמד ענק ומונע הפסד ברגע האחרון עם גולאסו ענק.

חלק 4: שלוש זכיות בליגת האלופות, 323 שערים - חזרה על אותם המספרים שאנחנו מכירים בעל-פה.

חלק 5: הכישלון בנבחרת ספרד - נכתב שם שדור הזהב הגיע קצת מאוחר מדי וחבל שראול לא היה חלק ממנו. על ההחמצה הנוראית ההיא נגד צרפת ועל נבחרת שכשלה שוב ושוב. ראול לא הצליח במדי הנבחרת למרות מספרים סבירים;

חלק 6: ראול והעולם - המשך הקריירה בשאלקה, באל-סעד ואקורד הסיום בניו-יורק.

הראיון של ראול לאחר המשחק:

מהן התחושות?
- "אני שמח אבל גם קצת עצוב. קיבלתי החלטה ואני שלם איתה. זו הייתה שנה פנטסטית. לפני שלושה חודשים החלטתי שהמירוץ הארוך הזה נגמר. זו הייתה עונה מדהימה, קשה מאוד. המשחק היום היה מאוד מסובך".

אתה אחד ששיחק במעמדים הכי גדולים, גמר ליגת האלופות למשל. איך זה לסיים את הקריירה במשחק כזה?
- "זו גדולתו של המשחק. התחלתי לשחק בשדה של חול בסן קריסטובל ועכשיו סיימתי את הקריירה בלוס-אנג'לס. קראתי הרבה דברים מאז שהודעתי על פרישתי, כולם שלחו לי אהבה. הדבר החשוב ביותר עבורי מעבר לשערים והתארים הוא שקיבלתי הרבה חיבה מכל המועדונים בהם שיחקתי וגם מהריבים. זו הסיומת הכי טובה שיכולתי לחלום עליה לקריירת המשחק שלי. אני מרגיש כמו ילד נלהב שמשחק שוב במגרש החול בפעם הראשונה. היה לי המזל לזכות בהכל בכדורגל ומצד שני היתה לי הפריווילגיה ליהנות גם מכדורגל אחר בשלב האחרון בקריירה שלי. כעת אני מחפש ליהנות מכדורגל גם כן אבל בצורה אחרת עם תפקיד אחר ולא כשחקן פעיל".

מה הן דרכים אלה?
- "יש לנו זמן לדבר על זה. אני אדבר על זה בהמשך. עכשיו אני רוצה ליהנות. אני אראה מה אני עושה".

האם זה היה כמו כל תואר אחר שהשגת?
- "קשה להשוות. אני מרגיש אותו הדבר, שמח מאוד לזכות בתארים, זה שם המשחק. ראיתי את האושר על פניהם של חבריי לקבוצה, חדר ההלבשה בעננים. קוסמוס עשתה היסטוריה גדולה. זה מועדון גדול ואני מקווה שהוא ימשיך לגדול. נהנתי מאוד במהלך השנה הזה. תמיד תהיה לי פינה חמה בלב גם לקוסמוס".

מהו הרגע המרגש בקריירה שלך?
- "הופעת הבכורה שלי. כל-כך התרגשתי, החלום הפך למציאות. אפילו בישלתי שער לזאמורנו. אמנם הפסדנו אבל הכל היה מושלם חוץ מהעובדה שלא כבשתי".

האם ראול יחזור לריאל מדריד?
- "העתיד שלי הוא בניו יורק, שם אני מתגורר עם המשפחה שלי, נהנה, ואנחנו נראה. מדריד היא הבית שלי, ריאל מדריד היא חיי. אני יודע שיש לי דלת פתוחה לחזור תמיד, אבל זה לא הזמן לדבר על זה. אני חיבי לנוח. החלטתי לפרוש בינתיים אמשיך להיות האוהד הכי גדול של ריאל מדריד".

ביום שבת סופר-קלאסיקו, ריאל מדריד נגד ברצלונה. מה יהיה?
- "אני מאוד מקווה שננצח במשחק הזה. ניצחון בקלאסיקו נותן לך הרבה מאוד ביטחון לקראת המשך העונה. ריאל מדריד קבוצה גדולה וגם אם התוכניות ישתבשו לא יקרה כלום, יש עוד חודשים רבים למאבקים הקשים בליגה".

ריאל מדריד מיהרה להוציא הודעה באתר הרישמי של המועדון, מעין מכתב של הנשיא פלורנטינו פרס לכבודו של ראול: "ראול - אגדה מהאגדות"

" כל המדרידיסטאס יודעים מהי הדמות הענקית של ראול. ראול הוא חיוני כדי להעריך את ההיסטוריה של ריאל מדריד שהוא חלק עצום ממנה. הוא מסמל את הערכים והעקרונות הקדושים של ריאל מדריד. כנשיא ריאל מדריד אני מרגיש תחושה מיוחדת כעת כשהוא נפרד ומסיים את קריירת המשחק שלו. אנחנו נמצאים בפרידה של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר שלנו, האגדה שלנו. הייתה לי הזכות לחוות איתו חוויה בלתי-נשכחת כמו הזכייה בתשיעית בגביע אירופה, ועוד תארים רבים. אבל אני רוצה לדבר בעיקר על משהו אחר, לא אירוע נקודתי. הגאווה שלו להיות חלק מריאל מדריד וגם אובססיית הניצחון שלו. עבור ראול, ריאל מדריד הייתה מעל הכל דוגמא ליושר, עבודה, התנהגות ותשוקה לכדור. לכן, בכל 16 העונות שלו בריאל מדריד הוא ידע לייצג את הערכים האלה בצורה הטובה ביותר והפך לאחד המיתוסים הגדולים של המועדון הטוב בהיסטוריה שיש לו כבר 113 עונות ברזומה. מעבר לכך ראול זכה בתארים רבים - 16 במספר, הוא היה שחקן מוביל בכולם וגם הרקורד הזה מראה את גדולתו, תחושת הנאמנות ומחויבות לריאל מדריד.

"כל הילדים הצעירים ובכלל, כל מי שיש לו את החלום להיות חלק מהקבוצה הזו - זה יהיה קצת יותר קל אם יביטו על ראול כמודל, על התנהגותו והיחס שהיה למופת וגם העבודה הקשה שהשקיע והדוגמא ששימש. היום זה הזמן לחזור שוב על כמה אנחנו מעריכים את 741 המשחקים שלו בהם כבש שערים, זכה בתארים והגן על הקרונות של ריאל מדריד, קיבל כבוד גדול מאוד מהמועדון, חבריו לצוות, האוהדים אך גם היריבים הוותיקים שעמדו מכל עבר. ראול השחקן שמחזיק בשיא המשחקים של ריאל מדריד והוא תמיד יהיה אהוב כאן ויזכה כאן לכבוד".

" היום אני בטוח שגם אלפרדו די-סטפאנו ז"ל, נשיא הכבוד האהוב שלנו, מרגיש גאווה עבור ראול. ראול היה אחד מהחלוצים הגדולים ביותר, מעין היורש שלו ברמת המשחק והוא יהיה גם היורש שלו כנשיא הכבוד אולי, ביום מן הימים. תודה רבה לך ראול על מסירותך, כישרונך וכל מה שעשית כדי שריאל מדריד תמשיך להתקדם. תודה לך שהבנת בצורה מושלמת את משמעות המועדון ועל כך שלעולם לא ויתרת. תודה על כל מה שנתת לכדורגל ושהגנת על הסמל שלנו. ראול היקר, הדוגמא שלך תוכר לנצח בריאל מדריד שבו אתה יודע שהדלתות פתוחות עבורך באופן קבוע, כי אתה ממשיך הדרכה של האגדה הלבנה במשך שנים. כי אתה אגדה בעצמך. הנשיא פלורנטינו פרז".

לינקים לסיום:

http://www.realmadrid.co.il/Images/Profiles/Legends/Raul.Xxx

-

 

כמאמר הקלישאה - אני אקח את זה כמחמאה.
מעבר לכך שמדובר בשחקן שבגללו אני אוהד ריאל מדריד, האיש שגדלתי(אין כמו השחקנים שאתה מעריץ בתור ילד בלי שום קשר ליכולת שלהם על המגרש) עליו ובזכותו הפכתי לאוהד כדורגל פסיכי -
אני חושב שהוא באמת שחקן מיוחד. לא מוכשר כמו מסי או רונאלדו-השמן אבל בשיאו היה כדורגלן ענק, היה שחקן משמעותי ומוביל בכל התארים בהן זכתה ריאל מדריד, הייתה לו המון קלאסה, התשוקה לניצחון, הקבוצתיות והכל תוך כבוד ליריב. זן מיוחד. אין שחקנים כאלה..
זה יום לא קל מבחינתי גם אחרי הכתבה שלי על ראול בוואלה ספורט(אם ראית), אני מרגיש שזו סוף תקופת הילדות, משהו באהבה למשחק טיפה כבה אולי. יש דחף עצום לכתוב ולקרוא הכל, להוריד עוד תמונה למחשב כשאתה יודע שזהו, זה עומד להיגמר, והכתיבה גם ממש משחררת, צורה לפרוק את מה שיושב על הלב.

- וכן, והלוואי והוא היה יודע..

 

זה הזמן להציג בפניכם את 'מוזיאון ראול' של המעריץ מספר 1, וזה לא הכל::

https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xap1/v/t1.0-9/s720x720/12249794_10153618243588190_4060449578413568875_n.Xxx?oh=976ac34f84397706e16d25dd32eed2ac&oe=56EFF5DE&__gda__=1458988645_eddd38f134c93aa470fe059ef6a643fa

- היו עוד כמה חולצות פרווה שנותרו בחוץ.
- המון קלפים שאספתי בתור ילד ואני לא מוותר עליהם.
- מחזיקי מפתחות
- פוסטר עצום של גיליון שם המשחק בזמנו ועוד תמונה גדולה על הקיר.

מה כן בפנים?
- בובת קרטון אדירה שעיצב בן בזמנו.
- הספר של ראול.
- מגזינים של שם המשחק - אחד ממאי 2003 והשני על הזכייה באליפות בעונת הקאפלו, 2006-07 'הצעקה האחרונה'.
- שתי בובות קטנות - אחת של נבחרת ספרד והשנייה בלבן הנכון של ריאל מדריד.
- כדור שנקנה לפני הרבה-הרבה-הרבה זמן.
- צעיף מיוחד של ראול שקניתי בספרד.
- פוסטר אחד מיני רבים שיש לי, את הקטנצ'יק הזה קיבלתי מאדידס.
- החוברת שהוציאה ריאל מדריד לכבוד משחק ההוקרה לראול בזמנו.
- גיליון המארקה לאחר שראול עזב.
- העיתון הנדיר של המארקה אחרי הקונצרט נגד מנצ'סטר יונייטד ב-2003
- שני גיליונות מיוחדים של המארקה אחרי הזכיות בליגת האלופות ב-1998 ו-2002.
- מחברת קטנה של ראול שעיצבתי בתור נער, אוסף תמונות מודבקות.
- כמה קלפים שכן היה לי כוח לשים ועוד תמונה מקולאז' שקניתי בגרושים מאיביי.
- שלוש תמונות ממוסגרות: אחת משם המשחק ושתיים שאני פיתחתי בעצמי - של ראול ופיגו חוגגים ב-2003 וגם של ראול ורונאלדו חוגגים ב-2004 בניצחון היסטורי בקאמפ-נואו.
- תמונה קטנה של ראול עם תמונה שלקוחה מהאתר הרישמי, על הקיר יש לי עוד חמישה: פיגו, זידאן, רונאלדו, היירו ורוברטו קרלוס.
- החולצות: וואו, אין לי כח לפרט. הדומיננטיות שבהן: חולצה מיוחדת ממשחק ההוקרה לראול; שתי חולצות צ'מפיונס מהתלבושת הנדירה ב-2002-03, אחת בית ואחת חוץ; החולצה הראשונה שקיבלתי בתור ילד בן 10, חולצת בית לבנה(ליגה) לעונת 2002/03; שתי חולצות מעונת הקאפלו שהוזמנו באיביי כמובן. גם את החולצה של ראול מיורו 2000 עם הסיפרה 10 אני מאוד אוהב.
זהו בינתיים.