מוריניו. האמת שגם אני תמיד ראיתי את קלופ כיורש האידאלי לוונגר. ארסנל היא בהחלט בשורה הראשונה של המועדונים בעולם, אבל היא לא נתפסת כמועדון דורסני וכוחני כמו יונייטד, צ'לסי וסיטי. אני מניח שזה קשור בין היתר לוונגר עצמו ולסטן קרונקי, אבל המוניטין של ארסנל הוא של מועדון שצריך ויכול לעשות עוד קפיצת מדרגה. קלופ בהחלט היה יכול להתאים למודל הזה, כשהפעם בניגוד לדורטמונד הוא יקבל משאבים כמעט בלתי מוגבלים. עכשיו כשהוא 99.99% סגור אצלנו.. באמת מעניין לראות אם יהיה איזה יורש. כמו שנראה כרגע, וונגר בכלל לא חושב על כיוון של ל"טפח" או לאמץ מחליף.
זה מובן מאליו שוונגר לא שוקד בעצמו על אפילו להסתכל לכיוון של יורש. יהיה מי שזה יהיה בסוף (ועם כמה שכולם, כולל אנחנו, אוהבים לספר את הבדיחה הזאת, הוא בסופו של דבר לא יישאר במועדון לנצח), הוא כנראה לא אחד שאנחנו יכולים לסמן עכשיו. בהנחה (הסבירה למדי אבל גם ממש 100% נעולה כמו שהרבה אנשים נוהגים לומר) שהוא אכן יאריך את החוזה גם מעבר לדדליין הנוכחי, יהיו לנו אולי עוד 3-4 שנים עם הצרפתי, מה שאומר שמי שיחליף אותו בסופו של דבר הוא, כרגע, מישהו שאנחנו בכלל לא מכירים, או מכירים ופשוט לא חושבים בכיוון שלו. אני מהמר שזה יהיה הבנאדם הראשון שיביא ב-3 השנים הקרובות קבוצה שהיא לא חברת צמרת מסורתית להישג משמעותי באיטליה/גרמניה/ספרד. או זה, או ברגקאמפ
מה זה בכלל מונח לטפח יורש? מה זה מלוכה? אתם לא באמת רוצים שונגר יצביע על היורש. מנסיון כשמנג'ר מצביע על יורשו זה פשוט חרא של דבר. זה לא עניינו בכלל.
מסכים. לא הייתי רוצה שזה יקרה... ... אם כי יש אפשרות שדבר כזה כבר נמצא בתהליך. כשחושבים על זה טכנית יכול להיות באמת מצב שהוא מעצב כיום את סטיב בולד בדמותו ומקווה להמליץ עליו כמאמן ראשי ביום שהוא הוא יעזוב או יועזב. קצת מפחיד למען האמת, כי לא סתם הוא נמצא כ"כ הרבה זמן בצוות המקצועי של וונגר בניגוד לשחקני עבר אחרים כמו דניס או ויירה, הוא מישהו שמעולם לא הפריע לצרפתי ולא נראה שאי פעם חלק עליו, שותף אידיאלי בשבילו.
משעמם בלי ארסנל, נכון? בתור ארגנטינאי, אז גם כשיש פגרת נבחרות יש לי עניין בתקופה, אבל באמת שכל המוקדמות האלה ואפילו אם היה מדובר בטורנירים, הנבחרות היום לא מעניינות בכלל ורמת הכדורגל מאוד נמוכה וזה חבל, אבל באמת שאני מתגעגע לארסנל ואפילו לליגות הרגילות - אני מעדיף לראות משחק מהליגה הגרמנית או ספרדית הרבה לפני ממשחק בין 2 נבחרות אירופאיות ואפילו דרום אמריקאיות... עוד שבוע עד למשחק הבא של ארסנל וזה משגע אותי!
בהחלט משעמם , אני כולה יומיים בבית ומשתגע משעמום... שום משחק במוקדמות לא מושך אותי אפילו טיפה פרט לישראל שגם ככה מאכזבת אותנו כל פעם מחדש.
כ״כ הרבה פציעות בכל העולם ובסוף ארסנל חוזרת במצב טוב. כמובן שאם יקרה משהו אפשר להאשים אותי, ביבי או ונגר.
https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xla1/v/t1.0-9/12088300_1787942534684604_7346703085385281667_n.Xxx?oh=e3e1b22e791e3fe1f658d931472806ad&oe=56C737BA&__gda__=1452305268_b85d307aac4e828b34c81c8e0d7b8af6
לצערי נפקד ממני לראות את המחצית השנייה, אז מהתקציר שראיתי אני חייב לומר שהבקענו 3 שערים מה זה הזויים. זה של ראמזי במיוחד. אבל לפחות ממשיכים בריצה מרשימה, יחסית, שנקווה שתימשך אל 3 המחזורים הבאים שיהיהו טריקיים מאוד (אברטון, סוואנזי והפרגיות). 3 נצחונות ברציפות בהפרש של 3 שערים זה נתון שמבאס עוד יותר כשחושבים על מה היה יכול לקרות אם וונגר אשכרה היה מביא רכש התקפי בקיץ.
וואו? אני לא אגזים ואומר ששיחקנו רע, אבל כן, ברוב המשחק, במיוחד במחצית הראשונה, באיירן הייתה טובה מאיתנו. אבל מה, עצם זה שלמרות זה ניצחנו, זה דבר די פנטסטי. קלישאה קלישאה אבל קבוצות גדולות צריכות לדעת לנצח גם כשהן לא נראות הכי טוב. אז בחודש הזה היו לנו שני משחקים גדולים, כלומר, גדולים מבחינת היריבה, ובשניהם ניצחנו. באחד בצורה משכנעת מאוד, באחר פחות, ועדיין. אני לא רוצה למהר ולהגיד שזאת ההתחלה של משהו טוב מאוד עבור ארסנל, כי למה לנחס, אבל מה שבטוח, מזמן לא היה כיף כ"כ עם הקבוצה הזאת. ולחשוב שרק לפני חודשיים הפסדנו לווסטהאם בבית משני גולים מטומטמים.
ניצחון יפה, למומנטום יש גם חשיבות ונקודות דירוג לא צפויות עבור אנגליה(מצד שני ארסנל איבדה את אלה שצפו שתביא). לארסנל סיכויים לעלות, אולי מוקדם הספידו אותה.
פייר מפתיע. אומנם באיירן עלתה במוד כזה מזלזל של "אנחנו 90 אחוז בשלב הבא בואו נאגור כוחות" אבל זה לא אופייני לארסנל לנצח ככה ובצורה משכנעת. יש משהו מדהים בקבוצות של ונגר. מתישהו כשהטופ 4 בסכנה או שהשמינית בסכנה הקבוצה הזאת נכנסת למוד של להיות או לחדול. סוג של מתאבדים.
נצחון שנותן תקווה לעונה הזו בכלל וגם כמובן לליגת האלופות. לדעתי ארסנל שיחקה אתמול מצויין. ההגנה תפקדה טוב, הקישור האחורי קצת פחות בעיני והחלק הקדמי הצליח להביך את הגנת באירן פעם אחר פעם. זה שאוליפיאקוס ניצחה אתמול זה לא ממש טוב אבל הצד החיובי בכך הוא שבאירן צריכה להגיע מולם בעוד 2 מחזורים כשהמקום הראשון לא מובטח וכמובן תנצח את היוונים. זה עדיין שם אותנו במצב בעייתי כיוון שבהנחה שננצח את דינמו זגרב בבית(ברור שאחרת הולכים הביתה באותו יום) נעלה למשחק ביוון ב 2-(בגלל שהפסדנו להם בבית 3-2) וזה ממש לא פשוט. מי שחושב שאין לארסנל סיכוי כנראה לא זוכר את החמישייה שדפקנו לאינטר בסאן סירו עם הגב לקיר. אז היה הנרי, היום אין את הנרי אבל יש לנו את אלכסיס. בכל מקרה סיטואציה לא פשוטה אבל אולי יקרו ניסים כבר במחזור הבא שיעזרו להגיע ליוון במצב קצת יותר טוב.
באיירן מינכן קבוצה מוכשרת מאיתנו, מאומנת מאיתנו, אינטנסיבית מאיתנו, ובכל זאת ניצחנו. כי ככה צריך לשחק באירופה, בטח שאתה האנדרדוג. וכן, זה גם תמיד טוב שהמזל לצידך. צריך להגיד את האמת: המשחק הזה יכול היה להתפתח בקלות בצורה שונה לחלוטין. משהו טוב בסגנון ההתקפי עובר על הקבוצה במשחקים האחרונים: זה התחיל בהצבת וולקוט במקום ג׳ירו (התפקיד כסופר-סאב עושה לו טוב כמו גם לאוהדים שלנו), שאומנם מחמיץ ברשלנות לא מעט מול השער, אך הוא מאפשר אספקטים קריטים למשחק הקבוצתי כמו מהירות ותנועה בלתי פוסקת ללא כדור, בעיקר _לעומק_; אלכסיס הפנים את הביקורות בפתיחת העונה ונכנס לכושר רצחני - זה לא רק השערים - הוא נראה רוב הזמן מאוד חד; קוקלאן כבר לא מראה רק נוכחות פיזית מאחור, הוא גם מנסה לעזור לקאסורלה במשחק המעבר; בלרין מהווה אופציה התקפית לכל דבר (מהלך אדיר בשער השני); ושיש לך כאלה שחקנים שעולים קדימה בכזו מהירות, אז גם האיכויות של שחקן כמו אוזיל יבואו לידי ביטוי בצורה טובה יותר. עוד משחק ענק לצ׳ך [(עדיין קשה להתרגל לנוכחות של השוער הזה (היה מספיק לראות את הפנים של שצ׳סני בתוצאה ההזויה של רומא אתמול)], עוד משחק שקט וטוב של מונריאל, עוד משחק שאנחנו מראים שאנחנו יכולים לגמור קבוצה בכמה דק׳, עוד משחק שהשחקנים שלנו באמת נותנים הכול. אני לא מצפה שניקח תואר כזה או אחר כתוצאה מהמומנטום האחרון, אבל כיף גדול לראות את הקבוצה במשחקים האחרונים. בשבילי זה מספיק. אה, והרבה קרדיט לונגר. הכנה נכונה וניהול משחק נכון.
