מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

1. גם בנוגע ליכולת של רוני, אי אפשר להוריד את האשמה מואן חאל.
קודם כל, רוני משחק בכל דקה אפשרית, אפילו בשני משחקי גביע הליגה, אפילו בתקופות פחות טובות הוא לא מוצא את עצמו בספסל בתחילת המשחק או במהלכו, ויש לי הרגשה שאם נבדוק טוב הוא השחקן ששיחק אצלנו הכי הרבה דקות העונה אחרי סמולינג.
לא בטוח בכלל שחלוקת דקות טובה יותר של רוני לא תעזור להוציא ממנו יותר כי יש משחקים שהוא נראה עייף מאוד בסוף המשחק.
וגם לא דיברנו על העובדה שאנחנו מתקשים מאוד לייצר מצבים ולך תנתח את רוני כשהוא מקבל כדור עד שני כדורים לרחבה במשחק שלם.
אפילו מטריאל אתמול נראה רע כשהוא נוגע בכדור פעם בעשרים דקות.
אני גם כמובן לא סוגר את הדלת בפני רוני כפי שראיתי שחלק עשו כאן וכבר מחפש לו קבוצה לעונה הבאה. רוני כבר ידע בעבר תקופות פחות טובות של כדורגל, ועם חלוקת דקות טובה יותר ושינוי סגנון המשחק אני מאמין שאפשר להוציא ממנו יותר ואולי גם לקבל תמונה אמיתית של רוני. אתמול ראיתי ניתוח של כל הפעולות הטובות של רוני במשחקים האחרונים שלנו. אין שם יותר מידי, אבל עדין, לפחות פעם במשחק הוא עושה פעולה טובה. היה עקב מול הסיטי שהשאיר את שוויני במצב מצוין על קצה הרחבה שבוזבז. היה עוד עקב מול פאלאס ועוד מסירה שהשאירה שחקן במצב טוב ברחבה. אתמול עוד לפני הגול הוא העמיד את לינגארד מול שוער וגם נתן שני כדורים טובים ליאנג ששיחררו את יאנג להרים בחופשיות וייצרו לנו שני מצבים מסוכנים. זה לא מספיק טוב לחלוץ הפותח של קבוצה עם השאיפות שלנו, בטח בשכר הנוכחי שרוני מקבל, אבל זה נותן פתח לתקווה שאם ואן חאל יעבוד נכון יותר גם רוני יראה טוב יותר.

2. הבעיה שלי עם ואן חאל שזה מרגיש שהוא לא מודע למצב. שאלו אותו בראיון לפני המשחק אתמול על חוסר היכולת שלנו ליצור מצבים, מה שמוביל לכיבוש של מעט מאוד שערים. התשובה שלו הייתה שככה זה כדורגל, ושהטענות לא נכונות כי עובדה שכבשנו 3 שערים מול אברטון וסנדרלנד. תשובה שאולי מתאימה למאמן של סאות'המפטון או ניוקאסל, לא למאמן של מנצ'סטר יונייטד. זה לא טבעי שבמשך מעל לחודש אנחנו לא מצליחים לייצר מצבים למעט אותו משחק מול אברטון. אתמול עד לשער רשמנו כמעט 400 דקות בלי שער, כשגם כמות המצבים באותם משחקים הייתה מועטה מאוד.
לדעתי החילוף של מטריאל די מסמן את תחילת הספירה לאחורה עבור ואן חאל, אלא אם הוא ישנה גישה. שריקות הבוז הצורמות של הקהל ביחד עם הקריאות להתקיף כל מספר דקות מלמדים שאצל הרבה אנשים החילוף לא עבר חלק בגרון ושיותר ויותר אוהדים מרגישים שאנחנו לא יוזמים מספיק תחת ואן חאל.
ברגע שהקהל מתחיל לאבד את הסבלנות וחושב שהמאמן נוקט גישה פחדנית, הסבלנות כלפיו היא קצרה יותר וכשמנהלי הקבוצה שומעים את תגובות הקהל כמו אתמול, גם אליהם זה מחלחל...

 

זה מצטרף להרבה ראיונות תמוהים מאוד שהוא נותן אחרי משחקים-
כשאנחנו משחקים טוב הוא אומר שהוא לא היה מרוצה מאיך שהקבוצה נראיתה (למשל, אחרי המחצית הראשונה מול ארסנל בגביע שנה שעברה) ולפעמים כשאנחנו מתמסרים סתם, לא מצליחים ליצור אפילו חצי מצב מסוכן, הוא יגיד שהוא היה מרוצה, we kept our shape well, we had a lot of the ball בלה בלה בלה...

ראיתי ברד-קאפה דווקא אוהד באיירן שכתב משהו מדויק לגבי ואן חאל: "he takes the necessary chaos out of Football"...

ועם הכאוס הזה, ככה מובקעים רוב השערים בכדורגל, מה לעשות. ברור ששחקני ההתקפה בקבוצות הכי טובות בעולם מתודרכים טקטית, נשארים פחות או יותר בעמדות שלהם (אלא אם קיבלו יד חופשית לגמרי)... זה לא שהם משחקים כאילו זה 5 על 5 בשכונה עם החבר'ה... אבל כן, הבלאגן הזה שנוצר כשהווינגר לוקח את המגן שלו לאחד-על-אחד, ואז הבלם בא לחפות עליו, ואז החלוץ מקבל טיפה יותר שטח שהבלם השני מנסה לכסות, והמגן בצד השני נכנס לשטח של הבלם, ואז אולי הווינגר בצד השני יכול להתגנב לרחבה, ואולי עוד קשרים שמצטרפים בגל שני להתקפה ומחכים לכדור תועה שיגיע לכיוון שלהם... זה משהו שאמור לקרות מיליון פעם תוך כדי משחק, וזה מקשה מאוד על שחקני ההגנה מן הסתם, ובדיוק בגלל זה חוטפים גולים בכדורגל. כי כדורגל זה לא שחמט, אלא אם אתה לואי ואן חאל. ואם כולם היו מתכנתים את השחקנים שלהם לשחק כמו רובוטים שמנסים לא לאבד את הכדור, שאוי ואבוי אם יעזו לנטוש את העמדה שלהם ולעשות משהו יצירתי לשם שינוי, אז כל המשחקים היו מסתיימים ב 0-0.

מזל שוואן חאל יש רק אחד, וגם אני כמו אלכס מחכה ליום שבו הוא יפסיק לאמן אותנו, גם אם אני לא הולך לפתוח שמפניה כשזה יקרה. הוא עשה מהפכה בסגל שלנו, שם אותנו בכיוון טוב מבחינת חומר השחקנים עם הסתכלות להווה ולעתיד, אבל בחיי שהוא מצליח להוציא ממני כל טיפת התרגשות, כל טיפת הנאה שאני אמור לקבל מצפייה בקבוצה שלי.


אני חרד מהיום שבו הגלייזרים יחליטו שזה רעיון טוב לתת לגיגס את המשרה, אבל אני חושב שזה תסריט עדיף מאשר אחד שבו ואן חאל ממשיך איתנו עוד זמן רב. גם אם יצליח, גם אם יהיה כישלון עצום.

אסור לנו להגיע למצב של ארסנל, של הסתפקות במה שבסך הכל הוא לא איום ונורא, אבל גם לא עושה רושם כמי שיגיע שוב לפסגה. אם המנג'ר הנוכחי שלך לא מספיק טוב כדי להוביל אותך לאן שאתה שואף להגיע, תחליף אותו באחד אחר, בשביל הסיכוי שזה יצליח, ותוך כדי לקיחת סיכון שתקבל 'תוצר' גרוע אף יותר מקודמו.

 

אם הם כל כך חסרי מושג ובאמת נעולים על גיגס אז ממילא יקרה אם לא ב - 2016, אז ב - 2017. אם לא ב- 2017 אז ב - 2018
דווקא ההימור הכושל על מויס וההשלכות הקשות שלו אמורות להפחית סיכויים לכך, כי גיגס בכלל אפילו חסר כל ניסיון באימון בכלל(כשלטובת מינוי מויס עמד העניין הזה שהוא כבר 11 שנים מאמן בפרמייר ליג).
בכלל זה מאוד קריטי שיונייטד תתחיל להביא אנשי כדורגל למערכת שלה ואני מכבד את סר בובי, אבל לא חושב שהוא מספיק מעודכן בכדורגל המודרני כדי להחשיב אותו לכזה.
חייבים להתנתק מהפורמט שהיה עם פרגוסון שהיה האבא והאמא ויכל לבצע המון פונקציות. לא יהיה דבר כזה יותר כנראה. המבנה צריך להיות מודרני יותר. זה משהו שאני מרגיש יותר ויותר מפריע לניהול המועדון.
ההרגשה שפרט לנושא השיווקי, הדברים לא עובדים כמו שצריך במועדון, בין אם במינוי מאמנים שנעשו, בין אם בהתנהלות עם רכש, האקדמיה בעיה גדולה מאוד.
בשתי מילים צריכים DOF. צריכים איש כדורגל שיתווה אסטרטגיה. המועדון כלל לא נערך לפרישה של פרגוסון. התנהלו כאילו מאמן הלך ופשוט בא חדש. צריכים לתקן את זה.

 

מה שמטריד אותי בעיקר בגיגס זה שהוא יהיה נעול מדי על דבר אחד - איך שפרגוסון היה עושה את זה. זה לא מספיק. אולי הזמן עם ואן חאל יפתח לו את הראש לדברים אחרים. ועדיין, אני לא בטוח שגיגס חווה מספיק כדורגל מסוגים שונים לעומק.

 

מאמן שהיה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה שלנו ושילך בדרכו של פרגוסון רק עם האני מאמין שלו? שכנעת אותי אמיר, גיגס הוא האיש לתפקיד.

 

בדרכו של פרגוסון יכול ללכת רק פרגוסון

 

מעבר לדברים הנכונים שנאמרו בשתי ההודעות לפניי, גם אלכס פרגוסון לא היה מושלם. בסגנון הכדורגל, נרצה או לא, הוא בהחלט נשאר מאחור בשנים האחרונות. האם אנחנו רוצים שגיגס ינסה לשחק כדורגל כזה?

זה שהוא היה מהשחקנים הגדולים ביותר שלנו - לא רלוונטי, לא קשור ליכולות של מנג'ר. זה שהוא שיחק בהדרכת פרגוסון - לא רלוונטי, רבים שיחקו בהדרכתו, אני עדיין מחכה שאחד מהם יהפוך למנג'ר ממש טוב.

 

הסיבה העיקרית למה לא גיגס- המעמד של רוני אצלו, זה יהיה הכי מדאיג.

אני רוצה להאמין שכל מיני 442 או לא נחזק את הקישור המרכזי יותר מדי כי יש כשרון התקפי לבנות עליו, אני רוצה להאמין שלרעיונות האלה גיגס כמאמן לא יחזור יותר.

 

אמיר, אני הייתי מעדיף שגיגס יקבל טעימה כמאמן ראשי (אפילו בקבוצת הנוער) לפני שיחשבו עליו כמועמד לאמן את הקבוצה. אבל אתה הצגת את הדברים כאילו זה מינוס שיצמח לנו עוד מנג'ר סטייל פרגוסון. פרגוסון היה גאון ומהמאמנים הכי טובים בהיסטוריה של הכדורגל. אם גיגס יוכל להנחיל לנו את הכדורגל וההצלחות של פרגוסון, זה יהיה מנוי מושלם.

 

הלוואי וזה יהיה גיגס, יותר כיף שסמל ממשיך להוביל קבוצה, אבל אין לנו כמועדון כזה גדול את הפרווילגיה לתת למישהו שלא אימן כדורגל עדיין להחריב לנו עוד שנתיים. זה נזק יקר מידי למועדון כמו שלנו, לכן גיגס יצטרך לעבור את תקופת הלימודים שלו במקום אחר, בנוער שלנו זה גם בסדר, ורק מי שיוכח שראוי לתפקיד צריך לקבל את המינוי. אסור יותר להמר על מאמנים ועלינו ללכת רק על משהו עם קבלות בהווה.

 

רק בבוגרים של מועדון אחר. אימון קבוצת נוער זה סרט שונה מאימון בוגרים

 

אצל פפ זה דווקא עבד לא רע...

 

קודם כל לפפ יש מוח כדורגל מיוחד, שנית כל הוא כן אימן את ברסה ב', שהיא קבוצה בליגה בוגרת.
הסיכוי שגיגס מאמן מבריק כמו פפ, הוא אפסי. הסיכוי היותר גדול שהוא ינסה לחקות את פרגוסון.