הדרבי הגדול של צפון לונדון מגיע אלינו, ארסנל מארחת את טוטנהאם (אגב, זה רק אני או שתמיד ארסנל מארחת את הדרבי הראשון של השנה? מתי זה היה הפוך?). התותחנים היו בריצה נפלאה של משחקים, עד שאתמול בערב זה התנפץ במינכן. אמנם ארסנל היא לא הקורבן הראשון ולא האחרון של באיירן הנפלאה, אבל במשחק קריטי להמשך הדרך האוהדים לא ציפו לספוג חמישייה. בליגה ארסנל נמצאת בפסגה, בשוויון נקודות עם המוליכה סיטי, ונדמה שמאז האליפות האחרונה לא היה לה צ'אנס טוב כל כך לזכות בתואר. טוטנהאם נמצאת גם היא בתקופה טובה, נקודה אחת מהטופ 4. הדרבי הזה סיפק בשנים האחרונות לא מעט משחקים משוגעים ומפתיעים, נחכה ונראה מה צפוי לנו הפעם. עוד במחזור: רמי גארד בבכורה על הקווים בוילה פארק, ולוח המשחקים לא מרחם ומזמן לו את מנצ'סטר סיטי. מנצ'סטר יונייטד שברה את בצורת ההבקעות עם ניצחון חשוב בליגת האלופות, עכשיו היא תנסה לחזור למסלול גם בליגה מול ווסט ברומיץ', הקבוצה שניצחה בשני ביקוריה האחרונים באולד טראפורד. צ'לסי יוצאת לסטוק, לכאורה עוד מקום בוא היא עשויה לרשום מפלה שכבר לא תפתיע אף אחד, אבל אולי דווקא שם היא תצליח לשנות משהו ותנצח? בורנמות'-ניוקאסל, שבת, 14:45, דין קורט לסטר-ווטפורד, שבת, 17:00, קינג פאוור סטאדיום מנצ'סטר יונייטד-ווסט ברומיץ', שבת, 17:00, אולד טראפורד נוריץ'-סוונסי, שבת, 17:00, קארו רואד סנדרלנד-סאות'המפטון, שבת, 17:00, אצטדיון האור ווסטהאם-אברטון, שבת, 17:00, אפטון פארק סטוק-צ'לסי, שבת, 19:30, בריטניה אסטון וילה-מנצ'סטר סיטי, ראשון, 15:30, וילה פארק ארסנל-טוטנהאם, ראשון, 18:00, אמירייטס ליברפול-קריסטל פאלאס, ראשון, 18:00, אנפילד
הוא הצ׳ארלי אוסטין של העונה הזו, אבל משהו בו דווקא מזכיר לי את קרייג בלאמי. בכל מקרה, מיותר להסביר איזו עונה הוא נותן. כן ירבו סיפורים כמו שלו.
לינגארד(כבר לא כזה צעיר אבל בלי כמעט נסיון בפריימרליג), קמרון בורטוויק ג'קסון, ואן חאל לא רואה בעיניים כשמדובר בצעירים וכל הכבוד על זה. ווין רוני יצא היום בחילוף ולא בגלל פציעה, גם המשחק עוד היה רחוק מלהיות גמור. ממש לשפשף את העיניים כדי להאמין. שווייני רץ המון וירד בלי סוף לדשא אבל כל כך מיותר לעלות למשחקים כאלה עם קאריק ושווייני בקישור. אין משחק יותר נוח מזה מלשחק עם הרירה בקישור המרכזי. מארסיאל ניסה, רצה, יצר לעצמו ולאחרים וגם סחט פנדל בסוף, יש לו את זה.
רוני: "שלום בוס". ואן חאל: "שלום לך הוד רוממותו, הקפטן, החכם באדם, שמש העמים, המלך ויין רוני הראשון". רוני: "בוס, אני מרגיש לאחרונה שהקהל לא אוהב אותי ולא מרוצה ממני ולא מעוניין שאשחק 90 דקות בכל משחק". ואן חאל: "אל תתרגש הוד רוממותו, אלה אנשים רדודים שאינם יכולים לרדת לעומקה של פילוסופית המשחק המתוחכמת שלנו". רוני: "מה נעשה?" ואן חאל: "אל תתרגש, יש לי תוכנית". רוני: "מה?" ואן חאל: "במשחק הקרוב נוביל 1-0". רוני: "כן?" ואן חאל: "ואז אני אוציא את רוחו ואכניס ילד בן 17 למשחק בכורה". רוני: "כן?" ואן חאל: "ואז אני אוציא אותך ואכניס את ההררה הזה שהם כל כך אוהבים". רוני: "כן?" ואן חאל: "ואז כמובן נספוג שער ויהיה לי תירוץ לא להוציא אותך יותר לעולם". רוני: "מבריק! אבל מה יקרה אם אחרי שאצא במקום לספוג שער, נכבוש שער?" ואן חאל: "למה שיקרה דבר כזה?" רוני: "נניח אם נצא למתפרצת, ובמקומי מרסיאל ישחק בחוד, ובניגוד אליי הוא יודע לרוץ מהר ומישהו יכשיל אותו ונקבל פנדל?" ואן חאל: "ו.." רוני: "ואת הפנדל יבעט מאטה ובניגוד אליי לא סביר שהוא יחמיץ" ואן חאל: "אההה...אז נצטרך לאלתר משהו אחר. אל תדאג".
שיחקנו טוב יותר היום אבל זה עדיין נראה רע. וכל תצוגה שלא מספיקה לנצח קבוצה גרועה כמו סטוק היא עלובה. מדהים איך הקשרים שלנו ממשיכים להסריח את הדשא ולופטוס צ׳יק עדיין לא נספר.
בפעם הבאה שאתם תוהים למה שחקנים צוללים, תסתכלו מה קורה כששחקן נשאר על הרגליים. היום רמי יכל בקלות לסחוט פנדל (ואדום). השופטים הם האחראים הישירים לכך ששחקנים נופלים מכל מגע קטן.
לא יודע מה אומרים החוקים על זה. לדעתי זה היה פנדל וראיתי שגם אלן שירר חושב שזה פנדל. רמי היה במצב כיבוש מצויין ובאטלנד עשה לו סוג של משוכה והקשה מאוד על כיבוש השער, זה צריך להיות פנדל ואדום ולא צריך לחכות שהשחקן יצלול בשביל זה, צריך להיות גם היגיון בשיפוט.
במקרה שאתה מתאר זה שונה. אם רמי במקום לקפוץ מחליט להכנס עם הרגליים בגוף של השוער וכתוצאה מכך ליפול, הוא היה מקבל עבירה ופנדל חוקיים לגמרי.