וואטבר, אליאור תתכונן למפח נפש נוסף שבוע הבא. הברס בזון. מעניין מה יקרה עכשיו כשפורטה יחזור. הצמד לאנגפורד את קארי משלימים אחד את השני כראנינג באקס ולא הייתי רוצה להפסיד את זה. בכלל יהיה מעניין לראות מה יקרה עם פורטה בסוף העונה, יש לי תחושה שהוא לא יישאר. אגב, מקללין רק חזר וההגנה כבר יותר מסודרת. נכון, הוא לא איזה מפלצת וכאינדיבידואל אין לו יכולות על, הוא פשוט היחיד שמסוגל לסדר את ההגנה הזאת על המגרש.
מאיר תירגע, מינסוטה לא מתחרים על שום דבר שהוא לא וויילד קארד. הם נהנו מלוח משחקים קליל עד עכשיו והולכים לשחק 7 משחקים קשים מאוד עד סוף העונה (גרין ביי X2, סיאטל, אריזונה, אטלנטה, ג'איינטס, שיקאגו). זימר בנה שם הגנה מצויינת (לינוול ג'וזף משחק כמו DPOY) ו-AP ממשיך להיות הפריק שהוא היה כל הקריירה אבל משחק המסירה עדיין לא מספיק טוב. אני אוהב את טדי ומחזיק ממנו אבל הוא מפספס הרבה זריקות שבמשחקים צמודים מול יריבות שישימו על מינסוטה לחץ יעשו את ההבדל. אני לא צופה שהמשבר בגרין ביי יימשך יותר מדי זמן, עילוי כמו רודג'רס בסופו של דבר ימצא פתרונות וימצא דרך לגרד ניצחונות (אם בשבועיים כל כך מביכים כמו האחרונים הוא הצליח איכשהו להביא את גרין ביי למצב שהיא מסוגלת לעשות משהו ברבע האחרון אז אני לא דואג יותר מדי. מה יהיה בפלייאוף זה כבר סיפור אחר ודעתי ידועה). אם כי הניצחון של אריזונה הלילה בהחלט מכניס אותם חזק למאבק על כרטיס הביי השני ואני נותן להם כרגע את היתרון. יכול להשתנות אם הם יפסידו בבית לסינסי שבוע הבא (הולך להיות משחק פיצוץ). גולדינג, צחוקים. אוזוויילר הולך לחרוש עם הסקנדרי שלכם את משטח הדשא המחריד בסולדג'ר פילד. סוף סוף QB עם קצת VELOCITY בזריקות, כבר שכחתי איך זה נראה. הרסיברים אתמול לא הבינו איך זה שכדורים מגיעים אליהם מהר ולא מרחפים 9 שעות באוויר. אם פייטון פותח אז קבל ביטול* *(הודעה שנכתבה באמת)
לא מכיר את אוזווילר בכלל, כך שכל מה שאני אגיד עליו לא שווה אפילו אגורה. אבל צריך לקחת בחשבון שפוקס וגייס מכירים אותו ועבדו איתו בעבר. יכול להיות שהוא עשה כברת דרך מאז, ויכול להיות שהוא פתאום ייתן את משחק חייו, מה שבטוח הוא שאנחנו נגיע עם תכנית משחק מסודרת. אפשר להגיד מה שרוצים על פוקס, וגם אותי הוא נוטה לעצבן, בינתיים התוצאות מרשימות. לקבוצה יש ביטחון ששנה שעברה יכולנו רק לחלום עליו, ואני נותן הרבה קרדיט לגייס ולפאנג'יו על השיפור בהיבט הזה. יש כמה bright spots בסגל אבל בגדול מדובר בחבורת שחקנים לא מוכשרת במיוחד שמראה אופי ואפילו כמה big game plays שאף אחד לא ציפה מהם. אז כן, אני חושב שהביטחון הזה יכול להביא לנו ניצחון. זה לא יהיה קל, זה לא סביר כל כך, רק שמה לעשות - זה אפשרי. בכלל, יהיו כמה reunions מעניינים עם פוקס וצוות האימון, קאטלר ואולי אפילו רויאל במידה ויהיה כשיר (אנחנו חייבים אותו כשיר, זה לא עסק ששניים משלושת הרסיברים הכי טובים שלנו פצועים כבר כל העונה והשלישי סוחב פציעה גם הוא), אז הולך להיות שמח.
http://imagizer.imageshack.us/v2/150x100q90/907/nRdj5w.Xxx שיא ושלילי: פייטון מאנינג עקף את פארב וסופסל בהפסד דנבר . סיכום משחקי אמש. תקצירי וידאו בולטים ממשחקי אמש: דנבר - קנזס סיטי ניו יורק ג'איינטס - ניו אינגלנד גרין ביי - דטרויט טנסי - קרוליינה סיאטל - אריזונה כאן ניתן לראות תקצירים נוספים וקטעי וידאו מה-NFL (מתעדכן). יום שלישי (17.11): 3:30 בלילה: סינסינטי בנגאלס (0:8) - יוסטון טקסאנס (5:3) ; שידור ישיר ב-FOX * ערוץ FOX (אפיק 61 בהוט וביס).
זה הקטע של סינסי, להפסיד במשחקים שלא רואים אותם מפסידים and underachive שנה אחר שנה אחר שנה. זאת הסיבה ש-60 אלף אוהדים לא נותנים להם להנות מהספק ושורקים להם בוז במשחק בית בפיגור 10-6 עם עוד 10 דקות על השעון. הטראומות שהם גרמו להם כל כך צרובות שאלה התוצאות. כולם שם נתנו משחק מחפיר הלילה מדאלטון שפיספס זריקות כל הלילה ולא ראה ממטר, אייפרט שהשמיט 700 כדורים (כי הוא לא שיחק מולי בפנטאזי הזין מת הזה), ג'רמי היל ששכח איך רצים בין התאקלים, AJ גרין שכל המשחק ראה דאבל קאברג' ואז הסריח במהלך הכי חשוב של המשחק וגם פלייקולינג גרוע של יו ג'קסון שאני אוהב מאוד שבכוח ניסה לסבך דברים ולהתחכם למרות שהוא שיחק מול הגנה נכה שאין שום סיבה לקרוא מולה END AROUNDS ושטויות בסגנון. אבל וואטאבר אני מניח. זה לא שמישהו חשב שהם יסיימו 16-0. סתם חותמת וכדור הרגעה לאוהדי פאטס שמתחבאים במרתף ומשחקים אותה כאילו יש להם תחרות ב-AFC, שגם אם יש כזאת (ואין), היא תצטרך לעבור בינואר דרך פוקסבורו. בחדשות אחרות שיותר יעניינו אותך בדיוק סיימתי לצפות בשיקאגו-סט לואיס. אני מציע לך להירגע אדון גולדינג. שיחקתם מול ה-QB השני הכי גרוע בליגה (אחרי פייטון מאנינג) שהצליח לדפוק מהלכים כאלה (למקרה שמישהו לא הבין למה הוא סופסל ו/או למה צ'יפ קלי גאון לאור הפוטבול שהוא הוציא ממנו): נהניתם ממשהו כמו 500 פנאלטיז מחרידים של קבוצה לא ממושמעת שמשחקת בצורה אולטרה אגרסיבית משני צדי המגרש וניצלתם את זה גם בשני הביג פלייז ההזויים של מילר ולאנגפורד. הראשון יותר כי מקלוד הסייפטי פיספס שם תיקול שהוא משלים 200 פעמים מתוך 100, בסקרין של לאנגפורד זה היה פשוט פלייקול מושלם של גייס שזיהה שהראמס הולכים למכור את הבית בבליץ. עדיין ריצה מצויינת של לאנגפורד ואחלה בלוקים של הרסיברים והליינמנים האתלטים שיצאו לריצה של 20-30 יארד דאון דה פילד. מה שכן, קאטלר משחק ברמה מאוד גבוהה ובאופן מפתיע די סבלני ולא מכריח זריקות לחלונות שלא קיימים. ה-TD בפליי-אקשן למילר בגוליין היה מהלך עצום שרוב ה-QB's בליגה היו דופקים כי הליינמן היה לו בתוך הפנים בזמן שמילר עדיין היה באמצע הראוט והוא לא נלחץ, קנה את השנייה הנוספת במחיר של פיצוץ והשלים את ה-TD. אני לא רוצה לצאת בהצהרות יותר מדי מפוצצות כי הוא איכזב אותי כל פעם מחדש ואני עדיין לא יודע אם השריטה המנטאלית שלו ברת תיקון אבל השילוב שלו עם גייס (עוד אחד שמרשים מאוד עכשיו כשאין לו יותר את גן העדן בדנבר עם פייטון) נראה כרגע מושלם. זה בדיוק הפוטנציאל שתמיד ידעתי שיש לו עם שיטה טובה ופלייקולינג נכון אבל תמיד הוא מצא דרך לחזור להרגלים הגרועים שלו, להסתמך רק על הזרוע ולזרוק זין. נקווה שיחזור לזה ביום ראשון.
אם כבר צ'יפ ופולס, מה שמאוד מפתיע עד עכשיו זה הכישלון הדי מהדהד של בראדפורד. הוא נראה מפוחד מהצל של עצמו,מחטיא זריקות שבחיים לא פיספס בסנט לואיס. דווקא סאנצ'ז על אף היותו אידיוט נראה הרבה יותר טבעי ומתאים. הוא דופק את זה כל פעם מחדש בהיותו אפס אבל עדיין.
הטרייד של בראדפורד ופולס נראה בינתיים כאחד שלא חיזק אף אחת מהקבוצות. לפחות בטווח הקצר. לפחות זה לא החליש את שתי הקבוצות כמו שהטרייד על גרהאם עשה. אליאור, בגדול אתה צודק. הסקנדרי שלנו הוא עקב האכילס שלנו וקיובי טוב יכול לנצל את זה ברוב המקרים. זה לא קרה מול הראמס והסיבה לכך ברורה. כמו שאמרתי, אין לנו פליימייקרס רציניים בהגנה ולכן אני שם דגש על הסדר והמשמעת שממשיכים להתפתח. אני כן חושב שעם הזמן איימוס, פולר וקלהאן יהוו שלד איתן, אבל הייתי רוצה לראות אותנו הולכים על איזה סייפטי או קורנר בסיבוב הראשון בדראפט, זה הדבר הכי בוער בקבוצה כרגע. גם הגנת הריצה לא מדהימה אבל במידה ומאקפי ומקללן בריאים אני לא דואג יותר מדי. אחרי הכל, עצרנו את אחד הראנינג באקס הכי פרודוקטיביים בליגה בלי שחקן המפתח שלנו בהגנה, וזה הישג מכובד. מסכים עם כל מילה לגבי קאטלר. מקווה שהוא ימשיך ככה, גם בגיל הזה יש עוד שמץ של תקווה לניצול כמעט מקסימלי של הכישרון שלו. ולחשוב שהוא עושה את כל זה כשג'פרי חצי פצוע, רויאל וווייט בחוץ ואפילו בלי פורטה (כמו שציינתי, לאנגפורד וקארי לא גורמים לנו להרגיש את החיסרון הזה כרגע). זה עוזר שמילר החליט שהוא פתאום טייט אנד מדהים שתופס כדורים לטאצ'דאון (3 בשני המשחקים האחרונים, ועד אותם משחקים הוא שם רק 2 בכל הקריירה אם אני לא טועה). ומשהו לגבי רודג'רס. האם הנתון שלו על 0 קאמבקים כהקבוצה שלו נמצאת בפיגור של 9 נקודות ומעלה אומר לנו משהו? כלומר, ברור שזה מעיד יותר מהכל על ניהול משחק גרוע בדרגים היותר גבוהים, אבל אני תוהה אם לרודג'רס - הקיובי הכי מוכשר בליגה כרגע בפער - חסר איזה משהו שיכול היה לכפר על המגרעות של צוות האימון שלו. או שכולם פה בדעה שגם בריידי ומאנינג בשיאו היו נכשלים תחת מקארת'י?
בראדפורד הוא תעלומה רצינית. לא יודע איפה לשים את האצבע על מה שקורה איתו. אני הייתי די בטוח לפני פתיחת העונה שהוא הולך להפגיז תחת השיטה של צ'יפ כי הנקודה הכי חזקה במשחק שלו תמיד הייתה הדיוק ובהתקפה שבה רוב הראוטים הם קצרים/בינוניים זה היה אמור להתאים כמו כפפה. זה נראה כאילו הפציעות גמרו אותו מנטאלית. הוא מפוחד מאוד, מדמיין דברים, מכריח זריקות והרבה פחות מדוייק. יכול להיות שזה שילוב של הכל + החלודה מחוסר משחק בתקופה כל כך ממושכת ושהוא היה זקוק לעונה הזו כדי להשתפשף ולחזור לעצמו, אבל בינתיים הוא גם שוב הספיק להיפצע וגם אני כבר לא סגור על זה שיש לו או לצ'יפ את הזמן לברר אם זה אכן העניין. אומר לנו בעיקר שמייק מקארת'י וצוות האימון המסריח שהוא קיבץ סביבו הם פחי אשפה שלא יודעים לעשות התאמות כשתכנית המשחק לא עובדת והקבוצה נקלעת לבור. אארון רודג'רס הוא קורבן של הפרספשן שהוא יצר. אנשים התרגלו ל-GOD MODE שלו וברגע שהוא טיפה ירד ברמה לסתם "טוב מאוד" הם מתחילים לבדוק בציציות. זאת חרטה. אפילו בשבועיים האחרונים הכביכול גרועים שלו הוא נתן תצוגות של טופ 5. הבעיה היא שאנשים פשוט לא רגילים לראות את זה, כי הוא הרגיל אותם לטוב מדי. זה נראה להם נורמלי לחלוטין שהנוסחא היחידה של גרין ביי לנצח משחקים היא כשהוא נראה כמו אלוהים. אף אחד לא חושב לבוא בטענות למתאם הגנתי מסריח שההגנה שהוא מאמן לא מסוגלת לעצור קונוסים או את הגאון ההתקפי שיכול לשנות מערכים, תכנית משחק ופלייקולינג ולנסות להוציא את ההתקפה מהסיחרור שהם נכנסו אליו. לא, הכל זה רודג'רס. הוא כבר יפתור את זה. ומה שהכי עצוב זה שהוא באמת יפתור את זה, לדעתי כבר בשבוע הבא, והכל יחזור להיות כמו שהיה עד עכשיו, לפחות עד הפלייאוף. האם חסר לו איזה משהו שיכול לכפר על המגרעות של צוות האימון שלו? מה עם ה-5 שנים האחרונות? כל מה שהוא עשה ב-5 שנים האלה זה האיזשהו משהו שיכול לכפר כל המגרעות של צוות האימון שלו. טבעת סופרבול, מאזן של 59-20 (ואני בדרך כלל מנסה להימנע מניכוס מאזן W/L ל-QB כי מדובר במשחק קבוצתי והוא לא פיצ'ר אבל במקרה של רודג'רס וגרין ביי הוא אחראי על >90% מהמספר הזה), עם מיקום 1-2 כמעט קבוע. מייק מקארתי ודום קייפרס לא הביאו מעצמם שום דבר לשולחן. כלום. או לא הפריעו במקרה הטוב או תקעו מקל בגלגלים במקרה הרע. מי שמספר אחרת משקר. המשחק מול סיאטל העונה הוא הדוגמה העדכנית הטובה ביותר לכך. היכולת שם לא הייתה שונה בהרבה ממה שרואים בחודש האחרון; ה-OL הסריח, הרסיברים לא באמת יצרו מרווח והיו פנויים, אבל רודג'רס היה אלוהים. דפק שם זריקות מטורפות שאין ולא היה QB בהיסטוריה שהיה מסוגל לתת אז אף אחד לא הרגיש את זה, גרין ביי ניצחו, אנשים הרגישו שה-OL עושה עבודה טובה, שג'יימס ג'ונס הוא איזה תותח, שהכל בסדר וחדי קרן מסתובבים חופשי בערבות ויסקונסין.
http://imagizer.imageshack.us/v2/100x75q90/903/xvjR9U.Xxx ייטס עתיד: טי ג'יי ייטס ויוסטון הדהימו בסינסינטי. תקציר המשחק בדרך לאנדזון: סיכום המחזור ב-NFL.
הרגע הזה שפליפליקר חוזים שברוק אוסוויילר ישים 5 טאצ'דאונים אצל הברס Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
הרגע הזה שטום קופלין קם בבוקר והולך לעבודה במקום למועדון קשישים הרגע הזה שארצ׳י ואוליביה מאנינג החליטו להרוס את המורשת המפוארת של המשפחה וקיימו מסיבת חילופי זוגות עם השכנים האפרו האמריקאים בניו אורלינס שיצאה מכלל שליטה ושאת תוצאותיה רואים מדי ראשון מאחורי הסנטר במדולאנדס הרגע הזה שויקטור קרוז גמר את הקריירה הרגע הזה שג׳ייסון פייר טרומפלדור הדליק נפצי רמאדן ושכח לשחרר אלה הרגעים שאני מציע לך להתעסק בהם.
מה אתה משתלח בי? רוצה לפתוח חזית? הרגע הזה שרהאים מור מנסה לחזות את אודל בקהאם אבל לא ממש הולך לא. הרגע הזה שהקבוצה שלך בוחרת בטים טיבו בסיבוב הראשון. הרגע הזה שדנבר מעסיקים את מקדניאלס. הרגע הזה שדנבר מעסיקים את ג'ון פוקס. הרגע הזה שהניקס מחתימים את סשה וויצ'יץ' במקום לשרוף את הכסף. הרגע הזה שהניקס מחתימים את אנדריאה ברניאני במקום לפזר אותו להומלסים בסטטן איילנד. הרגע הזה שהניקס מחתימים את רובין לופז במקום לתרום את ה-54 מיליון לילדים רעבים באפריקה ולעשות טוב לעולם. הרגע הזה שאתה הולך ברחוב ולאטרל ספירוול מתחנן לכסף שלך מבעד לקופסת הקרטון ולבגדים המלוכלכים רק כי הוא חייב עוד סיבוב על הרולטה. אלה הרגעים שאני מציע לך להתעסק בהם. הרגעים של הקבוצה שלי? הסנטר במדאולנדס בסדר גמור לעומת אחיו הגדול. עזוב, עצוב מידי בשביל לדבר על זה. ויקטור קרוז יחזור בשנה הבאה, יקבל comeback player of the year, MVP, וגם DPOY איכשהו. He's that good. האקים דה דרים ניקס (אני עדיין לא מאמין) ופייר "צריך להוציא את זה מהתנור" פול מצעידים אותנו לאליפות השנה.
