המחזור ה-13 בפרמיירליג: זיגי סטארדאסט והעכבישים ממאדים

אחרי 13 מח׳ לסטר נמצאת במקום הראשון עם 20 ספיגות. קבוצה מגניבה בטירוף, אבל וואו, כמה שהצמרת לא יציבה העונה.

 

רק שגם התחרותיות מחוץ לאנגליה תגיע במהשך בגלל הכסף שנכנס מזכויות השידור, אף אחד לא יוכל להתחרות עם זה.

 

האידיאל הוא לראות שיוויון וקבוצות טובות. עם הכסף שיש בליגה הזו אין סיבה לא לצפות ליותר.

בהמשך לציטוט התגובה הראשונה, השאלה היא גם מה עושים עם הכסף. הכסף יהיה גדול עוד יותר בשנים הקרובות, אך זה לא שלא היה כסף כבר בשנים האחרונות והתוצאות לפנינו, קרי, קבוצות מתמודדות עם האנגליות באירופה ללא בעיה, חלקן עם תקציב פחות באופן משמעותי.

צ׳לסי בהתרסקות, יונייטד עדיין מחפשת את עצמה, ואני מוכן להתערב שכל עוד ונגר ופלגריני כאן אין שום סיכוי לקבוצות שלהן לעשות משהו באירופה. לגבי הליגה האירופית, אני באמת מאמין שזה בעיקר לא מעניין את שאר הקבוצות באנגליה בגלל שמדובר בתגמול כלכלי עלוב בשבילם.

כמובן שיש עוד בעיות שחפרנו עליהן: מאמנים/מנהלים מקצועיים, שחקן מקומי נחות, במקום פגרה יש יותר משחקים בכריסמס, וכן הלאה וכן הלאה.

 

בגדול זה נכון שכדורגל זה לא רק כסף אלא גם מה שעושים איתו, אבל כזו כמות של כסף הולך לשנות לגמרי את כללי המשחק. רוב השחקנים הגדולים ינחתו כאן וזה ישנה את יחסי הכוחות, גם אם חלק מהקבוצות לא ידעו להשתמש טוב מספיק במשאבים שלהם. זכויות השידור בסכומים כאלו הם גיים צ'יינגר מטורף.

 

צריך לקחת בחשבון, תרתי משמע, שברגע שיש יותר כסף אז גם דברים עולים יותר כסף.

השאיפה הראשונה תיהיה לראות את הפרמיירליג כמוצר טוב יותר - לא רק כלפי חוץ - אלא לשם שינוי גם כלפי פנים. לגבי השליטה בכדורגל העולמי אני דיי סקפטי; שלושת הגדולות, ברצלונה, ריאל, ובאיירן* לא הולכות לשום מקום והעליונות שלהם בוודאות תיהיה שם בזמן הקרוב, ועובדה, יש קבוצות שגם עם תקציב פחות תמיד ידעו למצוא את הדרך אל הטופ. בסופו של דבר, יש מספיק כישרון בעולם בשביל כולם.

* - אפשר להוסיף גם את פ.ס.ז׳ שלפחות מבחינת סגל השחקנים וסגנון המשחק שלה היא גם סוג של דרים-טים.

 

לפני השחקנים צריך מאמנים מתאימים שינחתו.

 

אנחנו מבקרים רק את ה״דינוזאורים״ שאנחנו מכירים. בוודאות יש עוד כאלה בגילאים הצעירים. זה ההסבר היחידי לנחיתות של הכדורגל האנגלי.

לא סתם אני שמח לראות מאמן כמו קלופ מגיע לפרמיירליג, או פפ ודומיהם בעתיד; הליגה הזו נואשת לדמויות שיכולות לספק חדשנות ולהשפיע על אנשים אחרים שבתקווה ינסו לאמץ את השיטות שלהן ואפילו לשפר אותם. רק ככה הרמה והתחרותיות באמת ישתפרו, ורק ככה המוצר הזה, לפחות מבחינה מקצועית גרידא, יהפוך להיות טוב יותר ממה שהוא כרגע. אני כמובן אוהד ארסנל ויש כאן איזה פרדוקס במובן שאתה לא רוצה לראות את היריבות שלך מתחזקות, אבל מצד שני אני תמיד ארצה שהמאמנים והשחקנים הכי טובים יגיעו ל״מוצר״ שאני אוהב. אומנם בעולם של ונגר זה לא רלבנטי, אבל אני גם מאמין שזה אמור לדחוף את הקבוצה שלך להשתפר ולשאוף להיות טובה יותר. סוג של אפקט דומינו, בקיצור.

 

לוקאקו הפך אתמול לשחקן הרביעי הכי צעיר שמגיע ל-50 שערי פריימרליג (אחרי פאולר, אואן ורוני, אחד לפני רונאלדו).

שזה לא יטריד את ז'וזה.

 

לוקאקו אדיר, אני לא מפסיד משחקים שלהם כמעט העונה הוא משתבח משבוע לשבוע.
הכדרור שלו הרבה יותר טוב, הוא משחק הרבה יותר עם הפנים לשער וכתוצאה מכך גם שותף להמון התקפות טובות ובישולים טובים(כמו בשישיה שנתנו במחזור הקודם).

חלוץ ענק הוא הולך להיות.

 

דאולופאו לדעתי סוג של אכזבה.
מי שלא רואה אותם בקביעות יכול ליפול לפעמים על משחק ממש טוב שלו, אבל כבר במשחק הבא הוא יכול להיות חלש מאוד.
מאוד לא יציב, בערך נותן משחק אחד טוב מתוך 4.

קונה טוב מאוד אבל לדעתי בזכות זה שלוקאקו הרבה יותר מובילי, זז לצדדים, עוזר בניהול המשחק ונותן לקונה לשחק בחוד עם הגב לשער.

 

המשפט הזה מצחיק אותי כל פעם שאני רואה אותו.
אני לא זוכר עונה אחת ב5 השנים האחרונות לפחות שבה אנשים פה לא אמרו שהעונה זאת ליגה חלשה והאלופה תהיה זאת שפשוט הכי פחות גרועה.

באיזה שלב אנחנו כבר מבינים שזאת פשוט הרמה של הפרמיירליג, וקבוצות הצמרת שלה פשוט לא קבוצות מרשימות או יציבות במיוחד?