פליימייקרים בהגנה = שחקני הגנה שמספקים מהלכים גדולים (ואולי אפילו מחזיקים את ההגנה), עד כמה שאני מבין.
בדרך כלל שמדברים על פליימקרים מדברים על שחקנים שעושים מהלכים משמעותיים - פיקס, forced fumbels, סאקס וכדומה על בסיס קבוע. תחשוב על וואט, שרמן (לפחות של השנתיים הקודמות) דולנד, נורמן כדוגמאות. בנוגע לפאקרס, ככל שהזמן עובר זה נראה שהחיסרון של נלסון הוא הרבה יותר משמעותי משחשבו שיהיה. ההגנות למדו שהן צריכות לעשות הכל בשביל למנוע מרודג'רס לצאת מהפאקט , ואז החוסר יכולת של הרסיברים של גרין ביי לנצח 1-1 בהגנה פשוט תוקע את ההתקפה שלהם ומכריח את רודג'רס לזרוק על המילימטר או לחולל ניסים פעם אחר פעם על מנת להזיז את המקלות.
אני התרשמתי מהתצוגה של פורטר, פולר וקלהאן אתמול אבל אם נודה באמת הרסיברים של הפאקרס לא עשו כמעט שום דבר כדי להשתחרר וליצור מספיק ספייס שיכול להוביל לתפיסה ולריצה. המהלכים המשמעותיים שלהם באו מהרגליים של לייסי, שאחרי הפאמבל שלו פשוט לא נספר (שערורייתי לדעתי), ובעיקר מריצות ואילתורים של רודג׳רס. למעט קוב בדקות הסיום לא ראינו אף מהלך מסירה טוב באמת. אז כן, החיסרון של נלסון מורגש מאוד. ועדיין כשיש לך עילוי כמו רודג׳רס ורסיברים סבירים אתה מצפה להרבה יותר. אגב, הפאקרס לא עושים שימוש בטייט אנד באופן מסורתי (הכוונה היא למשחק המסירה ולא לחסימות)?
הם לא עושים שימוש בעמדה הזאת כי אין להם ממש כישרון שמה, הם מחלטרים בעמדה הזאת מאז שג'רמייקל פינלי עזב וגם הוא לא היה עילוי. אגב רודג'רס באמירה מאוד מעניינת אחרי המשחק (בתרגום חופשי) ''ברור שאני והרסיברים לא באותו עמוד''. לא שומעים את זה הרבה. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
אני חושב שזה דווקא הפוך. אין להם כישרון שמה כי הם לא עושים שימוש בעמדה במונחי מסירה. אני חושב שזה בכוונה שהם מחתימים/בוחרים בשחקנים שחוסמים טוב יותר מאשר תופסים.
גם נכון. וזה קצת תמוה. תאר לך את הקריירה של רודג'רס עם עוד טייט אנד שמסוגל לתפוס. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
לא יודע עד כמה זה תמוה. בשנים האחרונות פחות הייתה בעיה של היעדר מטרות ויותר בעיה של היעדר הגנה על רודג'רס והיעדר היכולת לפתח משחק ריצה נורמלי, בעיות שהסתכמו בקו התקפה חלש שצריך עזרה. אין לי בעיה עם זה. עכשיו זה נראה כאילו TE דומיננטי במשחק המסירה יכול לעזור מאוד להתקפה, אבל אופטימלית ההתקפה לא הייתה צריכה להגיע בכלל למצב שבו היא נמצאת כרגע.
בדיוק בשביל זה יש מאמנים. אין בכלל ספק שרמת הכישרון של הרסיברים לא מספיק טובה. אבל מקארת'י והמאמנים פשוט לא עושים כלום כדי לפתור את הבעיות שלהם על ידי שינוי מערכים וגיים פלן. כבר למעלה מחודש שהם לא מצליחים לנצח מאבקי 1 על 1 מחוץ למספרים וזה לא מבלבל אף אחד. ממשיכים לקרוא את המהלכים האלה משחק אחרי משחק בלי ששום דבר משתנה. מה לפעמים כן משתנה? היכולת האלוהית של רודג'רס להאריך מהלכים ולזרוק כדורים מטורפים בזוויות הזויות לחלונות כל כך צרים בדיוק כמו ב-TD לג'יימס ג'ונס מול מינסוטה. זה היה מהלך הזוי ולא אנושי. לא משהו שהתקפה נורמלית יכולה לבנות עליו. זה שקול בערך לשחקני כדורסל גרועים, נטולי אתלטיות וג'אמפ שוט ממוצע ומטה שנדרשים מהמאמנים שלהם להוציא לפועל התקפת בידודים של 1 על 1 ואז להפיל עליהם את האשמה כשהם מסריחים כי "הם לא מוכשרים מספיק". יודע מי עוד לא מוכשרים מספיק? שיקאגו. בכל הרמות, לא רק התקפית. אבל יש להם מתאם התקפי מצויין וחכם שמפצה על כך באמצעות מערכים ופלייקולינג חכם. אין כמעט שבוע שאני צופה במשחק שלהם שאני לא רואה אותו תופס הגנות עם המכנסיים למטה לפחות 3 פעמים במשחק. הוא אחד מקוראי הסקרינ'ס הטובים בליגה על ידי זיהוי מתי ההגנה שולחת בליצים. יודע למי עוד אין כישרון מספיק טוב? ל-OL של הפאטריוטס. כבר למעלה מחודשיים הם נאלצים להסתדר עם רוקיז' ואנדראפטד רוקיז וכל מיני בינוניים. אז מה הם עושים כדי לנטרל את הבעיה? עולים עם מערכים וגיים פלן שנועד שבריידי ישחרר את הכדור מהר מאוד (יש לו את השחרור הכי מהיר בליגה) עם מסירות קצרות ומהירות. זו הסיבה שכשהם פוגשים DL's מצויינים כמו בפאלו או הג'טס הם מוסרים 61 פעמים במשחק. בגרין ביי אין דברים כאלה. הכל אותו דבר וחוזר על עצמו בלי שמישהו חושב לצאת מהקופסה. יש לזה פיתרונות. יש מערכים שאמורים לשחרר רסיברים גם אם הם גרועים. ב-BUNCH FORMATION יש למעשה 3 או 4 רסיברים שמוצבים באותו צד. ברגע שהסנאפ יוצא נוצר באיזור שם TRAFFIC בין אם בצורה טבעית ובין אם על ידי חסימה של אחד מהם (נקרא PICK PLAY, וזה גבולי ולפעמים לא חוקי אבל הרבה שופטים לא שורקים את זה) ואז הרסיבר שחוצה ב-crossing route חופשי לגמרי. גרין ביי לא מריצים את המערך הזה בחיים. או מהלכי סקרינ'ס. אלה השלמות קצרות עם אחוזי הצלחה די גבוהים שאמורים גם להחזיר ביטחון לחלק מהשחקנים (אלה שמשמיטים 9 כדורים מתוך 11 מטרות כמו דאבנטה אדאמס) וגם מכניסים את ה-QB ואת כל ההתקפה לאיזשהו קצב מסויים. בגרין ביי זה לא קורה. יש כתובת מאוד ברורה לדברים האלה. קוראים לה מייק מקארתי. אבל הוא מעדיף לזיין את השכל אחרי משחק כמו אתמול ולהגיד שאם כדור אחד לא היה נופל מהידיים או שלייסי לא היה עושה פאמבל הם היו מנצחים. זו ההסתכלות הצרה והמעוותת שלו. כי המשחק אתמול הוא לא מיקרו של בעיה הרבה יותר גדולה. כי סתם בטעות הם מפסידים שני משחקי דיוויז'ן רצופים בבית בפעם הראשונה מזה 25 שנה. זה סתם מקרי. ג'יימס ג'ונס פשוט לא היה צריך להשמיט את הכדור. אחר כך אנשים לא מבינים למה אני קורא למאמנים האלה מיידופים. במקרה של מקארת'י זו אפילו מחמאה.
דוגמא מאתמול: Watch Matt Bowen's Vine "#Bears Triple-Option (RPO): Inside Zone + QB Keep + WR Screen....Spread O under Gase."
אני רואה שגם אמנדולה לא ישחק מול הברונקוס. זה רשמי. יש לי תחושה שהם עומדים להפסיד את המשחק הראשון שלהם העונה (ולא מעניין אותי אם אליאור חושב שאני מנחס את דנבר).
די עם השטויות נו. ברוק אוזוויילר לא הולך לנצח את טום בריידי בפריים טיים. זה לא הולך לקרות. הוא לא עשה שום דבר מיוחד מול שיקאגו למעט זריקה אחת (ה-TD ללאטימר) ולא לאבד את הכדור - שזה יותר נבע מפחד מאשר מאיזו חוכמה יוצאת דופן. הוא אכל שם איזה 2-3 סאק'ס בגלל שהוא לא ידע מה לעשות ורוב ההשלמות היו קלילות לטייט אנדס פנויים לגמרי באמצע המגרש מול ההגנה הרכה שלכם. העובדה שמשחק הריצה עבד מצויין גם תרמה מאוד, מה שלא אמור לחזור מול ה-DL של ניו אינגלנד. בקיצור הולך להיות סרט אחר. אני כן מאמין שיהיה משחק הגנתי עם סקור נמוך אבל הוא יעשה יותר טעויות מבריידי (מביך לכתוב את זה בכלל) וזה יהיה ההבדל בסופו של דבר.
