ממש לא חושב שמדובר בשאלה של בעד או נגד. זו שאלה של מינון ושל זיהוי סיטואציה והזדמנות. הדבר האחרון שאני אוהב לעשות זה לשפוט מהלכים בדיעבד לפי התוצאה הסופית כמו איזה רובוט. גם אם ריקרדו לוקט היה שובר בצורה יותר אגרסיבית ותופס את הכדור בסופרבול עדיין הייתי חושב שמדובר במהלך מטומטם שלא היה צריך להיקרא ושהיה צריך לרוץ פעמיים. במשחק של דנבר ביום ראשון כמעט ניפצתי את הטלוויזיה כשהקבוצה הגיעה ל-5 יארד ליין של הפאטס וקוביאק לא רק שקרא מהלך מסירה אלא הגדיל ועלה עם empty backfield. זה עבד, זה לא היה חכם בעיניי. למה הטריק פליי של טומלין ספציפית היה מטומטם בעיניי? אתה לא מוציא את הכדור מהידיים של ביג בן או את בראון/בריאנט/הית'/דיאנג'לו ושם אותו בידיים של בקאפ שמוסר לרוחב המגרש לפאקינג תאקל שמאלי בשביל להשיג יארד וחצי מסריחים. אני יכול להבין למה ג'ף פישר יעשה דבר כזה בעקבות ההתקפה המתה שלו (והוא אכן עושה למי שצופה במשחקים של סט לואיס - הכל שם זה smoke and mirrors וגאדג'טים), דבר אחר לגמרי שמאמנים את אחת מחוליות ההתקפה הטובות בליגה ופרנצ'ייז QB. משום מה אני לא רואה יותר מדי את ביל בליצ'ק מנסה פייק פילד גולס כשהוא רוצה לעבור 2 יארד אומללים. הוא משאיר את זה בידיים של ההול אוף פיימר מאחורי הסנטר שלו ובאופן מוזר - זה עובד ברוב מוחלט של המקרים. דבר שני, זה שאתה זורק באגביות "פשוט סיאטל היו מוכנים" זה לעג לאינטיליגנציה. למה הם היו מוכנים? אולי כי הם במקרה אחת הקבוצות המאומנות ביותר בליגה? קארול אמר אחרי המשחק שבהכנות למשחק הם צפו במהלך זהה שעשיתם ו-ווגנר (שבמקרה נוטל חלק ב"סט השחקנים השונה". זה לא שהם מעלים שם סמרטוטי רצפה. הרוב זה הפותחים) עלה על זה מיד (למרות ש"מיד" זה לעשות איתם חסד כי כל האופרציה הייתה איטית ומסורבלת ומאמן נורמלי היה מבין שאלמנט ההפתעה נהרס לגמרי ולוקח טיימאאוט). אז אולי צריך לחשוב פעמיים לפני שמנסים להתחכם מול מאמנים וקבוצות שהם טיפה יותר מאומנות ומתוחכמות משלך. לא בהרבה, קצת. זאת בדיוק הבעיה שלי עם טומלין. הזיוף הזה. לא קונה את הבולשיט שהוא מוכר. שמענו על ה"אגרסיביות" שלו ועל המנטרה שהוא דפק לשדרית קווים במחצית "לא נחיה על הפחדים" או איזה בילבול ביצים אחר. איפה הוא "אגרסיבי"? בפייק FG מפגר ב-short yardage וב-2pt conversion העיוורים שהוא הולך עליהם בלי סיבה. איפה הוא פחדן אפס? כשצריך לעבור יארד וחצי בשביל TD, פעמיים, למשל. בפעם הראשונה נגיד עוד מילא (למרות שזה לא בדיוק תואם את תווית האגרסיביים שאימצנו) אבל בפעם השנייה, 3 דקות לסוף, איפה האגרסיביות של מר אגרסיבי לעבור 2 יארד? הוא בועט FG ו"סומך" על ההגנה הנכה שלו שתביא עצירה אחרי שווילסון תפר אותה כל המשחק? אז למה הוא לא סומך עליה שתביא את העצירה גם למקרה שהניסיון ב-4th down ייכשל? אולי זאת ההתקפה שהוא לא סומך עליה שתשיג TD למקרה שתגיע העצירה? לא יודע, הלכתי לאיבוד. יותר מדי אגרסיביות בשבילי. אולי מוסקה תעזור. פליי קול הגנתי גרוע של המתאם ההגנתי. תסתכל על התמונות האלה: יש שני שחקנים בטופ אוף דה סקרין באיזור של ה-20 יארד ליין (בלייק מס' 41 וליינבקר שאני לא מזהה) שמתבטלים ולא שומרים על אף אחד. הם היו צריכים להיות בצד השני ולעזור בשמירה על בולדווין וקרס. ברגע שבולדווין משתחרר מה-press של וויל אלן המהלך הזה למעשה גמור ולגיי ומיצ'ל אין מה לעשות. יותר מדי שטח כדי לשמור על שני שחקנים. לא משנה במי גיי היה בוחר להתמקד הרסיבר השני היה פנוי לגמרי. פשוט פלייקול גרוע ומנגד פלייקול התקפי מוצלח יש לומר. אם בולדווין היה מפסיק את הראוט בשבירה החוצה אז יש מצב שווילסון היה מפחד לזרוק לחלון בין שני המגנים (למרות שגם הוא עצום ככה ש...) אבל ברגע שהוא המשיך אותו זה היה גמור.
תגיד שאתה נגד הרעיון הבסיסי של טריק פלייס. וזהו. אל תגיד שאתה בעד ותדפוק מגילה על למה אתה נגד. קארול ובאליצ'ק יכולים להיות גאונים עד מחר ולהעמיד קבוצות סופר מאומנות. הם אכלו טריק פלייס מוצלחים יותר ומוצלחים פחות כי אין קשר בין הדברים. אני מסכים שההיערכות הייתה איטית ותרמה לכישלון של המהלך. לא מעבר.
אבל אני לא נגד. למה זה צריך להיות שחור או לבן? כי קשה לך לקבל את העובדה שהמאמן שלך הוא ליצן? מבחינתי זה כלי לגיטימי ביותר עבור קבוצות עם התקפות מחרידות או במשחקים שבהם כלום לא עובד וכל הקבוצה מתה וזקוקה לאיזה SPARK שידליק אותה. ר״ע סיאטל מול גרין ביי בפלייאוף האחרון. אני כן נגד שימוש בזה כשההתקפה מתקתקת (והסטילרז בדיוק הגיעו ל-4th down אחרי דרייב של 65 יארד ב-8 מהלכים), כשיש לי כלים התקפיים משובחים ו-QB עילוי, בטח ב-Short yardage situation. זה מטומטם ומסוכן מדי ויש אופציות טובות יותר לבחור מהן. לא יודע למה כל כך קשה להבין את זה.
מהניתוח שלך עולה השאלה מי אמור לקרוא את במהלך? האם בכל סנאפ ה-DC מעביר להם הוראות לבצע או שיש פלייקולר בדיפנס? אם כן, איך זה שאף אחד מהליינבקרים לא תמך בצד השני? אני מניח שהם צפו מהלך ריצה... לא יודע עד כמה אני משתכנע שהמהלך היה גמור מהנקודה שציינת. ההגנה עדיין הייתה ביתרון של 3 על 2 וכל מה שנדרש במצב כזה זה סייפטי שיעזור לקורנר ועוד סייפטי שישאר בזון. בתמונות המרחקים נראים בלתי הגיוניים לגישור אבל כשרואים את זה בוידאו זה בעיקר נראה שהסייפטיז לא עשו מספיק.
ה-DC מעביר באוזנייה (בסטילרז נראה לי שזה טימונס) אבל אם השחקן קולט משהו אחר לגמרי הוא יכול וצריך לעשות התאמות ולהזיז שחקנים. תראה בפייק פילד גול איך ווגנר מכוון ומסמן לליין עם היד לאן ללכת. יכול להיות שהם חשבו שתהיה ריצה (אם כי אז איך בדיוק מסבירים את ההצבה של בלייק? אין שום רסיבר בצד שלו ועל הטייט אנד הליינבקר אמור לשמור) אבל זה לא מסביר את ההפקרות שהייתה שם, בתור מאמן אתה צריך להכיר במגבלות של השחקנים שלך ולהפקיר אותם על שטח כל כך גדול לשמירה אישית בלי עזרה זאת התאבדות. בלייק בהתחלה מתחיל לרוץ כאילו הוא בקורנר בליץ ואז חוזר אחורה ושומר על אוויר (למרות שהוא לא אשם כמובן), רואים שאף אחד שם לא מוכן למעשה. ההגנה כבר לא ביתרון ברגע שבולדווין משתחרר מה-Press כי הוא למעשה עובר אותו עם תנופה. זה הופך ל-2 על 2 בשטח עצום. גיי (הוא קורנר אגב. הסייפטי הוא מיצ׳ל, העליון מביניהם) יכל לעזוב את קרס ולהתמקד בבולדווין אבל אז כל האמצע היה פנוי לווילסון כדי למצוא את קרס ב-Fastball. אין ספק שמיצ׳ל יכל להגיב מהר יותר אבל באטלר שם אותו בעמדה שכל כך קשה להיות בה שאתה צריך להיות עילוי רציני עם Closing speed סטייל ארל תומאס כדי לכסות כמות עצומה של שטח במהירות כל כך גדולה. בתמונה השנייה הכדור כבר באוויר אגב, הזיהוי והשחרור של ווילסון היה מאוד מהיר.
סיפורו של בריטון על פציעות ב-NFL, כדורים ומריחואנה. מרתק. What Does It Take To Stay In The NFL? You Don’t Want To Know — The Cauldron — Medium
קארמה. זאת המילה. אליאור התחיל את העונה עם ציפיות גבוהות. בא אחרי אליפות (אומנם הייתה מכורה לחלוטין, אבל בסדר) ועם ציפיות גבוהות לקראת הדראפט. הוא ידע שכמו תמיד ייפצע לו שחקן משמעותי, אבל כמו תמיד, הוא יסתדר. איך הוא הסתדר הפעם אתם שואלים? ובכן, לא בצורה הכי נקייה שיש. טריידים שנויים במחלוקת על אדי לייסי, מייק אוואנס ועכשיו גם ג'ורדן ריד העלו יותר מידי גבות. בוא נגיד שהם לא היו הכי הגיוניים. מייק אוואנס אפילו אמר אחרי המשחק נגד הג'איינטס, שבו הוא הפיל 4 כדורים: "הפלתי את הכדורים האלה כדי שלא יחשבו שהטרייד מכור". סוף סוף, קצת היגיון. אבל כמו שאמרנו בהתחלה, קארמה. גרונק פצוע. גם קלווין לא מאה אחוז. אליאור מתייצב לקרב המשמעותי של העונה נגד הפיינליסט והזוכה האמיתי של השנה שעברה - הראל הגבר והגלאקטיקוס. רואים את הפחד בעיניו של הראשון ואת הביטחון בעיניו של השני. איזה קרב. קפטן הגלאקטיקוס טייבון אוסטין ציין כי הם הפסידו משחקים בכוונה רק כדי להיפגש מול מלקקי הצוואר במחזור האחרון למשחק על כל הקופה ולנקום כמו שצריך על עונה שעברה. יהיה מטורף. אז קדימה, אודל, פיליפ, לארי, מאט, טראוויס ויותר מהכל דאבאנטה וגולדן. תנו את הכל כי ההישגים שלכם בליגת הפנטזי של פליפליקר זה מה שחשוב באמת. תביאו אותנו לפלייאוף, משם הכל יכול לקרות.
גם אני נהנה, אל תבין אותי לא נכון. אני רק מעדיף שלא תהיה כאן תבוסה שתפמפם לליונס את הביטחון יותר מדי, אלא ניצחון סולידי ונוח שיוריד את הסיכויים של הפאקרס עוד קצת (ויעלה את שלנו). אין לי מושג למה הם לא לקחו טיימאוט לפני הטאצ׳דאון השני, ההגנה הייתה לא מסודרת בעליל.
