אתלטיקו תהיה הגרלה סופר קשה אבל ממש לא "סיוט" כמו במקרה של ברצלונה או ריאל, שאם נחטוף אותן באמת אפשר לוותר מראש.
@k_700, אין כאן קשר ל״הרס עצמי״ ובטח שלא למספרים. ג׳ירו לא מספיק טוב כחלוץ מוביל לארסנל כי הוא פשוט מאוד כדורגלן סופר מוגבל; הוא כבד, איטי, לא מסוגל כמעט לעשות כלום עם הפנים לשער, וכן, על-אף המשחק היום, הסיומת עם הרגל לא מספיק אמינה מול השער. בנוסף להכול יש לו באופן עקבי מדי תקופות מחורבנות שמזכירות בהרבה מקרים את האופי המסריח של אדבאיור. אני מסתכל על החלוצים של כל הקבוצות הגדולות והוא בהבדל ניכר החלוץ הפחות מוכשר מבין כולם. ביחס לליגה עצמה אפשר לרוץ עם ג׳ירו ו-וולקוט (כשיר), אבל בעולם אידיאלי ללא ונגר ופציעות צריך לשאוף ליותר מזה, כמו בעמדות נוספות בסגל.
לגבי הדיון הזה של ג׳ירו אני יכול להגיד שהכל יחסי בחיים וגם תלוי מה אתה מחפש. חלוץ כמו אלכסיס\ארשבין\ג׳ירביניו\חוסה אנטוניו רייס או חלוצים כמו ז׳ירו\בירהוף\שירר. ברור שהאולטימטיבי זה הנרי\סוארס\לבנדובסקי שהם יודעים גם וגם וגם- וכולם יודעים כמה ונגר רצה את סוארס. אני חושב שז׳ירו הוא כן הסגנון שצריך ליד שחקני התקפה כמו שיש לנו- ואני לא רואה בשוק יותר מידי שחקנים שאני יכול להגיד בודאות שהם טובים יותר מג׳ירו להוציא בנזמה שונגר מאוד רצה. לגבי אתמול- התרחיש שעבר לי בראש הוא שער במחצית הראשונה- ואז מחצית שלמה יושבים להם על השער וחסר גרוש ללירה- סטייל מה שקרה בעונה שעברה מול מונקו. מאוד שמח שארסנל ידעה ״להרוג״ את אולימפיאקוס שדווקא נכנסה למשחק הזה טוב. השאלה היא האם היינו מצליחים לעשות את זה אם זה במסגרת שלב הנוק אאוט Sent from my iPhone using Tapatalk
עידן, ארסנל היא אחת הקבוצות העשירות בעולם עם הכרטיסים היקרים בעולם. למה שהאוהדים יקבלו משהו ״יחסי״ ולא משהו ״אולטימטיבי״? תשאל את אוהדי ליברפול כמה ונגר רצה את סוארז. הם ידעו לתת לך תשובה מדוייקת במיוחד. רמז: הוא לא רצה אותו מספיק. אם אתה מסתכל כמו ונגר על השוק, קרי, ריג׳קט מקבוצה גדולה מאיתנו או כלום, אז כמו ונגר, אתה נמצא בבעיה. אם לא, אז אתה באמת מאמין שלא נמצא שם חלוץ שיכול לשחק טוב מג׳ירו עם הפנים לשער? אם כן, עולם הכדורגל נמצא בבעיה חמורה מאוד. אגב, את הכדורגל הטוב ביותר שלנו בשנים האחרונות, אולי מאז עונת 07/08, שיחקנו העונה שוולקוט נמצא בהרכב וג׳ירו נמצא על הספסל (דבר שעשה לו ולרבים מאיתנו מצוין). למה? כי היה לנו מהירות מקדימה, היה לנו אפשרות לצאת להתקפות מעבר קטלניות, היה לנו אפשרות לשחק לעומק, יכלנו להפעיל לחץ על ההגנה, וכו׳. אלה אלמנטים בסיסיים בכדורגל המודרני. עם ג׳ירו אתה הולך אחורה, תרתי משמע.
אלעד, אתה מתאר לי אותו כאילו אני לא רואה אותו על בסיס כמעט שבועי מאז שהוא נחת אצלכם. מהתיאור שלך אני מבין שוב כמה הוא אנדרייטד ולא מוערך מספיק אצלכם. הוא לא החלוץ הכי מהיר בעולם ובאמת שעם וולקוט הכדורגל שלכם נראה הרבה יותר מהיר, יעיל וכשאפשר לשחק יותר לעומק(ולדעתי זה מתאים יותר כדי לפרק בעיקר את הקבוצות הקטנות באנגליה) וזה אחלה אני אף פעם לא אמרתי שג'ירו זה החלוץ הטוב בעולם אלא תמיד דיברתי על היתרון שיש לארסנל כשיש לה דווקא גיוון בעמדת החלוץ וכשהיא יכולה לשחק למעשה בשתי צורות שונות עם שני חלוצים שונים לגמרי בתכונות שלהם בחוד. אני לא חושב שהוא כבד ואיטי כמו שאתה מתאר. הוא לא סילון ומחוץ לרחבה הוא לא איזה שוס גדול(אגב כמו לא מעט חלוצי רחבה טיפוסיים, גם ואן ניסטרלוי הרגיש כבד, איטי ומוגבל מחוץ לרחבה וברור שבתוך הרחבה היה הרבה יותר קילר מג'ירו, אבל זה הTYPE של החלוצים האלה) אבל ברחבה הוא כן מרגיש הרבה פעמים כמו חלוץ שיודע מה לעשות, גם אם מחמיץ לא מעט, עובדה שהעונה הוא שם בשביל ארסנל גם במשחקים הגרועים שלה, גם כשהחבר'ה המובילים לידו היו בינוניים מאוד(נניח אלכסיס בלא מעט משחקים, קאסרולה בכמה משחקים, ראמזי בלא מעט משחקים שתופקד בעמדות לא מיטיבות איתו). בנוגע למשחק שלו עם הפנים לשער אנחנו כנראה נסכים לא להסכים. אני חושב שדווקא יש לו משחק מפותח מאוד עם הפנים לשער(והרבה מאוד שערים שלו מגיעים עם הפנים לשער, מפעולות שהוא מבצע עם הפנים לשער). הוא על 13 שערים ב22 משחקים, בקצת יותר מ1000 דקות. ושוב אני שואל, כמה חלוצים באירופה, יודע מה ? בקבוצות העלית- כמה כאלה נותנים יותר העונה? לא הרבה. נכון זה לא חלוץ ברמה של סווארז או לבאנדובסקי הכשרון שלו גם נמוך משל דיבאלה או מארסיאל, אבל ביחס ליריבות של ארסנל בליגה? אני כבר שנתיים וחצי מנסה להסביר שזה יותר ממספיק. ולדעתי יש עמדות דחופות הרבה יותר לחיזוק לפני שקופצים ומנפטזים על איזה כשרון על ברמה של סווארז.
@k_700, ״אתה מתאר לי אותו כאילו אני לא רואה אותו על בסיס כמעט שבועי מאז שהוא נחת אצלכם.״ - כנ״ל. לגבי ההמשך: פסקה 1: אני מסכים איתך, וכבר רשמתי לך את זה בעבר. פסקה 2: אלה פשוט דברים לא נכונים. מכיוון שזה דיון מאוס מבחינתי כי דנתי בו רבות בעבר, כנראה שבאמת נצטרך להסכים לא להסכים. פסקה 3+4: הנתון החרוש על השער פר דקה לא מעניין אותי במקרה שלו. באותה מידה יכולתי לטעון שהרננדז ראוי להיות חלוץ מוביל ביונייטד (והוא לפחות גם יכול לרוץ לעומק). אני מסתכל נטו על האיכויות שלו והוא לא מספיק טוב כחלוץ מוביל בשביל ארסנל. לפני יותר מעשר שנים הוא גם לא היה מספיק טוב כחלוץ רביעי. אם הוא ״מספיק״ טוב ביחס לליגה? צמרת הפרמיירליג הנוכחית היא לא המדד מבחינתי. באותה מידה יכולתי לטעון שמרטסאקר ״מספיק״ טוב להיות בלם מוביל בארסנל, על-אף שהוא בלם בינוני במקרה הטוב, כי כן, זה לא שיש יותר מדי בלמים שמרשימים אותי ברמת הפרסונל בליגה הזו. באותה מידה יכולתי לטעון שפלגריני ״מספיק״ בשביל סיטי, הרי הוא כבר זכה איתם באליפות. השאיפה שלי ושל רבים כאוהדים של מועדון עם היסטוריה כמו של ארסנל ועם היכולות הכלכליות שלו כיום היא לשאוף להרבה יותר מ״מספיק״; השאיפה הטבעית היא לראות את השחקנים הטובים ביותר אצלך, או לכל הפחות את אלה שיכולים להפוך להיות השחקנים הטובים ביותר. למרות שונגר בשנים האחרונות בהרבה מובנים ניסה להוריד את הסטנדרט ולייצר איזו תמונה שארסנל מסכנה, ע״פ כל הדוחות והדיווחים הכלכליים זו קבוצה שיכולה גם להחתים שלושה שחקנים ברמה הגבוהה היותר בקיץ אחד אם רק תרצה בכך. האם יש עמדות שדורשות חיזוק יותר משמעותי מאשר בעמדת החלוץ? ייתכן, אך לא על זה היה מהות הדיון בינינו, שכן, במילא הסגל הנוכחי דורש לא מעט חיזוקים נקודתיים ברורים במשך יותר מעשור. עם שחקן כמו ג׳ירו ארסנל לא תגיעה ליותר ממה שהגיעה עד כה. עם שחקן כמו סוארז, לצורך העניין, היא שוברת את כללי המשחק.
מסתבר שנס גדול היה פה. מי היה מאמין לפני המחזור השלישי שנצליח להשתחל לשמינית הגמר? בכל אופן, אני מאמין שרובנו ייחלנו תחילה לאי העפלה ואולי זעזוע שיזיז משהו במועדון. אבל לאורך המשחק האחרון אני מאמין גם שכולנו שמחנו בגולים. הקאמבק הזה לא אומר כלום, הוא לא עושה כלום, הוא לא נותן כלום מלבד הפן הכלכלי. הסיכוי לזכות בליגת האלופות הוא קלוש, מאוד. ובכל זאת, אנחנו בינתיים שם.
תן לי אותו בנתניה לחודשיים ואני גומר בפליאןף עליו. כמו זהבי- לא מהיר מידי, לא דריבליסט מחונן, בלי פעלולים- נטו יעילות יעילות יעילות!!! Sent from my iPhone using Tapatalk
לא יאומן הכמות פעמים שאנחנו מקבלים את ברצלונה ובאיירן בשנים האחרונות. לפחות נעוף מוקדם ונוכל להתרכז בליגה.
עד העונה השעברה הייתי מתוסכל ועצבני אחרי כל הגרלה. אחרי הפיאסקו מול "ההגרלה הקלה ביותר שהיינו יכולים לקבל" בעונה שעברה. אין לי תלונות.
אני מאוד עסוק ואני בקושי מגיב לאחרונה כאן, אבל עכשיו קראתי משהו שפשוט הוא בלתי נתפס בעיני - שחקנים של ארסנל, אסטון וילה ואפילו טוטנהאם חגגו אתמול בלילה באיזה מועדון ביחד ואני אומר: אסטון וילה בסדר... אבל שחקני טוטנהאם? עם שחקני ארסנל? ביחד? מה לעזאזל?? אני מאוד מקווה שהם לא באמת היו שם ביחד, כי זה מגוחך... נכון שהיום זאת לא היריבות של פעם ורוב השחקנים אפילו לא מרגישים באמת שנאה, אבל לעזאזל, חוגגים ביחד במועדון את חג המולד? מגוחך לגבי הגרלת הצ'מפיונס - לא מופתע, לפחות ונגר לא יעבוד על אוהדים מסכנים שמפתחים ציפיות ולפחות נראה קבוצה אחת שמשחקת כדורגל יפה באמירויות - למרות שבאמת, ברצלונה משחקת לא משהו בכלל העונה ורק נקווה שמסי ימשיך חצי פצוע, חצי עם פרשת המס שלו וחצי עם לילות ללא שינה בגלל התינוק החדש ושניימר ימשיך פצוע ואז רק סוארז בכושר מטורף צריך להעסיק אותנו - מה יקרה באמת? אנחנו נגיע עם 12 פצועים, ברצלונה בהרכב מלא וזה יגמר כבר אחרי משחק אחד...
די נו, ממתי זה חדש ששחקנים של קבוצות יריבות יכולים להיות חברים? זה לא רק בתקופה שכולם שכירי חרב, גם פעם זה היה. בשבילך הם יריבים, בשבילם הם קולגות למקצוע.
אחזק ואומר, על המגרש הם יריבים ויעשו הכל כדי לנצח ומחוץ למגרש הכל נגמר, חברים. בטח גם מדובר בשחקנים כמו גיבס, וולקט, ווילשר וציאמברס עם קיין, דלה אלי ו-ווקר לדוגמה שזה מאוד הגיוני חברים לנבחרת. זה קורה בכל העולם. לא צריך להידרדר לרמה של פיקה האומלל עם השטויות שלו נגד ריאל מדריד.
מתוך דף הפייסבוק שלי על כדורגל(אתם מוזמנים!), פוסט קצת נוסטלגי: https://fbcdn-sphotos-h-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xap1/v/t1.0-9/12391012_912542855490458_4194648623953645123_n.Xxx?oh=5be938e213b44e5a4ce0822af3e6921a&oe=56E3BFEC&__gda__=1461091120_0cbe783d219b1cfb5a74048ae4db3e14 לפני שנה(ויומיים) הגיע הרגע בוא תיירי הנרי הגדול תלה את הנעליים. מלך השערים של ארסנל בכל הזמנים, אלופת העולם ואלוף אירופה עם נבחרת צרפת, השחקן שזכה בטרבל בברצלונה, ליהטט גם בליגה האמריקאית, החל את הקריירה במונאקו ובכלל שיחק כקשר כנף במדי יובנטוס. סקורר ענק, וירטואוז, שחקן עם טכניקה מושלמת, יכולת מסירה וכדרור, אמן בעיטות חופשיות וסיומת קלאסית נגד כיוון התנועה של השוער. בעידן של לפני מפלצות הכדורגל כמו מסי וכריסטיאנו - השחקן השלם ביותר שראיתי, יחד עם רונאלדו-פנומנו שהפציעות חיסלו אותו. כשארסנל תפגוש את ברצלונה בשמינית הגמר - כולם יחזרו לדבר על תיירי הנרי. ואני ארחיב כאן: נדב יעקבי כתב טור על העשור שחלף מאז הגמר ההוא - איך הכל השתנה. ברצלונה לא הפסיקה לזכות בתארים וארסנל הסתפקה בגביע האנגלי. אותו גמר היה טראגי מבחינת ארסנל ששיחקה יוצא מן הכלל בעשרה שחקנים. אותו הנרי הגדול שעשה סחרחורת לפויול - החמיץ שוב ושוב ושוב מול השער. בסופו של דבר בארסה עשתה מהפך. המספרים מעולם לא היו הדבר היחיד שאפיין את השחקן שכמאמר הקלישאה 'בגללו קונים כרטיס ורואים כדורגל', ובכל-זאת: 411 שערים ב-915 משחקים. 4 פעמים מלך השערים בפריימרליג 6 פעמים בנבחרת העונה.