זאת ההוכחה שהמז"פ שיתף את המידע עם החוקרים (!!!)לא ביקשתי שתראה את כל הסרט רק מהדקה 9:30-10:30 היכן שההוכחה(!!!) בין השאר, הצליח ה"תחקיר" של רוזנטל לסתור את היותו של פריט מוכמן "חריג ובעל משקל מכריע בפסק הדין",שלא ביודעין,וכך לעשות מה שלא הצליחו בסניגוריה. להלן ציטוט מפסק הדין תחת הכותרת: "פרטים מוכמנים בעלי משקל מכריע,כיוון שלא היו בידיעת החוקרים בעת "הודאתו" של הנאשם": "עוד ניתן למנות את תיאור תנוחת המנוחה בשעת הרצח כפרט מוכמן חריג. הנאשם, הן בשחזור והן בחקירותיו, ידע לציין כי המנוחה עמדה כשצידה מופנה אליו.הדבר תואם למימצאי הזירה, כפי עדות עוזיאל, ולהתזות הדם על הקיר הגובל עם תא מספר אחת. יצוין, כי בעת שהנאשם מסר ושיחזר פרט זה, טרם ניתנה חוות דעתו של עוזיאל (מיום 25.12.06),כלומר מדובר בפרט מוכמן, שלא היה בידיעת החוקרים, ומצביע ברורות על הנאשם כמבצע." (עמ' 333 - ההדגשות במקור). והנה בסרטו של רוזנטל מספר שמואל בוקר (דקה 9:30) כי בשעה שצפה ביחד עם יורם אזולאי בהדגמה של זדורוב בפני המדובב בזמן אמת, כבר קיבל את המידע לגבי אופן עמידת המנוחה בתא מידי חוקר המז"פ, ולכן "סמרו" שערותיו והבין שהרוצח בידיהם. קראתי את הפסק דין , קראתי את דבריו של דנציגר , אני מעלה שוב את הפוסט . אם התשובה לא מספקת אותך , אתה מוזמן להתייחס מה לדעתך לא מדוייק בתשובה ? ממה לא השתכנעת? ומה גורם לך לא להאמין ? אבל בבקשה תנמק את התשובה שלך. הפרט המוכמן השלישי שבית המשפט נתן לו משקל מכריע – המנעול השבור בתא השני שמנע אפשרות לנעילה מבחוץ. בעקבות הדברים שהעלה "אחד מנתניה", החלטתי להתייחס לפרט המוכמן השלישי שפסק הדין נתן לו משקל מכריע: " הנאשם ידע למסור, כי לא יכל לנעול את דלת תא 2 מבחוץ, כאשר בשלב זה טרם נודע לחוקריו, כי מנעול הדלת המאפשר פתיחתה מבחוץ, שבור. הנאשם הסתבך בשקריו כשניסה להסביר כיצד ידע עובדה זאת, לבסוף הודה ששיקר, לא ראה את דלת התא והמנעול השבור במראה. מדובר בפרט מוכמן חריג, ידיעת הנאשם לגביו ברורה ויש להעניק לו משקל גבוה." קביעה זו מסתמכת על שתי הנחות מופרכות לחלוטין: 1. הטענה כי בשלב זה, שבועיים לאחר הרצח, טרם נודע לחוקריו כי מנעול הדלת המאפשר פתיחתה מבחוץ שבור (כאן הכוונה ללשונית השחוקה), תמוהה ביותר, לאור העובדות הברורות העולות מחומר הראיות: * המחפשים אשר מצאו את המנוחה, מסרו סמוך מאד למציאתה, שהיו חייבים לפרוץ את המנעול, כי אי אפשר היה לפתוח אותו מבחוץ. * איש המז"פ צילם עוד באותו לילה כמה תמונות תקריב של המנעול הפרוץ ולשוניתו השחוקה, ולעומתו מנעול תקין . * העקבות במסלול הבריחה העידו שהרוצח לא יצא דרך הדלת, אלא נעל אותה מבפנים ועבר לתא השני. * אברהם שי הודה במזכר שרשם לאחר השחזור, שזוהי אחת הסוגיות שרצו לוודא בשחזור, והסביר בבית המשפט, כי כל הסימנים בידיהם הצביעו על נעילה מבפנים, בין השאר כי לא ניתן היה לפתוח אותה מבחוץ. * גרסתו הראשונית של רומן לפיה יצא דרך הדלת ונעל אותה מבחוץ, לא סיפקה את החוקרים, וזהו אחד הקטעים הבולטים המוכיחים כי הם ידעו על אופן נעילת הדלת: רומן: "אני דוחף את הדלת, סוגר. אני אפילו לא יודע למה אני סגרתי אותה במנעול. סשה: סגרת כשהלכת, לא מבפנים? רומן: מבחוץ. סשה: מבחוץ. רומן: מבחוץ. סשה: לפני שעשית את זה כל המעשים שלך בתוך התא? (הערה שלי: משתהה כמה שניות אבל רומן לא מצליח לענות ) עשית משהו עם עצמך, אתה, עם אסלה? תזכור, תזכור. רומן: לא. אני לא עשיתי אתה שום דבר, התכופפתי, הסתכלתי. היא כבר לא נשמה, נראה לי. אני הלכתי, אני הלכתי ואפילו לא סגרתי את הדלת. סשה: איך זה שלא סגרת אם אמרת שסגרת את מנעול הדלת? (רומן: סגרתי... (לא ברור) סשה: אתה נעמדת, לאן שהוא עברת? לאן שהוא עלית? ירדת?" 2. לטענה כי זדורוב ידע כי המנעול שבור, אין על מה להתבסס, כיון שבשום מקום, כולל בכל חקירותיו, לא דיבר על המנעול השבור, ואפילו בבית המשפט התובעת היא זו שנאלצה לספר לו על כך: משנשאל על ידה, כיצד ידע לומר שמנעול הדלת של תא מספר 2 שבור, השיב: "ת. אני לא יודע אם היה שבור או לא שבור. ש. אני אומרת לך שהיה שבור. איך ידעת? ת. אני הסברתי שאני לא יודע. ולא רק שאין לטענה בסיס עובדתי, העובדות דווקא מלמדות ההיפך: * גרסתו הראשונה היתה שנעל את המנעול מבחוץ. אמנם גרסה זו השתנתה בשחזור, אולם השינוי ארע לאחר שאלותיו של סשה שצוטטו לעיל, ולאחר שבתום החקירה הרשמית, בשתי שיחות לא מתועדות, ניסה לברר עימו האם עלה על האסלה. עובדה נוספת שיכלה לגרום לו לשנות את גרסתו, היתה שבשחזור הוא ראה את המנעול הפרוץ בצד הפנימי של הדלת בתא השני, כך שיכול היה להסיק מכך שלא ניתן היה לפתוח ולנעול אותו מבחוץ. למרות זאת, במענה לשאלות עורך השחזור, לאחר שכבר הדגים נעילה מבפנים, הוא סרב להתחייב שזה אכן מה שארע בפועל, ועדיין הותיר את האופציה לנעילה מבחוץ. * כאשר נשאל יומיים לאחר מכן אם ידע שניתן לנעול את הדלת מבחוץ, השיב כי ידע שאפשר רק בשירותים למטה, בהם סוג המנעולים בדלתות מאפשר סגירה מבחוץ. הוא כלל לא דיבר על בעיה ספציפית במנעול התא השני שלשוניתו שחוקה: "רומן: מבחוץ ... מבחוץ אפשר סגרתי דלתות, אבל רק בשירותים למטה. יורם: רק למטה, כן. רומן: שמה לא איפה בחורים , יש שירותים. יש שירותים, שמה עגול ככה. יורם: כן. רומן: וחור באמצע. יורם: כן. סשה: חריץ. רומן: חריץ יש. איפה יש כזה, זה אפשר עם בחוץ. יורם: אפשר מבחוץ, כן. סשה: מתי שאתה ... יורם: ושם אי אפשר ... ושם ... יש בשירותים פה, אפשר מבחוץ? רומן אי אפשר. יורם: אי אפשר מבחוץ, רק מבפנים. * כאשר חזר בו מהודאתו, ונשאל לאחר מספר ימים, כיצד ידע למסור שלא ניתן לנעול את התא מבחוץ, הסביר כי בשחזור נוכח שהמנעולים בזירת הרצח שונים בסטנדרט שלהם ממנעולי השירותים בהם השתמש למטה, ואין בהם את העיגול עם החריץ המאפשר נעילה מבחוץ. הוא טען שהסיק זאת מכך שראה את מנעול התא הראשון עשוי פלסטיק לבן, ובאמצעו סתם חור. ואכן בשחזור ישנם כמה רגעים של המתנה למפתח האזיקים בהם זדורוב נראה מתבונן במנעול התא הראשון. גם מתמונות הזירה בתקריב רואים בבירור כי הוא מכוסה בפלסטיק לבן עם חור באמצעו, היוצר את הרושם כי מדובר בחור במנעול עצמו. החוקרים ניסו לברר כיצד הסיק ממנעול התא הראשון לגבי שאר המנעולים, וכדי לחזק את דבריו, טען כי ראה במראה, שישנו מנעול זהה גם בדלת התא השני, שכיון שהיתה פתוחה לא יכול היה לראות את המנעול ישירות מהזוית בה עמד: "רומן : בוידיאו, כשהראיתי – ראיתי שלא ניתן לנעול מבחוץ . בוידיאו ראיתי שאי אפשר . ואילו שירותי גברים – ניתן לנעול . יש שם (לא ברור) (ייתכן : "עגול, עם חריץ") ואפשר לקחת סכין ולנעול מבחוץ . ואילו בשירותי הנשים – בוידיאו, ראיתי שאי אפשר לעשות זאת . (כעבור מספר שניות) לא בוידיאו, אלא בעת צילומי הוידאו . .... נחקר : ראיתי את הדבר הלבן הקטן הזה . חוקר ב' : אה . נחקר : בלי מנעול . כלומר, יש חור פשוט . שם (לא נשמע) . (כעבור מספר שניות) זה לא חור – איזושהי . . . (עברית) קופסא (רוסית) כזאת . ואין את המנעול העגול שיש (ייתכן : "בשירותי הגברים") . ... חוקר ב' : אנחנו צפינו יחד אה . . . את סרט השחזור שלך . אתה ראית אותו, אני ראיתי אותו . השחזור צולם על ידי מצלמת וידאו . נחקר : כן . חוקר ב' : ואנחנו לא ראינו שבחנת את הדלת מבחוץ (במבטך) . נחקר : אין צורך לבחון אותה, את הדלת עצמה לא צריך לבחון . אם דלת אחת (היא כזו) – זה אומר שכולן כאלה . זה סטנדרט . ... חוקר ד' : (עברית) איפה הוא ראה את זה ? חוקר ב' : איפה ראית את זה ? נחקר : התא הלבן הזה, זה לבן שם – במראָה רואים גם (לא ברור) של הדלת השנייה . . . ... נחקר : אה . . . הדלת הראשונה הייתה סגורה, ואני גם לא ראיתי את הדבר הזה, עם חריץ . אם אין עם חריץ – זה אומר שבכל הדלתות יש מנעול אחר . .. נחקר : את הדלת הראשונה ראיתי, ואת השנייה – דרך המראה . .. חוקר ב' : לא ברור, איך הבנת שבראשון . . . שאת הדלת הראשונה אי אפשר לפתוח מבחוץ . איך הבנת את זה ? ... נחקר : (עברית) דלת של שירותים . . . בנים, בנים . חוקר ד' : (עברית) איזה ? ראשון, שני ? ... נחקר : (עברית) של בנים, כן . שמה יש עגול ככה . עם אה . . . (לא ברור) כמו . . . חצי-חצי . (רוסית) ו (עברית) הוא גדול . מתי אתה רואה ככה – זה ככה הוא הולך . עוד דלת . זה דלת . .. נחקר : (עברית) הוא קצת לך . . . (רוסית) ו . . . (עברית) מתי שסכין שלי, אני יכול לשים ככה ולעשות סיבוב . אז שמה היה . . . שם היה כמו (ייתכן : "זה"), והיה חור גדול, זהו . היא לא . . . לא היה זה . ... נחקר : בכלל לא היה שם חריץ . (עברית) ב . . . ילדות לא היה זה . חוקר ד' : (עברית) ב . . . נחקר : (עברית) סתם חור . רק חור, חור . זהו . ... חוקר ד' : (עברית) יופי . באיזה תא זה היה ? איפה אתה אמרת שראית את זה ? נחקר : (עברית) צבע לבנה . זה – על ה . . . דלת בחוץ . חוקר ד' : (עברית) איזה דלת ? (לא ברור) . נחקר : (עברית) ראשונה, שני, שלישי וה . . . ... נחקר : (עברית) שמה סטנדרט . יש אחד . . . חוקר ד' : (עברית) בסדר – אני לא יודע, אני אל זוכר . נחקר : (עברית) זה סטנדרט . .. חוקר ד' : (עברית) אתה אומר שאתה ראית בדלת הראשונה והשנייה אותו מנעול . נחקר : (עברית) בכל המקומות הם כאלה . הכל שמה מנעול, זה כמו סטנדרט . .. חוקר ב' : מה אתה אומר (ייתכן : "שבדיוק אותו (ראית)") במראה ? נחקר : את הפלסטיק הלבן הזה, ולא ראיתי את (לא ברור) . .. נחקר : (עברית) מתי ? שמה ב . . . בבנים יש כזה עגול, ופה – חור . ... נחקר : אני ראיתי אה . . . את (לא ברור) הלבנ/ה ראיתי במראה . אה . . . יכול להיות . . . כן . במראה ראיתי את זה . ו . . . ניסיתי להסתכל איפה עוד, כי לא ידעתי איך זה נסגר שם . ... חוקר ב' : (עברית) מה בדיוק ניסית עוד לראות במראה ? נחקר : אם יש את אה . . . זה שסוגר, או לא . כי לא יכולתי לראותו אותו במדויק . " טענה זו סותרת כמובן את העובדות, מאחר ומנעול התא השני היה ללא פלסטיק לבן עם חור, אלא וכן היה לו עיגול עם חריץ, שהיה כאמור שחוק. אולי התבלבל וראה במראה את מנעול התא הראשון, אבל גם אם שיקר כפי שנאלץ להודות בבית המשפט, הרי שדווקא השקר הזה מוכיח, שהוא כלל לא הכיר את מנעול התא השני, וידע שהלשונית בו שחוקה. אילו ידע זאת, האם היה מספר שראה במראה, כי הוא מכוסה בפלסטיק לבן עם חור, שקר שהיה מתגלה מיד?
https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xfa1/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/1255191_605962956164577_1975464392_n.Xxx?efg=eyJpIjoidCJ9&oh=7973fa32b4295012d7349d79727b363c&oe=570ED913&__gda__=1456806013_5b46f64b76c096e273dee6e70a57ae7c
השופט כאסמכתא מפנה לחקירה מיום 21.12.2006 עמ' 95 (!!!) יומיים (!!!) אחרי השיחזור כלומר אחרי שזדורוב כבר היה בשרותים והרי איך הפרט הזה יכול להיות מוכמן אם ראה את הזירה ? הפרט הזה אולי מתוכמן כפי שהצגתי בפוסט הקודם מדוע התבלבל בין מנעול תא מס' 1 לבין המנעול בתא בו בוצע הרצח . הרי שבמנעול תא מס' 1 כמו שאפשר לראות בתמונה באמת יש רק "חור" ללא לשונית ואי אפשר לנעול אותו מבחוץ בניגוד למנעול בתא מס' 2. כך חשב שכל המנעולים בשרותי הבנות מכילים אותו מנגנון כפי שהצגתי בפוסט הקודם בחקירתו , כמו כן זדורוב מעולם לא טען לא בחקירות , לא בשיחזור שהמנעול היה שבור כפי שהוא נמצא באמת .
למי שלא שב לב בין השורות סנ"ץ שמואל בוקר הצליח ב"תחקיר" של רוזנטל לסתור את היותו של פרט מוכמן חריג ובעל משקל מכריע בפסק הדין, שלא ביודעין. ע"פ הפסק דין ניתנה חוות דעתו של עוזיאל (מז"פ) (מיום 25.12.06),כלומר מדובר בפרט מוכמן, שלא היה בידיעת החוקרים, ומצביע ברורות על הנאשם כמבצע." והנה בסרטו של רוזנטל מספר שמואל בוקר (דקה 9:30) כי בשעה שצפה ביחד עם יורם אזולאי בהדגמה של זדורוב בפני המדובב בזמן אמת, כבר קיבל את המידע לגבי אופן עמידת המנוחה בתא מידי חוקר המז"פ, ולכן "סמרו" שערותיו והבין שהרוצח בידיהם. כלומר מבלי לשים לב , בוקר מתראיין לסרט ובעצם חושף תאום דוחות , תאום עדויות בין אנשי המז"פ לחוקרים ומשבש הליכי משפט (!!!).
אם כבר בקונספירציות עסקינן, כנראה השופט עמית (שנחשב שופט מצוין) גם חובב של התחום. ציטוט מפס"ד: " טביעות הנעליים הנוספות בתא השירותים - השופט עמית קבע כי אין לראות בהן ראיה קונקלוסיבית לזכות זדורוב, באשר ניתן להסבירן באפשרות הסבירה כי הוטבעו על ידי מי מהאנשים הרבים שנכחו בזירה. בהקשר זה, הדגיש השופט עמית כי לאחר גילוי הגופה נכנסו אל חדר השירותים לפחות 15 אנשים; כי רק עשרה מתוכם תוחקרו כחודש לאחר הרצח אם מי מהם הותיר את העקבות; וכי מדובר בתא שירותים קטן ביותר, הצר מלהכיל יותר מאדם אחד או שניים. מכאן האפשרות הסבירה ביותר, כי במהלך המהומה ששררה עם גילוי הגופה וכניסתם של הפרמדיקים והשוטרים לתא השירותים, והניסיון לחלץ בהמשך את הגופה מחוץ לתא, אחד הנוכחים הותיר את טביעת הנעל המדוברת. עוד הצביע השופט עמית על כך שעקבות הנעליים אינן משרטטות "מסלול יציאה" מהתא". פשוט בדה סיפור פרי דמיונו בלי שהעובדות יבלבלו אותו. אם המסלול הוא אל עבר התא הסמוך - מה זה יכול להיות מלבד מסלול יציאה מהתא? וכן, אני יודע שרוב ההרשעה שלו התבססה על ההודאה בשפה שהוא לא מבין ועל בסיס תמלול שקרי, ובכל זאת – כנראה שאם הוא לא היה יכול להסביר את עניין הנעליים הוא היה חייב לזכות מחמת הספק. ציטוט מדברי דנציגר בנושא: "ממצא נוסף שיש בו כדי לגרוע ממשקל ההודאות הוא קיומן של שלוש עקבות זרות במסלול יציאה מתא השירותים שבו בוצע הרצח. בהקשר זה נקבע כי אף אם נניח כי עקבות אלה שונות מהטביעות שנמצאו על מכנסי המנוחה, ללמדנו כי יתכן שלא מדובר בעקבותיו של הרוצח אלא של אדם אחר, עדיין נותרה שאלה זו ללא מענה ולכן היא גוררת הפחתה במשקל ההודאות." ובכל מקרה – כל אדם שעיניו בראשו יבין שהסיכוי שמישהו מהמפנים יצא דרך התא הסמוך כאשר הדלת פתוחה והוא פשוט יכול לצאת ממנה הוא אפסי. אין סיבה אחת שמתיישבת עם ההיגיון שמי מהמפנים יעשה דבר כזה. מה, המפנים שיחקו שם תופסת?
למה? אפילו דנציגר לא זיכה מחמת הספק רק בגלל הסיבה הזאת. בכל מקרה, הבאת את דבריו בצורה חלקית ביותר, מפנה אותך לסעיפים 51-54 כדי שתקרא את הדברים במלואם ובכל מקרה בסעיף 55 הוא אומר את הדברים הבאים: 55. אכן, אין ענייננו בהוכחה לגבי מקור טביעות הרגליים בתא השירותים, אלא בניחוש ובהשערה ובהגיון, אך בהשערה סבירה שיש בה כדי להחליש עד מאוד את עוצמת הראיה היחידה שניתן לזקוף בצד "הזכות" של המערער.אך אפילו נאמר כי לא ניתן להסביר טביעות רגליים אלה, וכאמור איני סבור כך, הרי שעל כגון דא נאמר בפסיקה: "לא אחת קורה שהפסיפס הראייתי אינו מושלם. העובדה שקיימים חללים ראייתיים לא מוסברים ותהיות חסרות מענה אינה חוסמת בהכרח את האפשרות להרשיע על פי המארג הראייתי הקיים. זאת, כאשר על אף התהיות הבלתי מוסברות עומדת בעינה המסקנה שהאשמה הוכחה מעבר לכל ספק סביר" )ע"פ 2478/12 סאטי אגבריה נ' מדינת ישראל, פסקה 26 )13.5.2015(; ע"פ 4179/09 מדינת ישראל נ' וולקוב, פסקה 30 לפסקדינו של השופט )כתוארו אז( גרוניס )18.10.2010((.55. אכן, אין ענייננו בהוכחה לגבי מקור טביעות הרגליים בתא השירותים, אלא בניחוש ובהשערה ובהגיון, אך בהשערה סבירה שיש בה כדי להחליש עד מאוד את עוצמת הראיה היחידה שניתן לזקוף בצד "הזכות" של המערער.אך אפילו נאמר כי לא ניתן להסביר טביעות רגליים אלה, וכאמור איני סבור כך, הרי שעל כגון דא נאמר בפסיקה: ומשהו לסיום - הוא מציין כי רק חלק מהאנשים שהיו בזירה נחקרו; הם נחקרו זמן רב אחרי המקרה; מה לא כל כך הגיוני שמישהו אחר עשה את זה? לגבי הקונספירציה על העיוות של התמלול תרשה לי להתעלם.
לא משנה כמה תסובב את זה – הוא כן העלה כאן קונספירציה שתתאים לתזה שלו. אחרי שהוא השתמש בקונספירציה שלו כדי להגיד שהוא החליש את טענת המערער – רק אז הוא טוען שפסיפס ראייתי לא מושלם לא חוסמת את הרשעה. הוא לקח על עצמו גם את תפקיד התביעה. ועם כמה שאתה מנסה לגמד את הראיה הזו – זו ראייה שיוצרת ספק גדול. אם לא מצליחים להסביר של מי טביעת הנעל הזאת זה אומר שהיה מישהו זר בזירה. אתה מבין את המשמעות? לגבי מה לא הגיוני שמישהו מהמפנים עשה את זה – תרשה לי להתעלם. אני מאמין שכל מי שקורא את הדיון כאן, ועיניו בראשו, מבין עד כמה זה נשמע מגוחך שמי מהמפנים שבא לסייע ויכול לצאת דרך הדלת, בחר לצאת באמצעות טיפוס לתא הסמוך ובכך לשבש זירת רצח. לגבי ההערה האחרונה – אתה גם ככה מתעלם מכל השאלות הקשות. לכן פה כנראה אסיים את דבריי ואפסיק בדיון: 1. בשנים האחרונות מתנהל פרוייקט חפות בארה"ב: עם התפתחות הטכנולוגיה החליטו להשוות ראיות פורנזיות ממקרים ישנים לאנשים שהואשמו. הרבה מהם הודו ושחזרו ולכן נידונו למאסר עולם ואף למוות. אדם שהורשע - והבדיקות העדכניות מוכיחות שהראיות הפורנזיות לא תואמות לו, משוחרר. אם יום אחד יגיע פרוייקט כזה לישראל, זדורוב הראשון שצריך להיות משוחרר. 2. אני כאזרח מוטרד מהקשר של משטרה – פרקליטות – בית משפט. אני יודע שמחר יכולים להפיל עליי תיק ואותי זה מפחיד.
אתה משקר או מדבר מתוך בורות, הוא פותח את דבריו בדיוק בדברים שציינת. אתה לא מודע לעובדות בסיסיות בתיק (למשל: לקח זמן עד שפרצו את הדלת; אנשים נכנסו לתאים הסמוכים; לא בדקו את כולם), איך אפשר לנהל דיון ככה? השאלות ה״קשות״ שלכם הן תיאוריות קונספירציה מגוחכות. מה לעשות, תיאוריות הקונספירציה בתיק של רבין מעניינות אותי יותר. אגב, בתור אחד שהבטיח להתייחס לכל הטענות שלי מאתמול עד סוף השבוע מפאת מחוסר זמן אתה מבלה פה לא מעט.
סבבה, לי אין מושג ואתה גאון. דברי המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט הם קודש הקודשים ואסור חס וחלילה למתוח ביקורת עליהם בראיות ספציפיות שלא מתיישבת עם ההיגיון או שהוכחו כשקריות (ואתה בוחר לעצום עיניים לגבי זה). אני מבלה פה לא מעט כי תפסה אותי מחלה – בחרתי עד כה כמעט שלא להגיב לך כי ראיתי שאחד מנתניה העלה לך הוכחות חותכות במס' נושאים (כולל טענות ברורות מאוד בנושא טביעות הנעליים הזרות) ופשוט בחרת לא להתמודד עם השאלות הקשות ועם כך שהן סותרות את פסק הדין, שהוא כאמור תורה מסיני. פה באמת סיימתי. לילה טוב.
הפועל , השופט עמית שופט מצויין ? הוא שופט הזוי , תקרא את הקטע שלו לגבי הקיסם , גם לאחר שדנציגר מעמיד אותו על טעותו ומנמק את תשובתו , הוא עדיין משאיר את דבריו , במקום למחוק אותם מהפסק דין , מביך.
לגבי השאלה על המחלצים "שזיהמו את הזירה" : השופט עמית בדיון שהיה בביהמ"ש העליון לפני יותר משנה : "היינו רוצים לקבל תיאור של ההתרחשויות. יואב חדד הוא זה שגילה את הגופה. מה קורה מאז? מי קורא למי? מי פותח את הדלת? תנו לנו את תמונת הבלאגן שהתרחשה." מישהו כאן יכול לתאר בקצרה את השתלשלות העניינים מהרגע שיואב חדד גילה את הגופה ? "הראשונים שגילו את המנוחה היו שני אנשים (אחד מהם יואב חדד שהזכיר השופט) שהשתתפו בחיפושים. בעקבות צעקתו של אחד מהם, הגיע מחפש שלישי, שעסק באותה שעה בחיפושים עם אב הבית. הוא טיפס על האסלה של התא הראשון, ולאחר שהבחין במנוחה עזב את המקום. אחריו הגיע מחפש רביעי והמתין ביחד עם שני הראשונים בחדר השירותים. בעקבות אותה צעקה הגיע אחריו גם אב הבית, ניסה לפתוח את הדלת ולא הצליח,ירד להביא פלייר, ובעזרת אחד מהם פרץ את הדלת, וירד למטה לפתוח את השער לאמבולנס. בדרך פגש את איש המתנס, שנרתם אף הוא לחיפושים וסיפר לו מה קרה. איש המתנ"ס עלה למעלה, הציץ לתוך התא, ויצא מיד כדי להרחיק את האב מהמקום. מיד לאחר מכן הודיע לשוטר יוסי לוי שהיה באולם הספורט של בית הספר, כי המנוחה נמצאה. השוטר עלה למעלה, הבחין באדם חובש כיפה ליד חדר השירותים, תיאור המתאים לאחד משני המחפשים הראשונים שהמתין שם, סגר עליו את דלת חדר השירותים וביקש להרחיק את כל הנוכחים מהמקום.ולמיטב זכרונו כשהגיע לזירה לא היה אף אחד בתוך חדר השירותים עצמו. כשהגיעו החובשים, הגיע גם רפ"ק ארבל שהורה לסגור את הזירה, גם לשוטרים. לדבריו כשהגיע, המתין לו יוסי לוי מחוץ לחדר השירותים, נכנס איתו פנימה, וסגר את הדלת. לדבריו פרט לשניהם ולחובשים, אף אחד לא היה בחדר השירותים. לדברי החובשים בזמן בו בדקו את המנוחה היו בחדר השירותים שלושה שוטרים, כנראה ראובן ארבל, יוסי לוי ואולי גם דוד שושן. בתחילה לא הורשה להם להיכנס למבנה בית הספר, מה שמלמד על השמירה הקפדנית שהיתה במקום. לאחר שעזבו את המקום, נסגרה הזירה עד להגעת ימ"ר גליל, ואפילו לרופא, שהוזמן ע"י החובשים, כבר לא הותר להיכנס. לדברי השוטר יוסי לוי, כ10 דקות לאחר הגעת רפ"ק ארבל הגיע גם אלי סלוק, ובשלב זה עמדו סלוק וארבל מחוץ לחדר השירותים, שעמד מחוץ לדלת, וכל השוטרים האחרים שהגיעו היו עסוקים בהרחקת המשפחה." הכניסה לתא ע"י האנשים שנחקרו: א. עדויות המחפשים אינן תומכות באפשרות זו. להיפך: התביעה הגישה את רשימת הנכנסים לחדר השירותים, על סמך ההודעות שנגבו מהמחפשים אנשי מד"א והשוטרים הראשונים שהגיעו למקום, וממנו עולה כי אף אחד מהם, פרט לחובשים, לא נכנס לתוך התא. מהעדויות עולה שפרט לשני אנשי מד"א, ולרפ"ק ראובן ארבל,אף אחד לא נכנס לתוך התא. רפ"ק ארבל העיד שלא הסתובב בתוך התא, ובטח שלא עלה על האסלה, או מיכל ההדחה. גם אנשי מד"א שהורשו להיכנס הוזהרו במפורש לא לגעת בכלום שלא לצורך, ומיד לאחר שסיימו את בדיקתם, קיבל רפ"ק ארבל הוראה לא לעשות דבר עד להגעת שוטרי מרחב גליל. ב. בדיקת נעליהם שללה כל קשר לעקבות המדוברות ופרט לחובש, לא נמצאה בזירה אף עקבה בדם השייכת לאחד מהם. שאר עקבות הבג"חים, כמו עקבותיהם של שני מחפשים שנמצאו על האסלה בתא הראשון, היו עקבות באבק, והן הורמו ע"י מעתקי ג'ל, המתאימים לסוג כזה של עקבות. ג. הדברים מלמדים על מידת הזהירות שננקטה בזירה,כפי שעולה מהעדויות השונות: גם בגלל הזעזוע הרבה מהמראה, המודעות לחשיבות שמירה על הראיות, והידיעה כי כבר לא ניתן להציל את המנוחה. 2. המסלול של העקבות אינו מתאים למחפש כלשהו, אלא רק לרוצח שיצא מן התא הנעול. אין כל סיבה למי שחיפש אחר המנוחה לטפס על האסלה, על מיכל ההדחה ועל קורת הקיר באותו תא בו נמצאה המנוחה. הוא יכול בפשטות לצאת דרך הדלת. 3. שלוש תלמידות דיווחו למחרת על דם שראו בתא השירותים השלישי שעות ספורות לאחר הרצח, הרבה לפני שנמצאה תאיר ז"ל. דם המעיד על בריחת הרוצח לתא הסמוך.. גם דם של המנוחה שנמצא על מתקן התליה שלא נוקה ע"י המנקה בתא השלישי מחזק אפשרות זו. 4. על העקבה על האסלה נזילה קרושה של דם וקצוות שיער . כל העובדות שלעיל הופכות את דבריו של השופט עמית לבלתי סבירות בעליל , ולהשערה היפוטית שאין ב לה שום קשר למציאות.
פלאקט, ברגע שכל התקשורת תתעסק בזה ותהיה קבוצה המונה מעל 200K ויהיו כ"כ הרבה חורים בעלילה וזה יסעיר מדינה שלמה, אז כן, אני אולי אאמין גם בתיאוריות קונספירציה ברצח רבין. אתה חושב שאתה לא תודה בכל רצח אם יתחילו לחקור אותך עכשיו שבועיים בצרפתית או ספרדית, בלי שמספקים לך את הזכויות הבסיסות שלך? גם אני צפיתי פעם בסרט סנאף וחיפשתי איך להכין מטען חבלה. האם זה אומר שאם יהיה פיגוע בעיר שלי ואני אהיה בסביבה, אני אצטרך לחשוש שייתפרו לי תיק? אני עדיין מחכה ממך לראיה מדעית אחת, אחת! שקושרת את זדורוב לרצח.
סרג'ניו מה שהרשים את felakat היה כביכול הפסק דין הארוך והמנומק , המון עמודים וזה נראה מרשים , בעין ערומה זה נראה שהשופטים מתייחסים לכל טענה - אבל מי שמכיר את קלטות החקירה רואה שזאת בסה"כ מכבסת מילים. מה שהוא לא יודע שהשופטים בעליון השתמשו פחות או יותר באותן מילים של השופט יצחק כהן כן אותו שופט שכרגע מואשם בפדופיליה והתעלמו לגמרי מטענות ההגנה (טביעות נעליים זרות בתא - עקבות שמובילות לנתיב מילוט מהתא , dna שנמצא אך ורק בחתך בחולצה, עדים ששמעו מהתא בו בוצע הרצח, אחרי הרצח קול לא של זדורוב ) . כהן דרך אגב עשה בערך העתק הדבק מסיכומי התביעה . התיק הזה מלא חורים , הפסק דין מלא סתירות פנימיות - תקרא לגבי מה שהשופט דנציגר רושם על הקיסם במנעול , ומה רושם השופט עמית . אז נכון ההודאה מול המדובב נראת מרשימה אבל היא פשוט לא היתה והוגשה תלונה בעניין - ההדגמה בתא היתה הדגמה של הק.ג.ב ולא של הרצח . כתב האישום מתייחס ל-4 סעיפים : הודאה מול המדובב הודאה מול החוקים טביעת נעל פרטים מוכמנים אבל ברגע שמתחילים לחקור את מהות הראיות רואים בקלות שאלו ראיות שנוצרו יש מאין. ראית הטביעת נעל כבר הופרכה והיא לא קיימת , כלי הרצח הופרך , לא קיים מניע . בכל אופן felakat התחמקת מדיון ענייני - העלתי התייחסות לגבי התשובה מהפסק דין , הצגתי פוסט שמסביר מדוע הקביעה של השופטים שגויה . אבל נוצר לי הרושם לפי התשובות שלך שכלל לא קראת את הפוסט . כמוכן הצגתי לך דוגמה קטנה מהשקרים והרמאויות של המשטרה מכל זה בחרת להתעלם ולהשתמש במילים כמו קונספירציה. כמה נח לא לתת לעובדות לבלבל אותך. ועוד עיוות מצידך בנוגע לטביעות נעליים , כל מי שנכנס לתא שבו היתה תאיר נחקר ונעלהם נבדקו , לכן אין הסבר מניח על הדעת של מי העקבות בנתיב הבריחה.
תשמע, אם זדורוב באמת רוצח, אז הוא גאון, פשוט כך. גם השאיר את זירה שיכולה להפליל אנשים אחרים (בני נוער), גם לא השאיר אחריו ולו ראיה אחת שמפלילה אותו (אפילו הזיזו את שעת הרצח חצי שעה קדימה, כי בזמן הרצח היה לו אליבי), לא מצאו לא סכין, על הנעליים שלו לא מצאו זכר לדם של המנוחה, ואין סיכוי שזה לא היה מתגלה בבדיקה הכימית. בשחזור הוא לא ידע לאן ללכת ושוטרים כיוונו אותו. עכשיו, אני לא מומחה, האם ככה מתבצע השחזור, או שפשוט נותנים לחשוד באופן עצמאי לבצע את השחזור? ועוד שאלה, אשמח אם פלאקאט ו מישהו יענה, לאו דווקא על סמך פסק דין אלא נטו הגיון. זדורוב גבר בוגר וגדול, תאיר רדה רזה וקטנה. איך זה שהיו כ"F הרבה סימני מאבק? לא יותר פשוט לנטרל אותה ואז לעשות בה כרצונך? אם היא תצרח ותקרא לעזרה? ואם היה מאבק, איפה היו החברות שלה, שבעצמן העידו שהיו ב 13:30-13:45 היו בשירותים הנ"ל? אף אחת מהן לא שמעה כלום. הגיוני?