http://www.dailyecho.co.uk/resources/images/4579432.Xxx?htype=0&display=1&type=mc3 מאמן עבר של ארסנל דון האו הלך היום לעולמו בגיל 80. האו ששיחק בווסט ברומויץ' אלביון וארסנל בשנות החמישים והשישים , ערך 23 הופעות בנבחרת אנגליה וגם אימן את שני המועדונים האלה. את קריירת האימון כמאמן מילואים של ארסנל עוזר מאמן הקבוצה(כולל בדאבל של 1970/71) וב - 1971 התמנה למנג'ר בווסט ברום וירד איתה ליגה ב - 1973. אחר כך היה עוזר מאמן בלידס יונייטד וגם אימן את גלטסראי. ב - 1977 חזר לארסנל כעוזר מאמן של טרי ניל ובדצמבר 1983 התמנה למאמן זמני, מינוי שהפך לקבוע כעבור מספר חודשים. ארסנל תחתיו הייתה קבוצה בינונית ולא זכתה בתארים(מקום 6 ו - 7) אבל הוא יזכר כאחד שקידם את הצעירים טוני אדמס, דיוויד רוקאסל ונאייל קוין. גם מרטין קיאון עלה אצלו לקבוצה הבוגרת אך מיעט לשחק. הוא התפטר מתפקידו במרץ 1986. בהמשך היה עוזר מאמן של וימבלדון בזכייתה בגביע ב - 1988, עוזר מאמן של גרינווד, רובסון וונאבלס בנבחרת אנגליה, כולל ביורו 1996 וגם מנג'ר ק.פ.ר בין 1989 ל - 1991. ב - 1997 חזר לארסנל כמאמן במחלקות הנוער תפקיד שביצע עד לפרישתו ב - 2003 ובכך השלים סך הכל 22 שנים אצל התותחנים
המשחק הראשון של ראניירי בכדורגל האנגלי הבלוז היוו יריב מאוד לא נוח ליונייטד עוד הרבה לפני שנרכשו בידי רומן. עונת הדאבל 1993/94 אולם נגמרה עם הניצחון המוחץ בגמר 4:0 אבל בליגה יונייטד רשמה 2 הפסדים לצ'לסי האפורה, מתוך 4 בסה"כ שהיו לה ב - 42 משחקים. הזכרנו כמובן גם את התבוסה 5:0 בעונת 1999/00. עונת 2000/01 נפתחה רע מאוד עבור צ'לסי שצברה רק 6 נקודות בששת המשחקים הראשונים ונפלה למקום ה - 17 בטבלה, הרבה מתחת לציפיות גם בטרום עידן אברמוביץ'. ג'יאנלוקה ויאלי פוטר ובמקומו מונה קלאודיו ראניירי שעונה לפני כן פוטר מאתלטיקו מדריד. עם כל המטען הזה צ'לסי הגיעה ל - OT לפגוש את האלופה הגאה שהוליכה את הטבלה עם 14 נקודות ביחד עם לסטר סיטי. ניצחון קליל לשדים? זה באמת נראה ככה במחצית הראשונה, אבל צ'לסי הוכיחה שוב שהיא הכבשה השחורה של יונייטד. תאריך: 23.9.2000 איצטדיון: אולד טראפורד מעמד: הפרמייר ליג, מח' 7 הרכבים: מנצ'סטר יונייטד: ריימונד ואן דר האו, רוני יונסן, גארי נוויל, דניס ארווין(81' ווס בראון), מיקאל סילבסטרה, דיוויד בקהאם, רוי קין, פול סקולס, ראיין גיגס, אנדי קול(81' אולה גונאר סולשאר), טדי שרינגהאם(77' ניקי באט). מאמן: אלכס פרגוסון צ'לסי: קרלו קודיצ'יני, פרנק לבוף, מרסל דסאי, כריסטיאן פנוצ'י, גראהם לה סו, ג'ו הרלי(46' מריו מלכיוט), רוברטו די מתיאו, ג'ודי מוריס, טורה אנדרה פלו, ג'ימי פלויד האסלביינק(87' וינסטון בוחרדה), ג'יאנפרנקו זולה(84' סמואלה דלה בונה). מאמן: קלאודיו ראניירי ראניירי הצליח לייצב את השורות וסיים במקום השישי ועם כרטיס לגביע אופ"א ואימן בקבוצה עד 2004, במהלך הקדנציה הוליך את צ'לסי פעמיים לליגת האלופות, לקח סגנות והגיע לחצי גמר המפעל. היום לפני הבוקסינג דיי של 1984, לסטר סיטי מגיעה לאנפילד. ליברפול אחרי 3 אליפויות רצופות וכאלופת אירופה מכהנת פתחה את העונה בצורה חלשה והגיע לכריסטמס רק במקום החמישי ועם 8 ניצחונות בלבד ב - 20 מחזורים בלבד. לסטר אומנם הייתה רק במקום ה - 15 אבל הציגה את התקפת המחץ שלה בראשות גארי לינקר ואלן מרטין סמית. הראשון היה יליד לסטר והשני ממש בדיוק כמו ורדי, הגיע מקבוצת אולבצ'רץ' בנון ליג, אלא שבניגוד לג'יימי גילו אותו כבר בגיל 20. הם אלה שהעלו את לסטר ל - 2:0 במחצית הראשונה לני שפיל ניל רק צימק בפנדל https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/48/59/9f/48599f60fb3bbf4cc07e5f7ccd553368.Xxx ליברפול השתפרה בסיבוב השני וזה הספיק לה למקום שני והעונה נגמרה באסון הייזל. היא ראתה את היריבה העירונית אברטון בעונה חלומית זוכה באליפות ב - 13 הפרש וגם בגביע המחזיקות. ג'ו פגן פרש וליברפול מינתה את דלגליש למאמן - שחקן. לינקר סיים כמלך שערי הליגה ביחד עם קרי דיקסון עם 24 כיבושים ונמכר לאברטון. זה פגע קשות בקבוצה ששרדה בקושי בליגה בעונה שלאחר וירדה עונה שלאחר מכן. אחרי הירידה גם אלן סמית עזב לארסנל כדי לחזור לאנפילד לכבוש ולקחת אליפות באותו יום מיוחד במינו ב - 1989. גארי לינקר עם 103 שערים הוא הכובש השישי בתולדות לסטר, ואילו אלן סמית עשירי עם 84.
דצמבר 2006, החודש עם מקבץ השערים המרשים בתולדות הליגה.https://fbstatic-a.akamaihd.net/rsrc.php/v2/y4/r/-PAXP-deijE.Xxx
http://news.bbcimg.co.uk/media/images/64244000/Xxx/_64244372_pavelsrniceknewcastl2getty__1252250.Xxx פאבל סרניצ'ק לא שרד את התקף הלב שספג לפני מספר ימים ונפטר היום בגיל 47. הגיע לכדורגל האנגלי בינואר 1991 כאשר ניוקאסל יונייטד, אז בליגת המשנה הביאה אותו מבאניק הצ'כית אחרי שגם נבחן בלסטר סיטי. היה השוער הראשון של הקבוצה עד 1998 - תקופת הזוהר של המועדון כאשר הוא עלה לפרמייר ליג בעונת 1992/93 זכה במקומות 3, 6 ופעמיים סגנות והגיע גם לליגת האלופות בעונת 1997/98, אך סרניצ'ק כבר היה שוער משנה לשי גיבן באותה עונה. ב - 1998 חזר לבאניק אך אחרי מספר חודשים חתם בשפילד וונסדיי בשערה עמד שנתיים עד לירידה של הקבוצה ב - 2000, אחר כך המשיך לאיטליה לקבוצות ברשיה וקוזנצה. בעונת 2003/04 חזר לאנגליה כדי לשמש שוער משנה בפורטסמות ווסט האם. ב - 2004 עבר לביירה מאר בפורטוגל שם שיחק שנתיים עד שחזר לשנת פרישה בניוקאסל כשוער משנה בעונת 2006/07. סה"כ ערך 178 הופעות בפרמייר ליג, 190 הופעות בכל המסגרות בניוקאסל וסה"כ 249 הופעות בכדורגל האנגלי. בין 1994 ל - 2001 שיחק 49 פעמים בנבחרת צ'כיה והיה שוער משנה ביורו 96 בו הם הגיעו לגמר וגם שוער ראשון ביורו 2000 RIP
שחושבים על הגולים של דצמבר הזה, יש לי הרגשה שהוא לא יפול מזה, היו כמה שערים אדירים Sent from my ONE A2001 using Tapatalk
הפינה היום מוקדשת לפאבל סרניצ'ק. מחזורי הסיום של עונת 1996/97 יונייטד כבר מעשית אלופה, אבל קרב משולש מתחולל על הסגנות שהפעם בגלל שינוי בשיטה של ליגת האלופות מקנה כרטיס למוקדמות הטורניר. ארסנל, בצעדיה הראשונים תחת וונגר, מקדימה את ליברפול בנקודה וב - 4 נקודות את העורבים, אך לליברפול משחק אחד פחות ולניוקאסל שני משחקים פחות והם הגיעו להתארח להייבורי במשחק שיכול לקבוע את גורל הסגנות. לצערי לא מצאתי תקציר מלא, אך במשחק עצמו סרניצ'ק נתן משחק גדול בו עצר מספר פעמים את דני ברגקאמפ, גם את רייט והביא הצלה מול אנלקה בהופעותו השלישית בלבד באנגליה. תאריך: 3.5.1997 איצטדיון: הייבורי מעמד: הפרמייר ליג, מח' 36 הרכבים: ארסנל: דיוויד סימן, סטי בולד, טוני אדמס(46' ריי פרלור), לי דיקסון, נייג'ל וינטרברן, מרטין קיאון, פטריק ויירה, דיוויד פלאט(59' ניקולה אנלקה), פול מרסון, איאן רייט, דניס ברגקאמפ. מאמן: ארסן ונגר ניוקאסל יונייטד: פאבל סרניצ'ק, וורן ברטון, ג'ון ברספורד, דארן פיקוק, סטיב בווטסון, רובי אליוט, דייויד באטי, רוברט לי(28 לי קלארק), לס פרדיננד, פאוסטינו אספריה(52' קית גילספי, 79' הורחק), אלן שירר. מאמן: קני דלגליש ניוקאסל בפוטו פיניש של הפרש שערים עדיף מקדימה לבסוף את ארסנל וליברפול שמסתפקות רק בכרטיסים לגביע אופ"א. במוקדמות עצמן ניוקאסל גוברת על קרואציה(היום דינמו) זגרב בזכות שער של טימור קצבאיה שתי דקות לתום הארכה של הגומלין. סרניצ'ק כבר צפה במשחקים האלה מהספסל אחרי שניוקאסל רכשה את שי גיבן מבלקברן.
http://www3.pictures.zimbio.com/gi/Tottenham+Hotspur+v+Fiorentina+k0LTmo3yHCkl.Xxx הקשר בן ה - 32 ג'רמיין ג'נאס הודיע היום רשמית על פרישה בעקבות פציעה בברך והוא יהיה פרשן בטלויזיה ג'נאס גדל בנוטינגהאם פורסט וב - 2002 בובי רובסון עליו השלום הביא אותו לניוקאסל יונייטד שם היה שותף לקמפיין צ'מפיונס יפה כבר בעונתו הראשונה. בעקבות פיטורי רובסון והגעתו של סונס גנאס התחיל להרגיש לא בנוח אצל העורבים ובקיץ 2005 עבר לטוטנהאם עבור 7 מיליון פאונד איתה גם הפך להכי מזוהה מכל קבוצותיו. העביר שם 8 שנים וכבש 26 שערים ב - 202 משחקים. בעונות האחרונות שיחק פחות בגלל פציעות ואף הושאל לאסטון וילה ולמועדון האם שלו לתקופות קצרות עד שב- 2013 התרנגולים ויתרו עליו והוא היה שותף לחצי מעונת הירידה של ק.פ.ר עונתו האחרונה הייתה ב - 2013/14 איתם בצ'מפיונשיפ כשלבסוף הוא נפצע בברך ולא שיחק מאז. סך הכל ערך כבש 32 שערי פרמייר ליג ב - 281 משחקים. בנבחרת אנגליה שיחק 21 פעמים וכבש שער אחד בין 2003 ל - 2009. היה בסגל למונדיאל 2006 אך לא שיחק דקה אחת. בגביע אירופה ערך 55 הופעות וכבש 2 שערים. פרט לקמפיין ליגת האלופות עם ניוקאסל שיחק שם גם עם טוטנהאם ב - 2010/11 http://cdn.zapsportz.com/wp-content/uploads/2015/09/Al-and-Jenas.Xxx
יש איזשהיא תחושה איתו שיכל לצאת הרבה יותר ממה שיצא. אולי זה המאמנים הלא מוכשרים שעבדו איתו, אולי הקבוצות חסרות הכישרון, אולי משהו איתו לא היה ספורטיבי לחלוטין. בהתחלה עם רובסון זה נראה כאילו מדובר בכישרון גדול מאוד, זה המשיך לקריירה מאוד בינונית ומאכזבת. (באופן יחסי כמובן)
לא חושב שזה עניין של מאמנים. אני פשוט חושב שזה עוד סיפור של אנגלי שפרץ יחסית מוקדם, הצליח לייצר הייפ אבל בפועל הוא ידע לעשות שני דברים וחצי במשחק שלו- לבעוט ולמסור לעומק. אחריו הגיע טום האדלסאון שאוהדי טוטנהאם סיפרו לנו בזמנו על יהלום מדהים במרכז המגרש, מן פול סקולס מודרני עם יותר עוצמה ויותר דיוק ברגל(אני עד היום צוחק מזה). בקיצור בחיים שכאלה של טום האדלסטון בעוד שנתיים וחצי תזכירו לי את זה ונעלה כמה סיפורים דומים מהבויידעם.
הסיבה שג׳נאס לא הגיע יותר רחוק היא בעיקר הקשיים הפיזיים שהגוף שלו הערים עליו. בכל פעם שהוא התחיל להראות יכולת טובה במדי טוטנהאם הוא נפצע. בעיניי הוא אחד השחקנים האנגלים היותר מוכשרים שהליגה ראתה בשני העשורים האחרונים. לצערו ולצערנו הפציעות גמרו אותו.
קרבות הגביע של שפילד יונייטד ומנצ'סטר יונייטד רצה הגורל וכל מפגשי הגביע בין הקבוצות עד העונה הזו התרכזו בין 1990 ל - 1995 וזו הפעם הראשונה שהם ישחקו ב - OT, עד כה כל המשחקים היו בברמאל ליין. 1989/1990 המשרה של אלכס פרגוסון מתנדנדת אחרי עוד עונה חלשה בליגה. נראה כי רק זכיה בגביע יכולה להציל אותו. ב- 11.3 ברבע הגמר יונייטד מתארחת אצל שפילד יונייטד שמתמנודדת אז על העליה לדיויז'ן ואן הישן הרכב מנצ'סטר יונייטד: ג'ים לייטון, ויו אנדרסון(46 מייק דקסברי), מרטין לי, סטיב ברוס, מייק פלאן, גארי פאליסטר, מרק רובינס, פול אינס, בראיין מקלייר, מרק היוז, דני וולאס. 1992/93 יונייטד נאבקת על אליפות ואילו שפילד יונייטד הייתה זו שהנחילה לשדים את ההפסד במחזור הראשון של הפרמייר ליג שזה רק עתה קמה ממש במגרש הזה. ב- 14.2 בשמינית הגמר ראיין גיגס העלה את האורחים ליתרון בדקה 30, אך ג'יימי הוילנד כעבור 4 דקות וגלין הוג'ס כעבור עוד 6 דקות ביצעו מהפך, קבעו את התוצאה גם מאותו משחק ליגה ושלכו את השדים להתרכז במאבק האליפות 1993/94 בדיוק כמו העונה זה גם היה סיבוב שלישי וגם אותו תאריך - 9.4. אלה שהפעם שער של ספארקי בדקה ה - 61 פתח מסע של יונייטד שנגמר בוומבלי ובזכיה בתואר שהשלים דאבל ראשון בהסטוריה של המועדון 1994/95 שנה עברה, אבל התאריך והמעמד לא השתנו. מה שכן השתנה זו הליגה בה שיחקה המארחת והיא ליגת המשנה במקום פרמייר ליג. למרות פער הרמות הברור התוצאה המאופסת נשמרה עד דקה 80 כשגם הפעם ספארקי הבקיע, ואחרי 2 דקות הגיע המלך, רגע לפני שהוא קצת משתגע הרכב מנצ'סטר יונייטד: פיטר שמייכל, סטיב ברוס, גארי פאליסטר, ג'ון אוקיין(65' לי שארפ), דניס ארווין, ניקי באט, רוי קין, ראיין גיגס, בראיין מקלייר(79' פול סקולס), אריק קנטונה, מרק היוז
זו לא קלאסיקה זו הקלאסיקה של פרמייר ליג. עונת 2008/09 הייתה מההכי טובות של ליברפול מאז האליפות האחרונה שלה. הניצחון המוחץ שלה ב- OT במרץ ביחד עם עוד מפלה של יונייטד בקראבן קוטג' הפיחו תקוות חדשות אצל אוהדי הקבוצה. שבוע באמצע חודש אפריל הם יזכרו כאולי אחד המטורפים בחייהם. 4:4 מצוין בגומלין ליגת האלופות בגשר אומנם לא לא הספיק כדי לעבור, אך אוהדי הקבוצה יצאו בהרגשה מצוינת כשהקבוצה דורסת בליגה ולפני המפגש מול התותחנים באנפילד ידעה שניצחון יתן לה את ראשות הטבלה, אומנם שני משחקים עודפים לעומת השדים, אבל זה מה שעשוי להלחיץ אותם בישורת האחרונה אל עבר התואר. מנגד ארסנל הגיעה למשחק עם מחשבות על חצי הגמר מול אותה יונייטד ובלי לחץ. בהרכבה פתח הרכש החדש שלה מחודש ינואר וכוכב נבחרת רוסיה אנדריי ארשבין שנראה באותם ימים כרכש בינגו. תאריך: 21.4.2009 איצטדיון: אנפילד מעמד: הפרמייר ליג, מח' 33 הרכבים: ליברפול: פפה ריינה, דניאל אגר, ג'יימי קראגר, אלברו ארבלואה, פאביו אאורליו, חבייר מסצ'רנו, צ'אבי אלונסו, אלברט ריירה(74' ראיין באבל), יוסי בניון, דירק קאוט(86' נאביל אל ז'אר), פרננדו טורס. מאמן: רפא בניטס ארסנל: לוקאש פביאנסקי, קולו טורה, מיקאל סילבסטרה, בקארי סניה, קיירן גיבס, דנילסון(65' תיאו וולקוט), אלכס סונג, ססק פברגאס, סמיר נאסרי, אנדריי ארשבין, ניקלאס בנדטנר(90' אבו דיאבי). מאמן: ארסן ונגר זו הייתה הרביעיה הראשונה של שחקן אורח באנפילד מאז 1946. אי אפשר בלי פרובינציאליות אחד המשחקים הגדולים של יוסי. כמו גם בקלאסיקות המובילות האחרות יונייטד הייתה המנצחת האמיתית
קלאסיקה במיטבה. ארשאבין היה אחד השחקנים המוכשרים שיצא לי לראות בארסנל ועם זאת גם כנראה בעל מוסר ההעבודה הגרוע מכולם. היה לו סטאר קוואליטי בכל המובנים והבנאדם פשוט זרק ז*ן. גם את בית הזונות מאחור שהורכב מפלופים ופנסיונרים לא נשכח עוד הרבה זמן. אומנם זה משחק שקרה שנה קודם לכן והיה בכלל בליגת האלופות, אבל זה משחק שייחרט בליבי וללא ספק אחד הטובים שראיתי במפעל.
