דיון החדשות 2015/16

קובי בראיינט שיחק שנה שלמה ב-NBA כשהיה חשוד באונס, זה לא חמור באותה מידה?

 

אתה לא יכול לעשות את החשבונות האלה, כמו שקהל הילדים חשוב גם קהל הנשים חשוב, וגם קהל השחורים (סוארז וטרי), והקהילה הגאה, ועוד ועוד. אי אפשר לדרג חשיבות של עבירות כאלה, וגם אם אפשר, האנשים שמנהלים את הכדורגל האנגלי הם בטח לא האנשים למשימה הזאת. צריך אחידות, ונראה לי די סביר שכל עוד אין הוכחת אשמה השחקן יכול להמשיך לשחק.

 

ואונס זה יותר או פחות מפדופיליה? ונהיגה בשכרות? ועוד אלף ואחת דברים שספורטאים מסתבכים בהם? אתה לא יכול להיכנס לזה.

 

אין פה קשר למדרג של עבירות. איך אפשר למנוע מאדם להמשיך בעבודתו כל עוד לא הוכח שהוא אשם?

כל זמן שהוא מרגיש שהוא יכול לשחק וזה לא משפיע עליו, הוא צריך להמשיך לשחק.

 

החוזה של אדם ג׳ונסון בוטל.

הלכה לו הקריירה וטוב שכך.

 

בטח ראיתם שהטלגרף דירג את עשרת החלוצים הגדולים בתולדות הפריימרליג, מתוך וואלה ספורט:
אלן סמית, חלוץ עבר ופרשן כיום - היה המדרג העיקרי.

10. רובי פאולר

האנגלי בילה את רוב הקריירה שלו בליברפול והוא במקום החמישי בטבלת המבקיעים שלה בכל הזמנים, עם 183. שיחק גם בלידס ובמנצ'סטר סיטי. יש לו 26 הופעות ושבעה שערים במדי נבחרת אנגליה, איתה השתתף בגביע עולם אחד ובשתי אליפויות אירופה. סמית': "פאולר גרם למטלת הבקעת השערים להראות קלה באופן מגוחך. הכל בא לו בטבעיות. היה לו כישרון טהור".

9. רוד ואן ניסטלרוי

ההולנדי שפרץ בפ.ס.וו איינדהובן, הצליח בגדול במנצ'סטר יונייטד ובריאל מדריד. המבורג ומלאגה נהנו משירותיו לקראת סוף הקריירה שלו. ביונייטד הבקיע 95 שערים ב-150 הופעות. החזיק בשיא הכיבושים במחשקים רצופים, עד שג'יימי ורד שבר אותו השנה. יש לו גם 35 שערים ב-70 הופעות במדי נבחרת הולנד. סמית': רוד שיחק חמש שנים מדהימות ביונייטד. לפעמים הוא היה אנוכי, אבל תמיד מאוד ממוקד".

8. אנדי קול

ממוקם שני בטבלת כובשי הפרמיירליג עם 197 שערים. לקח חלק במנצ'סטר יונייטד הגדולה שזכתה בטרבל ב-1999. שיחק בין השאר גם בניוקאסל, פולהאם ובלקבורן ותרם שערים בכל מקום. סמית': "אנדי הכיר את עצמו וידע כיצד להשאר בטופ כל השנים".

7. איאן רייט

מוכר בעיקר בזכות עונות גדולות במדי ארסנל בשנות התשעים, אך הפציץ עוד לפני כן כשחקן קריסטל פאלאס. סיפורו מזכיר מעט את של ג'יימי ורדי, בשל פריצתו המאוחרת. החזיק בשיא הכיבושים של ארסנל, שיא ששבר תיירי הנרי. שיחק 33 פעמים במדי נבחרת אנגליה וכבש תשעה שערים. סמית': "המסיים הטוב ביותר שאי פעם שיחקתי איתו. חלוץ אינסטיקטיבי המסוגל לפעולות מרהיבות".

6. ויין רוני

קפטן מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה. שבר לאחרונה את שיא הכיבושים עבור מועדון אחד בפרמיירליג. מלך השערים של הנבחרת עם 51 ב-109 הופעות. סמית': "בדומה לדניס ברגקאמפ, רוני הוא הרבה יותר מסתם סקורר".

5. דניס ברגקאמפ

מקום שני בטבלת הכובשים של נבחרת הולנד. נודע בזכות הבישולים הרבים שלו והשערים היפים במיוחד שכבש. כבש במדי ארסנל 87 שערים ב-315 הופעות. סמית': "חייב להיות ברשימה למרות שהוא לא חלוץ טהור. כבש ובישל שערים מדהימים".

4. סרחיו (קון) אגוארו

הארגנטינאי של מנצ'סטר סיטי, שבנו הוא גם נכדו של דייגו מראדונה, פרץ לתודעה באתלטיקו מדריד. כבש בסיטי 78 שערים ב-120 משחקים, כולל שער אליפות בתוספת הזמן של המשחק האחרון של עונת 2012/3. 23 שערים ב-60 הופעות בנבחרת ארגנטינה. סמית': חלום של כל מאמן. משחק ללא מאמץ, קטלני מול השער".

3. דידייה דרוגבה

הכוכב הכי גדול בעידן הכסף של צ'לסי. החלוץ מחוף השנהב כבש במדי הבלוז 100 שערים ב-226 הופעות וזכה איתם בארבע אליפויות, ארבעה גביעים וכמובן בליגת האלופות. מלך שערי נבחרת חוף השנהב עם 65 ב- 104 משחקים. סמית': "פשוט חיה שמטרידה בלמים ללא הרף. הבקיע במשחקים גדולים".

2. אלן שירר

אגדה אמיתית באנגליה. מלך שערי הפרמיירליג בכל הזמנים עם 260. כיכב בסאות'המפטון, ניוקאסל ובלקבורן, איתה גם זכה באליפות. בנבחרת כבש 30 שערים ב-63 הופעות. סמית': "עקבי בצורה מדהימה, חזק ורעב, סיוט להגנות".

1. תיירי הנרי
http://graphics8.nytimes.com/images/2011/12/30/sports/soccer/henry30/henry30-blog480.Xxx
אגדה בארסנל, אך לא רק שם. אחרי פתיחה כושלת לקריירה ביובנטוס, הגיע לארסנל של ארסן ונגר וביחד הם הצליחו בגדול. כבש בקבוצה 174 שערים ב- 254 הופעות. כיכב גם בברצלונה. 51 שערים ב-123 משחקים בנבחרת צרפת. סמית': "קבע סטנדרטים חדשים לעמדת החלוץ. בהחלט הגדול בהיסטוריית הפרמיירליג".


המלך הנרי מדורג במקום הראשון בצדק. חלוץ שהיה לו הכל, אין מה להרחיב. הכי גדול שראיתי חוץ מרונאלדו 'השמן'. ואן-ניסטלרוי למשל היה מכונת התקפה שלמה אבל הוא שיחק רק חמש שנים בפריימרליג וזכה באליפות אחת בלבד, אחרת היה מדורג גבוה יותר. מבין הכדורגלנים שיש היום באנגליה רק אגווארו לדעתי מדגדג את השמות הגדולים שהוזכרו. אני אישית סולד מהסגנון של דרוגבה וחושב שאם יש שחקני התקפה שאפשר לעשות להם הנחות על המספרים - אלה שחקנים כמו ברגקאמפ שהביאו כל-כך הרבה ערך מוסף וכל נגיעה בכדור הייתה ענקית.

 

מי שבחר זה כמובן לא אלן סמית' של לידס (ויונייטד), אלא אלן סמית' של ארסנל שהיום הוא הפרשן הבכיר של סקיי כל עוד לא מפטרים את נוויל משום מה.

אני די מאסתי בדירוגים, זה סובייקטיבי ולא אומר שום דבר, אבל בשום יקום ובשום זמן אנדי קול הוא לא חלוץ גדול יותר מואן ניסטלרוי, ולא רק בגלל הסמליות שואן ניסטלרוי דחק אותו מחוץ ליונייטד ב-2001 עם הגעתו. רמה אחרת לגמרי.

איפה קאנטונה, אגב? אולי הוא לא היה חלוץ קלאסי אבל זו העמדה בה שיחק לרוב.

 

זה נכון, את זה גם אפשר להגיד על רוני והוא כן נחשב בדירוג.