פגעת בדיוק בנקודה. הם לא מנהיגים, זה חלק מהאופי שלהם. למזלם הם כדורגלנים מחוננים שהיכולת נטו מספיקה להם כדי להגיע להישגים. אבל אם תשימו לב, תמיד, אבל תמיד, כשנבחרת צרפת הייתה צריכה להתעלות על היריבה שלה מבחינה מנטלית ולנצח בכח, היא נכשלה. סנגל, אורוגוואי ודנמרק במונדיאל 2002, יוון ביורו האחרון ואפילו ישראל לא מזמן הן דוגמאות של לוזריות (ואל תזרקו לי את הנצחון על אנגליה ביורו בבקשה, כי זה היה כשלון מנטלי של אנגליה לאחר החמצת הפנדל של בקהאם, לא התעלות ומפגן הנהגתי של צרפת). ולצערה של ארסנל, כל מה ששלילי בנבחרת צרפת שלילי גם אצלה.
כמו שאני מכיר את הדברים, עכשיו לאחר הדברים האלה שאמרנו אל הנרי ושות' הם ייתנו את העונה הגדולה ביותר שלהם ויסחפו את ארסנל לגביע אירופה היסטורי ואת צרפת לזכייה במונדיאל.... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx
פליז??גביע הליגה..? וונגר אף פעם לא לקח את הגביע הזה ברצינות (כמו כל מנג'ר שפוי שמנהל קבוצה שמשחקת בליגת האלופות,להוציא את הוייה כמובן..),הילדים של ארסנל עשו עבודה יפה והגיעו עד לחצי גמר-בדרך עברו את רותרהאם,וולבס ו-ווסט ברום...זה לא היה ביג דיל. שכחת לציין ש4 ימים אחרי ההפסד לבורו 1-0 בבביע ליגה,הם נפגשו במסגרת הגביע האנגלי ושם ארסנל ניצחה (גם עם הרכב חסר יחסית)4-1. בעונת 2002-2003 באותו משחק נגד בולטון,הבנאדם שדפק לארסנל את המשחק היה מרטין קיאוון האנגלי עם שער עצמי לקראת סוף המשחק. הצרפתים האלה הביאו לארסנל את הדאבל ב2002 ואת האליפות שנה שעברה.כמה שתרצו-לוזרים הם לא. (ב98 בולד,ווינטרבורן,קיאוון ואדאמס עוד שיחקו..אז אני לא מחשיב..) Dont Hate Us Coz Were Beautiful http://www.espnstar.com/jsp/cda/photo/upload/932380henry_pires_250204.Xxx
ערן, גביע הליגה הוא הדוגמא הקלושה ביותר שיכולת להביא ללוזריות. ארסנל שיחקה אז עם הרכב ילדים+רייס, והצרפתי היחיד שהיה שם הוא ג'רמי אלאדייר, שלבטח לא התכוונתם אלין כשדיברתם על הצרפתים הלוזרים שלנו. בתכלס אין שום קשר בין לאום של שחקן לבין ה"לוזריות" שלו, וכבר הביאו לך כאן את הדוגמאות של זידאן ובעיקר דשאן כצרפתין "ווינרים", אבל בהחלט יש לקבוצה שלנו, ובעיקר לצרפתיה, בעיית תפקוד בדקות ההכרעה. אני אישית לא מאמין גדול ב"ווינריות" ו"לוזריות", כך שאני מחפש הסבר קצת יותר לוגי לדבר מאשר כשלון מנטלי. לדעתי רוב הכשלונות נובעים מסגנון המשחק של ארסנל, שמצד אחד לא מותאם לפריצת בונקרים צפופים ברמה גבוהה (שאותם פורצים לרוב ע"י הרמות מהצד לחלוץ מטרה קלאסי, מה שלארסנל אין ובגדול כבר כמה שנים), ומצד שני לא מסוגל להחזיק ביתרון מול לחץ מאסיבי של היריבה (הרבה שחקנים בקישור ומעלה לא עושים הגנה בכלל). תן לארסנל את מארק וידוקה לדוגמא ותביא בלם נורמלי במקום פסקל סיגאן ואני בטוח שנראה שיפור מסוים בתפקוד של הקבוצה ברגעי האמת. אגב ערן נזכרתי כרגע גם בכמה דוגמאות של ווינריות של ארסנל (אם כי הרוב באמת נוטות לכיוון הלוזריות): מה דעתך על הקאמבק המדהים בצ'מפיונס ליג בעונה שעברה, אחרי שכולם כבר הספידו את הגונרז? על השער של אשלי קול בדקה ה-88 מול קייב שהשאיר תקווה לעלייה? או על ה5-1 המפורסם בסן-סירו, כשהקבוצה היתה מוכרחה לנצח? זוהי "ווינריות" לשמה לפי ההגדרות המקובלות. לסיכום, כפי שאמרתי אני לא מאמין גדול בווינריות ובלוזריות, ואני מאמין (ומקווה) שהשנה המזל גם ייטה לכיוון ארסנל בחלק מהמשחקים.
דווקא במשחקים האחרונים היה לנו הרבה מזל, ואני לא מתייחס למשחק מול יונייטד. ערן, היום תחילת נובמבר, אנשים שוכחים שלארסנל תמיד יש תקופה חלשה בנובמבר או קצת לפניו, אנחנו עכשיו בתקופה לא טובה וזה לא בגלל האופי של השחקנים. להפך, הנרי במשחקים האחרונים דווקא היה טוב מאוד וגם כבש, וגם ויירה נראה די טוב. פירס לא משהו כל העונה, כך שאם אתה רוצה להגיד שהאופי של הצרפתים כולו מתגלם בפסקאל סיגאן במשחקים האחרונים, בבקשה- אני אומר שזו טעות איומה...
אוקיי, זה לא שאני נוטש את העמדה שלי לגבי הצרפתים עצמם אבל בכל זאת, בואו נשנה כיוון קצת. אתם לא חושבים שמחסור באנגלים מונע מכם מימד שהיה מסייע לכם לנוע קדימה בזירה האירופית? הרוח האנגלית, החיבור עם הקהל, הגאווה הלאומית כשמשחקים נגד יריבות גרמניות אלו דברים שהיו קיימים אצל יונייטד וליברפול בימי התהילה האירופאית שלהם. לדעתי ארסנל פשוט מפספסת את כל זה כשההרכב מלא זרים. גם קצת חורה לי שדווקא ארסנל, ששנים הצליחה בעיקר בזכות אותו באק פור אנגלי מפורסם של אדמס, דיקסון, בולד, ווינטרברן וסימאן בשער הגיעה למצב שאין בה זכר לאותה לקשיחות בריטית טובה של פעם (טוב נו, אולי קמבל הוא זכר קטנטן לאותה תקופה, אבל אתם בטח מסכימים איתי שזה לא זה). אם יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מהבריטים זה את רוח הלחימה שלהם, את הווינריות, וכשגרירה של אנגליה בליגת האלופות מאוד חסרה לי בארסנל הזהות הבריטית, הלוחמנות הטבעית שיש לקבוצה בריטית. יכול להיות שאני פשוט מוציא את התסכול שלי על הצרפתים שלקחו את מקומם. אני יודע דבר אחד בוודאות, אם ווסט האם הייתה מלאה בזרים, התשוקה שלי כפטיש לא הייתה מה שהיא היום. אני מעדיף להיות בצ'מפיונשיפ עם עשרה בריטים על המגרש מאשר בליגת האלופות עם מקסימום אחד או שניים, כמה שזה ישמע מוזר...
בפירוש לא. אולי בפעם השבע מאות אלף, ושוב חוזרים לנושא הזה: הלאום של השחקנים לא מפריע לי, הסתכלות כזו לדעתי היא גם צרה וגם אנכרוניסטית (בעיקר המשפט האחרון שלך. הרומנטיקה זה יפה, אבל זה די פאסה ולא ריאלי. גם ווסטהאם בפרמייר ליג הרכיבה לא מעט זרים). אין לי שום תלונה לרוח הלחימה של השחקנים הזרים שלנו, לא בליגה ולא באירופה. הקשר עם הקהל ממילא לא נפגע בגלל שמדובר בשחקנים זרים (מה עדיף? שקבוצות רוכשות שחקנים שבתעודת הזהות כתוב שהם אנגלים אבל הסגל שלהם נראה חיוור בעיני אוהדיהן כי אין עם מי להזדהות?), משום שעדיין יש בהם את רוח הלחימה שאפיינה את ארסנל עשרות שנים. אם שחקן הוא צרפתי או ברזילאי אבל נותן את כל הלב ואוהב את הקבוצה, מה זה משנה? בכל אופן, אני לא חושב שאפשר להגיד עלינו שאנחנו קבוצה רכה, למרות שיש אצלנו מעט שחקנים שבתחום הזה פחות חזקים וצריך לפתור את הבעייה- אבל היא לא קשורה ללאום של השחקנים. באירופה גם הבאק פור המפורסם לא הביא לנו הצלחה מסחררת, פרט לגביע המחזיקות- אבל במונחים של היום זה לא משתווה להצלחה בצ'מפיונס ליג, מאז התקדמנו בצורה משמעותית גם בליגה וגם באירופה. לא הייתי רוצה לחזור בהכרח לימים ההם. הבעיות שלנו הן הרבה יותר "ארציות" ופחות נוגעות לעניינים לאומיים, ערכיים וכדומה. אנחנו פשוט משחזרים בדיוק את עונת 2002-2003. בליגת האלופות אז לא הצלחנו לפתח משחקים נורמליים בבית ולבסוף שילמנו על כך בהדחה, אנחנו חוזרים לסימפטום המעצבן שנקרא שערים עצמיים (בקרוב גם קולו טורה... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx ), והכי גרוע, וזה הדבר שאף אחד לא מזכיר: אנחנו לא מסוגלים לשמור על יתרון. שלושה משחקים ברציפות באירופה אנחנו מובילים 1:0 ולא מנצחים, וזה קורה לנו גם בליגה (בולטון, סאות'המפטון). ההגנה עושה הרבה יותר מדי טעויות מטופשות שקבוצת כדורגל ברמה שבה אנחנו מתמודדים, וככה בדיוק הפסדנו את האליפות ב-2003. זה כבר לא קשור לאנגליה, לצרפת או למוזמביק.
בגדול אני מסכים עם הקביעה שלא צריך לייחס ללאום השחקנים תרומות כאלו ואחרות, אבל עניין המנהיגות שונה במקרה הזה (לעניות דעתי כמובן). העובדות מדברות בעד עצמן: לארסנל יש את אחד הסגלים הכי איכותיים, יציבים ומחוברים באירופה והיא עדיין לא מצליחה להתגבר על איזשהוא מחסום מנטלי שנוצר לה בעקבות ביש מזל באירופה. אתה עצמך כתבת בדיון האנגליות באירופה שהבעיה היא רק בראש. אני לא רואה על הנייר שום הבדל בין ארסנל של השנתיים האחרונות ליונייטד של 99' חוץ מעניין השחקנים המקומיים. ממי בעצם אתה מצפה "לחסל" משחקים כשאתה עולה ליתרון, לחזור מפיגור במצבי לחץ או "לנעול" את השער כשרוצים לכפות את הזכיה בשלוש הנקודות? מהזרים? הרי זה הכי טבעי שהשחקנים המקומיים (וזה נכון עבור על קבוצה בעולם, לא רק באנגליה) יקחו את האחריות ויפגינו מנהיגות בעוד שהזרים מספקים תוספת איכות. כשאין לך בכלל ריי פאולורים וטוני אדאמסים למינהם אתה מאבד את הכלי החשוב ביותר לפתרון אותה בעיה מנטלית שיש לארסנל באירופה... ליונייטד היו את קול, יורק (אפשר להחשיב אותו לבריטי, נכון?), את רוי קין, את גיגס, בקהאם ושרינגהאם שלקחו על עצמם את האחריות כשהיה צורך להתגבר על אותם מחסומים מנטלים נגד יובנטוס בחצי הגמר ובצורה בולטת אף יותר נגד באיירן בגמר. מי יהיה שם עבור ארסנל כשהיא תקלע בפעם הבאה למצב כזה?
הנקודה היא שזה עבד יפה עם הזרים בליגה, זה עבד אפילו גם במשחקים קריטיים באירופה. לא כל הקמפיינים האירופיים שלנו בשנים האחרונות היו כישלון קולוסלי, ועשינו באירופה עדיין תוצאות יפות לא מעטות. ברור שהייתי רוצה את טוני אדאמס בחזרה בהייבורי, אבל הוא פרש, או את ריי פארלור, אבל הנסיבות (אשתו הכלבה, ליתר דיוק) דחפו אותו לבורו. זה לא פונקציה של שחקנים אנגליים, זה פונקציה של שחקני בית או כאלו שבנו את עצמם בארסנל גם אם בגיל נוער לא היו במועדון. כן, אני מצפה מויירה, מהנרי או מברגקאמפ אחריות גם אם הם לא אנגלים, והם עושים את זה בהצלחה. הם מזוהים עם ארסנל והאחריות שלהם הספיקה לנו לקחת אליפויות בשנים האחרונות. בכלל אני חושב שאתה יורה לכיוון הלא נכון, הבעיות בראש לא קשורות בחשיבה אנגלית, כי "פייט אנגלי טוב" תמיד ידענו לתת, גם באירופה. בלי פייט, הקבוצה הזו הייתה נכשלת כל הזמן- בהכל. לגבי שחקני בית העמדה שלי ברורה לחלוטין- כמה שיותר, יותר טוב. אין כאן שאלה בכלל. רק שמבחינתי גם ססק פברגאס יכול להיות במעמד של שחקן בית, אין יותר מונופול לשחקני בית אנגליים, ולא פחות חשוב- אם שחקני בית לא מספיק טובים, עדיף שלא ישחקו.
ArsenalFan אני לא יחזור על עניין השחקנים האנגלים,זה נטחן מספיק ודעתי בנושא ידועה אבל דבר אחד ממה שכתבת כן הפריע לי: ".....או את ריי פארלור, אבל הנסיבות (אשתו הכלבה, ליתר דיוק) דחפו אותו לבורו...." לקרוא למישהי כלבה לדעתי זו מחמאה ואני לא חושב שזאת היתה הכוונה שלך לגבי אשתו של פארלור! חוץ מזה בתור אחד שיש לו כלבה והיו כלבים בעבר אני מבקש שתתנצל על העובדה שהעלבת את ציבור הכלבים בכך שעשית השוואה בינם לבין אשתו(ערבייה?)של פארלור,תודה!
אישה ממוצעת... שאשתי לא תשמע את זה..אני אשן הלילה למטה בסלון... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
הטיימס על חגיגת השערים של הנרי: Not even a sixteenth-minute lead could banish Arsenal's insecurities. Thierry Henry scored from the spot, taking his season's tally to 11 goals in 16 appearances. Add grace, panache and searing speed and it seems churlish to criticise one of the world's supreme footballers, but on top of his anonymous performance at Old Trafford ten days ago * not his first at that venue * he has developed the game's most annoying goal celebration. Whenever he scores, which is often, opposing fans have to suffer Henry staring at them moodily and more than a little provocatively. Variations include thumping his chest and screaming "I'm the daddy" or (before the defeat by United) "you'll never beat us". Celebrate goals, by all means, but it is time Henry cut out the high-and-mighty act.
