מדהים, ועזבו את זה שלא היה פנדל. בתוך שלושה ימים הוא הבקיע 3 שערים והביא לרומא 4 נקודות, וכל זה בפחות מ-20 דקות משחק במצטבר.
אל תשכח את בולוניה (הבישול לסלאח 5 דקות אחרי החילוף). 5 נקודות על שמו. לטורינו לא הגיע נקודות היום בגלל שתי הנגיעות יד ברחבה שלה אבל הם באמת קבוצה מצויינת וצריך להודות להם על התסריט הענק שנוצר היום בעזרתם. אני לא חושב שיש עוד קבוצה באירופה שיכולה לייצר אמוציות כל כך חזקות לקהל שלה. פתאום לא משנה הצ'מפיונס ליג או בכלל העתיד של הקבוצה. זה הרגע הגדול ביותר שאפשר לקוות לו. פאלוטה.
עד לפני פחות משעה, התסריט היה נראה ורוד ומבטיח. טוטי מסוכסך עם ספאלטי ורומא בפיגור, אינטר בינתיים עם תיקו אבל במשחק שניתן לנצח, וצמצום הפער מרומא לנקודה נראה באופק. אבל מה, טוטי ימח שמו מחליט להיות המשיח שוב פעם, ומאנצ'יני קוטל כל סיכוי להוציא משהו מהמשחק נגד ג'נואה שכמובן מסתיים בהפסד. והנה, תמה לה עוד עונה שמעבר לעצבים ולעלייה בלחץ דם בגלל מאנצ'יני לא נזכור שום דבר, יבוא הקיץ, ישחררו את השחקנים שיש להם פוטנציאל ויאריכו את החוזים לכל מיני נגאטומים למיניהם, ינחיתו עוד חבורה של שחקנים שגביע האנטרטוטו ז"ל הוא מעל רמתם, ובסוף יבוא טוהיר עם החיוך הכובש שלו ויסביר לנו על תהליך בנייה ועל זה שהמטרה שלנו היא לחזור לליגת האלופות. אוי אלוהים, תוציא אותנו מהלופ הזה.
*היה מעניין לראות שוב את ברונו פרס VS פלורנצי. חייב להודות שהברזילאי 'קצת' גדול עליו, והרבה גדול על טורינו. *צר לי מאוד להיפרד בסוף העונה ממייקון. מפלצת אגדית גם היום.
http://img.wcdn.co.il/w/w-635/2125071-18.Xxx אגדות כדורגל לעולם לא מתות. הן תמיד נשארות. שלוש דקות| שני שערים| מהפך אחד של אגדה אחת| חיפשתי כאן את התמונה של טוטי שמצאתי אתמול, כשספאלטי מנסה לחבק אותו והוא מגיב בפנים חמוצות והעלתי אותה לאינסטגרם - תמונה ראשונה של כדורגל בחשבון שלי שהיא לא ריאל מדריד או הפועל ת"א. כי לא צריך להיות אוהד של רומא כדי לקחת ללב את מה שטוטי חווה העונה ולבקש בכל לשון של בקשה שזה לא הסוף שלו במועדון הרומאי. הוא לא מתאים לסגנון ההתקפות המתפרצות ורומא רצה יפה בלעדיו, אבל אין כמו לב ונשמה וזה לא שחור או לבן, ומה שטוטי כבר שכח הרוב לא ילמדו לעולם. מפתה אותי לשים כאן תמונה של ראול. הכדורגל הולך ונהיה תחרותי(גם אם ברומא קצת פחות הישגיים מריאל מדריד, מה לעשות), ולראות שחקן מעביר קריירה שלמה באותה קבוצה זה קצת בלתי-אפשרי, בטח לשחקן התקפה. האהבה העצומה למועדון היא משהו שאין לערער עליו, אבל גם התחרותיות והפרפקציוניזם שהביאם עד הלום, לקריירה כזו מפוארת. אתמול חגגתי את הצמד של טוטי בפאב(כשרפרפתי על התוצאות ב-One כאילו ריאל מדריד כבשה). 'הקייסר', יותר נכון המלך - אל תלך.
מצב הקישור שלנו למשחק הערב מדאיג - קוצ'קה מוצהב וברטולאצ'י לא כשיר. הקשרים הזמינים הם מונטוליבו (שחזר לכושר פרווה), פולי (שלא שייך לרמות האלה) ולוקאטלי ומאורי הצעירים. בקישור ההתקפי יש את בונא, הונדה ובואטנג. מדברים על בונא בקישור (ככל שמרחיקים אותו מהשער הוא פחות טוב) ובואטנג כטרקווריסטה (meh) או הונדה (הוא אי פעם נתן הופעה סבירה במרכז?) ומדברים על פולי כבאנקר. אני מאוד מקווה שזה רק דיבורים וברוקי ילך לכיוון אחר. אני מצפה שלפחות אחד מהצעירים יפתח (אם זה תלוי בי - שניהם, ולו כי האלטרנטיבות כ"כ מביכות) ושבואטנג והונדה יעלו מהספסל לכל היותר.
