היה משהו בשידורים של אז שגרם לי יותר להתרגש מהשידורים של היום. אבל כידוע העולם מתקדם ומה שהיום חייב להיות יותר יעיל ומודרני ממה שהיה אז. אגב שכהחלו שידורי הליגה האנגלית בערוץ הספורט מי היו השדר והפרשן? יש מצב שארבל ושפיגלר? והאם משחק האליפות של מנצ׳סטר יונייטד ב-1993 שודר ישירות בערוץ הספורט? אשמח אם מישהו יספר לי...
אגב, הדבר הכי ביזארי היה בגמר הגביע ב-96. שידרו אותו רמי וייץ ו...עופר שלח. לשאלתך, אני די בטוח שכמעט מההתחלה אלה היו מלר ויעקובי, וייץ וארבל היו מצטרפים במשחקים גדולים.
שלח רק במקום השני http://i3.manchestereveningnews.co.uk/incoming/article10202595.ece/ALTERNATES/s615/78953986.Xxx
לא התכוונתי הדבר הכי ביזארי בגמר (גם פיל באב ודיוויד ג'יימס מועמדים), אלא בתולדות שידורי הכדורגל האנגלי בארץ. הדבר היחיד שנותן לו פייט זה שאורי בנאי שידר משחקים בתחילת עונת 2004/5 בצ'רלטון.
חשבתי שהפעם היחידה ששלח שידר כדורגל היה איזה משחק של ברצלונה, בפורים, כשלפני כמה שנים נתנו לפרשני כדורסל לשדר כדורגל ולהפך. הקטע המצחיק הוא שהוא בעצמו נראה לי הודה בשידור שהוא בכלל לא רואה כדורגל.
דווקא נדמה לי שהוא אמר פעם שהוא אוהד ארסנל. בכל אופן, הכל עדיף על התפקיד שלו כסמרטוט של יאיר לפיד בימינו.
חיים ברעם מפרשן כדורגל בערוץ 1 במשך קרוב לעשר שנים כולל יורואים ומונדיאלים, לא היה יותר מביך מיזה וגם מרגיז לאור העובדה שהוא נטה לערבב בשידורים את דעותיו השמאלניות קיצוניות. אבל מאחר והוא לא פירשן כדורגל אנגלי הוא לא ממש קשור לנושא הנ״ל.
החזרה לקדמת הבמה באירופה 5 שנים המועדונים האנגלים היו מושעים מאירופה בעקבות מאורעות הייזל במאי 1985, על ליברפול הוטל עונש כבד יותר ורק ב - 1991 היא הורשתה לשחק באירופה כשהופיעה בגביע אופ"א. למרות שבעונת 1996/97 הגיעה לחצי גמר מחזיקות, היא בעיקר ידעה אכזבות ואיבדה את כל המוניטין שלה במפעלים האלה. בעונת 2000/01 היא פתחה את הופעותיה באירופה אי שם בספטמבר בסיבוב הראשון נגד רפיד בוקרשט אותה עברה בזכות שער אחד בשני המשחקים. בהמשך עברה את סלובן ליברץ ואולימפיאקוס ואז משמינית הגמר התחילה לקבל את התותחים הכבדים של המפעל עליהם גם התגברה - רומא בשמינית, פורטו ברבע גמר ובחצי גמר דו קרב ענקים נגד ברצלונה שגם הוא הוכרע בשער בודד בשני המשחקים - פנדל מוצלח של מקא באנפילד וכך אחרי 16 שנים היא שוב הגיעה לגמר אירופי. שם ליברפול פגשה את ההפתעה הגדולה של גביעי אירופה באותה עונה - דפורטיבו אלאבס הצנועה שרק לא מזמן עלתה בכלל ללה ליגה והייתה חסרה כל נסיון אירופי. הבאסקים עברו את גזיאנטפספור בסיבוב הראשון ובהמשך את לילסטרום ורוזנבורג. בשמינית גמר חוללו הפתעה גדולה כשהדיחו את אינטר וברבע גמר עוד קבוצה מפתיעה וחסרת כל ניסיון אירופי - ראיו ואיקנו. בחצי גמר הם השפילו את קייזרסלאוטרן של קלוזה - 9:2 בסיכום. הגמר הפך לאחד המותחנים המטורפים שידע בכלל גביע אירופה שלא לדבר על המעמד והוכרע ע"י שער זהב שיטה שהייתה נהוגה אז בהארכות. תאריך: 16.5.2001 איצטדיון: וסטפלן, דורטמונד מעמד: גמר גביע אופ"א שדר ספרדי שדר אנגלי - איכות לא משהו הרכבים: ליברפול: סנדר ווסטרוולד, סמי הופיה, סטפן אנשו(55' ולדימיר שמיצר) מרקוס באבל, ג'יימי קראגר, גארי מקאליסטר, דיטמר המאן, סטיבן ג'רארד, דני מרפי, אמיל הסקי(64' רובי פאולר), מייקל אואן(78' פטריק ברגר). מאמן: ז'ראר הויה דפורטיבו אלאבס: מרטין הררה, אנטוניו קרמונה, אוסקר טייס, דן אגן(22' איבן אלונסו), קוסמין קונטרה, דלפי חלי, ג'ורדי קרויף, איבן טומיץ', הרנן דסיו, מרטין אסטודיז'ו(46' מגנו מוסלין, 98' הורחק), חאבי מורנו(64' פאבלו). מאמן: מאנה ליברפול בזכות חודשיים אחרונים גדולים של העונה השלימו פה טרבל גביעים נדיר וגם השיגו כרטיס ראשון שלהם לליגת האלופות.
סיימנו את העונה על הגבול הנצחונות בלבד, רק תיקו אחד עם צ'לסי 2-2 באנפילד צמד אואן צמד האסלבנק ועוד תיקו עם ברצלונה אבל עלינו בסוף. זה היה סיום עונה פנטסטי כשהניצחון הזכור ביותר הוא ה3-2 עם שער בדקה ה94 של גארי מקאליסטר מבעיטה חופשית מסביבות ה30-35 מטר. עם תחילת העונה שלאחר מכן גם זכינו בגביע הצדקה ובסופר קאפ האירופאי ואז דובר על זה שלקחנו 5 תארים בשנה. גמרים תמיד מלחיצים אצלנו, אין משהו בקלות אלאבס זה שער זהב עם סוף ההארכה, ברמינגהאם בגביע הליגה היה בפנדלים, ארסנל בגמר הגביע היה עם צמד מאוחר של אואן, גמר אלופות פנדלים, גמר גביע 2006 פנדלים...
...גמר גביע הליגה 2013 פנדלים, גמר גביע הליגה 2015/16 פנדלים. להיות ילד בן 8-9 שמתחיל לעקוב אחרי הקבוצה הזו ואחרי כדורגל בכלל, אין לתאר. הייתי בטוח שהשחקנים הכי טובים בעולם אלה זידאן ומקאליסטר.
פינת פורשים מיקל ארטטה http://s.psg.fr/psg/image/article/illustration_s/g/233/46411.Xxx הבסקי בן ה - 34 מזוהה כמעט לחלוטין עם הפרמייר ליג ובקושי שיחק בלה ליגה. הוא החל את הקריירה בלה מאסיה אליה הגיע בגיל 15 וב - 1999 החל את קריירה הבוגרים תחילה בקבוצה השלישית של ברסה ואחר כך בקבוצה השנייה. בסוף 2000 יצא לחו"ל בפעם הראשונה כשהושאל למשך עונה וחצי לפ.ס.ז' שם שיתף פעולה עם רונלדיניו וזכה באינטרטוטו. https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/1b/d5/3d/1bd53da8636aed168a5c717b5335f16f.Xxx ב - 2002 ברסה מכרה אותו לריינג'רס תמורת 6 מיליון פאונד הוא כבש כבר באולד פירם הראשון שלו והיה בורג מרכזי בזכיה של ריינג'רס באליפות וגביע הליגה. העונה השנייה כבר נגמרה בידיים ריקות וב - 2004 הוא חזר לעיר הולדתו סן סבסטיאן כדי לשחק בריאל סוסיאדד ששמה עליו 5.2 מיליון יורו כתחליף לצ'אבי אלונסו. http://www.mirealsociedad.com/media/galeria/49/3/6/8/5/n_real_sociedad_historia-1185863.Xxx אחרי חצי עונה בלבד הוא הושאל לאברטון שם מויס חיפש תחליף לגראבסן. בקיץ 2005 המעבר הפך לקבוע כשאברטון שילמה עליו 2 מיליון פאונד. http://img.thesun.co.uk/aidemitlum/archive/00694/56_arteta_682x400_694995a.Xxx אפשר להגיד שזה היה רכש בינגו לקבוצה עם שאיפות של אברטון כשהוא מנהיג את מרכז השדה שלה והקבוצה מסיימת באופן קבוע בחלק העליון של הטבלה וגם מצליחה להגיע לאירופה. בשתי העונות הראשונות שלו אצל הטופיז הוא זכה לתואר שחקן העונה של המועדון. http://talksport.com/sites/default/files/tscouk_old_image/Mikel-Arteta-Arsenal-Sport.Xxx קיץ 2011 היה כידוע מזעזע בארסנל שנפרדה שוב משחקניה הבכירים וונגר ישן כל הקיץ על האף עד שחטף חנוכיה באולד טראפורד 3 ימים לפני תום מועד העברות. התבוסה גרמה לו למהר ולהביא כל מי שיכול לדעתו לעזור מיידית. ארטטה היה אחד מאותם אנשים עליהם ונגר בצורה נדיבה מאוד שילם 11 מיליון פאונד. עד עונת 2013/14 הוא היה שחקן הרכב בארסנל למרות שדי בבירור לא היה ברמה המספקת לקבוצה שצריכה להיאבק על אליפות. עם מכירת ורמאלן לברסה ב - 2014 הוא גם מונה באופן רשמי לקפטן, תפקיד אותו מילא עד הפרישה אבל כבר מיעט לשחק והיה פצוע די הרבה. שותף לזכיה בשני גביעים עם התותחנים. פרמייר ליג: 284 הופ', 42 שערים גביע אנגלי: 25 הופ', 3 שערים גביע הליגה האנגלי: 10 הופ', 1 שערים ליגה צרפתית: 31 הופ', 2 שערים לה ליגה: 15 הופ', 1 שערים ליגה סקוטית: 50 הופ', 12 שערים גביע אירופה: 55 הופ', 6 שערים. בכורה: 14.2.2001 תיקו חוץ 1:1 של פ.ס.ז' מול מילאן בשלב הבתים השני של ליגת האלפוות. כולל: 31 הופ', 1 שערים בליגת האלופות שיחק בנבחרות הצעירות של ספרד אך מעולם לא זכה לשחק בזו הבוגרת. בשלב מסוים עלתה אפשרות שיקבל דרכון בריטי וישחק בנבחרת אנגליה, אבל בפיפ"א הבהירו כי הוא לא עומד בקריטריונים של ייצוג הנבחרת. ריצ'רד רייט http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2008/07/21/article-1037025-03A4D9920000044D-482_468x613.Xxx .רוב ההופעות של רייט בן ה - 39, בקריירה היו במדי איפסוויץ' בשתי קדנציות(1995 -2001, 2008 - 2010) בה פרץ לתודעה בעונה הנפלאה שלה 2000/01 כשסיימה חמישית בפרמייר ליג. מיד אחר כך ונגר שם עליו 6 מיליון פאונד כדי שרש בסופו של דבר את סימן. הוא שותף ב - 12 משחקי ליגה וקיבל מדליית אליפות אחרי שסימן היה פצוע בחלקים נרחבים של העונה. למרות התוכנית המקורית הוא נמכר אחרי שנה לאברטון תמורת סכום שהגיע לבסוף ל - 4.5 מיליון פאונד. אצל מויס הוא היה שוער ראשון בעונת 2002/03 ועונה אחר כך אחרי שנצפתע, איבד את מקומו לנייג'ל מרטין הותיק ושימש כשוער משנה עד ששוחרר לווסט האם ב - 2007 גם שם היה שוער משנה. אחרי תקופה קצרה בסאותהמפטון כאמור שיחק שוב באיפסוויץ'. ב - 2012 חתם במנצ'סטר סיטי כדי להיות שוער שלישי ובמהלך 4 שנים שם לא ערך אף הופעה רשמית. רייט רשם 379 הופעות בליגה האנגלית, מתוכם 111 בפרמייר ליג. רשם 2 הופעות בנבחרת אנגליה והיה שוער שלישי ביורו 2000.
מאמין לי שעדיין שמורה לי בארון חולצת חוץ לבנה של מרפי מהעונה שאחרי כן? היה אלוהים מבחינתי אחרי כל הגולים מול יונייטד. קטע, בדיוק היום סיפרתי לחבר שמצד אחד אני ממש מצפה לגמר מחר, מצד שני אני יודע שלא משנה לאיזה כיוון המשחק יילך הוא יהיה כמו רכבת הרים ומלווה בהמון התקפי לב. אבל היי, בגלל זה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל (ומתים מוקדם יותר מלחץ)...
ריצ'ארד רייט היה שוער מפוספס שאלמלא הפציעה שידע באברטון ייתכן והיה מגיע הרבה יותר רחוק מאשר הגיע. אולי הוא היה גם זוכה להיות השוער הראשון של נבחרת אנגליה ביורו 2004 ובמונדיאל 2006 כי אין צל של ספק שהשוערים הראשונים של הנבחרת באותם טורנירים(דיוויד ג'יימס ופול רובינסון) לא היו טובים ומוכשרים יותר מרייט ועמדו בשער יותר מחוסר ברירה שהיה לאריקסון מאשר בגלל שבאמת הם היו ראויים לכך. בקיצור חבל כי מאז פרישתו של דיוויד סימן הכדורגל האנגלי כידוע לא הוציא יותר מדי שוערים בכירים שבאמת היו יכולים להיות מניה בטוחה בשער הנבחרת, אפשר להגיד שעד ג'ו הארט לא היה מישהו שבאמת אפשר היה לסמוך עליו בשער הנבחרת.
תודה, אלכס. הופתעתי מארטטה לטובה - גם מהיכולת שלו להתאים את עצמו מקצועית לקבוצה - וגם מהיכולת החברתית שלו לקחת פיקוד בחדר הלבשה שהיה כמה שנים במצב קטסטרופלי. נתפס כסוג של קונצנזוס מבחינת כל השחקנים, והיה נחמד לראות איזה סמל למקצוענות בבית הזונות של ארסנל. לא היה שחקן גדול לקבוצה גדולה מעולה, אבל בהחלט עשה קריירה סופר מכובדת; בהמשך לדברים שציינתי בפסקה הקודמת, אנחנו צפויים להמשיך לראות אותו בפרמיירליג - אבל כמאמן בצוות מקצועי - של טוטנהאם (יש לו קשר נהדר עם פוצ׳) או סיטי (מוערך מאוד ע״י פפ). מי יודע, אולי החבר׳ה שמכירים אותו מאחורי הקלעים רואים אצלו מוח כדורגל איכותי ומישהו שיכול בעתיד גם להיות מנג׳ר. שיהיה לו בהצלחה לאן שלא יחליט ללכת.
