בית 2 - שני בריטים, רוסי וסלובקי נכנסים לפאב

http://www.uefa.com/imgml/flags/100x100/ENG.Xxx

הנה הם באים, המאוכזבים הנצחיים. נבחרת אנגליה היא מאז ומתמיד הבדיחה הגדולה של הכדורגל העולמי, פער של שמיים וארץ בין שם גדול על הנייר ושחקנים שמפגינים יכולת טובה בקבוצות שלהם, לבין כמעט תמיד יכולת ברצפה ואכזבות. אם בתולדות הגביע העולמי יש לאנגליה את אותה זכייה ב-1966 שהושגה בזכות ביתיות, שיפוט אוהד והרבה מזל, באליפות היבשתית ההיסטוריה שלה עוד יותר דלה. למעט יורו 96, הביתי גם כן, שבו לאנגליה של טרי ונבלס באמת הייתה נבחרת מצוינת שנעצרה בחצי הגמר, איך לא, מול גרמניה בפנדלים, ההיסטוריה שלה מלאת אכזבות וכישלונות.

המאמן הלאומי הוא, איכשהו, עדיין רוי הודג'סון, האיש שריסק את ליברפול ב-2010 והצליח בחייו בעיקר במועדונים קטנים באנגליה או בליגות זניחות ברחבי העולם. הודג'סון מונה לתפקיד כמינוי חירום לקראת יורו 2012 אחרי שקאפלו הסתכסך עם ההתאחדות ופוטר, עשה שלב בתים מוצלח אבל ברבע הגמר הודח מול איטליה, אמנם בפנדלים אבל במשחק בו לאף אחד לא היה ספק בעליונות של האיטלקים. במונדיאל בברזיל הוא נכשל עוד יותר-הדחה בשלב הבתים, אמנם מבית קשה עם איטליה ואורוגוואי אבל עדיין מדובר באכזבה. את המוקדמות ליורו הנוכחי, ייאמר לזכותו, הוא עבר עם 100 אחוזי הצלחה, אבל זה כמובן לא מרשים אף אחד כל עוד זה לא יבוא לידי ביטוי גם בטורניר עצמו.

אם יש סיבות לאופטימיות בקרב נבחרת שלושת האריות, זה ממבנה הסגל. הציבור האנגלי שבע מכוכבים סטייל למפארד וג'רארד שלא הביאו את יכולתם לנבחרת ונכשלו טורניר אחר טורניר. הפעם המצב מעט שונה-הסגל ברובו מורכב מצעירים רעבים, ובראשם שני כוכבי טוטנהאם-דלה אלי והארי קיין. השניים באים אחרי עונת שיא, וינסו להוכיח את עצמם על הבמה הגדולה. ואיך אפשר שלא לציין את ג'יימי וארדי, גיבור האליפות ההיסטורית של לסטר שבגיל 29 קיבל הזדמנות גם בנבחרת הלאומית. השלישייה הזאת אמורה להוביל את ההתקפה האנגלית. אבל, לא הכל ורוד, כי ברקע עדיין נמצא ויין רוני-השריד האחרון לדור המאכזב של העשור הקודם, שחקן באמת גדול בשיאו אבל מגיע אחרי עונה שבה מירר לאוהדי מנצ'סטר יונייטד את החיים. רוני הפך לשחקן איטי וכבד, שבקושי כובש, אבל איכשהו עדיין יש לובי של עיתונאים ופרשנים שעומד מאחוריו, אולי זה קשור בעובדה שרבים מהפרשנים כיום היו חבריו ליונייטד או לנבחרת. חלוץ אחר של השדים האדומים שמעורר תחושות חיוביות יותר הוא הסנסציה הצעירה מרקוס ראשפורד, שלא רבים האמינו שישרוד את הניפוי הסופי לסגל אבל הוא נוסע לצרפת.

אז לאן אנגליה תגיע הפעם? כמו תמיד, פחות או יותר. את שלב הבתים ניתן לצפות שתעבור, שמינית גמר זה כבר תלוי ביריבה, ומעבר לרבע הגמר זה חלום רחוק ומופרך. הציבור האנגלי עבר התפכחות בשנים האחרונות, פעם נהנו לצייר אותו כקהל מנותק שמנפח את הנבחרת שלו יתר על המידה ואז מופתע בכל פעם מחדש שזה מתפוצץ. אבל הימים האלה חלפו, האנגלים מבינים שהנבחרת שלהם לא שווה הרבה, ואפשר לראות את אובדן האמון הכמעט מוחלט של קבוצות הפרמיירליג בשחקן ובמאמן המקומי. הקהל עדיין ילווה את הנבחרת בהמוניו ובתמיכה אינסופית, אבל אף אחד כבר לא חושב שהגביע מונח בכיס.

הסגל המלא:
שוערים: ג'ו הארט (מנצ'סטר סיטי), פרייזר פורסטר (סאות'המפטון), תום היטון (ברנלי).
הגנה: קייל ווקר (טוטנהאם), דני רוז (טוטנהאם), גארי קייהיל (צ'לסי), כריס סמולינג (מנצ'סטר יונייטד), נת'נייל קליין (ליברפול), ג'ון סטונס (אברטון), ראיין ברטרנד (סאות'המפטון).
קישור: ג'יימס מילנר (ליברפול), ראחים סטרלינג (מנצ'סטר סיטי), אדם לאלאנה (ליברפול), ג'ורדן הנדרסון (ליברפול), אריק דאייר (טוטנהאם), ג'ק ווילשר (ארסנל), רוס בארקלי (אברטון), דלה אלי (טוטנהאם).
התקפה: הארי קיין (טוטנהאם), ויין רוני (מנצ'סטר יונייטד), ג'יימי וארדי (לסטר), דניאל סטארידג' (ליברפול), מרקוס ראשפורד (מנצ'סטר יונייטד).

http://cache3.asset-cache.net/gc/467803880-the-england-team-posee-for-a-team-photo-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=GkZZ8bf5zL1ZiijUmxa7QVkAEf2N%2F1AYJIlrJT6lAvFqjd076OU72ap7OObrvNhdRLLkqXyx8eAVMnGnMsJTHA%3D%3D

ונסיים בתמונה של החלק היחיד בנבחרת אנגליה שתמיד מתפקד:


(Michael Carrick)

http://www.uefa.com/imgml/flags/100x100/RUS.Xxx

4 פעמים השתתפה עד כה נבחרת רוסיה באליפות אירופה, אבל רק פעם אחת הצליחה להותיר רושם ב2008 והגיעה עד החצי גמר שם נכנעה לספרד שזכתה גם בטורניר. במוקדות לטורניר הנוכחי סיימה הנבחרת הרוסית במקום השני אחרי אוסטריה המפתיעה והותירה מאחור בין היתר את זלטאן איברהימוביץ' והנבחרת השבדית.
בבית ב' הוגרלה הנבחרת הרוסית יחד עם אנגליה החזקה וסלובקיה ווולש המפתיעות.

המאמן הלאומי לאוניד סלוצקי לבטח לא צוחק שמדברים על הקריירה שלו כשחקן פעיל. כבר בגיל 19 פרש ממשחק פעיל בשל פציעה. עד פה הכל נשמע הגיוני, אבל מדובר בפציעה ביזארית שכן סלוצקי הוכיח את יכולת הזינוק שלו פעם אחת יותר מדי שהציל את החתול של השכן שלו מנפילה מעצץ. החתול יצא בלי נזק מהאירוע, סלוצקי נפצע קשות בברך ומכאן הכל היסטוריה. קריירת האימון שלו כמובן היתה הרבה יותר מוצלחת. אחרי כמה תחנות בקבוצות קטנות קיבל סלוצקי את ההזדמנות ב 2009 בקבוצת הפאר הרוסית צסק"א מוסקבה עימה עשה היסטוריה והוליך את הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לרבע גמר ליגת האלופות.
מאמצע 2015 אחרי הפיטורים של פאביו קאפלו מונה סלוצקי למאמן הלאומי והצליח להעפיל איתה כעבור ליורו.

הקאדר הרוסי כיאה לגאווה הרוסית מורכב כמעט כולו על שלל שחקנים שמשחקים בליגה המקומית. דווקא הלגיונר היחידי רומן נוישטטר עוד לא שיחק עבור הנבחרת הרוסית. הגרמני-רוסי יכול היה לבחור בין שני הלאומים ואחרי שכנראה איבד את התקווה להתמנות עם הסגל של המאנשפט הסכים לשחק עבור נבחרת רוסיה.
בנבחרת הרוסית יחבור נויישטטר להרבה שחקנים וותיקים ועתורי ניסיון כמו סרגיי איגנשביץ' (שיאן ההופעות עם 114 הופעות) האחים הלא נגמרים ברזוצקי או רומן שירוקוב. קשה לדבר על כוכבים של הנבחרת הרוסית שכן החוזק של הקבוצה מגיעה מהקבוצתיות ומהנסיון, עם זאת חייבים לציין את השוער המצויין איגור אקינפייב ואת שחקני ההתקפה אולג שאטוב, ארטיום דזיובה ואלכסנדר קקורין.

הנבחרת הרוסית מגיעה יחד עם אנגליה כפייבורטיות להעפיל לשלב הבא מבית ב. עם זאת ואת זה למדנו במוקדמות אסור לזלזל בוולשים או בסלובקים. קשה לצפות למעבר לזה מהנבחרת הרוסית, אבל רבים מסמנים אותה כסוס השחור של התחרות, קבוצה מגובשת שכבר שנים משחקת יחד עם ים של ניסיון, משמעת והרבה גאווה לייצג את המולדת.

הסגל המלא:
שוערים: איגור אקינפייב (צסק"א מוסקבה), גילרמי אלווים מארינאטו (לוקומוטיב מוסקבה), יורי לדיגין (זניט סט. פטרסבורג)
הגנה: אלכסיי ברזוצקי (צסק"א מוסקבה), ווסילי ברזוצקי (צסק"א מוסקבה), סרגיי איגנשביץ' (צסק"א מוסקבה), רומן נויישטטר (שאלקה 04), איגור סמולניקוב (זניט סט. פטרסבורג), רומן שישקין (לוקומוטיב מוסקבה), גאורגיי שניקוב (צסק"א מוסקבה), דמיטרי קמבארוב (ספרטק מוסקבה)
קישור: אלכסנדר גלבין (צסק"א מוסקבה), דניס גלושקוב (ספרטק מוסקבה), איגור דניסוב (דינמו מוסקבה), דמיטרי טורבינסקי (קרסנודאר), אולג איבנוב (טרק גרוזני), פאבל מאמייב (קרסנודאר), אלכסנדר סאמדוב (לוקומוטיב מוסקבה), אולג שאטוב (זניט סט. פטרסבורג), רומן שירוקוב (צסק"א מוסקבה),
התקפה: ארטיום דזיובה (זניט סט. פטרסבורג), אלכסנדר קקורין (זניט סט. פטרסבורג), פיודור סמולוב (קרסנודאר)

http://s.weltsport.net/bilder/teamfotos/640x360/41.Xxx

http://img.bleacherreport.net/img/slides/photos/002/324/478/146217221_crop_north.Xxx?w=630&h=420&q=75

(Rosner)

http://www.uefa.com/imgml/flags/100x100/WAL.Xxx

ארבע נבחרות מהאיים הבריטיים עלו ליורו הנוכחי, ומביניהן, ויילס היא זו שחיכתה הכי הרבה זמן כדי להעפיל לטורניר גדול. 58 שנים, אם להיות מדויקים. ב-1958 הוולשים השתתפו במונדיאל היחיד שלהם, ואף הגיעו לרבע הגמר, אבל מאז חוו רק כישלונות, גם כשהיו להם כמה מהטובים שבשחקני הליגה האנגלית כמו איאן ראש, מארק יוז וכמובן ראיין גיגס. במוקדמות יורו 2004 הם התקרבו, ניצחו את איטליה אבל הודחו בפלייאוף מול רוסיה. והנה הפעם זה קרה בזכות קמפיין מרשים שכולנו זוכרים, אפשר לומר שמשחק המפתח היה הניצחון 3-0 על נבחרת ישראל באצטדיון על שם שודד משאבי המדינה בחיפה.

מאמן הנבחרת הוא כריס קולמן. קולמן החל את קריירת האימון שלו כהבטחה גדולה בפולהאם, שם מונה ב-2003 והוביל את הקוטג'רס לכמה שנים של יציבות בפרמיירליג. בעונת 2006/7 זה נגמר, הקבוצה הסתבכה בתחתית וכמה שבועות לסיום העונה קולמן שילם את המחיר ופוטר. אחר כך הוא ניסה את מזלו בריאל סוסיאדד, בקובנטרי ובלאריסה היוונית, ללא הצלחה יתרה. לנבחרת ויילס הוא מונה בנסיבות טרגיות, לאחר התאבדותו של גארי ספיד. קמפיין המוקדמות של מונדיאל 2014 לא היה מוצלח, אבל קולמן קיבל צ'אנס נוסף והפעם הצליח בגדול עם עלייה אוטומטית מפתיעה על חשבון בוסניה שנראתה כפייבוריטית לצד בלגיה.

האיש שהוביל את הנבחרת לארץ המובטחת אחרי שנות המדבר הוא כמובן גארת' בייל. השחקן הבריטי הטוב בעולם כיום, שבניגוד לקודמיו שצוינו למעלה מצליח להביא את היכולת מהקבוצה גם לנבחרת וסוחב את כל העסק למעלה. אמנם יש לו את הבעיות שלו במדריד, אבל על המגרש אין ויכוח על חשיבותו ותרומתו. השמות הבולטים הנוספים הם ארון ראמזי מארסנל שנחלש העונה אחרי שנתיים מצוינות, ג'ו אלן מליברפול והקפטן אשלי וויליאמס מסוונסי.

ויילס הוגרלה לבית לא רע בכלל בהתחשב בנסיבות. המפגש הפיקנטי הוא כמובן הדרבי מול אנגליה, אבל המשחקים החשובים באמת יהיו מול סלובקיה ורוסיה, נבחרות שאולי עדיפות עליה אבל בהחלט עבירות. מי יודע מתי ויילס תגיע שוב לטורניר גדול, בינתיים הם רוצים ליהנות מהחוייה ולהגיע כמה שיותר רחוק.

הסגל המלא:

שוערים: ויין הנסי (קריסטל פאלאס), אואן פון וויליאמס (אינברנס), דני וורד (ליברפול).
הגנה: כריס גאנטר (רדינג), אשלי וויליאמס (סוונסי), ג'יימס קולינס (ווסטהאם), ניל טיילור (סוונסי), בן דיוויס (טוטנהאם), ג'יימס צ'סטר (ווסט ברומיץ'), ג'אז ריצ'ארדס (פולהאם).
קישור: ג'ו לדלי (קריסטל פאלאס), דיוויד ווהן (נוטינגהאם פורסט), ארון ראמזי (ארסנל), אנדי קינג (לסטר), דיוויד אדוארדס (ווסט ברומיץ'), ג'ו אלן (ליברפול), דיוויד קוטריל (ברמינגהאם), ג'ונתן וויליאמס (קריסטל פאלאס).
התקפה: גארת' בייל (ריאל מדריד), סם ווקס (ברנלי), סיימון צ'רץ' (MK דונס), האל רובסון-קאנו (ללא קבוצה), ג'ורג' וויליאמס (פולהאם).
http://i2.irishmirror.ie/incoming/article7649519.ece/ALTERNATES/s615b/Wales-team-line-up.Xxx

ונסיים, כמו אצל יתר הנבחרות, עם תמונה של נקבות אטרקטיביות מהמדינה:
http://www.telegraph.co.uk/content/dam/Travel/leadAssets/24/49/sheepherd-road_2449322a-large.Xxx

(Michael Carrick)

http://www.uefa.com/imgml/flags/100x100/SVK.Xxx

שש פעמים ניסתה נבחרת סלובקיה לעלות למוקדמות היורו מאז הפרידה מצ'כיה, ופעם שביעית גלידה. הסלובקים עשו קמפיין מעולה שהסתיים בשני הפסדים בלבד כולל ניצחון שהדהים את כל העולם על אלופת אירופה הנוכחית, ספרד. הם סיימו במקום השני, בפער של 4 נקודות מעל המקום השלישי – אוקראינה.

המאמן יאן קוזאק לקח על עצמו את הפרוייקט בתחילת הקמפיין. קוזאק (62) הוא כדורגלן עבר ששיחק בעמדת הקשר. קריירת האימון שלו לא מזהירה. למעשה, הוא לא יצא מגבולות סלובקיה במסגרת הקריירה הזו. למרות זאת, הצליח קוזאק לעשות את מה שניסו לעשות לפניו – לצלוח במשימה להביא את הסלובקים לטורניר הראשי של יורו 2016.

http://65.media.tumblr.com/22e6c03c49341cc4910cc7af92894cc7/tumblr_nw0e6lkblP1tlc6guo1_1280.Xxx

העוגן בהגנת הקבוצה הוא מרטין שקרטל. הבלם הותיק, שמשחק משורותיה של ליברפול, הצעיד את הקבוצה לאורך שלב הבתים וצפוי לעשות זאת גם ביורו. השחקן היחיד שלא פספס אף משחק במוקדמות, ואחד מכוכבי הנבחרת, אם לא ה- הוא מארק האמשיק. להאמשיק חסרים 7 שערים על מנת להפוך להיות הסקורר הגדול בנבחרת בכל הזמנים. קשה להאמין שהוא יצליח לשבור את השיא במשחקים ביורו, אבל ללא ספק הוא יעשה זאת בהמשך. האמשיק ליהטט בשלבי המוקדמות וכבש 5 שערים – יותר מכל שחקן סלובקי אחר. האמשיק פספס בסה"כ 30 דקות (במשחק האחרון מול ספרד) בכל הקמפיין. שני רק לשוער, מאתוש קוזאצ'יק, שלקח אליפות עם ויקטוריה פלזן בצ'כיה וצפוי להגיע בשיא כושרו.

מלך הבישולים במוקדמות היה הקשר ולדימיר וייס. למרות שמשחק, על הנייר, בליגה פחות איכותית, בקטאר, הצליח וייס להטביע את חותמו עם 6 בישולים (3 מהם במשחק מול לוקסמבורג). מי שישלים את שלישיית הקישור ויצטרף לוייס והאמשיק צפוי להיות רוברט מאק. שווה לשים לב למאק, שלקח חלק משמעותי באליפות של פאוק סלוניקי היוונית העונה.

סלובקיה הוגרלה מדרג מספר שלוש וסביר להניח הייתה מאוכזבת במקצת ממה שיצא. הסלובקים הוגרלו לבית מס' 2 יחד עם וולס, רוסיה ואנגליה. אמנם, על הנייר, רוסיה ואנגליה עדיפות, אבל במוקדמות סלובקיה הוכיחה שיש לה קישור חזק ויצירתי שעלול לעשות צרות לכל קבוצה שתגיע. העפלה משלב הבתים יהיה הישג אדיר עבור הנבחרת.

סגל הקבוצה:
שוערים: מאתוש קוזאצ'יק (ויקטוריה פלזן), יאן מוחה (סלובאן ברטיסלבה), יאן נובוטה (ראפיד וינה)

הגנה: תומאש הובוצ'אן (דינמו מוסקבה), פטר פקריק (הרטה ברלין), מרטין שקרטל (קפטן, ליברפול), נורברט גיומבר (רומא), יאן דיוריצה (לוקומטיב מוסקבה), קורנל סלטה (סלובאן ברטיסלבה), מילאן שקריניאר (סמפדוריה)

קישור: מארק האמשיק (נאפולי), יוראי קוצקה (מילאן), רוברט מאק (פאוק סלוניקי), ולדימיר וייס (אל-ר'ראפה), מירסולאב סטוך (בורסאספור), ויקטור פצ'ובסקי (ז'ילינה), דושן סבנטו (קלן), פטריק הרושובסקי (ויקטוריה פלזן), אונדריי דודה (לגיה ורשה), יאן גרגוש (באומיט יבלונץ)

התקפה: אדם נמץ (ווילם II), מיכל דיוריש (ויקטוריה פלזן), סטניסלב שסטאק (פרנצווארוש)

http://4everstatic.com/pictures/674xX/sport/hockey/fans,-slovakia,-hockey,-blonde,-brunette-127344.Xxx

(Nave)

 

אם צרפת היא הכשרונית ביותר, גרמניה כביכול המנוסה ביותר והיא אלופת העולם, ספרד מחזיקה ברצף מטורף ולפורטוגל יש את השחקן הטוב באליפות הזו - הנבחרת האנגלית היא ללא ספק הכי מעניינת ואולי מרעננת. הכוח האנגלי הוא ללא ספק בחוד. כל נבחרת הייתה רוצה חלוצים כאלה חוץ מצרפת לדעתי שהיא יכולה לסמן V בעמדה הזו. בעוד ז'וזה מוריניו לא אמור להסס לספסל את ווין רוני בעונה הבאה(להוריד אותו לקישור? למה בידיוק? - להוריד אותו לספסל) - אני מקווה שיהיו להודג'סון את הביצים לעשות זאת. וארדי וקיין יכולים ליצור התקפה שתאיים על כל הגנה. מהירים, זריזים, מלכי הרחבה. סטרלינג יכול להוסיף מהירות מאחורה. בניגוד לרוב הטורנירים האחרונים - אנגליה לטעמי מציגה רביעייה אחורית מדאיגה. דלה אלי מטוטנהאם רשם עונת שיא אבל אני חושב שהנבחרת הזו מאוד לא מאוזנת בניגוד לנבחרות אנגליות בגלגול הקודם שגם כן פישלו. השאלה האם התקשורת תרים ציפיות בצורה מוגזמת כמו תמיד.

גארת' בייל הוליך את ווילס לטורניר אחרי קמפיין מוקדמות מרשים. הוא סיים את העונה בריאל מדריד עם הלשון בחוץ. קודם כל שיהיה בריא. אני פחות מחזיק מהוולשים אבל כן מעניין לראות את בייל שוב ככוכב הראשי בהצגה.

 

אנגליה מנצחת 1-0 את פורטוגל במשחק ההכנה אבל היכולת פושרת. הודג'סון מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ואי-אפשר לעשות את זה מן הסתם. רוני לא צריך לשחק ובטח שוארדי וקיין שהם חלוצי רחבה טהורים - לא צריכים לשחק באגף. ההתעקשות הזו מסרבלת את כל המערך האנגלי. בעבר הבעיה של אנגליה הייתה איך לשלב יחד את ג'ררארד ולאמפרד בהרכב, שני קשרים נפלאים שלא מספיק עושים הגנה. הם לפחות היו בכושר טוב..

 

לפעמים אני שואל את עצמי אם למשחקי ידידות האלה יש יותר תועלת מחסרונות.