לא צריך להתעצבן מהתקשורת (הכללית או זו שעוסקת בספורט) ונבואות הזעם שלה. אף אחד לא יקנה עיתון שהכותרת הראשית שלו היא "יצאנו מהאיחוד האירופי, ונצטרך לראות בעתיד עד כמה ההשלכות תהיינה מרחיקות לכת". צרכני תקשורת רוצים דרמה.
במיוחד הכתבות המגוחכות באתרים השונים על זה שמרסיאל ופאייט יצטרכו לעזוב: א. היציאה מהאיחוד האירופי תקרה בעוד כשנתיים, עד אז כבר מזמן יהיה להם את מספר ההופעות הדרוש. ב. וגם אם לא, זה לא עובד רטרואקטיבית ואף אחד לא הולך להיות מגורש מהאי הבריטי.
ג. עדיין לא ביטלו את העניין הזה של "רשיון עבודה על בסיס כשרון יוצא דופן", שמן הסתם יקבל כל שחקן שהקבוצה שלו מוכנה לשלם עליו את הסכומים ששולמו על מרסיאל. ד. די ברור שחוקי רשיון העבודה ישתנו משמעותית. אולי תומכי העזיבה הם לאומנים ויש שיגידו גזענים, אבל הם בהחלט לא מטומטמים. היוקרה של הפרמיירליג היא בדיוק בגלל השחקנים הזרים, והחוקים ישתנו כדי שהכסף ימשיך לזרום.
הפגיעה המשמעותית והכנראה מיידית תהיה בגיוס צעירים זרים מתחת ל18 לאקדמיה . נפגעות עיקריות מאוד יהיו סיטי ויונייטד שהאקדמיות שלהן מושתתות מאוד על שחקנים צעירים שמגיעים מבחוץ(פוגבה יאנוזיי, פוסו מנסה, טאטיח צ'ונג הטרי, החלוץ הצעיר שהגיע מבאזל, אנג'לינו של סיטי ועוד רבים וטובים אחרים). בטווח הרחוק זה אולי יוציא עוד שחקני אקדמיה בריטים אבל לאצבהכרח מספיק טובים. הטאלנטים הזרים שיונייטד משיגה בשנים האחרונות לאקדמיה שלה, בכלום כסך כמעט, הם כמעט תמיד שחקנים עם אפסייד של להיות טוב עד כוכבים במקצוענים. מהבחינה הזאת זה רע מאוד השינוי הזה.
תלוי איך לטפח את השחקנים. הרגליים והידיים לא צומחים אצל הבריטים ממקומות שונים מאשר אצל הולנדים או גרמנים. יש גם מספיק כשרונות באי הבריטי בגילאים צעירים. אני דווקא אברך על השינוי הזה. גם סיטי לא תפגע. על המשחקים המרשימים של איהאנצ'ו האקדמיה של סיטי לקישוט בלבד.
אין כמעט כשרונות אנגלים עם הנתונים של פוגבה, פוסו מנסה או יכולות טכניות כמו של יאנוזיי. נכון שאפשר לשפר יותר את הכדורגלן האנגלי מגיל צעיר אבל זה יהיה תהליך ארוך עד שאולי רק אולי יוכלו להדביק את מועדוני הילדים של צרפת, בלגיה, הולנד. המרחק הוא שנות אור כיום. זה יפגע מאוד באקדמיות שתוכננו כבר כמה שנים להיות בנויות בעיקר על סקאוטינג רחב של כשרומות מהעולם(ויונייטד היא בדיוק כזאת עם כל הטורנירים שהיא מקיימת לגילאי 14 ומטה, הסקאוטינג שהיא משקיעה בכל מקום בעולם כמעט).
לא נורא, אז שיחפשו כשרונות מגיל 18. כמה כבר שחקנים זרים מצליחים בפרמייר ליג הגיעו אליה לפני גיל 18? כאמור יש זמן להיערך לכל הדברים האלה. אני רוצה יונייטד שיודעת לייצר בעצמה חלק ניכר מהשלד הבריטי שלה ולא לקנות כל מיני יאנגים. זה אפשרי. אני לא חושש מהשינויים האלה.
אני רוצה שיונייטד תייצר את השחקנים הכי טובים שהיא יכולה לייצר. ומה לעשות אין לך בריטים עם רמת הכשרון שיש לפוסו מנסה כקשר, בטח שאין כאלה כמו פוגבה. זה לא שאלה של הפניית משאבים האמת, הכדורגלן הבריטי נחות לדעתי הרבה יותר בכל כך הרבה מישורים(גם גנטיים). שזה יקח שנים של השבחה עד שאולי , אולי הוא יעמוד באותה שורה בגילאים הכל כך צעירים. ולכן זה יפגע ביכולת של מועדונים שאוהבים להשתמש באקדמיות שלהן לייצר שחקנים ברמת איכות כזאת. בריטים זה נחמד, אבל בריטים אתה משיג בדרך כלל דונאלד לאבים כאלה, אוונסים או עם קצת יותר מזל כשרון כמו קאלום גריבין ופעם בחמישים שנה סקולס ובקהאם. מספיק להסתכל על מה יונייטד הביאה לאקדמיות שלה בשנה האחרונה בלבד כדי להבין עד כמה זה הולך לפגוע בה.
כי האקדמיה לא עבדה מספיק טוב ולכן אתה משיג אותם. בפעם האחרונה שבדקתי רק בעונה החולפת שני אנגלים מהאקדמיה הרשימו והוכיחו את מקומם בסגל הבוגרים ואחד מהם נסע ליורו. אפשר לחשוב שיונייטד חיה על זרים שהיא מעלה מהאקדמיה. גם למצוא כישרון בגיל 18 דורש מאמץ וסקאוטינג טוב. אף אחד לא צריך לבטל את הצעדים שהמועדון עושה בתחום לאחרונה. להיערך קצת אחרת.
אתה לא מבין את הנקודה. המערכת ביונייטד הייתה מסונכרנת כבר כמה שנים לאיתור כשרונות זרים איכותיים מאוד ברמת האקדמיה. זה המון כסף שהוקצה לזה, כמו גם הבנייה של מערכת ארגונית שהייתה מוכוונת בדיוק לזה(כל המילק קאפ שנערך בot,הטורניר בגרמניה שהאקדמיה הייתה יוצאת אליו, מערך סקאוטינג שלם במערב אירופה ודרום אמריקה לגילאים צעירים, קשרים כאלה ואחרים עם מועדונים בבלגיה והולנד). וזה מניב תוצאות, ביונייטד היום כמעט על כל עמדה יש כשרון זר שהוא ברמה הכי גבוהה באירופה לגילו, הטריים ביותר אלה צ'ונג והחלוץ השוויצרי שאמור להגיע ביולי(בינואר הגיע מגן אמריקאי שגם הוא משהו מיוחד מאודצלפי הערכות של באט). אלה דור של שחקנים שאתה עוד לא יכול לבחון איך הם יהיו בבוגרים כי הם צעירים עדיין, אבל הפוטנציאל שלהם מפחיד. כתבתי כבר מתחילת העונה שכל הביקורות על ההתנהלות של האקדמיה שלנו היו מופרזות(גם החשיבות שהדביקו לעזיבה של מקלייר לפני שנה וחצי). אני לא חוזר בי וכמו שכולם ראו בסוף העונה עם האנדר 21(שהייתה אולי לקבוצה הצעירה ביותר שלנו בעשור האחרון) יש קבלות והצלחות. זו אחת מהאקדמיות הטובות בעולם, העשירות בעולם, עם שני מאמנים אדירים שהם כיום בעלי המקצוע העיקריים(ג'וייס ובאט) אבל הרבה מזה קרה בגלל היכולת לאתר ולהנחית כשרונות זרים בגילאים צעירים מאוד, בכלום כסף ומתחת לאף של מועדוני צמרת אחרים מאירופה. כל זה עתיד להפגע ויחייב את המערכת לשנות דברים מהותיים מאוד במבנה האירגוני, מהנדסי תעשיה וניהול ומנהלים פה, יודעים ומבינים כמה הטייטל הזה יכול להיות קטלני. נכון שליונייטד יש מספיק כסף כדי לשלם על דימאריה 74 מיליון יורו ולהנחית גם את פוגבה ב120 מיליון אירו ולהיבנות סביבם. אבל את אותו פוגבה היא גם הנחיתה ב120 אלף יורו ששולמו אחרי בוררות ללה האבר, אותו פוגבה היה אמור להיות שחקן מרכזי מאוד אם היה נשאר. אז הינה דוגמא לכשרון צעיר זר שהיה יכול להיות עמוד הטווח של הקבוצה הבוגרת.
די ברור שתמצא גם מספיק כאלה שיטענו כי בגלל "היוקרה של הפרמיירליג" ובגלל "הזרים האלה" שחקנים אנגלים לא פורחים ונבחרת אנגליה גרועה. תוסיף לכך את חוסר ההצלחה של אנגליות באירופה והתייקרות חונקת של מחירי כרטיסים (בגלל אותה "יוקרה")... לא אופתע לגלות כי מחצית מהאנגלים תומכים גם בקונספט של Make the Premier League English again. זה גם תלוי במי ינהיג את ההתאחדות והאם יווצר קרב בין מנהלת הפרמיירליג להתאחדות בנושא. החוקים ישתנו, אף אחד לא חושב אחרת, אבל התחושה היא שהשינויים לא הולכים להיות חיוביים.
אני מסתכל כשהשפעה על הקבוצה הבוגרת ואני באמת לא רואה נזק אם יתאימו את עצמם למציאות הנוכחית. הדלתות לא נסגרות בפני כשרונות זרים גילם קצת יעלה. אין לי ספק שיהיה קרב בין התאחדות לפרמייר ליג. האינטרסים שלהם מנוגדים לחלוטין. חוץ מזה ההתאחדות חיה עדיין בעבר ולא מבינה את הבעיה העמוקה האמיתית של התוצר המקומי. לגבי האוהדים אני חושב שמרביתם אוהדים קודם כל את הקבוצה שלהם לפני הנבחרת. לראיה כשניסו להעביר את העניין שקבוצות מילואים של קבוצות פרמייר ליג יכנסו לפוטבול ליג זה נדחה ע"י קבוצות קטנות למרות שהמהלך בהחלט היה תורם לכדורגלן המקומי ואחר כך לנבחרת.
אם מסתכלים מעט לעומק ההצבעה הזו אפשר לשים לב לכמה פילוחים מעניינים שנראה שיהיו בעלי השפעה מכרעת על עתיד בריטניה. תושבי הערים הגדולות באנגליה (לונדון, בירמינגהם, מנצ'סטר, לידס וליברפול) הצביעו בעד להישאר, כל הפריפריה הצביעה לצאת וויילס ברובה הצביעה בעד להישאר, סקוטלנד הצביעה פה אחד להישאר וצפון אירלנד מחולקת בין הקתולים לפרוטסטנטיים. קמרון יכל היה להתנות את היציאה מהאיחוד בקבלת רוב בנפרד בכל אחד מהלאומים שמרכיבים את הממלכה. יש שיטענו שכך המיעוט הסקוטי והאירי יכול לכפות את רצונו על הרוב האנגלי, אך המצב כיום הוא שהאנגלים כופים על הסקוטים והאירים לעזוב את האיחוד. אני לא חושב שראינו את הסוף בעניין השינויים שעתידים לקרות. אני חושב שתוצאות המשאל יגדילו את הקרעים בתוך הממלכה המאוחדת (- בינתיים) מנהיג השין-פיין כבר קרא לקיום משאל עם על איחוד אירלנד, משאל שיכול לעבור - הקתולים כבר מהווים כמעט מחצית מאוכלוסיית צפון אירלנד. הדיון על היפרדות סקוטלנד עלול להיפתח מחדש, ואולי אנחנו עדים להתהוותה של "הממלכה המאוחדת של אנגליה ו-וויילס". אולי הבריטים הצביעו מתוך נוסטלגיה לאימפריה הישנה - אך רק תקעו עוד מסמר בקבר שלה. https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/t31.0-8/s960x960/13497700_10154243320788350_7187821618247530605_o.Xxx ניתוח מעניין נוסף אפשר לעשות להתפלגות ההצבעה לפי גילאים. ומה שעולה בברור זה שדור הY הפסיד. עכשיו, אני די בז לכל השיח הזה לגבי התנהלותו בעולם של דור כזה או אחר והניסיון להדביק לו מכנים משותפים רחבים אבל זה כנראה בלתי נמנע בעולמנו. ובמקרה זה הסיפור גם מעלה שאלות מעניינות לעתיד. דווקא הצעירים הוכיחו שהם יותר פרוגרסיבים, יותר מכילים ופחות לאומנים מההורים שלהם. תכונות בדלניות קיצוניות אופייניות בדרך כלל לצעירים. אבל דור זה דווקא בוגר יותר מההורים שלו (לדעתי כמובן). מעניין כמה קמרון מצטער כרגע על-כך שהחליט לא לתת זכות הצבעה גם לבני ה16-17 כפי שהיה במשאל העם בסקוטלנד. http://i1.wp.com/cdn.bgr.com/2016/06/yougov-politico.Xxx?w=625
אם זכרוני אינו מטעני, יחסית לא מזמן היה רפרנדום בסקוטלנד עם השאלה "האם לעזוב את ה-UK?". אני חושב שהשאלה הזאת תעלה מחדש בקרוב.
