ארסנל 2016/17: עוד שנה למנאייק?

http://www.soccer365.com/wp-content/uploads/2016/05/16ArsenalHome.Xxx
כרגיל, יש סימן שאלה לא קטן סביב עצם הצורך בסיקור פתיחת עונה עבור ארסנל. הרי החלק שדן בעונה שחלפה הוא פחות או יותר אותו דבר כל שנה, והחלק שדן בעונה הבאה עלינו "לטובה" - כנ"ל. רק כמה שמות ונתונים משתנים, התבנית נשארת. איך אמרו היהודים בזמנו? ככה זה מה שיש בה, תמיד אותו דבר. ולמרות הכל - ננסה בכל זאת.

מה שהיה
זה נשמע כמו משהו שנאמר שנה אחרי שנה אחרי שנה, אבל הפעם ארסנל כבר הגזימה ובגדול. עונה שבה צ'לסי התרסקה לחלוטין, שבה שתי המנצ'סטריות לא מצאו את עצמם בכלל ושבה ליברפול לא ממש היוותה איום גם ככה – איכשהו ארסנל עדיין הצליחה לסיים רק שנייה. כל זאת למרות שהיא לא הפסידה לאף קבוצה שסיימה בטופ 4 והייתה היחידה שהצליחה להשיג דאבל על האלופה הסנציונית לסטר סיטי – כי מה זה משנה אם אח"כ חוטפים 4:0 מסאות'המפטון, סופגים שיוויון בדקה ה-94 באנפילד, מפסידים פעמיים לקבוצת אמצע טבלה טיפוסית כמו צ'לסי או מושפלים על ידי קבוצת הנערים ג' של יונייטד. מצד אחד מוכר בטירוף, מצד שני מרגיז הרבה יותר כי הפעם יותר מתמיד האליפות הייתה מונחת על הקרקע ורק מחכה שמישהו ירים אותה. אפילו את הגביע האנגלי, שהפך למגרש הפרטי של המועדון בעונות האחרונות, הצליחה הקבוצה להיות מודחת באופן משפיל ברבע הגמר. ועל ליגת האלופות אל תגרמו לי בכלל להתחיל לדבר.

כאמור, לא ברור אם בכלל יש טעם לחלק הזה של הסיקור, כי הרי מה כבר אפשר להגיד שלא נאמר כבר מיליון פעם על הסטטוס קוו המעצבן של המרדף אחרי הטופ 4 ולא מעבר, על הרכות והנאיביות של הקבוצה, על היעדר הטקטיקה וההכנה, על חוסר היציבות וההתרסקות השנתית לאחר חג המולד, על "שיטת" המשחק של וונגר שלא מוכן לשנות אותה ולו בחצי מילימטר לא משנה אם משחקים מול סוואנזי בבית או מול ברצלונה בקאמפ נואו, על הקמצנות שלו ושל הנהלת המועדון שגרמו לכך שבקיץ הקודם ארסנל הייתה הקבוצה היחידה ב-5 הליגות הבכירות שלא החתימה ולו שחקן שדה אחד לקבוצה הבוגרת, ועל הבינוניות שלא אמורה לאפוף מועדון כזה גדול? העונה הזאת הייתה עד כדי כך same old Arsenal עד שבעצם הדבר היחיד שהיה חסר תקדים העונה היה רמת האדישות וחוסר התשוקה של האוהדים, שגם אם אינם חדשים, הם ככל הנראה מעולם לא הייתה גדולים יותר. תחושת ה"למה אפילו לטרוח" גרמה לכך שאפילו המחאה שניסו להרים לקראת סוף העונה הייתה מאכזבת בערך כמו העונה עצמה. הקבוצה, כך עושה רושם, כבר לא מרגשת – לא לטוב ולא לרע. וארסן וונגר? נראה כאילו הוא מאבד יותר ויותר את הקשר עם המציאות עם כל משחק שעובר. על זה באמת אין טעם לפרט.

זה לא שלא היו נקודות אור פה ושם. הקטור ביירין המשיך את ההתקדמות שלו והפך לחביב הקהל. מסוט אוזיל נתן עונת שיא ובמשך רובה השתיק את המבקרים הרבים שקמו לו, גם אם הבינוניות של השחקנים שמסביבו מנעה ממנו לשבור את שיא הבישולים לעונה (הפרחים לבצורת של ז'ירו). פטר צ'ך, למרות התחלה מקרטעת, סיפק שקט (יחסי) בין הקורות כמו שמזמן לא היה במועדון. מוחמד אל-נני הגיע בינואר ונתן תפוקה מפתיעה באיכותה ביחס לציפיות ממנו, ואלכס אייוובי היה הפורץ השנתי ממחלקת הנוער ועשה רושם נפלא. יש אפילו שיאמרו שמבחינת פציעות העונה הזאת לא הייתה גרועה כ"כ ביחס לכמה מאלה שקדמו לה, אם כי כמובן עדיין היו הפציעות המעצבנות האלה של אלכסיס סאנצ'ז, סנטי קזורלה וג'ק ווילשר, שאצלו זה כבר נוהל קבוע. למרות עוד קמפיין צ'מפיונס חסר טעם, הניצחון על באיירן היה מקור טוב לקתרזיס, והעונה כללה את יום טוטרינגהאם הקדוש המתוק (והפוקסי) ביותר ב-20 השנים האחרונות, למרות, ואולי בעצם בגלל העובדה המכעיסה והמפחידה שטוטנהאם הייתה באופן אובייקטיבי לחלוטין טובה מהאויבת המושבעת בעשרות מונים לאורך כל העונה. וכן, ה-3:0 על יונייטד, גם אם יצא ממנו העוקץ בהתחשב בהפסד לנבחרת של שכבה ט' בחטיבת הביניים עירוני ד' מנצ'סטר כמה חודשים אח"כ, עדיין יישאר לטובה בזיכרון של רוב אוהדי הקבוצה בתור אחת הפעמים היחידות מאז שנות ה-2000 המוקדמות שבה הם יכלו להתעורר בבוקר, להגיע לעבודה או ללימודים ושם לצחוק על חבריהם אוהדי יונייטד במקום שיקרה המצב ההפוך.

http://cdn.dailypost.ng/wp-content/uploads/2015/10/Sanchez-United-Oct2015.Xxx
בעצם הרגע השמח באמת היחיד בכל העונה הזאת

ועדיין למרות הכל – עונה שלא תיזכר לטובה. בסה"כ אותן יכולת רעה ותוצאות רעות שראינו בשנים האחרונות, רק הרבה יותר מאכזבות מהרגיל בשל הנסיבות.

מה שיהיה
וכך ארסנל מצליחה להגיע לעונה הקרובה כשהיא במצב הגרוע ביותר שלה מאז הרבה מאוד זמן, כשבאופן אירוני זה קורה דווקא בסיומת הכי גבוהה שלהם בטבלה מאז עונת הבלתי מנוצחים. וכאילו שזה לא מספיק, העונה שאליה ארסנל מגיעה במצב הזה נראית כמו מה שעשויה להיות העונה התחרותית והקשה בתולדות הפרמייר ליג, עונה שבה גם הבדיחות הקבועות על יכולתו המיסטית של וונגר לסיים במקומות שמוליכים לליגת האלופות לא משנה מה הולכות לעמוד במבחן המציאות. ההגעה של החבר האהוב מוריניו לחברה האהובה מנצ'סטר יונייטד, ההתחזקות של מנצ'סטר סיטי ושל צ'לסי בגווארדיולה וקונטה בהתאמה, השינויים הדרסטיים שקלופ אמור לבצע בליברפול, האיכות הגדלה בקצב מפחיד של טוטנהאם של פוצ'טינו וכמובן ההשקעות המאסיביות ברכש של קבוצות מרכז-צמרת הטבלה כמו ווסטהאם, סאות'הפמטון ולסטר הזאת – כל אלה מעידים אולי על כך שארסן וונגר יחגוג את שנתו ה-20 במועדון בתחילתה של ככל הנראה העונה הכי מאתגרת וקשה שלו. יותר מתמיד ארסנל היא כנראה הקבוצה עם האחוז הגדול ביותר של אוהדים שלה שמייחלים לכשלונה, אם לא על מנת לגרום לפיטוריו של וונגר, האחראי העיקרי על המצב, אז לפחות על מנת שההנהלה לא תאריך עוד פעם את תוקפו של החוזה שלו, שנכון להיום נגמר ביוני 2017.

רכש ראשון הקבוצה ביצעה כבר בסוף חודש מאי, בדמותו של השוויצרי-אלבני בן ה-23 גרניט שאקה (ז'אקה? ג'אקה? צ'אקה?) שהגיע מבורוסיה מונשנגלדבאך הגרמנית בתמורה ל-35 מיליון פאונד. אחד הקונצנזוסים היותר עתיקים בליגה האנגלית הוא שלהוציא איזה חצי-עונת שיא של קוקלאן או משהו בסגנון, לארסנל לא באמת היה קשר אחורי ברמה גבוהה מאז עזיבתם של פטריק וויירה וז'ילברטו סילבה. שאקה אומנם אינו קשר אחורי במובן הקלאסי, אבל הוא כן ידוע בתור מתקל אגרסיבי (אולי קצת יותר מדי) וכמי שמפגין המון ברזל, כוח, נחישות ונוכחות במרכז השדה, המון אלמנטים שברור כשמש שלארסנל היה חסר בחולייה הזאת כבר הרבה זמן – וכל זאת כשהוא כן נחשב לשחקן שיכול לתרום גם לא מעט להתקפה ולענייני ניהול משחק, מה שמבדיל אותו מקוקלאן שעורר כזאת התלהבות לפני שנה. העובדה שהוא כבר הוכיח את עצמו כשחקן מוביל באחת הקבוצות הכי טובות בגרמניה בעונות האחרונות בטח לא מזיקה. המחיר בהחלט נראה טיפה מוגזם כרגע, אבל ברור כשמש שהסכום הזה שולם עבור התקרה של הפוטנציאל שלו, והאוהדים יתפללו שהוא יגיע אליה במהרה.
http://e2.365dm.com/16/05/768x432/granit-xhaka-arsenal_3472611.Xxx?20160525121738
ישחק עם המספר 29. ארסנל הולכת ונהפכת לקבוצה איטלקית (הלוואי).

עמדה נוספת שבה ארסנל זקוקה נואשות לחיזוק היא עמדת החלוץ המרכזי. זאת בלי ספק הייתה נקודת התורפה הגדולה של ארסנל בעונה האחרונה, כשנדמה שאם רק היה מישהו שיכול להפוך את עשרות אם לא מאות המצבים הלא מנוצלים שהקבוצה מגיעה אליהם, אולי דברים באמת היו שונים. הקריאות לחיזוק בהתקפה כבר היו בקיץ הקודם, אך ללא מענה. ארסנל נכנסה לעונה כשלרשותה למעשה חלוץ טבעי אחד בלבד – אוליבייה ז'ירו, שאומנם פתח את העונה באופן מפתיע לטובה אבל כש-2016 נכנסה כבר חזר לסורו וסבל מרצף מגוחך אפילו בסטנדרטים שלו של משחקים ללא הבקעה. וולקוט נוסה כחלוץ בתחילת העונה אבל בלי יותר מדי הצלחה, ודני וולבק אומנם היה החלוץ היעיל ביותר של הקבוצה העונה אבל בשל פציעה הוא התחיל אותה רק במרץ, ועד סופה הוא גם הספיק להיפצע שוב וכרגע הוא מושבת לכמעט שנה.
בניגוד לשנים קודמות שבהם בערך כל שחקן נוצץ בעולם קושר לארסנל אבל די ברור שלא היה באמת ניסיון להשיגו, הקיץ הזה כבר הספיק להביא לנו את כמעט-עסקת ג'יימי וארדי, שגם אם נכשלה אנו עדיין יודעים ע"פ כל המקורות הרשמיים שהיא הייתה אמיתית לחלוטין, ואיך אומרים, עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל. אחרי כישלון עסקת וארדי, ארסנל שוב נמצאת במצב של שמועות לא מבוססות, חלקן סבירות יותר (אלכסנדר לקאזט, אלבארו מוראטה) וחלקן, כרגיל, לא (היגואין, בנזמה, קבאני). ככל הנראה זה יסתיים בסופו של דבר עם החזרה מהשאלה של יאיא סאנוגו, שנאמר "he's like a new signing".

העמדה האחרונה שנחשבת לטעונת שיפור בקבוצה באופן מהותי היא עמדת הבלם. לורן קוסיילני, למרות שהעונה האחרונה הייתה ככל הנראה הגרועה ביותר בתולדות התקופה שלו בארסנל, אמור להישאר מניה בטוחה ויציבה בקבוצה, בטח לאור הדיווחים על כך שיקבל את סרט הקפטן. עם זאת, די ברור שצריך חיזוק מסויים לצידו, כי פר מרטסאקר באופן מובהק מבוגר ואיטי מדי, וגבריאל פאוליסטה נראה בעונה האחרונה כמו פארודיה על הניסיונות של וונגר להביא שחקנים מוזרים שאף אחד לא שמע עליהם. מעניין ששני הבלמים האלה אחראים כל אחד בתורו על ההפסדים מול צ'לסי. כך או כך, שמועות מוצקות על חיזוק בעמדה הזאת עדיין לא מרחפים (מהדי בנעטיה מבאיירן מינכן הוזכר לחצי שנייה ונעלם), ומילא 2, אבל שוונגר יביא שלוש החתמות שנחוצות לקבוצה באותו חלון? איזה קטע, בדיוק התרסק חזיר על החלון.

מבחינת עזיבות – 3 כבר קרו ואושרו. מיקל ארטטה, מי שהיה הקפטן על הנייר בעונות האחרונות, פורש ממשחק בתום קנדציה די מאכזבת במדי התותחנים, ויצטרף לצוות האימון של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. מת'יו פלאמיני, אולי השחקן השנוא במועדון בשנים האחרונות עוזב בסיום חוזה לקול צהלותיהם של מאות אלפי אוהדים. תומאס רוזיצקי מסיים חוזה גם הוא ולמרות גילו המתקדם איננו מתכוון לפרוש. הוא משאיר מאחוריו בעיקר פציעות, המון פציעות, ופה ושם רגעי קסם שהראו למה כינו אותו "מוצארט" והותירו הרבה שאלות "מה אם...".

http://www.newstalk.com/content/000/images/000059/61344_54_news_hub_54322_656x500.Xxx
ברוך שפטרנו / ברוך שפטרנו / ברוך שפטרנו אבל עם טיפה לחלוחית בעין

שחקנים נוספים שככל הנראה יעזבו הם מת'יו דבושי הדי מיותר בהתחשב ביכולת של ביירין, ואולי גם וויצ'ך שצ'זני שכבר הצהיר כי היה מעדיף לעזוב, כנראה זה מה שקורה אחרי שאתה מושאל עונה שלמה למועדון גדול עם הנהלה נורמלית ומגלה מה הפסדת כל השנים האלה. כמו כן, על אף שארסנל כבר כמה שנים מנסה לנקות מעצמה את תדמית המועדון שמוכר את הכוכבים שלו באופן סדרתי, עדיין כמה שחקנים בכירים שלה מוזכרים כמועמדים להצטרפות לקבוצות בכירות יותר. הקטור ביירין שלאט לאט מתפתח להיות מגן ימני מהטובים בעולם כבר חוזר באופן מוצהר על ידי מועדון ילדותו ברצלונה, אך בניגוד למקרים אחרים (שיעול ססק פאברגס שיעול), ביירין עצמו לא נראה כמו מישהו שדחוף לו לעזוב את המועדון שנתן לו את הפריצה שלו ובעיקר נראה הרבה יותר מחובר למועדון מאשר ההוא. אלכסיס סאנצ'ז ומסוט אוזיל, בהיותם השחקנים היחידים במועדון ברמה עולמית מן הסתם גם מקושרים בתאוריה למועדונים הגדולים ביבשת. על סאנצ'ז יובנטוס כבר הציעו 30 מיליון פאונד, אבל בקשתם נדחתה.

ולמען האמת, זהו בערך. כמו תמיד ארסנל יוצאת לעונה עם מצד אחד ציפיות רבות כי עדיין מדובר באחד המועדונים הגדולים והחשובים בליגה, ומצד שני בלי ציפיות בכלל, כי המועדון הזה כבר הרגיל את כולם, בעיקר את האוהדים שלו, לאותו דפוס קבוע ומשעמם, שאפילו לא מצליח לרגש יותר לרעה (הרבה אוהדים היו מעדיפים את המצב של ליברפול שהפסידה את האליפות במחזור הלפני אחרון מאשר את המצב הקיים). דווקא מהבחינה הזאת העונה הקרובה מגיעה עם פוטנציאל להיות יותר מעניינת מהרגיל – כאמור, ההתחזקות של כל הקבוצות בליגה, לא רק בצמרת הגבוהה, אמורות להפוך את העונה הזאת למאתגרת ביותר של ארסנל מזה הרבה מאוד שנים. ועדיין, חייבים להודות חייבים להודות: אפילו האוהדים האופטימיים ביותר לא באמת חושבים שארסנל הולכת לזכות באליפות, ובצדק רב. אפילו בלי הסתייגות של "אבל היי, אולי הפעם כשאין עליהם ציפיות...". קשה לתת פסק דין סופי לתחזית הזאת שיהיה אובייקטיבי מספיק, אז ניתן אולי את המשפט היחיד שפחות או יותר כל האוהדים של הקבוצה יכולים להסכים עליו: COYG!

תחזית אופטימית: מקום 2-3 כמו בעונות האחרונות.
תחזית של מסטול מת: ארסנל לוקחת אליפות סנציונית בעיקר כי מוריניו, פפ וקונטה עסוקים בלהרוס אחד לשני
תחזית פסימית: ארסנל סובלת לא רק מההתחזקות של קבוצות הצמרת אלא גם של קבוצות מרכז הטבלה, ומסיימת במקום 7-9.
תחזית עוד יותר פסימית: ארסנל סובלת לא רק מההתחזקות של קבוצות הצמרת אלא גם של קבוצות מרכז הטבלה, ומסיימת במקום 7-9. וונגר לא מפוטר.
תחזית ריאלית: מקום 4.
תחזית קצת פחות ריאלית אבל עדיין סבירה: מקום חמישי או שישי, וונגר לא מפוטר כי היי, הזדמנות לזכות בתואר שעדיין אין לנו (הליגה האירופית)

נסיים עם השאלות החשובות העומדות על הפרק במועדון לקראת העונה:

- איך יתנהל הקישור העמוס במיוחד של ארסנל העונה? יש בכלל טעם לנסות לשלב את שאקה, ראמזי, אלנני, קוקלאן, קסורלה ו-ווילשר, אם יישאר בריא לשם שינוי?
- האם שחקני ארסנל ייגלו סוף סוף את העובדה שאין חוק בכדורגל שאוסר עליהם לבעוט מחוץ לרחבה?
- האם שוב השילוב של ארסנל וליגת האלופות יהיה יותר חסר טעם ותכלית מאשר הגבהה לראש של קסורלה?
- מי ייפרוץ השנה ממחלקת הנוער של הקבוצה? ביירין לפני שתי עונות, איוובי בעונה שעברה, האם הגיע העונה תורם של גדעון זלאלם או של ג'ף ריין-אדליין?
- האם שאקה יצדיק את תג המחיר הדי גבוה שלו וסוף סוף ייתן לארסנל קשר מרכזי שלא מומחה באיבוד כדורים וספיגת תיקולים?
- איזה ידוען אארון ראמזי יהרוג העונה? אני אישית הייתי ממליץ לג'ים קארי להיזהר
- איך לוח הזמנים ישפיע על הקבוצה הפעם? הפתיחה, נובמבר-דצמבר ו-4 המשחקים האחרונים של העונה נראים כמו תקופות קשות במיוחד. ינואר, תקופת הסיוט של ארסנל באופן מסורתי, דווקא נראה די בסדר השנה.
- האם סוף סוף יהיה סוף לפציעות הסופניות במועדון?
- והפיל בחדר: מה יהיה עם ארסן וונגר? האם הוא באמת מתכנן לסיים את החוזה שלו ב-2017, ואם כן, האם הוא ינסה to go out with a bang ולעשות את כל מה שהוא יכול כדי שהפרידה תהיה מתוקה? או שכבר יום אחרי פרסום הסקירה הזאת נשמע על הארכת חוזה שלו עד 2020?
http://le-grove.co.uk/wp-content/uploads/2013/01/88jlXKYG.Xxx
עונה אחרונה עם החיוך המקסים הזה?

משחקי קדם עונה
נגד נבחרת האול-סטאר של ה-MLS, סן פרנסיסקו, 28 ביולי
נגד צ'יבאס גוודלחארה, 31 ביולי
נגד פ.ק. וייקינג, סטבאנגר (נורבגיה), 5 באוגוסט
נגד מנצ'סטר סיטי, גוטבורג (שבדיה), 7 באוגוסט

לוח זמנים בפרמייר ליג:
ליברפול (ב) – 14.8 | לסטר סיטי (ח) – 20.8 | ווטפורד (ח) – 27.8 |
סאות'המפטון (ב) – 10.9 | האל סיטי (ח) – 17.9 | צ'לסי (ב) – 24.9 |
ברנלי (ח) – 1.10 | סוואנזי (ב) – 15.10 | מידלסבורו (ב) – 22.10 | סנדרלנד (ח) – 29.10 |
טוטנהאם (ב) – 5.11 | מנ'צסטר יונייטד (ח) – 19.11 | בורנמות' (ב) – 26.11
ווסט האם יונייטד (ח) – 3.12 | סטוק סיטי (ב) – 10.12 | אברטון (ח) – 14.12 | מנצ'סטר סיטי (ח) – 17.12 | ווסט ברומיץ' (ב) – 26.12 | קריסטאל פאלאס (ב) – 31.12
בורנמות' (ח) – 2.1. | סוואנזי (ח) – 14.1 | ברנלי (ב) – 21.1 | ווטפורד (ב) – 31.1
צ'לסי (ח) – 4.2. | האל סיטי (ב) – 11.2 | סאות'המפטון (ח) – 25.2
ליברפול (ח) – 4.3 | לסטר סיטי (ב) – 11.3 | ווסט ברומיץ' (ח) – 18.3
מנצ'סטר סיטי (ב) – 1.4 | ווסט האם יונייטד (ב) – 4.4 | קריסטל פאלאס (ח) – 8.4 | מידלסבורו (ח) – 15.4 | סנדרלנד (ב) – 22.4 | טוטנהאם (ח) – 29.4
מנצ'סטר יונייטד (ב) – 6.5 | סטוק סיטי (ח) – 13.5 | אברטון (ב) - 21.5

 

סקירה מצוינת לדעתי במכלול ארסנל עשתה עונה שהתעלתה במעט על הציפיות.
שאקה זו החתמה נהדרת עבורם ללא ספק בתור התחלה. אם הוא יביא את היכולת מגלדבאך, באמת קיבלתם קשר אחורי אמיתי מאז ויירה.

עד כמה רציני העניין עם ברבוסה?

 

בגלל שהגיעו כ״כ הרבה דמויות חדשות עם באז מסביבם לפרמיירליג כבר בתחילת הקיץ, אני לא חושב שאנשים מבינים את זה, אבל הקבוצה הנוכחית בארסנל סיימה את דרכה. את הקטסטרופה של העונה האחרונה שחקנים לא שוכחים כל-כך מהר; את אופרת הסבון כולנו מכירים, כשהפעם במקום ואן פרסי, ססק ועוד כמה סיידקיקס לצידם, יש לנו את אלכסיס* ואוזיל שבאלגנטיות כבר עונה שלמה לא מוכנים לחתום על חוזה חדש, כאשר במילא נשאר להם שנתיים לחוזה + אפילו קוס, ראמזי ואחרים עוד לא מוכנים לשבת לדבר על כך = צפי למלטדאון בקיץ הבא.

אז מי כן יחתום על חוזה חדש? הטרול החונק על הקווים. אין שום ״פיל בחדר״. זה ברור כמו העובדה שהוא לעולם לא יסתדר עם המעיל המביך שלו. רק צריך לעקוב אחרי התסמינים הקבועים והראיונות של דמויות מתוך המערכת: כולם מרוצים ממנו, כולם מרוצים מאיך שהמועדון מתנהל במגרש ומחוצה לו, כולם מרוצים מלהחתים היפוני בן 21 שהפוטבול מנג׳ר לא מכיר בזמן שיונייטד מביאה את זלאטן ומיקיטריאן באותו סופ״ש.

נסיים במעט אופטימיות את הפוסט (1): המוציא לפועל (אוזיל), השחקן המצטיין בקופה (אלכסיס), הבלם והחלוץ הבכיר!!!1 (קוס וגירוד) והשחקן המצטיין שלנו ביורו (ראמזי) - כולם צפויים לקבל מנוחה לאחר מסעם בנבחרות כמו שונגר אוהב לתת - ולהתחיל להתאמן רק בראשון לאוגוסט = הם צפויים להחמיץ לכל הפחות את שני המשחקים הראשונים של העונה עם ספק למשחק השלישי, לדעתי. לפחות המשחקים על הנייר מאוד קלים: ליברפול (ב) ולאחר מכן לסטר ו-ווטפורד (ח). אחרי זה יש פגרת נבחרות = פצועים חדשים במשחקים הבאים.

נסיים במעט אופטימיות את הפוסט (2): בהתאם למלחמה שאנחנו מראים מול יונייטד הקיץ ואחרי הבאת ההיפוני האגדי, החלטנו להציע על מגן שמאלי/ימני צרפתי 15 מיליון אירו שהוריו לא מכירים בו ואין לו אפילו קליפ יוטיוב אחד מרשים, כתגובה ל-120 מיליון אירו שיונייטד הציעו על צרפתי אחר בשם פול התמנון. תוהים לגבי ליברפול? הם לא מעוניינים. בכל מקרה, עשינו זאת רק כדי לגלות שהסוכן שלו הסתלבט עלינו כדי לעשות כסף על מונאקו.

נסיים במעט אופטימיות את הפוסט (3): אין ציפיות. לפחות אין סיבה שיהיו ציפיות. ארסנל היא כמו קבוצת NBA שאינה מספיק גרועה כדי לפרק הכול מהיסוד ולהתחיל מחדש, אבל היא גם לא קרובה מספיק כדי להיות קונטנדרית או להיחשב כזו. הבעיה שבספורט האמריקאי זה עוד איכשהו לגיטימי ובסדר בגלל חוקים כאלה ואחרים. בכדורגל - עם מועדון בקליבר ההיסטורי והכלכלי של ארסנל - זה בלתי נסבל לצפייה.

נתראה בדיון של 2031.

* - בניגוד למה שנכתב בפוסט: יובנטוס הציעו עליו 30 מיליון פאונד. ונגר דחה וניגב עם זה את השלשול שלו. אבל אם יובנטוס תיהיה סבלנית וחכמה כמו שהיא, היא תקלוט אותו בסכום נמוך מזה. עוד עונה של כלום ואלכסיס ישרוף את כל המעילים בארון של ונגר כדי לשחק חיובים עם אלגרוש.

http://i2.mirror.co.uk/incoming/article8352977.ece/ALTERNATES/s615/Takuma-Asano-poses-during-a-press-conference-announcing-his-move-to-Arsenal.Xxx
זיכרו את השם: טאקומה. אסאנו טאקומה.

 

אתה צודק לגבי ההצעה של יובה על אלכסיס. תיקנתי את הפוסט המקורי.
וכעיקרון אני מסכים איתך בהכל, אפילו לגבי תאוריית המלטדאון שתקרה אם המצב הנוכחי יימשך (והוא יימשך). אני אולי לא בטוח אם זה יקרה דווקא בקיץ הבא ולא בעוד 2 קיצים, אבל כן, זה בדרך לשם.
אני מניח שברור שהפוסט הזה ניסה בעצם להיות דיפלומטי ואובייקטיבי ככל האפשר והוא לאו דווקא משקף את הדעות האמיתיות שלי לגבי המצב.

 

אייזק היידן הצעיר סוגר בניוקאסל בעסקה ל-5 שנים.
יש סיבה למה ונגר ויתר עליו.? הוא צעיר כשרוני

 

עצוב שמועדון גדול,שכולם פה גדלו על הכדורגל ההתקפי שלו התדרדר למצב כזה. ההנהלה אשמה לא פחות מוונגר,ואולי ו לזה להגיע למצב כזה.

בנושא המקצועי,נכון שהבאנו ג'אקה. אבל עדיין חסרים חלוץ,מגן שמאלי,ועוד קשר. מעניין כמה מתוך הרשימה הזאת ונגר באמת יביא ואת מי..

 

ונגר לא חתם על חוזה לכל החיים או משהו?

Sent from my ONE E1003 using Tapatalk

 

הוא כן פשוט השאלה מתי ימאס לו.
ב 2017 יחגוג 68 שזה כבר גיל בו לרבים נמאס לעסוק באימון יומיומי או בכלל לעבוד בענף.
אם זה לא חוזה אחרון שלו אז לדעתי לפני אחרון.

 

הוא אדיוט. היה יכול לפרוש כמו גדול,והיה מקבל כבוד של מלאכים. בדיוק כמו שעשו לפרגי. אבל בסוף מה שזוכרים זה את הסוף. והמחאות רק ילכו והתגברו.

 

מעטים מאוד שיודעים לפרוש בזמן. גם בגלל זה פרגי או קנטונה מיוחדים.

 

Arsene Wenger tells @beINSPORTS "Can I manage England, why not?" but will see out contract at Arsenal first.

מתי הוא מסיים חוזה?


מארוטה המנהל המקצועי של יובה לגבי אלכסיס:
“We informed the Gunners, who asked for £34m – surely a reasonable fee.
“However, when we responded to this request, Arsenal told us they will not sell the player.”

כאילו מה, ארסנל אמרו לו ש34 מ' פאונד זה המחיר, הוא הסכים לשלם, ואז ארסנל נזכרה שהיא לא רוצה למכור?
נשמע כמו דו שיח די מטומטם.

 

אולי אם מארוטה היה מציע 34 מיליון פאונד+פאונד הם היו מבינים טוב יותר מה הוא רוצה.

 

גם לדעתי מגן שמאלי חדש זה מאסט ואפילו הייתה פסקה על זה בפוסט במקור, אבל החלטתי למחוק אותה כי בהתחשב במעמד של מונריאל אין סיכוי שזה יקרה, EVER ולכן אין טעם להזכיר את הנושא בכלל. מה שקרה עם השחקן הזה זה אחד הדברים הכי מוזרים שראיתי בחיים שלי - אפילו אוהדי ארסנל הכי פסימיים, ציניים ואנטי-וונגר שיש - לא שרק שאין להם בעיה איתו, אלא גם אוהבים אותו למרות שהוא בינוני בדיוק כמו רוב שאר הקבוצה.