שתפו אותנו בחוויות, באירועים ובזוכים שלכם בקטגוריות השונות, בטורניר. אלו הקטגוריות הבאות, עם האפשרויות. כמובן שניתן להוסיף אפשרות אחרת. הנבחרת המפתיעה: איסלנד - שהצליחה לסחוף את 300 אלף תושביה, ויחד איתם, את רוב צופי היורו, לאחת ההפתעות הנעימות והמרתקות של הטורניר. ווילס - שלא נתנה להרבה נבחרות לעצור אותה, וגם הפסד צורם בדקה האחרונה מול אנגליה, לא כיבה אותה. פורטוגל - שאמנם בפני עצמה לא נבחרת קטנה, אבל עצם סיום הבית הראשון עם 3 נק', לא נתן לה הרבה סיכויים, ושילוב של הגרלות נוחות, מנטליות וחוסן בגמר נתנו לה את תואר האלופה. הנבחרת המאכזבת: בלגיה - אמנם לא ניבאו לנבחרת הבלגית זכיה מרתקת, אבל כן ציפו ממנה לקצת יותר מרבע גמר. נבחרת שמרוכבת מכשרונות נוצצים לא הצליחו להתעלות על עצמה ונעצרה מוקדם מדי. ספרד - דל בוסקה הוכיח שלכל דבר טוב יש סוף. אחרי 4 שנים מדהימות, עם 3 תארים (2 יורו-ים ומונדיאל), הנבחרת הספרדת סופרת טורניר 2 ברציפות בו היא לא מצליחה לעבור את השמינית (במונדיאל האחרון לא עברה את שלב הבתים). הנבחרת הספרדת נראתה כבדה, עייפה ובעיקר, שבעה. אנגליה - רבים (או לפחות, כל מי שלא אנגלי) יגידו שהרבה הם לא ציפו מהנבחרת, אבל אולי כן ציפו לראות אותה עוברת את השמינית, בעיקר כשהיא פגשה נבחרת צעירה, חסרת נסיון כמו איסלנד. נבחרות נוספות: רוסיה ושבדיה. השחקן המצטיין: גריזמן - אמנם הפסיד גמר 2 ברציפות (אחרי גמר ליגת האלופות), אבל עם 6 שערים, מהפך מול אירלנד שרשום על שמו, והופעות מצויינות עד הגמר נותנות לו את ההתמודדות. בייל - אחד השחקנים שהכי משפיעים במשחקי הנבחרת, מבין השחקנים הגדולים. כל התקפה נבנת דרכו. הגיע עד חצי הגמר, בו הפסיד לפורטוגלים. פפה - אסכם את זה בקילר, במלוא מובן המילה. שחקנים נוספים: רוי פטריסיו, ז'או מאריו ופאייט. השחקן המאכזב: מולר, לבנדובסקי וזלאטן - על כל אלה אוכל לכתוב את אותן הסיבות. סופרסטארים, שציפו מהם למס' לא מעט של שערים, לא הצליחו להתעלות, כמו בטורנירים אחרים, ונשארו, יחד עם נבחרתם, מאחור. שחקנים נוספים: אלאבה ורוני. השחקן המפתיע: מיליק - אחרי עונה נהדרת עם אייאקס, הגיע מיליק עם הנבחרת ליורו, עדין בצילו של לבנדובסקי. אמנם כבש שער אחד, בנצחון 1-0 על צפון אירלנד, אך הראה יכולת נהדרת. סיסוקו - האמנם לא שחקן לא מוכר, אבל לא מישהו שהיינו יכולים להצביע עליו כשחקן המפתח בקישור של הצפרתים. ב-2 המשחקים הראשונים של הבתים כלל לא פתח, ומהמשחק מול איסלנד, הוא שמר על מקומו בהרכב. פאייט - עוד ייצוג לליגה האנגלית. שחקן מוכר, ולא צעיר, שהגיע לסגל הצרפתי כ"עוד שחקן", וכבר במשחק הראשון הראה שאפשר לבנות עליו להמשך. כמו רוב חבריו, לא הצליח לשחזר את היכולת בגמר, אבל עם שערים מכריעים, ידע לשמור על יציבות. שחקנים נוספים: פרישיץ' ואנדרה גומש. תגלית הטורניר: קימיך, רנאטו סנצ'ז וז'או מאריו. השער היפה: פאייט, נגד רומניה. לוקה מודריץ, נגד טורקיה. האמשיק, נגד רוסיה. שאקירי, נגד פולין. אפשרויות נוספות: נאינגולן נגד שבדיה, רונאלדו (עם העקב) נגד הונגריה. האירוע המרגש: הקהל האיסלנדי, הפציעה של רונאלדו בגמר, היכולת של גאבור קיראי. נשתדל לשכוח: האלימות של האוהדים, המבנה של הטורניר או ההרגלים המגונים של יוגי לב. ה-11 של הטורניר: האפשרות שלי: -----------פטריסיו------------- סניה - פפה - קוסיילני - רפאל סיסוקו--ז'או מאריו-נאינגולן-האזארד פאייט------גריזמן--------בייל
כבר כתבתי סיכום על פי מודל אחר האמת... חבל עכשיו לזרוק לפח, נכון? 1. השחקן המצטיין - האמת שזאת בחירה קשה, לא כי יש הרבה אפשרויות, אלא ההפך. זה היה יורו מאוד קבוצתי, עם קבוצות פחות או יותר מאוזנות . ועדיין, אני כן אבחר שחקן שמזוהה עם נבחרת "של איש אחד" למרות שהוא לא: גארת' בייל. לא רק שכל ההתקפה נבתנתה דרכו, אלא שהוא גם הציג מחוייבות בלתי מתפשרת, עזרה בהגנה ומנהיגות. תענוג לצפייה. 2. השחקן שאיכזב - תומאס מולר זה האובייס, אותי הכי אכזב בלז מטווידי. נכון, הוא שיחק בערך במשך כל הטורניר והיה יציב ולא עשה משהו נוראי, אבל בכל זאת, ציפיתי ממנו להרבה יותר דומיננטיות והרבה יותר נוכחות ותפקיד משמעותי בהגעה של צרפת לגמר. בסוף הוא די "סתם היה שם" בקישור ולא עשה הרבה. 3. הנבחרת המאכזבת - א) רוסיה. לא האמנתי כמה עלובה היא הצליחה להיות. נכון שאיבדתם את השחקן היצירתי באמת היחיד שלכם (דזגוייב) ואת העוגן בקישור האחורי (דניסוב) ובלעדיהם אתם כנראה לא שווים שמינית גמר אפילו. אבל כזאת עליבות ברמה המשחק לא דמיינתי בחלומות הכי גרועים שלי. הם בצרות צרורות לקראת המונדיאל הביתי. ב) אוסטריה. ואני חשבתי שיש פה דור זהב עם סיכוי להגיע לחצי הגמר. לא מבין מה לעזאזל קרה להם. ג) קרואטיה. מה לעזאזל קרה פה? המצטיינים של שלב הבתים, נבחרת שבעצם הייתה לה את היכולת להגיע לגמר ואפילו לנצח בו - מפסידה במשחק איום ונורא ומודחת. 4. הנבחרת המפתיעה - שוב, להגיד איסלנד או וויילס זה האובייס. לדעתי מגיעים שבחים רבים גם להונגרים ימ"ש. אולי הנבחרת הכי פחות מוכשרת בכל הטורניר הזה, עם הרכב שכולל שני שחקנים בני מעל 37 מהליגה המקומית ולא רק שהצליחה לשתק ולתת תוצאות טובות מול יריבות עדיפות ממנה, אלא גם, דוגרי, שיחקה כדורגל ממש ממש מוצלח. 5. הצעיר המצטיין - רנאטו סאנצ'ז. אם כי לא בטוח שהוא אכן צעיר. 6. השחקן המפתיע - סיסוקו מסיבות שכבר פירטו. אולי השחקן שהכי העלה את המניות שלו בעקבות הטורניר הזה (ואחריו פריסיץ'. איך הגענו למצב ששחקן הרכב של אינטר צריך להרים את המניות שלו...). 7. התגלית - הכוונה היא לשחקן קטן קטן ובקושי מוכר שנתן טורניר טוב (סיסוקו וותיק ומוכר לחובבי הפרמייר ליג כבר שנים). צעיר שהרשים אותי מאוד היה לאזלו קליינהייסלר ההונגרי. לא אופתע אם בשנים הקרובות יעשה חיל בבונדסליגה במדי ברמן ויעבור מתישהו לקבוצה גדולה יותר. לדעתי הראה המון פוטנציאל. 8. המאמן המצטיין - כריס קולמן. אדיר לראות איך הוא הצליח ליצור נבחרת מתוקתקת וממושמעת, שמשחקת עם אחוות אחים שנדיר לראות בכדורגל - ועדיין עושה את זה תוך כדי הצגת משחק יפה ולא פחדני. 9. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - איטליה. אין מילה אחרת להגיד עליהם חוץ מ"גברים". זה בדיוק הכדורגל שהייתי חולם לראות מהקבוצות הרכרוכיות שאני אוהד - ארסנל והולנד. 10. המשחק הטוב ביותר בטורניר - הונגריה 3:3 פורטוגל. כמאמר טייווין לאניסטר: Madness, madness and stupidity, וזה היה נפלא. 11. המשחק המשעמם - יש ספק? קרואטיה - פורטוגל וכל מילה נוספת מיותרת. 12. השער הכי יפה בטורניר - רובסון קאנו נגד בלגיה. סליחה על הקלישאה, אבל אם מסי היה מבקיע שער כזה, וואי וואי וואי איזה טירוף היה הולך בעולם. הצביעות. 13. הרגע השמח - השדר האיסלאנדי מתחרפן אחרי הניצחון על אנגליה 14. הרגע העצוב - כל פעם שאני נזכרתי שאיסלנד והונגריה וצפון אירלנדים למיניהן נמצאות בשלבים המאוחרים של הטורניר, והולנד בכלל בבית. 15. מה דעתכם על הטורניר באופן כללי? - איכות, אורך, ארגון, אווירה, מבנה, רמת המשחקים - לא מבין את התלונות על היורו הזה, באמא שלי. מה כבר עוד צריך? יש זוכה מפתיעה, גם אם לא מוצדקת (והיא לפחות לא עשתה את זה בכדורגל "יווני". תבדילו בין לשחק הגנתי ולשחק גרוע, אלה דברים שונים). היו הפתעות. היו סינדרלות מוצדקות. היו דרמות. היה הרבה מאוד צבע בזכות הנבחרות החדשות. וכן, השיטה, גם אם די דפוקה, גרמה לכך שעוד משלב הבתים ראינו משחקים פתוחים ושקולים, כי גם הקטנות לא פוחדות להתקיף בהתחשב בעובדה שהפסד אחד לא חורץ את גורלן. אני יכול לחשוב רק על 3-4 משחקים שהיו ממש אבל ממש חד צדדיים. 16. כשתסתכלו אחורה מהעתיד, איך ומה תזכרו מהיורו הזה? - בעיקר את הסיפור הנהדר שבגמר, על נבחרת קטנה וחסרת ביטחון שמאבדת את השחקן הכי טוב באירופה בדקות הפתיחה, ואז, עם חבורה של צעירים, חלקם הגדול לא מהרמות הגבוהות, נותנים פייט פשוט אדיר ומנצחים את הנבחרת הטובה בטורניר, במגרש הביתי שלה. 17. הרכיבו את נבחרת הטורניר שלכם -----------פטריסיו------------- כריס גאנת'ר - פפה - קייליני - הקטור ז'ואאו מאריו - נאינגולן - ראמזי נאני------גריזמן--------בייל (ספסל: בופון, הנסי | סאניה, קוסיילני, בואטנג, גריירו | רנאטו סאנצ'ז, סיסוקו, קרוס, גונארסון, קריצ'וביאק | פאייט)
סיכום היורו: http://cache2.asset-cache.net/gc/545932076-cristiano-ronaldo-of-portugal-lifts-the-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=X7WJLa88Cweo9HktRLaNXkLZqFyVhSP4%2fBQUjHBtowZHI7rhiMcQ8BtoB5WXAoY7 אפשר לומר הרבה דברים על היורו הזה, טורניר מוזר בו זכתה נבחרת מוזרה, אני מסכים. מרגיש החמצה גדולה ברמת הכדורגל שבין כה כדורגל נבחרות הולך ומתדרדר לצערי. אבל גם היו סיפורי סינדרלה יפים, משחק-שניים שכן נזכור, סיפור הדמעות של כריסטיאנו רונאלדו ומבחינתי שמחתי כמו שהייתי שמח אם ספרד המקובעת של דל-בוסקה הייתה מביאה גביע. מעבר לכך בימים הקרובים הטירוף יירד ונחזור לשיגרת הקיץ, עדיין בלי הכדורגל האמיתי, קצת תחושת ריקנות. קיבלתי אתמול הודעות בטלפון כמעט כמו ביום-הולדת ואפילו מכמה ידידות במכללה, כולן ראו את המשחקים. - הנבחרת המצטיינת: אין נבחרת כזו. פורטוגל הייתה הלוחמת| גרמניה שיחקה הכי יפה| איטליה הציגה הגנת ברזל| קרואטיה בלטה בשלה הבתים. - הנבחרת המאכזבת: ספרד. היו לי ציפיות לקראת הטורניר וגם אם הסגל לא מושלם - אפשר היה להוציא יותר ולתת פייט ולא לוותר נגד איטליה. מה גם שהמשחק נגד קרואטיה היה לא טוב, הנבחרת 'הפסידה פעמיים' למעשה - גם ההרכב הראשון הותש וגם..את המשחק עצמו. עוד מועמדות: אנגליה - אפילו במונחים שלה זה מביך| שבדיה - כלום ושום דבר| בלגיה - רק בגלל סף שבירה המנטאלי הנמוך. - סיפור הסינדרלה: איסלנד. קהל מרגש, חבורה של לוחמים, להם אין בייל, אין ראמזי וגם אפילו לא רובסון קאנו. - השחקן המצטיין: גריזמן. כבש במספרים מפלצתיים וגם בישל, נתן שואו נגד גרמניה וכל נגיעה שלו בכדור הייתה נהדרת. שוב הפסיד לרונאלדו ופפה בגמר. מאז פלאטיני אף שחקן לא כבש כל-כך הרבה שערים ביורו שזה טורניר נזיל, מספיק משחק אחד ואתה עף, מספיקה פציעה אחת ואתה בחוץ. עוד מועמדים: טוני קרוס| נאני| פפה| בייל| רוי פטריסיו - השחקן המאכזב: תומאס מולר. היה כל-כך גרוע, מנותק, לא קשור, לא שייך. מיעט להגיע למצבים, לא הגיוני שהוא לא כבש אף שער. נכון שיותר נוח לו עם חלוץ 9 אמיתי ועדיין הוא איכזב, זה כאילו היה שחקן אחר לחלוטין. זה כבר יורו שני שלו בלי גול. אגב, גם בפנדל נגד איטליה הוא בעט רע. עוד מועמדים: זלאטן איברהימוביץ - בקושי בעט לשער, אקורד סיום צורם | לבאנדובסקי - לפחות כבש שער אחד| הארי קיין - נראה כמו כלום ושום דבר. יורו הדמעות: - הבכי של כריסטיאנו - הבכי של בופון - הבכי של מודריץ' - הבכי של דאריו סרנה בהמנון - קצת שונה, ועדיין. אני מאוד אוהב לראות שחקנים שמתנהגים כמו אוהדים, לוקחים ללב, תחושת הירקנות אחרי ההדחה מהטורניר היא כל-כך גדולה. לא רוצה לבחור תגלית אלא דווקא לדבר על נאני שחתם בולנסיה. לדעתי הציג טורניר מצוין. כבש שלושה שערים, בישל, לקח אחריות. - השער: המספרת של שאקירי, תכסיס שלא רואים כל יום, רגע למזכרת מטורניר די אפור, רק חבל שזה לא הספיק. אין כמו מספרת, כנראה. עוד מועמדים: הפצצה של ניינגולאן נגד ווילס| הגולאסו של פאייט לחיבור נגד רומניה| השער השני של איטליה נגד בלגיה| העקב של כריסטיאנו| רובסון קאנו - המאמן הכושל: דידייה דשאן. אולי אני מגזים, אבל הסגל שלו היה עמוק ברמה מטורפת, לאף-נבחרת אין כל-כך הרבה כישרון. בסופו של דבר להוציא שינויים קוסמטיים קטנים הוא לא באמת השפיע על הנבחרת, לא הייתה שיטה ברורה או דרך. זרק אתמול את ג'יניאק, פעם זה היה מרסיאל, גם לא בטוח שהיה מקום להכניס את קומאן. עוד מועמדים: ויסנטה דל-בוסקה - כל העולם ראה והוא לא| וילומטס הבלגי - העליהום| רוי הודג'סון - אפילו במונחים של אנגליה זו הייתה בושה. - המאמן המצטיין: פרננדו סנטוס לוקח את המקום הראשון, הביא גביע. המטרה מקדשת את האמצעים. ההישג עצום בהתחשב בפציעה של כריסטיאנו. לא חשש לבצע שינויים וללמוד תוך כדי תנועה. האמין בנאני וקווארסמה, שינה את החלק האחורי. עוד מועמדים: אנטוניו קונטה - אמרנו הכל כבר קודם| כריס קולמן - אחראי על הדהירה של ווילס| המאמן של איסלנד - המשחק הטוב ביותר: ספרד - קרואטיה. בחירה אולי קצת מוזרה אבל זה מה שאני מרגיש. ספרד פתחה עם הנעת כדור מצוינת ויתרון, קרואטיה השתלטה על המשחק לאט-לאט והצליחה לנצח. משחק שהייתה בו גם דרמה, גם דקות של כדורגל טוב וגם הקצב היה בסדר. וזה משחק שהיה ממנו ציפיות. עוד מועמדים: צרפת - גרמניה - לפרקים קטנים בלבד במחצית ה-2| הונגריה - פורטוגל| ווילס - בלגיה כל ההארכות במשחקים האלה היו מאוד מתישות, שיא השיעמום היה פורטוגל נגד פולין לדעתי. בקושי הצלחתי להחזיק את עצמי ער. - הנבחרת המצטיינת: רוי פטריסיו; סאנייה, בונוצ'י, פפה, הקטור; ניינגולאן, מאטווידי, קרוס; נאני, בייל וגריזמן הספסל: בופון, קייליני, פאייה, ראמזי, ז'ואאו מאריו - התקשורת - בקושי ראיתי את אולפן היורו. הסיקור בעיתונים היה לא רע מצד ישראל היום, גם אורי קופר כותב נהדר. אוהב את וואלה כמו תמיד. סתם שתדעו: בעקבות הטורניר התחדשתי בכמה חולצות של כדורגל נבחרות. לצערי הפסדתי במכירה פומבית באיביי על חולצות של רונאלדו-ברזיל וצרפת-זידאן, אבל הבאתי חולצה של פיגו מפורטוגל ועוד שתיים של ראול ככה לאוסף.
1. השחקן המצטיין - אנטואן גריזמן 2. השחקן המאכזב - תומאס מולר 3. הנבחרת המאכזבת - אנגליה 4. הנבחרת המפתיעה - איסלנד 5. הצעיר המצטיין - רנאטו סאנצ'ס 6. השחקן המפתיע - נאני 7. התגלית - רפאל גריירו 8. המאמן המצטיין - פרננדו סנטוס 9. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - קרואטיה 10. המשחק הטוב ביותר בטורניר - ספרד-איטליה 11. המשחק המשעמם - פורטוגל-ווילס \ פורטוגל-קרואטיה 12. השער הכי יפה בטורניר - http://9to5animations.com/wp-content/uploads/2016/06/Shaqiri-goal-switzerland-vs-Poland-round-of-2016-euro2016.Xxx 15. מה דעתכם על הטורניר באופן כללי? כישלון קולוסאלי. 17. נבחרת הטורניר שלכם - רוי פטריסיו בונוצ'י, פפה, צ'ורלוקה ראמזי, קרוס, פאייט, הזארד נאני, גריזמן, בייל
איך כולכם שמתם את פטרישיו בנבחרת המחזור? על סמך משחק גמר אחד? שכחתם שהוא קיבל שלישייה מהונגריה? הוגו לוריס נתן טורניר מדהים. כמעט מושלם.
יש משחקים שאני זוכר כאילו הם קרו אתמול. רובם אמנם התרחשו בכדורגל מועדונים, אבל גם כמה משחקי נבחרות הפכו להיות בלתי נשכחים עבורי. ואני מנסה לחשוב איזה משחק אני אזכור מהטורניר הזה באותה מידת בהירות בעוד שמונה שנים כמו רוסיה-הולנד או טורקיה-קרואטיה מיורו 2008? אולי איטליה-בלגיה ממחזור הפתיחה, אבל זה רק כי הייתי באיטליה באותו ערב. מעבר לזה? באמת, באמת שאין לי מושג. לדעתי היורו הזה נתן עוד חותמת לטענה שכדורגל נבחרות התמסחר לגמרי ואיבד את מה שנשאר מהכדורגל עצמו. אני מבין שהקטע הזה עם מדינות ולאומים נחמד מאוד ופונה למכנה משותף רחב שכולל גם אנשים שביום רגיל לא ממש מתעניינים בכדורגל, אבל עבור מי שרואה כדורגל באופן קבוע היורו הזה היה חיוור ודהוי - וזה המשך לכמה טורנירים לא ממש מעניינים. המגמה הזו לא תשתנה - כי במקום שבו דרושה רפורמה וארגון מחדש, אופ"א ופיפ"א יעשו מה שהן צריכות כדי להביא עוד כסף ורייטינג, ינפחו את המפעלים האלה עוד יותר, השחקנים יבואו עם הלשון בחוץ אחרי עונות מפרכות לטורנירים מפרכים, יגמרו את חודש יוני-יולי באימונים, ינוחו שבועיים ויחזרו לפרה סיזן או לשבוע הראשון של העונה. לכן מאוד מוזר וקצת עצוב לי לראות המון חובבי כדורגל נותנים לכל הסיפור הזה משקל עצום כל כך. רונאלדו שחקן היסטורי וגדול כי בערך עשור הוא נותן מספרים מפלצתיים בשתי הליגות הכי חזקות שיש. זכייה שלו בטורניר שבו אפשר לזכות עם נצחון אחד ב-90 דקות היא לא גושפנקא לכלום, בדיוק כמו שהיעדר זכייה בטורניר כזה (ע"ע - מסי) היא לא משהו שאמור להוריד מגדולה של שחקן. זה פשוט לא מעניין, ולא חשוב, ואנשים מאוד אינטגלנטים ומבינים בכדורגל רוכבים על הזכייה הזו כאילו שרונאלדו עשה בחודש הזה משהו שמתקרב למה שעשה במדריד ובמנצ'סטר. עבודת האימון על הפנים. למה זה מפתיע? רונאלדו, גרייזמן, פוגבה, אפילו שמות קטנים הארי קיין מגיעים לטורניר הזה סחוטים מעייפות. למאמנים אין באמת אפשרות לבנות משהו עם השבועיים המאולתרים האלה שבהם הם מתכנסים. לא ראיתי קבוצה אחת שהייתה באמת מאומנת בהתקפה, כולן נתנו את הכדור לאינייסטה/בייל/רונאלדו/גרייזמן/פאייה/הזאר שלהן וחיכו שיצא מזה משהו. זה מפתיע מישהו שהנבחרת הגדולה היחידה שנראתה כמו קבוצה מאומנת היא איטליה, שפשוט ייבאה רבייעית הגנה שמשחקת ביחד ביובנטוס? בסופו של דבר זה נגמר, הטורניר שנמרח כמו מסטיק והיה לו טעם של אחד שנלעס במשך שעות. לא נשאר טעם של עוד. עוד יומיים אפשר להתרכז בכדורגל האמיתי, ליברפול נגד פליטווד טאון.
נקודות למחשבה. יש לי פחות בעיה עם השיטה המורחבת של פלאטיני ע״ס הטורניר האחרון. לעומת זאת, אני פחות מבין למה לא להעביר את כל משחקי הידידות לאורך השנה ואפילו מס׳ משחקים בודדים של השלב המוקדם מהבתים לסוף העונה, כמו גם לסיים את העונה של הקבוצות בתאריך מוקדם יותר. זה היה WIN-WIN בשביל כולם: א) הקבוצות לא היו נפגעות מפציעות מיותרות. ב) השחקנים לא היו נפצעים/מקבלים עומס מיותר. ג) הנבחרות היו מקבלות את השחקנים עם יותר אוויר ועם אפשרות ליצור תיאום ו/או שיטת משחק סבירה. חכו לטירוף של מונדיאל 2022! ממש חסרים לי שחקנים עם יותר קסם ברגליים וכאלה שלא נראים כמו רובוטים נוספים בכדורגל שהשתנה לו, או סתם דמויות יותר כריזמטיות על המגרש. לא יודע, אולי זו סתם הנוסטלגיה של הילד הקטן שבתוכי (רפרנס רע מאוד לואן פרסי עם הקשר לסעיף הבא). זה לא אותו דבר בלי הולנד. גרועה או טובה, הצבע הכתום ביורו היה חסר. רונאלדו, פפה וכל מי ששיחק אי פעם בריאל מדריד הוא מלך!!!1 וויל גריג עוד עולה באש? פורצה איטליה! עריכה: למחוקקקקקקקקק למחוקקקקקקק.
הנבחרת המפתיעה: איסלנד הנבחרת המאכזבת:ספרד שחקן הטורניר: טוני קרוס. היו כמה שנתנו רגעי קסם כמו פאייט,בייל ודרקסלר. אבל בניגוד אליהם הוא שמר על יכולת גבוהה בכל המשחקים. הברומטר של המכונה הגרמנית. השחקן המאכזב: מולר. השחקן המפתיע:פאייט. באמת מחדל ששמענו עליו רק עכשיו. התגלית:רנאטו סנצס. ההרכב: פטריסיו אברה-בונוצ׳י-פפה-הקטור ראמזי-קרוס-סיסוקו פאייט-גריזמן-בייל
1. השחקן המצטיין - גארת בייל 2. השחקן המאכזב - תומאס מולר 3. הנבחרת המאכזבת - בלגיה 4. הנבחרת המפתיעה - איסלנד 5. הצעיר המצטיין - רנאטו סאנצ'ס 6. השחקן המפתיע - נאני 7. התגלית - רנאטו סנצ'ס 8. המאמן המצטיין - לגרבאק של איסלנד 9. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - קרואטיה 10. המשחק הטוב ביותר בטורניר - פורטוגל נגד הונגריה 11. המשחק המשעמם - צרפת נגד שוויץ 12. שער הטורניר - שאקירי מול פולין 13. הרגע השמח - כל רגע של ויילס ואיסלנד 14. הרגע העצוב -מהומות של חוליגנים. 15. מה דעתכם על הטורניר באופן כללי? - איכות, אורך, ארגון, אווירה, מבנה, רמת המשחקים - הפורמט לא הצדיק את עצמו למרות כל הסיפורים על נבחרות קטנות. ויילס הייתה מצליחה גם בשיטה הקודמת, גם במוקדמות גם בבתים של היורו. שלב הבתים היה אסון גדול כשהרבה נבחרות לא מתאמצות לנצח כי לא צריכות. לדעתי בכלל לפורטוגל ניתנה הזדמנות לקחת את הטורניר הרבה בגלל הפורמט. 16. כשתסתכלו אחורה מהעתיד, איך ומה תזכרו מהיורו הזה? - בעיקר את ההשפעה של המאמנים על הנבחרות לטוב ולרע. אזכור גם את הוולשים ואת האיסלנדים.
ועוד כמה טעויות כאלה שמופיעות פה, אם להיות ממש קטנוני: שאצ׳ירי (במקרה הזה אני עדיין לא התרגלתי. והשם הפרטי שלו הוא ג׳רדאן), כרישטיאנו, סאנשש. הtransfermarkt הוסיפו אצל שחקני היורו את דרך ההגייה. אם כי אני לא יודע אם כל ההגיות שיש שם נכונות.
השחקן המצטיין - אנטואן גריזמן, למרות ההופעה המאכזבת יחסית בגמר (ובמשחק הפתיחה). השחקן המפתיע - לא חשבתי שמדובר בשחקן בינוני, אבל פרישיץ׳ היה פנטסטי (חוץ מהתספורת), וגם גריירו והוסאי היו נפלאים ועלו על הציפיות שלי מהם. מבין שחקנים שחשבתי שהם בינוניים והיו טובים, אפשר לציין את קולביין זיגפורסון, האל רובסון קאנו על כמה רגעים אדירים, מוסא סיסוקו על ההופעה בגמר וקובה שהיה לא רע אחרי שדי שכחתי ממנו. ובטח שכחתי עוד כמה שיכולים להיכנס לקטגוריה הזו אבל את כולם מביס גאבור קיראי. השחקן המאכזב - שניהם היו חסרי מזל במידה כזו או אחרת, אבל שני המאכזבים מבחינתי הם דיוויד אלאבה ותומאס מולר. גם מדה חאה ופוגבה ציפיתי ליותר, למרות שהיו סבירים בסך הכל. התגלית - מיכאו פזדאן הפולני, לדיאן ממושאי האלבני, אדם נאג׳ ההונגרי ורובי בריידי האירי. הנבחרת המפתיעה - ויילס ואיסלנד הן הבחירות הצפויות, אבל מי שבאמת הפתיעה אותי היתה הונגריה שחשבתי שתודח בשלב הבתים ותשחק כדורגל משעמם. הנבחרת המאכזבת - ספרד, היא היתה אחת הפייבוריטיות מבחינתי ואיטליה היתה הרבה יותר טובה ממנה. מאנגליה לא ציפיתי להרבה אז קשה להגיד שהיא מאוד איכזבה, לעומת זאת חשבתי שאוסטריה תגיע יותר רחוק. שער הטורניר - ג׳רדאן שאצ׳ירי המשחק הטוב ביותר - גרמניה מול איטליה היה מותח, מעניין, ברמה גבוהה ובעיקר נגמר בצורה טובה. נבחרת הטורניר - בשביל הגיוון, מקסימום שחקן אחד מכל נבחרת. זומר - הוסאי, בונוצ׳י, רגנאר סיגורסון, גריירו - קריחוביאק, קרוס - ג׳וג׳אק, גריזמן, פרישיץ׳, בייל
ברשותכם אוסיף עוד כמה קטגוריות מאמן הטורניר: 1.סנטוס 2.יוגי לב 3.קונטה 4.דשאן(עד הגמר לא כולל היה טוב מאד) 5.כריס קולמן המאמן הגרוע: וילמוטס והודג׳סון בצוותא. פשוט ביזיון של מאמנים. גם דל בוסקה עשה עבודה רעה, אבל בניגוד לשניים הראשונים אליו יש לי רק ריספקט. את שלו הוא עשה בכל אופן והגיע הזמן לפרוש/לעשות סקולארי ולעבור לסין.
לצערי המגמה נמשכת והולכת , טורניר משעמם ויש שיקצינו ויאמרו מיותר , שום דבר חדש מבחינת סגנון או טקטיקה כשהעונה הסופר ארוכה עם מספר המשחקים המטורף של השחקנים המובילים לא בדיוק תרם. בטורניר מסוג זה עם אוסף של שחקנים שלא ממש משחק ביחד קשה לצפות למשחקים איכותיים ובאמת ניתן למנות אותם על יד אחת. עם כל נשיקות החולצות ברור שמה שבאמת חשוב לשחקנים זאת ההצלחה במועדונים ואפשר בהחלט להבין זאת. ובכל זאת הייתי בוחר בנבחרת גרמניה כנבחרת הטובה ביותר , היא אמנם הפסידה לצרפת המזליסטית אבל הייתה הנבחרת היחידה שהחזיקה אותי ער 90 דקות.
