1. השחקן המצטיין - גארת בייל קל. גארת' בייל הוא הלידר היחידי שבאמת שיפר את כל החבורה שמסביבו והוציא מהם את המיטב, אני נהנתי מכל רגע שלו. שחקן מדהים. 2. השחקן המאכזב - מולר די נעלם כל הטורניר ולא היה עצמו. הסיבה המרכזית שגרמניה לא זכתה בטורניר זו ההעדרות של רגל מסיימת, ופה אפשר לבוא בתלונות בעיקר אליו. 3. הנבחרת המאכזבת - האמת שאין לי. 4. הנבחרת המפתיעה - איסלנד 5. הצעיר המצטיין - רנאטו סאנצ'ס/פיאצ'ה. שניהם הראו יכולות אדירות במהלך היורו הזה וללא ספק יזכו למעקב צמוד ממני החל מהעונה הקרובה. 6. השחקן המפתיע - ז'ואאו מאריו/פריסיץ'. מאריו כי לא הכרתי אותו עד היום ולפחות לפי היורו נראה שה-40 מיליון שאינטר הולכת להשקיע עליו נראים משתלמים, נתן טורניר אדיר. פריסיץ' כי לא חשבתי שהוא יהיה דומיננטי בנבחרת כמו שהוא באינטר, אבל התבדיתי. גם הוא נתן טורניר נהדר. 7. התגלית - מאריו/סאנצ'ס/פיאצ'ה. 8. המאמן המצטיין - קונטה. עצם זה שנבחרת עם סגל כל כך בינוני מהקישור ומעלה נראתה כל כך טוב והייתה הראויה ביותר לתואר מראה עד כמה העבודה שהוא עשה טובה. 9. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - קרואטיה 10. המשחק הטוב ביותר בטורניר - קרואטיה נגד ספרד. 11. המשחק המשעמם - כל משחק של אוסטריה. 12. שער הטורניר - שאקירי מול פולין 13. הרגע השמח - הגול של פלה נגד גרמניה. אטרף טהור. 14. הרגע העצוב - זאזא בפנים, קייליני בחוץ.
יש לי תחושה שנפלת בפח הציניות... אולי ההודעה הזאת תתאים לדיון של הגמר אבל אני אכתוב פה. עבדכם הנאמן היה מועסק אצל צהובון ספורט ישראלי וידוע זמן קצר כעורך כתבות, כל הזמן ביקשו לכתוב דברים מושכים, להביא סרטונים מטומטמים ולטחון על הקבוצות הספרדיות ועל צמד הכוכבים המפורסם. התופעה היא עולמית, שימו לב לבימוי במשחק ולצהובוני הספורט ברחבי העולם - המצלמה היא על רונאלדו שנפצע, רונאלדו חורק שיניים כדי לחזור למגרש, רונאלדו לא מצליח לרוץ, רונאלדו מסמן בייאוש לספסל שיחליפו אותו, רונאלדו בוכה כמו ילד קטן...עושה פרצוף? הוא מזיע? הוא נותן מכה עם אגרופו על הברך של חבר לקבוצה ששיחק פעם במכבי חיפה? הכל מתועד, הכל מצולם, כל פלוץ יופיע בטוויטר, באינסטגראם, בפייסבוק. הכל מעניין את הצהובון כי הוא חייב למכור כמה שיותר בעידן הנאו-ליברלי והממוסחר של ימינו, כי נגיד את האמת - פעם בשנות החמישים משחקי רבע גמר מונדיאל הסתיימו בתוצאות כמו 5-7 והכדורגל של ימינו כנראה מיצה כל דרך וכל טקטיקה אפשרית ככה שהמאמנים משוכנעים יותר שעדיף להם לנצח ולא לבדר את הקהל כי יש להם חוזה ויש להם מטרות. לכן הטלוויזיות והעיתונים משקיעים את מאמציהם בכל פלוץ של כל כוכב כדי למכור כמה שיותר.
כרגיל שלב הבתים היה השלב הכי מהנה. מבחינתי הטורניר נהרס ברגע שקרואטיה עפה לפרוטוגל. הייתה פה הזדמנות לגמר באמת מרגש שכולל את קראוטיה או בלגיה אבל האמת שפורטוגל די ייבשה את כל שלב הנוקאאוט.
מסכים. פורטוגל ייבשה את כל שלב הנוקאאוט, הביא לכך שכל שאר קבוצות הטורניר ישחקו רע ואשמה גם במלחמת צפון מול דרום קוריאה. נשבר הזין מהם.
נבחרת מפתיעה - פורטוגל. נכון שאיסלנד הגיעה רחוק אבל פורטוגל היתה בעיקר שם ורונאלדו. רוב מוחלט של הסגל הורכב משחקנים לא מוכרים או משחקנים שהסוכנים שלהם בנו את השם שלהם עם הנפצות של "צ'לסי הציעה 30מ' על קרבאליו". יותר מזה, בפועל השחקנים האלה באמת לא טובים. ועדיין הם זכו. נבחרת מאכזבת - בלגיה. ים של כשרון ואפס ביצים. שחקן מצטיין - גריזמן. אמנם יצא לוזר פעמיים העונה, אבל קפץ לליגה של הגדולים באמת. שחקן מאכזב - מולר. הוא היה צריך להיות המוציא לפועל העיקרי של גרמניה (בהעדר חלוץ ברמה) והוא כשל בזה לחלוטין. שחקן מפתיע - זו'אאו מאריו. תגלית - קימיך. שער - שאקירי. אירוע - רונאלדו.
הטורניר עצמו לא קטסטרופה, לא כזה שייזכר. טורניר בינוני. היו הרבה מאוד רגעים שנהניתי בהם, היו המון דרמות, אבל גם לא מעט שיעמום. בסה"כ, בהתחשב בעובדה שלטורניר הזה עלו לא מעט קבוצות בינוניות, זה היה דיי צפוי. ואני לא מתייחס ליחס שערים שאין לי מושג מהו. מעדיף 0-0 משמים על 5-2 של צרפת על איסלנד. מעדיף מתח במשחק מאשר הרבה שערים ומשחק שנגמר בדקה ה-30. *כשאני אומר טורניר שלא ייזכר, אני מדבר מבחינת הטורניר כמכלול. זכייה ראשונה של פורטוגל נגד המארחת צרפת זה דבר שזוכרים, הניצחון של איסלנד על אנגליה, ניצחון של ווילש על בלגיה (המשחק הכי טוב בטורניר מבחינתי) אלה דברים שזוכרים (אני לפחות), אבל הטורניר עצמו לא ייזכר כמשהו מיוחד. שחקן מצטיין: פפה. הנהיג את ההגנה הפורטוגלית יפה מאוד. הקריב ולדעתי זה בהחלט מגיע לו. התלבטתי בינו לביו גריזמן, ובסוף החלטתי ללכת עם הפורטוגלי. שחקן מאכזב: מולר. שמתי אותו כמלך שערים בהתערבות עם חברים. לא היה לו את החדות שאני רגיל ממנו. 0 שערים ולא מעט רגעים לא מולריים. נבחרת מפתיעה: ווילש. חצי גמר, מי ציפה? איסלנד ראויה לאיזכור גם כן. הנבחרת שלי: - פטרישיו - - גריירו - פפה - בונוצ'י - קימיך - קרוס - סאנצ'ז - - בייל - ראמזי - פאייה - - גריזמן -
1. השחקן המצטיין - גארת' בייל 2. השחקן המאכזב - תומאס מולר 3. הנבחרת המאכזבת - בלגיה 4. הנבחרת המפתיעה - איסלנד 5. הצעיר המצטיין - רפאל גררו 6. השחקן המפתיע - עמנואלה ג'אקריני 7. התגלית - אני לא חושב ששחקן שעבר לבאיירן ב35 מיליון יורו עוד לפני הטורניר יכול להחשב לתגלית. אני בוחר את פיאצה הקרואטי. 8. המאמן המצטיין - הצמד של איסלנד 9. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - איטליה, איסלנד ו-וויילס 10. המשחק הטוב ביותר בטורניר - איטליה נגד ספרד בשמינית 11. המשחק המשעמם - פורטוגל נגד קרואטיה באותו שלב 12. שער הטורניר - האמשיק מול רוסיה 13. הרגע השמח - הקהל האיסלנדי חוגג עם השחקנים שלו את הניצחון על אנגליה 14. הרגע העצוב - שער היתרון של פורטוגל נגד וויילס 15. מה דעתכם על הטורניר באופן כללי? - איכות, אורך, ארגון, אווירה, מבנה, רמת המשחקים איכות - 3 אורך - 8 ארגון - 8 אווירה - 7 מבנה - 0 16. כשתסתכלו אחורה מהעתיד, איך ומה תזכרו מהיורו הזה? יוגי לב מגרד בביצים, הנהמות הויקינגיות המגניבות של אוהדי איסלנד, עבודת אימון איומה של 80% מהמאמנים, המשחק של פאייט נגד רומניה ששווה ציון 10, איטליה מועכת את ספרד. 17. נבחרת בופון; הוסאי, פפה, בונוצ'י, דה שיליו; ג'אקריני, ראמזי; בייל, גריזמן, פאייט; רובסון קאנו
