הפרמיירליג 2016/17-מדריך אייסוקר

כמדי שנה, @Mellow29 , @golding ואני מכינים אתכם לעונה החדשה.

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/6/63/Leicester02.Xxx/100px-Leicester02.Xxx
לסטר סיטי

מנג'ר: קלאודיו ראניירי
מיקום בעונה שעברה: 1
באו: רון-רוברט צילר (האנובר), לואיס הרנדדס (ספורטינג גיחון), ראול אוצ'ה (ראיו וייאקנו), נמפאליס מנדי (ניס), אחמד מוסא (צסק"א מוסקבה), ברטוש קפוצקה (קראקוביה).
הלכו: אנגולו קאנטה (צ'לסי), אנדריי קראמריץ' (הופנהיים).
מה צפוי? לסטר סיטי, אלופת אנגליה לעונת 2015/16! אנחנו בדיון התחזית לעונה הקרובה, אבל סתם התחשק לי לכתוב את זה שוב - זה מרגיש הזוי כמו בפעם הראשונה.
לכולם ברור שהברק לא יכה פעמיים באותו מקום, והיטיב לציין זאת קלואדו רניירי, שאמר שאם בשנה שעברה היחס לזכייה של השועלים באליפות היה 1:5000, השנה הוא צריך להיות 1:6000. מבט מפוכח לצדדים מראה שבזמן שהיריבות של לסטר יכלו להרשות לעצמם להתחזק עם שחקנים ב-30 מ' פאונד ומעלה, השועלים נאלצו לעשות עסקים בחוכמה. ההישג המרכזי, כפי שזה נראה, זה השמירה של שניים מתוך שלושת כוכבי האליפות - ריאד מאהרז וג'יימי וארדי. אנגולו קאנטה עזב לצ'לסי, אבל וארדי עצמו דחה את ארסנל והחליט לחתום על חוזה חדש בלסטר. האיש שיכנס לנעליו של קאנטה במרכז השדה יהיה נמפאליס מנדי, קשר מרכזי שבנוי בצורה מאוד דומה לקאנטה הקטן והאנרגטי. אחמד מוסא יוסיף עוד מהירות להתקפה המשוגעת של השועלים, וכבר השאיר טעם של עוד אחרי שער בריצה מחצי המגרש נגד ברצלונה. גם ברטוש קפוצקה, שעשה רושם מסקרן מאוד במדי פולין ביורו, הצטרף, ובסך הכל נראה שלסטר עשתה רכש מעניין מאוד. זה אמור לסייע להם בנחיתה הרכה מהחלום שבו חיו בשנה האחרונה.
אופטימי: הופעה מכובדת בצ'מפיונס ליג ומקום רביעי - הישג עצום מול היריבות ממנצ'סטר, לונדון וליברפול, והשועלים מתבססים כקבוצת צמרת ולא one season wonder.
פסימי: ההופעה בצ'מפיונס ליג הופכת לסיוט, והקבוצה של ראניירי צונחת למקום העשירי. מה שכנראה גם היה מאוד מספק את האוהדים שלהם, לו היו נשאלים על כך באוגוסט 2015.

http://coolchaser-static.coolchaser.com/images/themes/t/197430-i270.photobucket.com-albums-jj98-agus_herlambang-Arsenal.Xxx
ארסנל

מנג'ר: ארסן ונגר
מיקום בעונה שעברה: 2
באו: גרניט ג'אקה (גלדבאך), טאקומה אסאנו (הירושימה), רוב הולדינג (בולטון)
הלכו: מת'יה פלאמיני, טומאש רוזיצקי, מיקל ארטטה (שוחררו)
מה צפוי? מדורי השמועות מבשרים על התעניינות במוסטאפי, מאחרז ולקאזט. על פניו, במידה וארסנל תחתים שלושה שחקנים לשלוש העמדות הללו, רבים יתייחסו אליה כפייבוריטית לאליפות. עד שמישהו יזכיר להם שהאדם שעומד על הקווים הוא עדיין ונגר. סוגיית ארסן ונגר היא ארוכת שנים ודנו בה רבות. בסופו של דבר, ארסנל של העשור האחרון היא מועדון ששואף לבריאות כלכלית ולהשתתפות חוזרת בליגת האלופות. משכך, הציפייה מחניכיו הלא-כל-כך ווינרים (עם כל הכבוד לגביע האנגלי) של ונגר איננה שונה מבדרך כלל. כן, טופ 4 וריצה מוצלחת באחד הגביעים המקומיים.
אופטימי: טופ 4.
פסימי: טופ 4.

http://lfcstats.co.uk/tottenham.Xxx
טוטנהאם

מנג'ר: מאוריסיו פוצ'טינו
מיקום בעונה שעברה: 3
באו: וינסנט יאנסן (אלקמאר), ויקטור ווניאמה (סאות'המפטון)
הלכו: אלכס פריצ'ארד (נוריץ'), פדריקו פאזיו (רומא)
מה צפוי? טוטנהאם הוכיחה שהיא קבוצה מאורגנת, מסודרת ובעיקר מאומנת, שיכולה לאתגר כל קבוצה בליגה. הקריירה של פוצ'טינו באנגליה בכלל ובטוטנהאם בפרט מרשימה לכל הדעות, ומעטים האנשים שיחלקו על תדמיתו החיובית ההולכת וגוברת. עם זאת, השתתפות בליגת האלופות יכולה לסבך קבוצה שלא רגילה לכך, ודי ברור שזה המכשול העיקרי שעומד בפני המועדון מצפון לונדון. על הבסיס הבריטי של קיין-עלי-דאייר-רוז-וולקר להוכיח שהעונה וחצי האחרונות אינן רק אפיזודה חולפת, וההגנה צריכה להמשיך להפגין יכולת טובה כדי שלקבוצה יהיה סיכוי כלשהו להתמודד על האליפות. כך או אחרת, טוטנהאם לבטח תסיים בחצי העליון של הטבלה, וגם אם העונה הקרובה לא תהיה מוצלחת כמו האחרונה, הניסיון שהשחקנים ופוצ'טינו יצברו בליגת האלופות יכול לשרת אותם בעתיד.
אופטימי: ריצה נוספת לאליפות אחרי קיץ בו פוצ'טינו ולוי חיזקו את הסגל מספיק על מנת להשתתף בכמה מסגרות (ההחתמות של יאנסן וווניאמה מעידות על כך).
פסימי: האופוריה והמומנטום מהעונה החולפת מתפוגגים, הארי קיין לא מצליח לעמוד בציפיות והסגל של טוטנהאם לא עומד בעומס. טוטנהאם מסיימת מחוץ לארבע הראשונות.

http://icons.iconarchive.com/icons/giannis-zographos/english-football-club/128/Manchester-City-icon.Xxx
מנצ'סטר סיטי
מנג'ר: פפ גווארדיולה
מיקום בעונה שעברה: 4
באו: ג'ון סטונס (אברטון), אילקאי גונדוגאן (דורטמונד), נוליטו (סלטה ויגו), אלכסנדר זינצ'נקו (אופה), לירוי סאנה (שאלקה), גבריאל חסוס (פלמיירס), מרלוס מורנו (אתלטיקו נאסיונל), אארון מוי (מלבורן סיטי).
הלכו: אדין דז'קו (רומא), ריצ'ארד רייט (שוחרר), מרטין דמיקליס (שוחרר), פלוריאן לז (אייבר).
מה צפוי? מנצ'סטר סיטי סוף סוף השיגה את האיש שחיכתה לו כמה שנים, פפ גווארדיולה. מאז מינויו של צ'יקי בגרסטיין לתפקיד ניהולי במועדון, ההערכה הייתה שהשייח'ים של סיטי מכינים את הקרקע לקראת ההבאה של השם הכי גדול בשוק המאמנים. אפשר להתווכח על סגנון המשחק ועל התקופה בבאיירן, אבל האמת היא שארון התארים העמוס של גווארדיולה לא משאיר הרבה מקום לספק. מדובר בשם הכי נוצץ שסיטי יכלה להביא - הצהרת כוונות רצינית. עכשיו כבר לא מדובר באסופת שחקנים יקרים תחת מנג'ר שמידת ההתאמה שלו לרמות האלה שנויה במחלוקת, אלא בסגל (כמעט) הכי נוצץ בפרמיירליג תחת המאמן הכי נוצץ באירופה. אליפות והצלחה משמעותית באירופה הן המטרות המתבקשות עבור דמות כמו גווארדיולה, אלא שהעבודה שסיטי עשתה בקיץ מעלה סימני שאלה בנוגע לסיכוי שהמטרות הללו יושגו. ג'ון סטונס הפך השבוע לשחקן האנגלי היקר אי פעם, בעסקה שעלותה עשויה להגיע ל-50 מ' פאונד. אילקאי גונדוגאן, לירוי סאנה ונוליטו הם שחקנים שכל חובב כדורגל אירופאי למד להכיר, ובנוסף אליהם הוחתמו כשרונות צעירים מרוסיה, אוסטרליה, ברזיל וקולומביה. בסך-הכל, מדובר ברכש טוב אבל על פניו בוסרי מאוד, בטח בהשוואה לעסקים שעשתה היריבה העירונית. גם מסביב לשני השחקנים הותיקים יותר - נוליטו וגונדוגאן, קיימים סימני שאלה בנוגע ליכולת שלהם לעלות מדרגה (במקרה של הראשון) ולהשאר כשיר (במקרה של השני). הציפיה מגווארדיולה היא לספק קבלות באופן מיידי, אבל לא בטוח שהשחקנים החדשים שהגיעו מוכנים לזה כבר עכשיו. במצב כזה הלחץ עלול ליפול, שוב, על השלד הותיק של הארט, קומפאני, פרננדיניו, סילבה, טורה ואגוארו.
אופטימי: אגוארו מצליח להישאר כשיר וסוחף את החבורה הצעירה של גווארדיולה לאליפות על הראש של היריבה העירונית. חצי גמר ליגת אלופות סוגר עונת בכורה טובה עבור הקטאלוני.
פסימי: סאנה, סטרלינג, גבריאל חסוס - חוליית התקפה בממוצע גיל 20 - לא מספיקה לעמוד בקצב של מנ' יונייטד. גונדוגאן לא מוצא את עצמו בפרמיירליג והעונה מסתיימת עם מקום שלישי מאכזב.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/985.Xxx?lm=1457975903
מנצ'סטר יונייטד
מנג'ר: ז'וזה מוריניו
מיקום בעונה שעברה: 5
באו: זלטאן איברהימוביץ' (פ.ס.ז'), אריק ביילי (ויאריאל), הנריק מחיטריאן (דורטמונד), פול פוגבה (יובנטוס).
הלכו: ויקטור ואלדס (מידלסברו), גיז'רמו וארלה (הושאל לפרנקפורט), ניק פאוול (וויגאן), אשלי פלטצ'ר (ווסטהאם).
מה צפוי? כרגע האופטימיות באולד טראפורד בשיאה. זה היה חייב לקרות מתישהו, החיבור בין מוריניו ומנצ'סטר יונייטד, והנה זה קרה וביחד עם מסע הרכש הנוצץ, שהסתיים עם שבירת שיא ההעברות של כל הזמנים לאחר שפול פוגבה חזר מהחופשה שאינה נגמרת, יונייטד מאיימת לחזור למקומות שאליהם הייתה רגילה בתקופת פרגוסון ולא הצליחה להגיע אליהם בשלוש השנים שחלפו. מצד שני, מישהו צריך להזכיר להם שמוריניו מגיע אחרי חצי עונה קטסטרופלית בצ'לסי, ושזלטאן בן 35, ושרוב הכוכבים שנראו נוצצים בדורטמונד איכזבו בגדול כשיצאו החוצה, ושהסגל של הקבוצה עדיין מלא בינוניות, ושויין רוני עדיין מיועד להרכב, ואת המטרד ששמו הליגה האירופית בימי חמישי, ושגם היריבה העירונית התחמשה במאמן לא רע. בשנים האחרונות הקבוצה נכנסה למעגל של כשלונות-מאמן אחרי מאמן קרס, רכש יקר אחרי רכש יקר איכזב, שחקנים באו והלכו ורגעי שפל שלא זכורים כמותם במשך עשורים נרשמו. התחושה היא שהפעם זה חייב להצליח, ואם זה לא יקרה-כנראה תם זמנה של מנצ'סטר יונייטד כמועדון מוביל בכדורגל העולמי. ומצד שלישי-קבוצה שמשחקים בה דה חאה, מרסיאל, לוק שואו המתקמבק, ראשפורד ילד הפלא והמצטרפים החדשים, יוצרת ציפיות גבוהות באופן טבעי. אם מוריניו יחזור לעצמו ולרעב שאפיין אותו עד לפני כמה שנים, יש כאן פוטנציאל לא רע לקבוצה שתילחם על האליפות.
אופטימי: ההצגה הכי טובה בעיר, תרתי משמע. מוריניו נותן שואו מחוץ למגרש, זלטאן נותן שואו בתוכו, פוגבה מנהיג את הקישור בצורה הכי טובה מאז ימי רוי קין, והמכונה המשומנת דורסת את הליגה כל הדרך לטקס הנפת הגביע במאי 2017. אפשר לשמוע את הרעד בברצלונה, מדריד ומינכן לקראת החזרה לליגת האלופות.
פסימי: פוגבה נפצע וגומר את העונה במשחק הראשון, ניסיון בזק להביא את מאטווידי במקום לא צולח, ומוריניו נשאר עם הפלייני ביד. הקבוצה לא מתחברת, רוני ממשיך לגלות יכולת מחפירה ועדיין מקבל יחס של קדוש מעונה מהתקשורת, שחקני הרכש מאכזבים והשחקנים הבינוניים שוב מוצאים את עצמם בהרכב, ומוריניו מפוטר יום לאחר שהקבוצה מאבדת את הסיכוי להגיע לטופ 4. וודוורד מחליט על חזרה לדרך של יונייטד וממנה כצוות האימון החדש את מחזור 92 בראשות גיגס.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/180.Xxx?lm=1444560086
סאות'המפטון
מנג'ר: קלוד פואל
מיקום בעונה שעברה: 6
באו: ניית'ן רדמונד (נוריץ'), פייר-אמיל הויברג (באיירן מינכן), אלכס מקארת'י (קריסטל פאלאס), ז'רמי פייה (ניס).
הלכו: סאדיו מאנה (ליברפול), ויקטור ווניאמה (טוטנהאם), גרציאנו פלה (שנגחאי), חואנמי (ריאל סוסיאדד).
מה צפוי? סאות'המפטון הפכה בשנים האחרונות לגרסת הפרמיירליג של נס פך השמן-בכל קיץ היא מאבדת את מאמניה וכוכביה לטובת המועדונים הגדולים, ואיכשהו עושה עונה עוד יותר טובה מקודמתה. בקיץ האחרון רונאלד קומאן, שהוביל את הקבוצה לשתי עונותיה הטובות ביותר בעידן הפרמיירליג, ערק לאברטון, ובמקומו מונה קלוד פואל, מאמן צרפתי ותיק שהרקורד שלו כולל אליפות עם מונאקו בשנת 2000 וכמה עונות יפות באירופה עם ליון וליל, ובעונה האחרונה הוביל את ניס למקום הרביעי והמכובד. צמד האפריקאים שעזבו היו כמובן שחקנים טובים וחשובים, אבל כך גם כל מי שעזב את הקדושים בשני הקיצים הקודמים (לרוב כדי להיכשל במועדון החדש). בקיצור-אין פאניקה בסיינט מרי'ז סטאדיום, לקבוצה עדיין יש את אחד הסגלים הטובים מחוץ למעגל הגדולות, והציפיות בהתאם-עוד עונה של צמרת תחתונה. אם אתם מחפשים בפרמיירליג שמתמחה בניהול ספורטיבי כושל ובזריקת כספים לפח מועדון אחד שמהווה דוגמא להתנהלות נכונה (בסדר, חוץ מלסטר)-הגעתם למקום הנכון. בין המצטרפים החדשים ראוי לציין את הויברג, קשר דני צעיר ומאוד מבטיח ששיחק לא מעט בבאיירן וגם כמושאל בשאלקה אבל העדיף לעבור לקבוצה שבה יהיה שחקן הרכב קבוע.
אופטימי: 2014-מקום 8. 2015-מקום 7. 2016-מקום 6. אז מן הסתם העונה סאות'המפטון צריכה לסיים חמישית. גם תואר כלשהו יתקבל בברכה.
פסימי: הפעם הקסם לא עובד-פואל מתגלה כלא מתאים, והקבוצה מגלה שהפעם היא מתחה את הגבולות של עצמה קצת יותר מדי ומסיימת בצמרת החלק התחתון.

http://www.soccerfame.com/img/team_logos_100x100/west-ham.Xxx
ווסט האם

מנג'ר: סלאבן ביליץ'
מיקום בעונה שעברה: 7
באו: אנדה איו (סוואנזי), מנואל לאנזיני (אל ג'זירה), ארתור מסואקו (אולימפיאקוס), גוקהאן טורה (בשיקטאש), סופיאנה פגולי (ולנסיה), הבארד נורדטוייט (גלדבאך)
הלכו: ג'יימס טומקינס (קריסטל פאלאס)
מה צפוי? מאז אולימפיאדת לונדון ב-2012, מזרח לונדון חוותה שגשוג לא מוכר והפכה למעוז החדשנות בבירה. ווסט האם, כך נראה, החליטה לרכב על הגל גם היא, והמועדון מציג שאפתנות מרשימה מאוד שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בחלון ההעברות הנוכחי (באופן אירוני, ווסט האם נכנסה לאצטדיונה החדש הקיץ, שהוא במקרה האצטדיון האולימפי). אנדרה איו נרכש בסכום שיא, אופציית הרכישה על לאנזיני מומשה, פגולי ונורדטוייט הגיעו בהעברה חופשית וההנהלה אף מיהרה לדאוג למחליף לקרסוול המצויין כשהיא החתימה את המגן השמאלי מסואקו. ווסט האם mean business, וניכר כי גולד וסאליבן רואים את ביליץ' כאדם שיכול לדחוף את המועדון לצמרת. אולי בצדק, הרי בעונה האחרונה ווסט האם הפגינה שילוב מוצלח של כח, מהירות ויצירתיות, כשפאייט בעמדת המנצח. מי יודע, אולי לאוהדי הפטישים יהיו זכרונות נוספים שהם לא בובי מור.
אופטימי: השחקנים שהגיעו משתלבים בקלות, פאייט ממשיך להיראות כמו ריקלמה על סוללות וווסט האם מתמודדות על מקום שמוביל לליגת האלופות.
פסימי: ההשתתפות במפעל אירופי מסבכת את ביליץ', שמתקשה למצוא פתרונות לכך שהיריבות השכילו לסגור את פאייט. ביליץ' חוזר להרכב המטאל שלו בינואר.


http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/31.Xxx?lm=1456567819
ליברפול
מנג'ר: יורגן קלופ
מיקום בעונה שעברה: 8
באו: אלכס מאנינגר (אוגסבורג), לוריס קאריוס (מיינץ), ראגנר קלאבן (אוגסבורג), ג'ואל מאטיפ (שאלקה 04), סאדיו מאנה (סאות'המפטון), ג'ורג'יניו ווינאלדום (ניוקאסל),
הלכו: ג'ורדן אייב (בורנמות'), ג'ו אלן (סטוק סיטי), בראד סמית' (בורנמות'), מרטין סקרטל (פנרבחצ'ה), ז'ואו קרלוס טישיירה (פורטו), קולו טורה (סלטיק), חוזה אנריקה (שוחרר), אדם בוגדאן (וויגאן), ג'ון פלאנגן (ברנלי), ג'רום סינקלייר (ווטפורד).
מה צפוי? בעונה המלאה הראשונה של יורגן קלופ בליברפול יש הרבה נסיבות חיוביות. הקבוצה לא העפילה לאירופה אחרי שסיימה במקום השמיני והפסידה בגמר הליגה האירופית לסביליה, ובעונה הקרובה קלופ לא יצטרך לדאוג לנסיעות המעיקות לליגה האירופית. בשנה שעברה, הקבוצה שברה שיא משחקים בעונה, והדבר עלה לליברפול בפציעות ועייפות מוגדלת. קלופ גם קיבל את ההזדמנות להעביר קדם עונה מלא ולהטמיע את יסודות משחק הלחץ שלו בצורה אופטימלית. לכן, אפשר לצפות לשיפור ניכר בעונה הקרובה.
ובכל זאת, כשבוחנים את העבודה בחלון ההעברות, התחושה היא שבליברפול לא מיקסמו את הנסיבות החיצוניות כדי להגדיל את הסיכויים שלהם. שוער חדש אמנם הוחתם, אבל לוריס קריוס חסר המזל שבר את ידו במשחק קדם העונה נגד צ'לסי, וסימון מניולה יפתח את העונה כשוער הבכיר, לאחר שכבר ציפה לאבד את האפודה הראשונה. קשר מרכזי חדש הגיע - אבל יש ספק בנוגע להתאמה של ג'ורג'יניו ויינאלדום ההולנדי למרכז השדה של ליברפול. מגן שמאלי - עמדה בעייתית מאוד לאור יכולתו החלשה של אלברטו מורנו - לא טופלה כלל, והמועדון הוסיף חטא על פשע כשאישר את עזיבתם של שני המגנים הצעירים סמית' ופלאנגן. נראה שליברפול תסיים את חלון ההעברות במאזן הוצאות חיובי, מה שאולי בריא עבור רואי החשבון, אבל מעלה את השאלה האם לא יכלו לעשות שם יותר כדי למקסם את הסיכויים לחזרה לליגת האלופות?
אופטימי: פירמינו-קוטיניו-מאנה מאחורי סטארידג' או אוריגי זו חוליית התקפה שכדאי לקחת מאוד ברצינות - האדומים נכנסים לקצב ומסיימים במקום השלישי, תוך הפגנת כדורגל הארד-רוק כמו שקלופו אוהב.
פסימי: מניולה, לוברן, מורנו וקצת לפניהם לוקאס זו חוליית הגנה שכדאי לקחת מאוד ברצינות - אם אתה הולך להמר נגד ליברפול. נכון לכתיבת שורות אלה, השחקנים הנ"ל נמצאים בתמונת ההרכב - וזה לא מספיק. ההגנה החלשה של ליברפול שוב עולה לה במקום בליגת האלופות.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/512.Xxx?lm=1407564001
סטוק סיטי
מנג'ר: מארק יוז
מיקום בעונה שעברה: 9
באו: ג'ו אלן (ליברפול), רמדאן סובחי (אל אהלי), ראיין סוויני (ווימבלדון).
הלכו: סטיב סידוול (ברייטון), פיטר אודמווינגי (שוחרר), יוסוף קובאן (הופנהיים).
מה צפוי? עד לפני כמה שנים מארק יוז היה עוד מנג'ר בריטי בינוני, שהקריירה שלו נעה בין הצלחה מסוימת בקבוצות קטנות עם התבססות על כדורגל מיושן, לבין כישלון בקבוצה גדולה (מנצ'סטר סיטי של ראשית עידן השייחים). ב-2012 היה בשפל הקריירה כשפוטר מק.פ.ר באמצע העונה בה הקבוצה ירדה ליגה למרות מסע רכש נרחב. והנה, מאז שהגיע לסטוק ב-2013 המניות שלו בעלייה מתמדת. בעוד המנג'ר הבריטי כמעט ונמחק מנוף הפרמיירליג, מעמדו של יוז יציב. הוא הפך את סטוק של טוני פוליס, שהייתה מזוהה עם תוצאות טובות, הוצאות החוץ של רורי דילאפ והבוז שקיבלה על סגנונה, לקבוצה שמתגלים בה סימני כדורגל איכותי שלא באים על חשבון התוצאות. עם שאקירי, ארנאוטוביץ' (שחתם על חוזה חדש לאחר שדחה מעבר לאברטון הקיץ), בוז'אן ואפלאיי, סטוק היא אחת הקבוצות שכדאי לעקוב אחריהן בליגה. הרכש המרכזי של הקיץ הוא ג'ו אלן, אחרי טורניר יורו טוב במדי ויילס. בליברפול הוא אמנם היה רכש לא מוצלח, אבל סטוק שיקמה בשנים האחרונות לא מעט שחקנים מבטיחים שנתקעו במועדונים גדולים וחיפשו מועדון לרמתם, את חלקןם ציינו קודם. אחרי שלוש עונות במקום התשיעי, לסטוק יש את כל הלגיטימציה בעולם לשאוף להתקדם עוד שלב אחד קדימה, לעבר מקום המוביל לאירופה.
אופטימי: מגיעים לליגה האירופית, ובעונה הבאה נוכל לבחון אם קבוצות הצמרת באירופה היו יכולות לעשות את זה בלילה קר וגשום בסטוק.
פסימי: עונה פחות טובה מסתיימת בחלק התחתון של הטבלה, המועדון מגיע למסקנה שיוז מיצה את עצמו והצדדים נפרדים.

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/thumb/c/cc/Chelsea_FC.Xxx/100px-Chelsea_FC.Xxx.Xxx
צ'לסי

מנג'ר: אנטוניו קונטה
מיקום בעונה שעברה: 10
באו: מיצ'י באטשואי (מארסיי), אנגולו קאנטה (לסטר)
הלכו: מוחמד סלאח (רומא), פאפי דג'יבולידג'י (סנדרלנד), באבה רחמן (שאלקה)
מה צפוי? לא ברור איך צ'לסי יוצאת מהקיץ הזה. מחד, קונטה מונה אחרי יורו מוצלח (באופן יחסי) שרק הטיב עם התדמית שלו, תדמית שיכולה לסחוף את הסגל של צ'לסי אחריו ולאפשר לו ליישם את הרעיונות שלו במהירות וביעילות. בנוסף לכך, המועדון החתים את קאנטה, ללא ספק אחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה בעונה האחרונה, והתוספת שלו יכולה לשנות את כל הדינאמיקה בקישור המאוד בעייתי, בלשון המעטה, של הקבוצה. מנגד, נכון לעכשיו המועדון לא השכיל ללמוד מטעויות עבר וההנהלה שוב נגררת לסאגה בלתי נגמרת בחיפוש אחר בלם להרכב. עם הגנה שזקוקה לשיפוצים מידיים, לא ברור איך ההנהלה מצפה מקונטה להתמודד על תואר האליפות. הוא לא קוסם, אך במערב לונדון מצפים לאיזשהו נס, כיוון שכשמעמידים את הסגל אל מול אלה של הקבוצות ממנצ'סטר, הרי שהוא בנחיתות ברורה. כך או אחרת, שחקני המפתח צריכים להוכיח שהם עדיין כאלה, ואם הם יחזרו לכושר שבו היו במהלך עונת האליפות יש למה לצפות.
אופטימי: בלם חדש מגיע, הזאר, קוסטה ומאטיץ' חוזרים לעצמם וקונטה מוביל את צ'לסי להתמודדות על האליפות.
פסימי: הידינק חוזר לקדנציה שלישית בינואר.

http://i.picresize.com/images/2015/06/06/a3l5d.Xxx
אברטון
מנג'ר: רונאלד קומאן
מיקום בעונה שעברה: 11
באו: אידריסה גאי (אסטון וילה), מרטין סטקלנברג (פולהאם), כריס ריינשאו (אולדהם), בסאלה סאמבו (קובנטרי), נייתן בקסטר (ויטסה).
הלכו: ג'ון סטונס (מנצ'סטר סיטי), טים הווארד (קולורדו רפידס), טוני היברט (שוחרר), סטיבן פינאר (שוחרר), לאון אוסמן (שוחרר).
מה צפוי? בתחילת הקיץ, רוחות עזות של אופטימיות נשבו מכיוונו של גודיסון פארק. פהראד מושירי, משקיע איראני, רכש חצי מהשליטה במועדון מידיו של ביל קנרייט, והדיבור היה על השקעה כלכלית של 100 מ' פאונד בסגל השחקנים של הכחולים. רונאלד קומאן, המנג'ר ההולנדי שהעביר שנתיים מוצלחות בסאות'המפטון, התפתה לעזוב את הדרום לטובת הפרויקט של המרסיסיידר, ואליו הצטרף כדיירקטור סטיב וולש - אחראי הסקאוטינג של לסטר סיטי ואחד המוחות שמאחורי האלופה הכי מרגשת שהייתה בפרמיירליג. בתחילת הקיץ אברטון קושרה לשמות גדולים בהחלט - אקסל ויטסל, קאלידו קוליבאלי וחואן מאטה היו חלק מהשמות שהוזכרו. בפועל, העסקים דלים מאוד. הרכש המשמעותי היחד עד כה הוא אידריסה גאי, הקשר הדינמי של היורדת אסטון וילה. מעבר לזה, עיקר העבודה של קומאן התמקדה בנסיונות להדוף ביקוש עבור רומלו לוקאקו וג'ון סטונס, שני הנכסים הכי יקרים של הקבוצה. ואכן - נכון לרגע כתיבת שורות אלה, מנצ'סטר סיטי השלימה את רכישתו של סטונס תמורת סכום שיא לכדורגלן אנגלי - 47.5 מ' פאונד. אין ספק שאברטון עשתה עבודה טובה בסכום שהרוויחה, אבל נראה שתוציא את רובו ככולו על מחליף ישיר לעמדת הבלם: אשלי וויליאמס הותיק מסוונזי, וקיצוני מוכשר אך חסר יציבות - יאניק בולאסי מקריסטל פאלאס.
לא מדובר בשמות מלהיבים, ואם לוקאקו יעזוב בסופו של הקיץ (לאור חיזורים מצ'לסי), לקומאן ומארש יהיה קשה מאוד לשחזר את ההישגים מקבוצות האם שלהם.
אופטימי: אברטון מצליחה לבנות קבוצה תחרותית בשלהי חלון ההעברות, וקומאן מוביל אותם למקום שישי מכובד ולאירופה.
פסימי: סטונס ולוקאקו עוזבים, והבעלים שדיבר על השקעה של 100 מ' בסגל לוקח 100 מ' לכיס. מקום 11, פעם שלישית ברציפות.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/2288.Xxx?lm=1407564140
סוונסי סיטי

מנג'ר: פרנצ'סקו גוידולין
מיקום בעונה שעברה: 12
באו: לירוי פר (ק.פ.ר), מייק ואן דר הורם (אייאקס), פרננדו יורנטה (סביליה), ג'ורג' ביירס (ווטפורד), מארק ביריגיטי (שחקן חופשי).
הלכו: אנדרה איו (ווסטהאם), אדר (ליל), אלברטו פאלוסקי (אטאלנטה), באפטימי גומיס (הושאל למארסיי).
מה צפוי? כשמונה לתפקיד בסוונסי באמצע העונה שעברה, פרנצ'סקו גוידולין נראה בדרך הבטוחה להצטרך להיכל התהילה של המאמנים הזרים התמוהים בפרמיירליג ע"ש פפה מל. אבל התוצאות היו יפות, הקבוצה שהסתבכה מעט בתחתית חזרה למרכז הטבלה הנוח, ולמרות שמועות על קאמבק אפשרי של ברנדן רודג'רס, האיטלקי קיבל אמון גם לעונה הנוכחית. סוונסי היא הקבוצה הנינוחה ביותר בפרמיירליג. אפשר לומר כמעט בוודאות שגם העונה היא תציג משחק יפה ותהיה חביבת הקהל הנייטרלי, תסיים במרכז הטבלה, תשיג ניצחונות מרשימים על הגדולות לצד הפסדים מביכים נגד הקטנות, ואולי תמכור עוד שחקן בכסף גדול. הקיץ הקבוצה נפרדה מאנדרה איו, וגם מכובש שער הניצחון בגמר היורו, אדר, ולא נראה שלמישהו ממש אכפת. ייתכן ובימים הקרובים יעזוב אותה גם הקפטן והסמל, אשלי וויליאמס, המבוקש ע"י אברטון. הרכש המרכזי של הקיץ הוא פרננדו יורנטה-חלוץ ספרדי עם רקורד מרשים שהגיע אחרי עונה חלשה בסביליה וינסה להתאושש. בקבוצה בה פרחו בשנים האחרונות מיצ'ו, בוני וגומיס יש לו סיכוי לא רע לעשות את זה. עוד בשורה מהקיץ היא חתימתו של גילפי סיגורדסון על חוזה חדש במועדון עד 2020.
אופטימי: מקום עשירי, כדורגל טוב, גוידולין שורד עד סוף העונה, מה זה משנה.
פסימי: מקום 16, כדורגל רע, גוידולין מפוטר באמצע העונה, מה זה משנה.

http://www.watfordfc.com/cms_images/team/41286-3109.Xxx
ווטפורד

מנג'ר: וולטר מצארי
מיקום בעונה שעברה: 13
באו: איזאק סקסס (גרנאדה), כריסטיאן קבאסלה (גנק), בריס דג'ה דג'דג'ה (מארסיי), ג'רום סינקלייר (ליברפול), קמילו זוניגה (נאפולי)
הלכו: מיגל לאיון (פורטו), אלמן אבדי (שפילד וונסדיי), חוסה מנואל חוראדו (אספניול)
מה צפוי? למען האמת, לא כל כך ברור מה צפוי. ווטפורד סיימה את העונה במקום ה-13, מכובד ביותר ביחס לעונת חזרה לפרמייר ליג. לא זאת בלבד, בחצי העונה הראשונה הקבוצה הצליחה להפתיע כמה יריבות איכותיות, ככל שהן קיימות בליגה, ונראה היה שקיקו-פלורס מצא נוסחה מוצלחת למדי. הדברים התדרדרו מאז ינואר, כשאיגהאלו התקשה למצוא את הרשת אחרי כמה חודשים מדהימים מבחינתו. ההחתמה של סקסס אמורה להוריד מעט מהנטל שעל טרוי דיני ואיגהאלו, כך שמהבחינה הזאת יש הגיון בהבאתו. זוניגה, שכבר שיחק תחת מצארי, אמנם נתפס כשחקן גמור, אך בשיטה הצפויה של האיטלקי (3-5-2) יש לו מקום כווינג באק ואולי הוא יצליח לספק עונה פרודוקטיבית. העובדה שווטפורד פיטרה מאמן שסיים במקום ה-13 עם סגל בינוני אמורה להדליק אצל מצארי נורה אדומה. הרי אף אחד לא חושב שווטפורד יכולה לעשות הרבה יותר טוב מזה, נכון?
אופטימי: שחזור של העונה הקודמת ומקום באמצע הטבלה.
פסימי: מצארי ייכשל כפי שהוא נכשל במשרת האימון האחרונה שלו באינטר, וווטפורד תתחרט על כך שהיא פיטרה את פלורס כשהמציאות תכה בה; הסגל שלה חלש מאוד.

http://www.wba.co.uk/cms_images/team/42151-3053.Xxx
ווסט ברום
מנג'ר: טוני פיוליס
מיקום בעונה שעברה: 14
באו: מאט פיליפס (QPR).
הלכו: ויקטור אניצ'בה (שוחרר), אנדרס לינדנגארד (פרסטון נורת' אנד), סטפן ססניון (שוחרר).
מה צפוי? צפוי כמו חמסין ביולי, צפוי כמו שהשמש תזרח גם מחר, צפוי כמו קבוצה של טוני פיוליס... קבוצה שאף אחד לא מצפה ממנה לכלום, היא לא תאכזב אבל גם לא תפתיע אף אחד לטובה. השינוי המשמעותי במועדון דווקא הגיע בגזרת הבעלים, כשקונצרן סיני השלים בתחילת אוגוסט את רכישת הקבוצה. עם זאת, בהות'ורנס אין ציפיה לכך שהדבר יוביל להשקעה כבדה, וכנראה שהבעלים ישמחו לעוד עונה כמו החולפת - עונה נוחה במרכז הטבלה, מעבר של שניים או שלושה שלבים בגביע ואז הדחה צפויה. מאט פיליפס הקיצוני צורף מ-QPR, והמאמץ העיקרי יושקע בהשארת סיידו ברהיאנו. אם השחקן, שחוזר על ידי יריבות ממרכז הטבלה, יקבל את מבוקשו ויעזוב, הבאגיז יצטרכו לדאוג לחלוץ מחליף, אחרי שנסיונם להחתים את דיאפרה סאקו מווסטהאם עלה בתוהו לאחר כשלון בבדיקות הרפואיות. מעבר לכך, הבאגיז ימשיכו במערך סולידי עם ארבעה בלמים בקו האחורי, שני קשרים אחוריים ואחד סלומון רונדון שתפקידו להביא את השערים.
אופטימי: מקום 12 יהיה הישג מטורף שיוציא המונים לרחובות. אם ווסט-ברום תגיע למשהו שמזכיר חצי-גמר גביע, ישקלו להציב פסל בדמותו של פיוליס.
פסימי: מקום 17 נראה כמו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות להם תחת המנג'ר הנוכחי.

http://www.transfermarkt.com/images/wappen/normquad/873.Xxx
קריסטל פאלאס

מנג'ר: אלן פארדיו
מיקום בעונה שעברה: 15
באו: אנדרוס טאונסנד (ניוקאסל), ג'יימס טומקינס (ווסט האם), סטיב מנדאנדה (מארסיי)
הלכו: דווייט גייל (ניוקאסל), אלכס מקארתי (סאות'האמפטון), עמנואל אדבאיור, ברט הנגלאנד, מרוואן צ'מאח (שוחררו)
מה צפוי? האם יש משהו יותר דיכוטומי מקבוצה של אלן פארדיו? באוקטובר הקבוצה נראית כמו קונטנדרית לגיטימית, בדצמבר היא משחקת כמו מועמדת לירידה, בפברואר היא מנצחת את האלופה ואת העונה היא מסיימת עם רצף הפסדים לא מוסבר. בקיצור, מי שלא מצפה לראות קבוצה אקסצנטרית, כיאה לפארדיו, כנראה לא טרח לצפות בניוקאסל ובפאלאס בהובלתו. בעודי כותב את הדברים האלה, פאלאס מוכרת את בולאסי בסכום מופרך של 30 מיליון ליש"ט לאברטון. הוא אמנם ה-גורם היצירתי בפאלאס, וגם זה לעיתים רחוקות, אך די ברור שלקבוצה חסר חלוץ, והכסף הנכנס יכול לעזור לפארדיו לרכוש חלוץ פרמייר ליג מוכח וטוב בדמות בנקטה, ולא לקוות שפרייזר קאמפבל וקונור וויקהאם יכניסו את הכדור לשער. ייתכן והמחליף הישיר של בולאסי הוא טואנסנד, עוד שחקן כנף לא יציב שיכול למלא את המשבצת הזאת בצורה ראויה. בנוסף, פאלאס התחזקה בשוער טוב. בקצרה, פאלאס יכולה לחלום על מקום בחלק העליון של הטבלה, אבל בפועל אוהדיה יצטרכו לקוות שהקבוצה לא תמצא את עצמה במשחקי הישרדות.
אופטימי: מקום עשירי (בערך), כשמספר התקופות הטובות של הקבוצה עולה על מספר התקופות הרעות. כי יהיו כאלה.
פסימי: מאבקי תחתית ואולי אפילו ירידה. זה לא משהו שפארדיו זר לו.

http://www.transfermarkt.co.uk/images/wappen/normquad/989.Xxx
בורנמות'

מנג'ר: אדי האו
מיקום בעונה שעברה: 16
באו: לואיס קוק (לידס), ג'ורדן אייב (ליברפול), בראד סמית' (ליברפול), מיקאל אנדג'ולי (מילוול), ליס מוסה (לה האבר), אמרסון הינדמן (פולהאם).
הלכו: טומי אלפיק (אסטון וילה), מאט ריצ'י (ניוקאסל), סילבן דיסטאן (שוחרר), ג'וש קרמייקל (שוחרר), לי טומלין (בריסטול), סטפן זובר (שוחרר), ג'וש וייקפילד (שוחרר).
מה צפוי? בעונה שבה לסטר, ווסטהאם וסאות'המפטון הפתיעו את כולם בחלק העליון של הטבלה, ההצלחה של בורנמות' הצנועה קיבלה מעט מדי פוקוס. אדי האו, המנג'ר בן ה-38, בנה קבוצה בצלמו שהתמודדה גם עם מכת פציעות לא פשוטה בתחילת העונה, והצליחה לשרוד בעונה הראשונה אי פעם בליגה הבכירה. השנה תהליך הבנייה של הקבוצה הדרומית ממשיך - שניים מהשחקנים הבולטים בעונה שעברה, הקפטן טומי אלפיק והקיצוני מאט ריצ'י שוחררו, ושחקנים צעירים ומוכשרים הוחתמו במקומם. ג'ורדן אייב מליברפול ולואיס קוק מלידס, שני כשרונות אנגלים בני 19-20, נרכשו בסכום גבוה מאוד ביחס למה שהמועדון התרגל להוציא. הבלם טיירון מינגס, מי שהיה הרכש היקר ביותר בתחילת העונה שעברה (8 מ' פאונד מאיפסוויץ'), קרע את הרצועות בברכו במשחקו הראשון במועדון והחמיץ את כל העונה שעברה. גם הוא יהיה סוג של רכש חדש עבור ההגנה של הצ'ריז.
אופטימי: בורנמות' ממשיכה להלהיב עם קבוצה צעירה שעובדת קשה, וממשיכה בהתקדמות עם מקום 15.
פסימי: הגודל כן קובע, והמועדון נושר לצ'מפיונשיפ בעונתו השנייה. צעירים מוכשרים זה יפה, אבל לא תמיד מספיק כדי לשרוד.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/289.Xxx?lm=1407564185
סנדרלנד
מנג'ר: דיוויד מויס
מיקום בעונה שעברה: 17
באו: פאפי דג'ילובוג'י (צ'לסי).
הלכו: עמנואלה ג'יאקריני (נאפולי), סנטיאגו ורג'יני (בוקה ג'וניורס), ווס בראון (שוחרר), סטיב הארפר (שוחרר), דני גרהאם (בלקבורן), סטיבן פלטצ'ר (שפילד וונדסדיי), סבסטיאן קואטס (הושאל לספורטינג ליסבון).
מה צפוי? אני בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי, מנסה לנגן כינור, במסיבה בריבוע מקפץ בשיפוע ועושה צעדים לאחור...סנדרלנד נבחרה להיות זירת הקאמבק של דיוויד מויס לכדורגל האנגלי. זה לא מה שהחתולים השחורים תכננו, אבל לאחר מינויו המפתיע (ויש שיגידו המביך, המחפיר, המעליב ועוד שמות תואר) של סם אלרדייס למאמן הלאומי, הם היו צריכים לבצע מינוי בזק ושמו את היד על הסקוטי. כולם יודעים מה עבר על מויס בשלוש השנים האחרונות-מינוי החלומות ליורשו של פרגוסון במנצ'סטר יונייטד הפך לסיוט עם כישלון חרוץ ופיטורים לפני סוף העונה, וגם האפיזודה בליגה הספרדית הסתיימה בבושת פנים. בין לבין, הוא שימש כפרשן והעניק פחות או יותר פעם בשבוע ראיון ממורמר שבו סיפר למה היחס כלפיו ביונייטד היה מעליב והגיע לו עוד זמן, כשהעיתונות מגבה אותו. אבל לפני שלוש שנים אלה, מויס היה סמל היציבות של הליגה כשאימן באברטון. הישגים גדולים לא היו, אבל הקבוצה הייתה מנייה בטוחה של סיום בחלק העליון והתנהלות נכונה עם תקציב זעום. מאז הליגה התקדמה, גם הקבוצות הקטנות מינו ברובן מאמנים זרים ומודרניים, ומויס נשאר סמל למאמן הבריטי הדינוזאור. בסנדרלנד יקוו שמויס יחזור לאותם הימים בגודיסון פארק, כי בשלוש העונות האחרונות, תחת שלושה מנג'רים שונים, הקבוצה הייתה סבוכה בתחתית ונחלצה בעור שיניה מירידה.
אופטימי: אנלוגי, כן כן!-מויס מוכיח שלרמות האלה הוא מנג'ר ראוי, וסנדרלנד רושמת עונה משעממת ונשארת בליגה בלי התקפי לב.
פסימי: בדיגיטלי, כן כן!-מויס ממשיך ברצף הכשלונות, למרות שהפרשנים מנסים להסביר לכולם שבעצם מדובר בהצלחה. הפעם אין ניסים ואין נפלאות, אחרי עשור בליגה הבכירה חוזרים לצ'מפיונשיפ.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/1132.Xxx?lm=1407564411
ברנלי

מנג'ר: שון דייץ'
מיקום בעונה שעברה: 1 בצ'מפיונשיפ
באו: ג'ון פלנגאן (השאלה מליברפול), ניק פופ (צ'רלטון), יוהאן ברג גומונדסון (צ'רלטון).
הלכו: ג'ואי בארטון (ריינג'רס), מאט ג'ילקס (ריינג'רס), מייקל דאף (פרש), לוק קונלאן (מורקאמב), לויד דאייר (ברטון אלביון), מת'יו טיילור (נורת'המפטון).
מה צפוי? אחרי שנה, ברנלי חוזר לפרמיירליג. שני הביקורים הקודמים שלה, ב-2010 וב-2015, הסתיימו בירידה מהירה לליגת המשנה, וגם הפעם קשה להמר נגד האפשרות שזה מה שיקרה לה העונה. הקלארטס אמנם זכו באליפות הצ'מפיונשיפ העונה שעברה, אבל הסגל שלהם אלמוני למדי ובקיץ לא נעשה רכש מזהיר בחשון המעטה, רק השאלה של ג'ון פלנגאן, הכישרון המבוזבז מליברפול, ורכש של שני שחקנים מצ'רלטון אתלטיק שבעונה האחרונה ירדה לליג 1. מי שמחפש שם בולט יסתפק בסם ווקס, חלוץ עם ניסיון בפרמיירליג עוד מימי וולבס, שהיה חלק מהיורו הנפלא של נבחרת ויילס וכבש ברבע הגמר מול בלגיה. מדובר בקבוצה כמעט ללא שחקנים זרים, ואלה שכבר יש לה הם קנדים, סקנדינבים ועוד מדינות בסגנון, ויהיה לה קשה מאוד לשרוד.
אופטימי: זה פשוט מאוד-כל תסריט שלא מסתיים בירידה הוא הישג אדיר.
פסימי: זה פשוט מאוד-כל תסריט שהוא לא התסריט האופטימי.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/641.Xxx?lm=1443702192
מידלסברו
מנג'ר: אייטור קראנקה
מיקום בעונה שעברה: 2 בצ'מפיונשיפ
באו: ויקטור ואלדס (מנצ'סטר יונייטד), בראד גוזאן (אסטון וילה), גסטון ראמירז (סאות'המפטון, הצטרף לאחר שהיה מושאל), ויקטור פישר (אייאקס), מרטן דה רון (אטאלנטה), ברנרדו אספינוזה (ספורטינג חיחון), אנטוניו ברגאן (ולנסיה), אלברו נגרדו (הושאל מולנסיה), ג'ורדן מקגי (הושאל מהארטס).
הלכו: דאמיה אבייה (פרש), רייס וויליאמס (פרת' גלורי), ג'ונתן וודגייט (שוחרר), לוק קודינגטון (האדרספילד).
מה צפוי? מידלסברו חוזרת לפרמיירליג אחרי שבע שנים של היעדרות. לא מדובר בעניין של מה בכך, מדובר בקבוצה שבילתה 14 עונות בליגה מאז הקמתה, אין הרבה קבוצות שעשו יותר מזה. אנחנו זוכרים את בורו כשם נוסטלגי עם כוכבים כז'וניניו ורבאנלי לצד ותיקים שבריאן רובסון (שגם אימן) ופול אינס, וכקבוצה שהגיעה עד לגמר גביע אופ"א לפני עשור. הפעם מדובר במשהו מעט שונה. לתוך הכפור של צפון-מזרח אנגליה נושבת רוח לטינית. המאמן הוא אייטור קראנקה, שחקן ריאל מדריד לשעבר שגם היה עוזרו של מוריניו באימפריה הספרדית. ב-2013 שניהם עברו לאנגליה, הפורטוגזי חזר לצ'לסי והספרדי קיבל לראשונה בחייו קבוצת בוגרים, במידלסברו. השנה הראשונה הייתה בינונית, השנייה הסתיימה באכזבה עם הפסד לנוריץ' בגמר הפלייאוף בוומבלי, ובשלישית בורו סוף סוף חזרה לליגה הבכירה. עכשיו המטרה היא לתקוע יתד בליגה, ולשם כך נעשה מסע רכש נרחב ולטיני ברובו-נגרדו שכבר ניסה את מזלו באנגליה עם מנצ'סטר סיטי אבל יותר מתאים לקבוצה בסדר הגודל הזה, ברגאן ואספינוזה יחד עם ואלדס הותיק אחרי שנה מהגיהנום במנצ'סטר ובליאז'. אבל הרכש המבטיח ביותר הוא דווקא הדני ויקטור פישר שהגיע מאייאקס, קשר התקפי מבטיח מאוד שהיה מועמד לקבוצות גדולות יותר. מבין העולות החדשות בורו נראית כבעלת הסיכויים הטובים ביותר לשרוד, עם סגל עמוק ואיכותי למדי שכולל גם את סטיוארט דאונינג המושמץ, שריד מימי הזוהר של אמצע העשור הקודם.
אופטימי: כאילו לא עברו שבע שנים, בורו חוזרת באופן מיידי למה שהייתה ברוב שנותיה בפרמיירליג-קבוצת מרכז טבלה שמתמחה בניצחונות מפתיעים על הקבוצות הגדולות.
פסימי: הריברסייד חוזר להיות האצטדיון הריק ביותר בפרמיירליג, והקבוצה חוזרת לצ'מפיונשיפ כלעומת שבאה.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/3008.Xxx?lm=1406299609
האל סיטי

מנג'ר:
מיקום בעונה שעברה: 4 בצ'מפיונשיפ
באו: וויל מניון (AFC ווימבלדון).
הלכו: ריאן טיילור (שוחרר), מוחמד דיאמה (ניוקאסל), סונה אלוקו (פולהאם).
מה צפוי? קשה לחשוב על קבוצה, בעבר הקרוב או בעבר הרחוק, שהייתה במצב גרוע כל כך ערב פתיחת העונה החדשה. בעלים? - עאסים עאלם, המיליארד המצרי שמחזיק במועדון, העמיד את המועדון למכירה כבר לפני שנתיים. רוכש עדיין אין, והבעלים עצמו חולה ובפועל הבן שלו שולט במועדון. מנג'ר? - סטיב ברוס התפטר בסוף יולי, לאחר סכסוך עם הבן של הבעלים. רכש? - אם לא מחשיבים את וויל מניון, שוער בן 17, אין. מהצד השני, מוחמד דיאמה נמכר לניוקאסל, בצעד שספק אם ישפר את סיכוייו של המועדון הזה לשרוד.
אם לא יקרו שינויים דרסטיים במהלך השבועות האחרונים של חודש אוגוסט, האל הולכת לעונה החדשה כצאן לטבח. הסגל שלהם הספיק רק למקום רביעי בצ'מפיונשיפ, ואחרי שהמנג'ר ואחד משחקני המפתח עזבו, ספק אם יספיק ליותר משלוש נצחונות בעונת פרמיירליג.
אופטימי: אם האל לא תסיים במקום האחרון ו/או תצבור יותר נקודות מהשיא השלילי של דרבי קאונטי (11), זה יהיה הישג גדול ביחס לעבודה שעשו שם בקיץ.
פסימי: קבוצת פרמיירליג עם מספר חד ספרתי של נקודות. כזה עוד לא היה לנו, נכון?

 

כל הכבוד חברים

ויש לנו אלופה לעונה הקרובה! אבל הרנאנדס או מוות!

 

פרויקט אדיר, נהנתי לקרוא ברפרוף, ובימים בהם עיתוני הספורט מדברים על האולימפיאדה - יהיה לי איך להעביר את הזמן בארוחת הצהריים.
אני חושב שזו אחת מעונות הפריימרליג המרתקות ביותר שהיו, בעיקר בגלל העונה העלובה אשתקד עם כל הכבוד לסיפור הסינדרלה של לסטר וגם בגלל כוח המאמנים. לא זוכר עונה עם כל-כך הרבה 'מוחות' כאלה. קונטה ופפ הצטרפו, מוריניו חוזר רעב מתמיד כשחובת ההוכחה עליו, קלופ כבר התאקלם באנפילד בחצי השנה שעברה אם כי לדעתי ליברפול לא יכולה להיות חלק ממאבק האליפות. אפילו על ראניירי מסתכלים כעת אחרת אם כי טופ 4 מבחינת לסטר יהיה הישג גדול לדעתי. כל מחזור נראה מעניין(אפילו מידלסבורו מרתקת אותי בגלל אייטור קראנקה שלפחות לפי מוריניו היה עוזר מאמן משמעותי מאוד בתקופתו בריאל מדריד) ויש אינסוף שאלות, הנה חלק:

- למה ארסנל עושה את אותו דבר ומצפה לתוצאות שונות?
- האם אדן האזרד יכול לחזור לעצמו?| איך קונטה יחזק את ההגנה שלו
- ההשתלבות של פוגבה וכמה רחוק תגיע מנצ'סטר יונייטד| מתי יגמר הקרדיט לרוני
- עד כמה תהיה נפילה בלסטר ואיך תתמודד עם אירופה?
- מה תהיה השיטה של גוארדיולה בסיטי?
- אחרי שנתיים נהדרות אבל יורו עלוב - מה יהיה עם הארי קיין?