האיטלקיות במפעלים האירופאים 2016/17:: יובנטוס שוב נשברת ברגע האמת

גם אנחנו מקבלים סביב ה15מ' בעקבות ההדחה (המבזה והטיפוסית בו זמנית) שלהם. פיאניץ' ב17 מ' זה סבבה בסך הכל.

 

יש פאניקה כמו במשחק הראשון מרגע האדום של ורמאלן ויש הכנה גרועה + הלם מוחלט של כל השחקנים למעט קצת פרס ומנולאס, ובעיקר ניינגולאן + חילופים גרועים של ספאלטי (אפשר להגיד גרועים מאוד בדיעבד). תחושה מהצד: אם זה גארסיה היו רוצחים אותו כאן.

לא מתחבר לדיבורים על ״ריקבון מנטלי של מועדון״. לטעמי יש כאן יותר מדי שחקנים לא אחראים ו/או מספיק מוכשרים.

נקודות נוספות למחשבה שיצאתי איתן:

• סטרוטמן לא היה נראה בעניינים מבחינה פיזית.
• פרס נראה יצור מאוד חיובי כמו שאמרתי במהלך המשחק. שני רגליים, קליל, כוח פריצה. שחקן התקפה לכל דבר.
• דז׳קו לא מספיק חד, לסלאח אין מספיק שכל ופרוטי לא מספיק מהיר. ראו את זה כבר מול ריאל בעונה שעברה.
• חבל מאוד שכבר לא יגיע בעל בית כמו ואלרו למרכז השדה. מישהו עם שכל, ניסיון וטכניקה שישלוט בקצב של המשחק, שיבוא לקבל את הכדור ולהרגיע את כולם. זה סוג השחקן שהכי היה לי חסר היום ברומא (היחידי שהיה קרוב להיות כזה היום זה פארדס).
• עוד לא התחילה העונה ו-ורמאלן נראה כמו ההחתמה הכי מיותרת ever.

זהו, גם אני מחכה לתגובה של קובי.

 

דיברתי ספציפית על רומא ואני לא מערב את נאפולי בעניין. בכל מקרה יש לנו מדגם קטן מדי מהם כדי לדעת איפה הם עומדים מבחינה מנטלית.

אלעד, זה לגמרי מנטלי. התירוצים האלה של רומא תמיד חוזרים על עצמם. תראה מי הם שני הקפטנים שלהם ותבין לבד. גם טוטי וגם דה-רוסי הם צמד חמומי מוח שעונדים את הסרט עקב היותם "סמלים" ושחקני בית. אין להם שום קשר לדרישות המנטליות והמנהיגותיות של התפקיד. אני יודע שיש משהו מעיק בדיבורים על DNA, אבל הקבוצה האיטלקית היחידה שצלחה את שלב הפלייאוף הזה בשבע השנים האחרונות היא... מילאן. עצם זה שרומא לא מדורגת זה כבר סימן למשהו מוזר. תעשה השוואה לנאפולי לדוגמה - היא מדורגת שנייה בבתים.

איך נראה לך שאני יודע להכריז תמרור אזהרה כבר לפני שבוע? קלטתי את זה מקילומטר. להגיד שציפיתי לתבוסה 3-0 והתפרקות כזאת בטח שלא. אבל הפאניקה במשחק הקודם הייתה בדיוק מה שראיתי מרומא בשנים קודמות. זה צעק "שום דבר לא השתנה".

 

למה נאפולי ויובה מקבלות עוד כסף בעקבות ההדחה של רומא?

 

הכסף מזכויות השידור יתחלק בין שתי קבוצות ולא שלוש = החלק ההתחלתי של יובה ונאפולי גדל משמעותית. בסוף העונה נדע כמה בדיוק זה יוצא בהתאם להישגים במפעל עצמו, אבל רק הסיפתח (= שלב הבתים) הוא משהו בסביבות ה10-15מ' יורו.

 

ואולי הבעיה היא לא ב״מנטליות של מועדון״ כמו בדמויות הנוכחיות שנמצאות במועדון = חוסר תיאום בהגנה, טמטום של שחקנים בודדים, לא מספיק כישרון מקדימה; יובנטוס תחת קונטה שלטו באיטליה והיו גרועים באירופה. אז היה להם ״אופי״ באיטליה, אבל לא בליגת האלופות?

אין בכלל ספק שיש לך קילמוטראז׳ אדיר עליי בכדורגל האיטלקי, אבל אני מעדיף לשפוט כל מקרה לגופו ולא לבוא עם אג׳נדה מוכנה מהבית במקרה של כישלון (לא אומר שזה בהכרח מה שעשית, אבל הלך הרוח כאן בדיון הוא שוב בעיות של DNA וכדו׳ במקרה של רומא).

 

בתור בוגד שהעדיף לראות את ב"ש-סלטיק, מישהו יכול בבקשה להסביר לי מה גרם לדה-רוסי ואמרסון לבצע כאלו עבירות?
שחקני פורטו שיחקו מלוכלך? התגרו בהם או משהו?

 

רומא סובלת מהשטויות האלה כבר הרבה מאוד זמן וספאלטי/טוטי/DDR הם היחידים שחופפים.

וכן. חד משמעית כן לגבי מה שאמרת על יובנטוס. הם המועדון הגדול באיטליה וכולם מפחדים מהם. זאת תסמונת יונייטד. תחשוב איך קבוצות אנגליות היו מפחדות מיונייטד של פרגוסון ואיך הפרגי-טיים היה חוזר על עצמו פעם אחר פעם אחר פעם. זאת נבואה שמגשימה את עצמה. יש דבר כזה DNA של מועדון כי שחקנים, מאמנים, צוותים שלמים בין אם ניהוליים ובין אם מקצועיים סופגים מנטליות. זאת גישה, זאת פסיכולוגיה, זאת תגובה רגשית לתקשורת, לדיבור מסויים בעיר, לרחש בקהל. המון דברים קטנים שמתחברים להם ויוצרים מציאות שאיכשהו יש לה נטייה לחזור על עצמה. כמובן שכל מקרה לגופו וזה גם מה שיוצר את היוצאים מן הכלל, אבל אל תזלזל בהשפעה שיש למנטליות. זאת בדיוק הסיבה שארסנל תחת ונגר כל-כך פאתטית ברגעי האמת למרות שמדובר בערך כולם חוץ ממנו כבר הוחלפו ואיכשהו אין הבדל בקריסות.

תסתכל על מילאן. אז נכון, היו את ההתפרקויות נגד דפור וליברפול, אבל הקבוצה הצליחה כל-כך הרבה באירופה שזה יצר DNA מסויים. גם כשהקבוצה הייתה חרא, היה הייפ מטורף במשחקי בית בסאן-סירו. גם עם הרכבים בינוניים לחלוטין, משהו נדלק. משהו באווירה והמורשת והעבר וההיסטוריה נותן דחיפה מנטאלית עצומה לשחקנים ולכל המערכת. זה תקף גם לליברפול ואנפילד דרך אגב. הלילות הקסומים האלו באירופה שתמיד מדברים עליהם. זאת מנטליות. שוב פעם. נבואה שמגשימה את עצמה.

 

ההשוואה ליונייטד ופרגוסון היא טובה, אבל אני שוב לוקח את זה בחזרה למה שניסיתי להגיד קודם: היה לה בפרמיירליג (כמעט) תמיד יתרון כלכלי בליגה לאורך תקופה ארוכה - למעשה עד הגעת האוליגרכים והשייחים - יתרון כלכלי שאיפשר לה באופן (כמעט) קבוע להעמיד את הסגלים האיכותיים והרחבים ביותר + פרגוסון עצמו על הקווים = דומיננטיות אדירה בליגה. הבעיה עם הקבוצות של יונייטד תחת פרגוסון באירופה לא נבעה מבעיות של ״אופי״ לטעמי. חוסר ההצלחה היחסי נבע כי: 1) היו מאמנים מוכשרים ממנו במשחקים נקודתיים. 2) היו קבוצות מוכשרות יותר מיונייטד (ראה ערך: פפ-טים) = את אותם הדברים אפשר להגיד על יובנטוס של קונטה, בעיקר הסעיף הראשון - הרי אתה בעצמך ביקרת אותו חריפות כאן פעם אחר פעם.

אני בכלל לא מזלזל בערך של מנטליות, פסיכולוגיה וספיגה מצד השפעה של דמויות על דמויות אחרות, ולכן אני לגמרי מקבל את מה שאתה אומר כאן, אבל שוב - אני כן חושב שצריך לפרק כל מקרה לגופו. איך תסביר שארסנל עד ארסן ונגר* הייתה אחת הקבוצות המשעממות בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי? שהוא הגיע הוא לקח את כל האנגלים השיכורים והוסיף עבורם (שיטת אימונים, תזונה) ולצידם משהו אחר (גישה הרפתקנית, פנטזיסיטים זרים), שלא נראה עד אז בפרמיירליג; איך תסביר את אתלטיקו מדריד שהייתה קבוצה לא פחות נאיבית מאותן רומא וארסנל, והפכה לקבוצה שונה לגמרי בחשיבה שלה במגרש? יש כאן השפעה של דמות שונה שחושבת שונה מאיך שהמערכת עבדה. הבעיה ברומא היא לא באיצטדיון ולא באוהדים, וגם לא בסטייקים שאוכלים שם (וכולנו יודעים שיש שם אחלה סטייקים). שום מועדון לא דפוק מיסוד מבחינה מנטלית ואני באמת מאמין שהכול אפשר לשנות ע״ס דברים שראיתי ו/או קראתי בעצמי. הבעיה היא שנראה שחוזרים שם על אותן הטעויות ולא פוגעים בדמויות עם הכישרון שיעשו אימפקט ממש משמעותי. אולי זה זה ישתנה בעתיד עם גב כלכלי גדול יותר ואולי לא. באמת שאני לא יודע.

* - יש את ונגר המאמן שהוא מאמן גרוע מאוד ויש את ונגר המנג׳ר שהוא מנג׳ר גרוע מאוד. ה״פאתטיות״ של ארסנל נובעת משני הדברים.

 

@רודמן , התירוצים האלה בהקשר של רומא חוזרים על עצמם כבר הרבה מאוד זמן. לא הכל מסתכם בצירופי מקרים שרירותיים ובהחלט יש דבר כזה DNA של מועדון. כשיובה מגיעה כפייבוריטית לשלושה גמרים ועושה במכנסיים זה לחלוטין עניין מנטאלי שקשור בDNA של המועדון; כשמילאן מסריחה כל העונה בליגה ועדיין מצליחה לכתוש את יונייטד בחצי ולנקום בליברפול בגמר זה גם עניין מנטאלי שקשור בDNA של המועדון. כשמועדון מתחיל כל עונה מפוצץ בציפיות וכושל פעם אחר פעם בדרכים יותר ויותר יצירתיות זה לחלוטין עניין מנטאלי שקשור בDNA של המועדון. יש דמויות מספיק חזקות שאשכרה מסוגלות לשנות את העניין הזה - מוריניו היה כזה עבור אינטר, קאפלו (והכסף של סנסי) עבור רומא. ספאלטי (והפחות כסף של פאלוטה) לא כאלה מסתבר.

עריכה - לא יודע למה לכל הרוחות זה לא שלח את המשך ההודעה. זה התנהגות זה?!? בכל מקרה אני אתמצת כי מאוחר - בשביל להתקדם סוף סוף רומא צריכה א. הרבה מאוד כסף. ב. דמות סופר כריזמטית על הקווים. בזמנו הצעתי את קונטה, כרגע אני לא מצליח לחשוב על מועמד ראוי. ג. להיפטר מטוטי ודה רוסי. די מספיק, הגיע הזמן להתקדם. ד. גם וגם וגם.

 

מניח שנמשיך את הדיון כבר מחר, כי שאני קורא את מה שכתבתי אני מבין שאני כבר בריכוז מול המסך בערך כמו אמרסון במגרש.

עם זאת, אני חושב שיש סוג של הסכמה בין שלושתנו, כאשר הוויכוח גולש לעניין סמנטי.

 

אלעד, איגי די סיכם את העניין מבחינתי וזה מתחבר למה שאתה כתבת: לרומא אין את הדמויות האלו כמו ונגר וסימאונה. תחשוב גם כמה נדירים המקרים האלה שבא מישהו והופך לגמרי מועדון ותבין שזה לא משהו שאפשר לבנות עליו. כמו שאמרתי בהודעה הראשונה שלי בנושא - צריך משהו הזוי ומאוד גרנדיוזי כדי לשנות את הרומא הנוכחית.

ואם לחבר את זה להווה - ספאלטי זה לא זה. הייתה תחושה בקיץ לאור הכדורגל הטוב בחצי השני של העונה שעברה שאולי הפעם זה יקרה. לאו דווקא שרומא תיקח אליפות או תגיע רחוק בליגת האלופות - אבל שאולי עכשיו משהו ישתנה קצת במנטליות ויחד עם האיכות שהצטברה בסגל אולי נראה רומא עמידה יותר. זה לא קרה. לא רואה את זה גם קורה.

מה שבאמת בולט זה עד כמה ההדחה הזאת הייתה מנטאלית. רומא הייתה בשליטה מוחלטת בדרגאו ושיחקה בחצי השעה הראשונה כדורגל הרבה יותר טוב מזה שפורטו שיחקה בכל 180 הדקות. ברגע שקיבלה אדום - זהו. המפגש פרקטית נגמר. היא נכנסה למוד מנטלי שהיא לא יצאה ממנו. גם לא אחרי שהיה לה שבוע שלם להתכונן ולהתאושש. פאנצ'ר אחד. תקלה אחת. ריסקה את הקבוצה ברמה שהיא לא יכלה לחזור ממנו. זה הזוי ומפגר.

 

אני נאלץ להסכים.

בארסנל הייתי קורא לזה ״מנגנון השמדה עצמי״ לאורך השנים. תמיד היה את התורן הדביל שיתחיל את ההתרסקות ולא יהיה מי שיעצור את זה. כמו שרשמת בעצמך, מה שהפריע לי הוא שאחרי החצי של העונה שעברה ואחרי הפריסיזן עם כל ההייפ החיובי סביב הכישרון של הקבוצה והחבר׳ה החדשים חשבתי שמשהו ישתנה העונה; אני חושב שגם אם רומא תשתפר תוך כדי עונה יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתייחס אליה ברצינות (גם) בעונה הקרובה אחרי מה שהיא עשתה מול פורטו (נראה בכלל איך זה ישפיע עליה בטווח הקצר). חבל מאוד גם עבור הליגה לטעמי.