1) סופרבול- מה שנייג'ל אמר. 2)עולות לפלייאוף מהAFC: ניו אינגלד, סינסי, יוסטון, קנזס סיטי, פיטסבורג ואוקלנד NFC: וושינגטון, גרין ביי, קרוליינה, אריזונה, סיאטל וניו אורלינס. 3)MVP: בן רות'ליסברגר 4) מאמן ראשון שמפוטר: מייק מקוי
כמה אנשים פה (כולל אנוכי) כבר הימרו על זה שאוקלנד תעלה לפלייאוף ואף אחד לא בא עדיין לקחת אותנו להסתכלות בשלוותא. Good times. מה אורך האשפוז הדרוש למי שהימר על אוקלנד+ג׳קסונוויל?
רק אומר. אם לקבוצתי (ניו יורק ג'טס) היה את הלו"ז של הריידרז הייתי מהמר עלינו. אבל אין מצב שאחנו מסיימים את העונה במאזן חיובי עם הלו"ז שלנו אגב, את ההימור הכי אמיץ אני עשיתי (ניו אורלינס) ואף אחד לא מצפצף
שום אישפוז. בסך הכל ילד מושפע שמתלהב מהייפ ושמות על הנייר. אני חושב ששתיהן הולכות לאכזב העונה ביחס לציפיות (ג׳קסונוויל בעיקר) כי בליגה הזאת אין קסמים מהירים, לא משנה איזה דראפט נהדר על הנייר עשית או איזה שמות מפוצצים החתמת. רמת האימון היא זו שאמורה לעשות את ההבדל ומהבחינה הזאת לא ראיתי מבראדלי יותר מדי דברים שגורמים לי לסמוך עליו שיהיה בסדר. וגם לא מדל ריו למען האמת. הכנסתי אותם לפלייאוף בכל זאת בגלל שתי סיבות - 1) הלוח הגהינומי של ה-AFC EAST. אני מחזיק מהג׳טס (בעיקר) ובפאלו קבוצות טובות יותר. 2) מה שציינתי בהודעה הקודמת בקשר ליוסטון. על הנייר רמת הכישרון שם גדולה יותר. אבל הנוכחות של QB GURU ואוזוויילר מאזנת את זה. נותנים לך להנות מהספק שנקרא דרו בריז אבל בגדול, שלוותא. עם הגנה כמו שהם מתכוונים להעלות פחות מ-31 נק׳ למשחק ואין להם בכלל מה להופיע למשחקים.
לג׳קסונוויל ואוקלנד יש את הcores הצעירים מהטובים בליגה. הן מלאות בכשרונות. אם זה לא יקרה עם המאמנים הנוכחים אז זה יקרה בעונה הבאה עם מאמנים אחרים, הן מוכנות להתפוצץ.
סופרבול: פטריוטס - אריזונה. גרונק יפצע והקארדינלס יחגגו. AFC: פאטס, סטילרס, קנזס, יוסטון. ויילד קארד - סינסי ואוקלנד NFC: סיאטל, פאקרס, ג'איינטס, קרוליינה. ויילד קארד - אריזונה ורדסקינס MVP: רודג'רס נ.ב. בלייק מרטינז תותח יותר ממי שזה לא יהיה שיקח רוקי הגנתי של העונה
איזה דרייב של יאנוביץ׳. גם ליד בלוק אדיר על תומאס דייויס המוטציה בריצה של CJ וגם הסתננות והתפוצצות ל-TD. פולבק בייבי!!!!!!!!!!!
משחק לא רע, הפאנתרס לא מסוגלים לעבור את מכשול הברונקוס. אגב באיזה קטע intentional grounding מבטל כניסה של קסדה לתוך קסדה?
משחק טוב לפתיחת עונה, קשה שלא להרגיש רע בשביל קאם שבמילא הגיע למשחק עם המון מטען רגשי והרבה רצון לנצח, ואני בטוח שהדברים האלה רק התגברו שהוא חטף מכות לראש כל הלילה , ובסוף להפסיד ככה. לא פשוט. בכללי הפרונט 7 של קרוליינה שאני תופס ממנו כאולי הכי טוב בליגה היה פשוט מחריד היום, בעיקר נגד הריצה. יש לקרוליינה סיבות לאופטימיות , אבל חלק כמו שנה שעברה זה לא יהיה. ובאשר לברונקוס - דווקא לא חשבתי שסימן היה כזה רע בהתחשב בנסיבות. אבל נראה כמה זמן הוא יכול להחזיק ככה. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
אני לא יודע האם אני צריך להתרשם מהסקרין של סיימיאן לסי ג'יי אנדרסון, בעיקר בהתחשב בעובדה שאת הסקרין לפני כן הוא מסר להגנה. או שצריך להיות מודאג לגביו על חשיבה אינסטנקטיבית מדי, בעיקר בהתחשב בעובדה שאת הסקרין לפני כן הוא מסר להגנה
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx קרוליינה פנת'רס: להתחיל הכל מהתחלה. כמו אז: העונה יצאה לדרך עם ניצחון של דנבר על קרוליינה. תקציר המשחק
אם כבר אז להיות מעודד שבפעם השנייה הוא למד מהטעות ומכר את ההטעייה יפה לצד ימין מה ששיחרר את כל הצד השמאלי ל - CJ ולהקת הליינמנים שליוותה אותו עד האנדזון. סך הכל הופעה סבירה שלו. מעל הציפיות שלי, אם כי הן היו מתחת לרצפה. הראה שאפשר לתפקד איתו ושהוא אכן מצליח להשתוות להולוגרמה של פייטון בעונה שעברה עם ratio של טעות מפחידה על כל שני מהלכים מוצלחים ותיפקוד טיפה מחריד ברדזון כשהשטח מצטמצם. הוא לא המושיע ואף פעם לא יועד להיות אבל כשמתחשבים בעובדה שההגנה של קרוליינה היא כנראה החזקה ביותר שהוא יראה כל העונה אולי אפשר לשמור על סוג של אופטימיות זהירה. במקרה הגרוע נראה שאלוויי מצא בקאפ סביר לחלוטין שזה הרבה מעבר לתפוקה הממוצעת שאתה מקבל מבחירת סיבוב 7 (כן נכון בריידי שמענו תמצצו). חשבתי שדנבר ניצלו את מיכסת הניצחונות ההזויים והמזליקיים שלהם בעונה שעברה אבל נראה שהם הצליחו להשחיל עוד אחד שהאפיל אולי על כל אלו של העונה שעברה. ה-OL בראשות פארדיס הסנטר (המשיך את החצי עונה השנייה המצויינת שהייתה לו) היה פשוט אדיר ושלט בליין אוף סקרימג' כמעט כל המשחק מול אחד מקווי ההגנה הטובים בליגה (בעיקר בחסימות ריצה). אין לי מושג מאיפה זה הגיע ואיזה קסמים קוביאק ודניסון הצליחו לעשות באוף סיזן עם לימוד והתקנת ה-ZBS שהם לא הצליחו בעונה שעברה תחת מאנינג הדיקטטור אבל אם זה ימשיך ככה אולי כן יש על מה לדבר כי ברגע שאתה טוחן על הקרקע קרנפים כמו שורט ולוטולאליי ומצליח לשתק עילויים כמו קיקלי ודייוויס רוב שלבי המשחק אתה כנראה תצליח לעשות את זה מול כל הגנה בליגה. ג'אנוביץ' הפולבק היה הכוכב של המשחק מבחינתי גם בגלל הסיפור האישי וגם בגלל העמדה הסופר מרגשת וקשוחה שסוף סוף חזרה להתקפה אחרי היעדרות של 5 שנים תחת ה-FINESSE פוטבול אולמות של מאנינג. הבן אדם נראה כאילו הוא 20 שנה בליגה ולא החמיץ משימת חסימה אחת כל המשחק. נראה כמו עוד פגיעה בול של אלוויי בבבחירת סיבוב מאוחרת ושחקן שיהיה חלק משמעותי מאוד מהתקפת הריצה של דנבר העונה. הסטוריליין של המשחק הולך להיות ניוטון והפיצוצים שהוא חטף בראש רוב המשחק בלי יחס מהשופטים או מהקבוצה והאמת היא שבצדק אבל אני לא חושב שזה מה שהכריע את המשחק אחרי שני דרייבים ב-5 דקות האחרונות שהניבו 3 נק' או החטאת פילד גול במגרש הכי ידידותי לקיקרים בליגה. היו להם מספיק הזדמנויות לנצח והם החמיצו אותן. עדיין הולכים לתת עונה טובה ופייבוריטים ברורים לאחד משני המקומות הראשונים ב-NFC. קאם נשאר חיה רעה שעכשיו גם קיבלה בחזרה את הצעצוע האהוב עליה. צמד התאקלים היו נקודת התורפה בעונה שעברה ויישארו נקודת התורפה גם העונה וזה משהו שכל הגנה עם צמד אדג' ראשרס איכותיים תדע לנצל (למזלם אין הרבה כאלה) אלא אם מקדרמוט ימצא איזשהו פיתרון תוך כדי תנועה אבל אם הוא לא מצא אחד במשך 7 חודשים אני כבר לא רואה את זה קורה. ההסבר+הדגמה שקולניסוורת' נתן בשידור על קיצור מרחק ה-dropbacks של ניוטון היה מדהים אבל בחצי השני וור ומילר עשו התאמות וזה כבר עבד הרבה פחות טוב מה שאומר שזה לא באמת פיתרון שיכול להחזיק לטווח הארוך. לכן הם כנראה שוב יבססו את משחק המסירה על MAX PROTECTION עם 7 ו-8 בלוקרים מתוך תקווה שקאם ימצא את אחד הנפילים שיוצא לראוטים + הכתישות הקרקעיות הרגילות על שלל הוריאציות של האופשן.
