מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

1. היה שווה לנו להפסיד את המשחק היום, אם זה אומר שמוריניו יבין שבלינד הוא לא בלם פותח לקבוצה עם השאיפות שלנו, בטח לא מול קבוצה ברמה של מנצ'סטר סיטי.
אני מבין שהייתה ריצה יפה בתחילת העונה ובלינד היה חלק ממנה, אבל אם מוריניו ידע להחזיר להרכב את מיקי ולינגארד דווקא היום, הוא יכול היה באותה מידה להחזיר את סמולינג להרכב דווקא היום.

2. דווקא ההחלטה להרכיב היום את מיקי ולינגארד התבררה כטעות גדולה.
שניהם היו בהלם קרב ואיבדו כמעט כל כדור שקיבלו, זה הרגיש שאנחנו משחקים 8 מול 11 במחצית הראשונה.

3. ועדין, למרות ההפסד, אני מאמין גדול במוריניו ובקבוצה שלנו. סיטי כרגע היא קבוצה מחוברת הרבה יותר, ויש לנו עוד פערים להשלים, אבל לראשונה מאז פרגוסון הרגשתי שיש לנו קבוצה שמגיעה למשחק בצורה הנכונה.

 

פעם נסעתי לבקר את אחי בהפתעה. כשהגעתי הוא לא היה בבית, אז הוא כעס עלי בטלפון ואמר: תגיד, למה לא הודעת שאתה מגיע?
רציתי להפתיע אותך עניתי. תשובתו הולכת אתי לכל מקום מאז :" אל תפתיע כי קרוב לודאי שתופתע".
השם יונייטד לבדו אינו מספיק, השם מוריניו לבדו אינו מספיק. צריך למלא את זה בתוכן , שיטה בדוקה וחיבור בין השחקנים.
זה יגיע רק בדרך הקשה ובהרבה עבודה וטוב שכך,כי אחרי ההולנדי מרגיש שנקברנו בחניון הברזל בקומה 4-
אני לא מאוכזב כי הדרך למעלה תהיה קשה וארוכה ,כדאי ורצוי שכולם ינחתו ויבינו שזה דורש עבודה וזמן.

 

אם להראות כל כך רע אז מחזור 4 ולא 24 אבל חשוב שמוריניו יעיף את כל השחקנים שלוקחים את הקבוצה אחורה ומשום מה הפכו לבאנקרים.

 

ההחלטה להרכיב את לינגארד היום הזכירה לי את זה שהחזרנו את פארק מהבוידעם להרכב הפותח בדרבי האומלל ההוא נגדם בעונת האליפות הראשונה שלהם.

זה שהוא החלים מהפציעה זה אחלה, וזה שהוא התאמן כרגיל זה גם כן נחמד, אבל יש הבדל עצום בין להיות match fit לבין להיות חד.

הם היו כל כך הרבה יותר חדים מאיתנו היום שזה היה מפחיד.

אהבתי את האנרגיה שאיתה עלינו למחצית השנייה, אהבתי מאוד את ההופעה של אנדר הררה, אבל הטקטיקה הזאת של "לשלוח כדור ארוך לכיוון זלאטן ופלאייני ולקוות שמשהו טוב ייצא מזה...". נו, באמת.

בשביל זה יכולנו לצרף את אנדי קארול ופיטר קראוץ' ולתרום את כל הכסף שהוצאנו על רכש למטרת צדקה.

איך תמיד בקבוצות של גווארדיולה יש את הגמדים האלה שהדרך היחידה להוציא להם את הכדור מהרגל זה לכסח אותם..?
בבארסה זו בערך חצי קבוצה,
אצל סיטי אלה "רק" סילבה ודה בריינה שפשוט האכילו אותנו חצץ היום, ועשו את זה בקלות מרגיזה.

זה בדיוק סוג השחקן שחסר בקבוצה הזאת.
מאטה לא כזה, קגאווה לא היה כזה בתקופתו אצלנו, מקיטריאן היה כזה בדורטמונד וכרגע הוא עוד לא במקום הזה במדים שלנו...
כבר שנים שיונייטד פשוט זועקת לקשר ההתקפי הזה שתמיד יודע איפה למקם את עצמו על המגרש, שמסירה אחת שלו שוברת קו הגנה שלם...

 

אין לנו את החיבור של סיטי, זה ברור. זה ייקח זמן. כדי להתמודד נגדם היינו צריכים איכות אישית, ולמרות הכוונות הטובות בחלקן לפחות - מי לא רצה לראות את מחיטריאן בהרכב? לינגארד זה סיפור אחר - רק הגדלנו את הפור שיש לסיטי עלינו.

פספסנו את זה במחצית הראשונה, האיומה. אבל לא נורא, מקווה שנלמד מזה. הייתי מעדיף את הנקודות, נתנחם בפרס הניחומים - העובדה שידענו לתקן תוך כדי תנועה. העיקר שנראה לזה המשכיות.

 

יש ליונייטד פוטנציאל הרבה יותר טוב. ואני מתכוון לזה נטו בבחירת השחקנים.
אם אני בנעליו של הפורטוגלי, אני מכניס את שניידרלין ישר להרכב, בתור קשר אחורי פרופר הוא ידע לתת ערך מוסף. יש לו יכולות מצויינות.
דבר שני, הררה. כזה שחקן אנחנו צריכים, לוחם במרכז המגרש, יודע לתקל כשצריך ולהיות יצירתי בהתקפה. שני אלו יתנו לפוגבה חופש יותר התקפי, וכך נמצה את הפוטנציאל שלנו בקישור. כך נפטרנו גם מפלאייני וגם מרוני (כן כן, אני יודע שחלקכם תגידו שפלאיני נחמד לאחרונה אבל עם כל הכבוד זה לא לרמה שאנחנו שואפים). לגבי ההגנה, סמולינג להרכב בהקדם. בלם הרבה יותר טוב מבלינד לדעתי (עם דגש על המילה בלם).
בהתקפה זה צריך להיות מרסיאל מקיטריאן וזלטאן. כשמרסיאל לא חד, אני חושב שממפיס ברוטציה משחק פה תפקיד. אני מקווה שמוריניו לא יפסח עליו.

הבעיה הגדולה פה במה שאמרתי היא שאני לא רואה את מוריניו עובר לשחק 4-3-3 אלא נתקע עם ה4-2-3-1 המעצבן הזה.

 

שניידרלין עוד לא הראה אפילו פעם אחת במדים שלנו את היכולת הטובה שלו מסאות'המפטון.

לא הפסדנן היום את המשחק בגלל איכות השחקנים. סיטי לא הרבה יותר טובה מאיתנו מבחינת חומר השחקנים, בטח בלי אגוארו.
פפ ניצח את מוריניו היום, חד וחלק.

סיטי נעה וחשבה מהר מאוד. אנחנו היינו הרחק מאחור בקריאה שלנו את המשחק.

אם אני חושב על הטווח הארוך, ועל הרצון של יונייטד באמת לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל האירופי... זה לא הולך לקרות עם שלד שחלק ממנו מורכב מפלאייני, רוני ואיברה. זה כבד מידי, זה איטי מידי.

זה מבאס, ואין בזה שום רומנטיקה, אבל למרות הקיץ הנהדר שעשינו, עבודת הרכש עוד רחוקה מלהסתיים.
וצריך לקוות שמרסיאל ורשפורד באמת יגדלו להיות ה"רוני ורונאלדו" הבאים שלנו.

אני כלל לא משוכנע שהעמדה המועדפת שלהם היא בכנף, אגב. את מרסיאל בעיקר הייתי רוצה לראות בחוד.

 

שניידרלין לא קיבל צ'אנס אצל מאמן חדש.

 

בוודאי שהפסדנו את המשחק הזה(בחצי הראשון) קודם כל בגלל בחירת השחקנים.
לתקוע את פלאייני ופוגבה עם ה4 מטרים המשותפים שלהם מול 3 שחקני קישור התקפי זריזים שכל הזמן נכנסו בתנועה למרכז זה ליצור מיס מאץ עוד לפני שהתחלנו לשחק.
מדהים שמוריניו לא ניסה לתת הוראות או לשים אפילו את מיקיטריאן באמצע ולהזיז את רוני הצידה כדי לחסום קצת את התנועה של דה בריינה וסילבה לאמצע.

שניידרליין בריצה שלנו בשנה שעברה עם כל הפצועים היה מהשחקנים הטובים ביותר והאחראיים ביותר בקבוצה.
כולנו ראינו איך חזרנו להראות כשקאריק החלים.

ביי פאר שניידרליין עושה את עבודת הקשר האחורי יותר טוב מהשתיים וחצי הופעות האחרונות של פלאייני שרובכם מגמרים עליהם בלי סוף.

 

חייב, פשוט חייב לעבור ל4-3-3
הררה, שניידרלין ופוגבה בקישור כאשר פוגבה ההתקפי. בהתקפה איברהימוביץ', ראשפורד/ממפיס, מחטריאן/מרסיאל

 

ואז נזכרים שכמובן, כמובן, חייבים לשמור מקום לרוני, וכל התוכניות על קישור משולש איכותי מתחרבשות.

 

Man Utd first UK football club to earn £500m in a year - BBC News