יהיו לכם כמה קוורטרבקים לא רעים בטופ של הדראפט בשנה הבאה. אל תתייאש, סיום עידן קאטלר בפתח... השלמתי עכשיו תקצירים של כל משחקי המחזור - זה רק אני או שהיתה כמות חריגה של פאמבלים? מי עכבר הסטטיסטיקה שבודק לי את הנושא?
כמו מי, אם אפשר לשאול? למען האמת, אני פחות מצפה לסוף עידן קאטלר כמו שאני מחכה כבר למאמנים נורמלים בפרנצ׳ייז האומלל הזה.
ספריוול, הדיון הזה מתקשר לגם להעדפות אסתטיות, ובאופן רחב יותר לצורה בה מגדירים איכות או גדולה. אני מניח שאתה יודע את זה , אבל אין דבר שאוהד אמריקאי ובמיוחד אוהדי NFL אוהב יותר מדירוגים הסטוריים. אוהדי NFL באופן כללי הם עכברי הסטוריה. ובדיונים האלו לכל אחד יש את הדגש שהוא נותן. תמיד יש את ה"מה קרה" מול ה"מה יכול היה לקרות", יש האסתטיקה מול הסטטיסטיקה, ויש את ק"ב שהצטיין במערכת נתונה מול הק"ב האינדוודואלי לכאורה. הממעיטים בערכו של ג'ו מונטנה אוהבים לומר שהוא היה ק"ב של מערכת. זה במידה רבה נכון. באנלוגיה לכדורגל זה כמו להגיד שצ'אבי הוא שחקן של מערכת. אבל הוא לא היה תלוי מערכת, הוא יצר את המערכת, בלעדיו היא לא הייתה קיימת (או שהיא לא הייתה אפקטיבית). עד שגו' מונטנה הגיע לליגה היו רצים בדאון ראשון ובדאון שני, ואם היית מוצא את עצמך שthird and long שני הרסיברים שלך היו רצים עמוק והRB שלך היה עומד בצד למקרה שזה לא יעבוד. זריקה ל8 יארד בדאון ראשון? אף אחד לא חלם על זה. היכולת לעבד את המשחק מהר ולזהות את הפליי לפני שהוא יתפתח כשרון שעכשו הוא א"ב של ק"ב, לא היה בזמן שמונטנה נכנס לליגה. אז אם מדברים על מערכת צריכים בעיני לתת קונטקסט ולראות כמה השחקן תורם למערכת הספציפית בה הוא משחק. וכאן אני ואתה חולקים על בנוגע לבריז. אני מבין למה יש כאלה שלא יאהבו לראות את זה, כמו שאני מבין את הטענות שמונטנה היה משעמם, כי אם היית שובר את המהלכים שלו אחד לאחד לא היית רואה לכאורה שום דבר יוצא דופן. אבל כשזה בא בקונטקסט רחב יותר, זה היה סופר מרשים. ניסיתי למצוא את ביוטיוב ולא הצלחתי את הדרייב שמונטנה נתן בקאמבק מול דנבר 1994 בMNF. הוא היה בן 38, כשהוא בא אחרי פציעה של שנתיים (שהעיפה אותו מסן פרנסיסקו) והוא שיחק עם מרקוס אלן בן 35, ועוד צוות של NO NAMES. בדקה וחצי הוא נתן דרייס של 80 יארד, בלי שום זריקה מטורפת או הייל מרי, פשוט דיוק של מנתח. זה בעיני אסתטיקה למרות שאני מבין מי שלא יתחבר. John Elway: The Quarterback Version of Dick Butkus האתר הזה הוא של אנלטיקס מתקדם שאוהבים להמציא כלים לניתוח ובמיוחד אוהבים לנתח את ההסטוריה. זה כתבה מעניינת ובמיוחד עם תגובות מעניינות, ותוכל למצוא שם בתגובות את הפער בין אוהבי הנארטיב, לבין אוהבי סטטיסטיקה. גילוי נאות, למרות שאני לא מסכים עם הכתבה ואני כן חושב שאלווי אוברייטד, אני נסמך על מראה עיניים לא פחות מאשר על סטטיטיקה. בכל אופן זה מתקשר קצת לדיון הנוכחי ולצורה שאפשר להתייחס ללאק. עוד נקודה אחרונה לגבי מה שהזכרתי על היכולת של ריברז בפוקט מול רודג'רז. רודג'רז הוא השחקן הכי טוב (בפער עצום עצום עצום) בכל מה שקשור למה שקורה אם הפוקט קורס. לא ראיתי אף שחקן מתקרב אליו, אפילו לא ביג בן ואני חשבתי שזה בלתי אפשרי. מה גם שביג בן מסתמך בעיקר על הפיזיות המפלצתית שלו, ורודג'רז הוא פשוט מדהים, בלי יכולת לתאר. אבל למנוע את הפוקט מלקרוס על ידי תזוזה נכונה, בזה ראיתי טובים ממנו (הוא לא חלש בזה, רק לא מיוחד) וזה כנראה מתקשר לעובדה שהיכולת העילאית שלו להתמודד עם פוקט קורס גורמת לו להרגיש בנוח ופחות להרגיש צורך לעבוד על זה
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx פילדלפיה ניצחה בקלות בשיקגו, ג'יי קאטלר נפצע. תקציר המשחק בדרך לאנדזון: סיכום המחזור השני ב-NFL.
המועמדים הבולטים הם צמד הדשונים: ווטסון מקלמזון וקייזר מנוטרדאם, וגם בראד קאיה ממיאמי אמור להיות בחירת סיבוב ראשון בודאות. שווה לעקוב אחריהם במהלך העונה, אני די משוכנע שאחד מהם ינחת בשיקגו בדראפט. הזיווג המתבקש הוא כמובן קייזר מנוטרדאם הסמוכה (והמאוד אהודה בעיר שיקגו וסביבתה).
תודה. אני תוהה אם במצב בו שיקגו נמצאת, כשבסגל כל כך הרבה חורים וכל כך מעט כישרון, לבחור קיובי בסיבוב הראשון הוא הימור ששווה לקחת כשהשחקן המדובר הוא לא איזה עילוי פסיכי (לא יודע, יכול להיות שהשמות שציינת הם כן). במיוחד כשלברז עדיין יש את קאטלר, שהוא לא מדהים, אבל ברור שהקבוצה לא קמה ונופלת על היכולות שלו. הרי הבעיות עמוקות בהרבה. אם כבר אנחנו עוסקים בקאטלר, אז יש לו פציעה באגודל והוא ככל הנראה יפספס הרבה מאוד שבועות. איזה כיף, לא רק שהקבוצה הסריחה עד עכשיו, אנחנו עוד צריכים לסבול את הוייר בשבועות הקרובים.
מסכים איתך לגמרי. בעיניי להביא ק״ב צעיר לקבוצה בלי קו התקפה יציב זו הפקרות. קודם צריך לבנות קו חזק ורק אז לשים את ק״ב צעיר מאחוריו. אבל מהיכרותי עם הליגה הזו - regime חדש כמעט תמיד רוצה גם ק״ב חדש. ואני מאמין שנראה regime חדש בשיקגו בעונה הבאה.
אני לא מסכים עם ההיגיון הזה, בהנחה והכישרון שהבאת מספיק גדול. זה קצת כמו שהערתם לי על מה שקרה עם פיטורי מאמן ההתקפה של הבילס, שאני דיברתי על הגנה ועל כך שזו הייתה הבעיה המרכזית במשחק מול הג׳טס = זה לא צריך לסתור אחד את השני; יש לברס בעיה עם הק״ב כמו בפרסונל ואלמנטים נוספים. העיקר שיתחילו לתקן משהו.
כן. יש להם הגנה טופ 3 שתעשה חיים קשים לכל קבוצה ואחלה QB (אל תתייחס ללכלוכים על בראדפורד. Talent wise הוא QB מעל הממוצע שפשוט סבל משילוב של מזל מזעזע+כמה מהסיטואציות הגרועות ביותר שיש לליגה הלא מאומנת הזו להציע) שהראה במשחק הבכורה שלו אחרי 15 ימים בלבד במערכת יותר ממה שברידג'ווטר הראה בשנתיים שהוא שם (ואני אוהב ומחזיק מברידג'ווטר). טדי היה יציב מאוד אבל יש לו את אחת הזרועות החלשות בליגה מה שהגביל את ההתקפה של מינסוטה לסופר דינק אנד דאנק ולא ניצל בצורה מקסימלית רסיברים כמו דיגס או מייק וואלאס שעבר שם. עם בראדפורד יש להם עכשיו את המימד הזה מה שאמור להקל את החיים על הראנינג בק שיחליף את AP כי קבוצות כבר לא יוכלו לדחוף את הסייפטיז לבוקס ולפוצץ אותה עם 8 ו-9 מגנים. מדובר בקבוצה המגניבה ביותר בליגה ואני ממש מקווה שהם סיימו עם מכסת הפציעות האכזריות שלהם לעונה (ברור שעכשיו אנתוני באר הולך לקרוע רצועה באשך). זה אחלה בתיאוריה אבל לא פרקטי כי בזמן שתבנה קו התקפה (וזו אחת המשימות הקשות ביותר כיום. תחשוב שנייה כמו קווי התקפה טובים יש בליגה. אולי 5, בלחץ. ה-SPREAD מהמכללות וחוקי ה-CBA שלא מאפשרים לקבוצות להתאמן עם פאדס פשוט הרסניים לעמדה הזו) ותעמיד מאחוריו ליצן שרק יפסיד ויעשה בושות הקבוצה תפסיד וה-regime יוחלף. תסתכל על דאלאס בעונה שעברה. כמה זה עזר שהיה להם את ה-OL הטוב בליגה בפער כשהם נאלצו להעמיד מאחוריו דחלילים כמו מאט קאסל, ברנדון ווידן וקלן מור? לא הרבה. זה התקבל על הדעת ולא עברו לאף אחד מחשבות להחליף את גארט בגלל הפציעה של רומו אבל לפי הפילוסופיה שאתה מציע - לקבוצה שתלך בדרך הזו לא יהיה רומו ב-IR. וכשאין רומו ב-IR וההפסדים נערמים מישהו צריך לשלם את המחיר. בליגה של 2016 ה-QB (והשיטה) צריך להגן על ה-OL ולא להפך. וגולדינג, אין דבר כזה "אם אין איזה עילוי אז לא צריך לבחור QB". לאף אחד אין מושג מי עילוי ומי לא. מי לעזאזל חשב שדאק פרסקוט ייראה כמו שהוא נראה בזמן שג'ארד גוף יסריח באימונים יותר משון מאניון וקיים קינאם? אפילו דאלאס שבסוף בחרו אותו העדיפו 3 QB's אחרים לפניו ועכשיו טוענים בצדק שהם לא היו מחליפים אותו באף אחד מהם. מדובר בקראפשוט מוחלט. אתה לוקח QB כל שנה בדראפט עד שאתה פוגע עם מישהו. זו צריכה להיות הפילוסופיה של כל GM של קבוצה בלי אחד. קאטלר מקרה אבוד. מה שנקרא BROKEN. בעיקר מנטאלית. היה שלב מסויים שעוד אפשר היה להציל אותו אבל עברנו אותו מזמן. לאיש אין תקנה ואין תקווה להגיע איתו לכלום. הדבר הכי מסוכן איתו זה שהוא לא מהאפסים המוחלטים אבל גם לעולם לא יעשה את קפיצת המדרגה וייקח אותך לאנשהו. הוא מי שהוא ויישאר מי שהוא שזה תמיד יספיק לאיזור ה6-9 ניצחונות בעונה במקרה הטוב. 6-9 ניצחונות=גהינום בינוניות אינסופי שאתה לא יוצא ממנו. אני חופר על זה תמיד אבל בספורט האמריקאי אתה רוצה קבוצה שמסריחה מאוד או קונטנדרית, לא באמצע. שיקאגו בעונה שעברה=גהינום אינסופי. כל משחק שניצחתם היה בפועל הפסד שדירדר אתכם בדראפט והפיח תקוות שווא שאולי יש עם מה לעבוד וכל מה שצריך זה כמה תוספות בפרי אייג'נסי למרות שבת'כלס היה (ועדיין) מדובר באחד הסגלים הגרועים בליגה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם זה להסריח כמה שיותר (וזה הולך לקרות), להיפטר מפוקס, פייס וקאטלר (ועוד כמה ווטראנס שמעולם לא הייתם צריכים להחתים כמו טרווייטן וסיטון לצורך העניין. ההחתמה שלו דקה לפני פתיחת העונה הייתה אחת המטומטמות) ולהתחיל מחדש.
להתחיל מחדש עם מי אבל? זה מרגיש כמו מעגל בלתי נגמר. אני אפילו לא שואף לראות קבוצה מעולה, אלא רק כזאת שהיא תחרותית ושתספק לאוהדים הנאה פה ושם. טרוייטן וסיטון הם לא באמת הבעיה שלנו, ועדיין יש לנו הרבה מאוד קאפ ספייס. חשבתי שפייס יביא איזה שינוי אבל בימתיים זה נראה רע מאוד.
עם GM + צוות אימון תותח. Easier said than done אבל ככה יוצאים ממעגל בינוניות. מביאים דמות שמשנה CULTURE ומתחילה לבנות משהו רציני, לפחות בצד אחד של הכדור. ג'ים הארבו, מייק זימר, ברוס אריאנס, פיט קארול. כזו דמות. טרווייטן וסיטון הם לא הבעיה אבל ההחתמות שלהם הזויות (בעיקר של סיטון, גם בגלל הטיימינג) כי הן מתאימות לקבוצה שבנויה לנצח עכשיו. שיקאגו רחוקה מלהיות בנויה לנצח עכשיו. שיקאגו צריכה להיות עכשיו בעיצומו של תהליך ריבילדינג עם שחקנים צעירים (ואשכרה לאמן אותם ולגרום להם להשתפר, שזה לא בדיוק הקטע של ג'ון פוקס), לא לזרוק כסף על פרו בול גארד שלא יעשה שום הבדל. תבחן שנייה את הרוסטר שלכם ותגיד לי אם אתה רואה איזשהו כיוון או דרך. ואני חושב שהגיע הזמן שתבין שקאפ ספייס בליגה הזו לא שווה כלום בלי קואוצ'ינג. קאפ ספייס זה כסף שאתה זורק על שחקנים שהצליחו במקומות אחרים וכשמגיעים אליך לקבוצה מתחילים עם דף חלק. תסתכל על אוקלנד לדוגמה. הם הוציאו באוף סיזן האחרון עשרות מיליונים בצד ההגנתי של הכדור על שמות כמו ברוס אירווין, שון סמית, רג'י נלסון, דייוויד אמרסון ובחרו בסיבוב ראשון של הדראפט את קארל ג'וזף. כולם שחקנים טובים על הנייר שהצליחו מאוד שנים האחרונות. איך זה נראה אחרי שני מחזורים? בסך הכל הפתיחה הגנתית הגרועה ביותר מאז 1967 תודה ששאלת. כי כשברוס אירווין מגיע מסיאטל לא מגיעים איתו פיט קארול ומייקל בנט וקליף אייווריל. וכששון סמית מגיע מקנזס לא מגיע איתו אנדי ריד ומרקוס פיטרס וג'סטין יוסטון. המאמנים אשכרה צריכים לעשות את העבודה שלהם ולבנות שיטה ומערכים חדשים שיתאימו או לאכול את הלקרדה ולהשלים עם העובדה שהשחקנים שהם החתימו לא כאלה טובים כמו שהם העריכו. ג'ון פוקס הוא לא האיש. שיקאגו צריכים למצוא את האיש. רק אחר כך הקאפ ספייס יהיה רלוונטי.
זה עקרונית מלכודת הדבש של כל GM. כשאתה בא לקבוצה שהיא באופן טבעי לא מוצלחת הדבר הטוב ביותר הוא לבנות את היסודות עם צעירים שיתרמו בעתיד ולחכות לזמן שתוכל לקחת ק"ב טוב שישתלב בתוך המערכת. אבל התהלך הזה לא מביא הרבה נצחונות ולוקח לו זמן, ואחרי שלוש שנים מפטרים אותך, כי לא עשית רושם טוב בW-L. אז GM עם שכל בקדקוד מגיע לפרנצ'ייז ועושה קצת החתמות FA שייצרו באזז ויקבלו הרבה מחמאות בתקשרות, הקבוצה משתפרת באופן טבעי ואתה ממשיך לקבל מחמאות, אבל כמובן זה לא מספיק בשביל להיות באמת טובים והאימפאקט נעלם אחרי שנתיים, ואתה והקבוצה מוצאים את עצמכם עם אוסף של חוזים יקרים שאי אפשר להיפטר מהם, בחירות דראפט לא אטראקטיביות (או בלי בחירות דראפט בכלל אותם ניצלת לעשות טריידים) ואז הקבוצה באמת בבלגן רציני. ואז מפטרים אותך, אבל לפחות קיבלת עוד שלוש שנים משכורת. זה הסיפור עם הג'טס כבר 16 שנה. מחזוריות קבועה של מאמן חדש FA נוצצים, הצלחה מסויימת, נפילה, פיטורים וחוזר חלילה במחזוריות קבועה של 3-5 שנים. הכי גרוע זה עם הגל הגבוה היה גבוה במיוחד, כי אז אתה נתקע חזק עם השפל. הגל הגבוה עם רקס שהביא BTB AFCCG גרם להישארות שלו ושל מייק טננבאום לשנים, ולנקות את החורבן שהם עשו לקח זמן. עכשו בג'טס הפילוסופיה של מייק מקאגנאן זה להחזיק קבוצה תחרותית ולקחת בדראפט כל שנה ק"ב בסיבוב גבוה אבל לא ראשון, ולקוות שהוא יתפתח לק"ב לגיטימי. אני לא יודע אם הוא ימשיך לעשות את זה בלי סוף ואני לא יודע אם זה יצליח אבל זה לפחות תיאוריה מעניינת.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx ניצול מצבים: יוסטון מתארחת אצל ניו אינגלנד לפתיחת המחזור ה-3. * המשחק יועבר בשידור ישיר בערוץ ספורט 1 ו-HD. אדריאן פיטרסון יעבור ניתוח ויחמיץ 3-4 חודשים.
