ואתה נשמע לי כמו האוהד האמריקקי המצוי והיצור שמתעלם בכוונה מהביג פיקצ׳ר. תצוגה שערורייתית כזאת מראה את הרמה האמיתית של צוות האימון. כן אני יודע שביג בן ו-AB יתפרו את קליבלנד 70 הפרש עוד שבועיים ותוכל לחזור לחיות בסרט אבל כשמגיעים מבחנים טיפה רציניים ככה זה נראה.
אוקיי. זורם איתך. צוות האימון מסריח. זה לא שמסתובבים בליגה צוותים סופר איכותיים במאסות. גם אם אנחנו לא משהו, אנחנו עדיין טופ 10. וואלה, זה מה יש. אז כן, מאמין. ואני לא צריך ניצחון על קליבלנד כדי לחזק משהו בתחום. אני מאמין בקבוצה וב-7 בום לחלוטין - לא כי אני לא מקבל את רוב הנקודות המקצועיות שלך, אלא בגלל שקבוצות גרועות מאיתנו וגם צוותי אימון גרועים משלנו כבר חגגו בסופרבול.
עד שלא תנסו לא תדעו. להמשיך במצב הקיים בלי לחפש פיתרון יוביל אתכם בדיוק לאן שזה הוביל אתכם ב-5 שנים האחרונות. סבבה תאמין, אני רק לא מבין במה בדיוק. צריך שיהיה לך מצ'אפ טוב מול קבוצה מאוד מסויימת + צוות אימון COMPETENT שיידע לנצל אותו (והאמת שלא זכור לי צוות אימון גרוע מטומלין ושות'. בא לך למנות לי אולי מי?). לסטילרז אין לא את זה ולא את זה. לכל הקבוצות שזכו בסופרבול בעשור הנוכחי - היה לפחות משהו אחד, וברוב המקרים את שניהם. אז אין בעיה אתה אוהד ואתה רוצה לשמור על אופטימיות וזה אחלה מבחינתי אבל אני לא אוהד ואני קורא את זה כמו שאני רואה את זה. אין לכם סיכוי (חוץ ממכת פציעות וכאלה). תצוגות כמו הלילה רק מוכיחות לי כמה אני צודק. אף קבוצה עם QB ברמה של ביג בן בריא לא אמורה להפסיד 30 הפרש לא משנה אם הפאנטר עולה כליינבקר. זה על גבול הבלתי נתפס בעיניי שאוהדים מסויימים מקבלים דברים כאלה בהבנה.
להתעורר בבוקר ולגלות שראיין פיצפאטריק, שבוע אחרי שנראה כמו הבן הלא חוקי של ג'ו מונטנה נגד הגנת הבילס, זרק 6 אינטרספשנס וסיים עם QBR של 18. פרייסלס. כל הכבוד רקסי. מישהו שראה את המשחק של פילי יכול להגיד לי אם הם באמת טובים? קארסון וונץ is the real deal? וההגנה שלהם גם? התערבתי עם חבר על זה שפילי לא עולים לפלייאוף השנה, התערבות שהייתי אמור לקחת בקלות על פניו. עכשיו אני מתחיל להיות מוטרד.
מה שמדהים אצל וונץ ואצל פרסקוט זה השליטה בפוקט והקור רוח שלהם. נכון, אני תפסתי אותם בעיקר מול הגנות גרועות ועדיין יש דברים שפשוט קשה להתעלם מהם. הם גם מריצים מלא formations ומשנים דברים ברגע האחרון, בדרך כלל בהצלחה. יש סיכוי טוב ששניהם יהפכו לקיוביס מהטובים בליגה באיזשהו שלב (מצד שני, אמרו את זה על מספיק שחקנים לפניהם שהתבררו כבאסטס, אז זה לא נכון לקחת כמה משחקים בודדים כברומטר). אגב הברז יותר גרועים מהבראונז.
הם שיחקו מול 3 הגנות גרועות מאוד אבל אני נוטה לכן וכן. וגם ה-OL (החוליה הכי טובה בקבוצה למעשה). והמאמן. בעיקר המאמן. רוזמן לקח את האדמה החרוכה שצ'יפ השאיר והפך אותה תוך פחות משנה לערוגה מלבבת. כעיקרון כשאתה חושב על פילי היום תחשוב קנזס. פדרסון הוא בן טיפוחיו של אנדי ריד ועבד תחתיו ב-6 שנים האחרונות. זו הייתה הסיבה העיקרית שרוזמן סימן אותו ספציפית והביא אותו בזמן שאף אירגון אחר לא העניק לו ריאיון (עסוקים יותר בקומבינות עם דחלילים כמו מקדניאלס וא'ובראיין). הם רצו את הדבר הכי קרוב לאנדי ריד. והם קיבלו. העבודה שהוא עשה ועושה עם וונץ פשוט מדהימה. אשכרה יצר שחקן כמעט שונה לגמרי מזה שרואים בקטעי וידאו מצפון דקוטה. השיפור בעבודת הרגליים והענקת תחושת הביטחון בפוקט הם נטו הוא. בצפון דקוטה אתה רואה בעיות רציניות במכניקה, הסתמכות נטו על הזרוע ונטייה לברוח מפוקט'ס נקיים בגלל העליונות האתלטית על שאר היריבות. השיטה ההתקפית גם כן דומה מאוד לזו שריד מריץ בקנזס עם המון זריקות קצרות על ומאחורי הליין אוף סקרימג' עם מיליון וריאציות של סקרינס, misdirections ופליי אקשנ'ס (הסטילרז אכלו אתמול כמעט כל הטעייה. היו לפילי מעל 100 יארד רק מסקרינס) אם כי בניגוד לקנזס אצלם אתה מרגיש שיש גם מימד אקספלוסיבי כי וונץ מסוגל לזרוק לעומק בזמן שאלכס סמית לא בדיוק. מיותר לציין שמדובר בשיטה שהיא גן עדן עבור רוקי QB (וגם לא רוקי אלא סתם בינוני מת כמו אלכס סמית) ומקלה עליו המון את החיים אם כי זה לא מפתיע כשמדובר ב-QB עבר כמו פדרסון שמבין את העמדה בניגוד לכל מיני QB's גורו מזויינים שרק יודעים לעשות פוזות דרך כתבי החצר שלהם בתקשורת. ומסכים עם כל מה שגולדינג אמר וזה משהו שמפתיע מאוד גם אותי. הביטחון וה-POISE הזה זה משהו שאו שיש לך או שאין לך. נראה שגם לפרסקוט יש את זה והאמת היא שגם לסימיאן. אתה לא רואה אותם מתחילים להתרוצץ כמו תרנגולות קטועות ראש בשנייה שהם מרגישים טיפה לחץ אלא עושים את ה-step up הקטן, "מטפסים בסולם", זזים ימינה ושמאלה ובורחים רק כשחייב. קבל את החרא האארון רודג'רסי הבא: http://video.nfl.com/films/2016/NFL...p_phi_wentz_sproles_73_yd_td_611392_3200k.mp4 הגנתית ג'ים שוורץ יקירך* החזיר אותם מל4-3 מה-3-4 הפאתטי והלא מתאים של צ'יפ. יש טאלנט לעבוד איתו (קוקס, גרהאם, בארווין, ג'נקינס, מקלאוד) ובינתיים זה נראה לא רע בכלל. *אחד ה-DC's הכי אנדרייטדס בליגה. הזוי לחשוב שהוא ישב שנה שלמה בבית. אם כי גם ווייד פיליפס ישב שנה שלמה בבית. ליגה שמנוהלת על ידי אהבלים שאחר כך בהלם מהעובדה שבליצ'ק אונס אותם כבר 20 שנה.
אני חושב שכבר הזכרנו את זה בהקשר של פרסקוט אבל עכשיו נצרף גם את וונץ -זה ממש מגניב לראות אותם. הם נראים הרבה יותר בוגרים ומלוטשים מהרוקיז הממוצעים. מעבר ליתרון הפרקטי האישי שבקור רוח, זה משדר משהו לשאר השחקנים ומאפשר להם לקבל כבוד מסויים. תמיד ריתק אותי הנושא הזה של קוורטרבקים צעירים שמגיעים ל-NFL ומיועדים בעצם לתפקיד הפותח. הדינמיקה הזאת שבה שחקנים ותיקים בליגה אמורים לתת לילד/רוקי "לפקד" עליהם ולהוביל אותם בתרבות שהיא מאוד מושפעת מהצבא ומהערך והכבוד שמעניקים לותק - זה מעניין. GM's נותנים לא מעט דגש לאופי של השחקנים כשהם מראיינים אותם בחודשים שלפני הדראפט, במיוחד אצל קוורטרבקים ותמיד הייתי סקרן לדעת איך זה באמת מתפתח בפועל כשהשחקנים הנ"ל רק מגיעים לראשונה למחנות האימונים וכו'. אליאור - מי מבין המתאמים כיום אתה חושב שמעולים בתפקיד שלהם ולא מתאימים למשרת המאמן הראשי - ולהפך - מי הם המאמנים שגרועים בעיניך בתפקיד שלהם אבל יכולים להיות מעולים בתור מתאמי הגנה/התקפה? נושא אחרון - אשמח לדעות נוספות מבחוץ מכל מי שראה קצת גרין ביי העונה: הגנת הריצה הזאת, אש או סתם להבה חמודה? נגד ג'קסונוויל הם עשו עבודה טובה, נגד מינסוטה הם היו אדירים אבל הייתה לי תחושה שהלכו הרבה מאוד על מערכים שהחמיאו להם והפקירו קצת את הגנת המסירה מה שאולי לא באמת חוכמה - קשה לי לומר. נגד דטרויט הם שוב פעם נראו טוב מאוד לטעמי כשזה היה רלוונטי. לדעתי מבחינה פרסונלית יש הרבה מאוד איכות בהגנה הזאת (לא רק בריצה, בכלל), אבל מרגיש לי שמשהו לא באמת 100% מבחינת מיצוי הפוטנציאל. לא יודע אם זה קייפרס והאסטרטגיה הכללית שלו, אולי צוות האימון ה"נמוך" יותר שעוסק בדברים הטכניים או סתם חוסר יכולת. השמיכה תמיד מרגישה לי קצרה מדי. מינסוטה מטרידה במובן שיהיה מאוד קשה לקחת את המקום הראשון בצפון, אבל מצד שני זה קצת מרגיע את הפאניקה לגבי היכולת בהפסד בשבוע שעבר.
לא חושב שזה השאטאאוט עצמו כמו הדרך. לא הייתי יוצא בתחושה שונה אם התוצאה הייתה 35-14 אחרי שיוסטון הובילה 10-0 לצורך העניין אם המשחק היה מתפתח באותה צורה אחרי שהם היו עולים ליתרון. כל מה שאתה מציין על יוסטון נכון ועדיין הם קבוצה עם כישרון טופ 6 ב-AFC שאנשים ציפו ממנה לעשות קפיצה מדרגה מסויימת. שנה בליגה זה המון וכמות ה-TURN AROUNDS שרואים היא כנראה הגדולה ביותר בכל ענף שהוא. אוזוויילר הוא בינוני במקרה הטוב ועדיין הוא טוב יותר מכל מה שהיה להם שם מאחורי הסנטר בעונה שעברה. לצפות ממנו ומהמאמן שלו להגיע ולהוציא לפועל GAME PLAN נורמלי מול קבוצה עם 3rd סטרינגר ובלי שחקנים משמעותיים בהגנה (הייטאוור, נינקוביץ') זה לא מדע טילים (ובטח לא יותר קשה מאשר היה להתכונן להגנה של קנזס לצורך העניין) ולא משנה שמדובר ממול בקבוצה הכי מאומנת וביתית בליגה. בגלל סוג חשיבה כזה משתינים במכנסיים עוד לפני הבורדינג למטוס ונראים כמו שהם נראו. צריך להבין שמשחק מול קבוצה שמעלה 3rd stringer הוא משחק שאתה יודע מראש באיזה סגנון וצורה הולך להתנהל. אתה יודע טוב מאוד שהקבוצה היריבה מוגבלת, רוצה לקצר את המשחק ולשחק באופן מבוקר, שלא כל הפלייבוק (בלשון המעטה) פתוח בפניה ואתה לא באמת חשוף לסוג מהלכים שהיית חשוף להם מול הפותח או אפילו הבקאפ. זה לא בשמיים לבוא ולשמור רסיברים 1 על 1 בלי שמירה כפולה ולשים על הילד לחץ לתפור ולתקתק זריקות. זה לא בשמיים לנסות לשים לחץ או פשוט להפעיל קומון סנס ואשכרה לזרוק במצבי 3rd and 8 במקום לרוץ כמו שאובראיין עשה 3 פעמים במחצית הראשונה כשהמשחק היה עדיין בהישג יד. זה לא בשמיים לצפות שמישהו משחקני ההגנה יתעלה טיפה כש-JJ וקלאוני חוטפים דאבל טים בכל מהלך והם נשארים ב-1 על 1. כל הדברים האלה לא קרו אז לא, אתה לא יכול לטעון שכל הדברים האלה היו צפויים כי ממול עומד בליצ'ק כאילו זה תירוץ על לכל INCOMPETNCE של היריבה. לפחות לא בנסיבות כמו שנוצרו ביום חמישי. הבן אדם הוא המאמן הטוב בהיסטוריה אבל הוא לא המציא את הענף ומה שהקבוצה שלו עשתה ביום חמישי לא היה מתוחכם או יוצא דופן בשום חלק שהוא. כל מה שהיה צריך כדי לעמוד מול זה בצורה נורמלית זה זוג אשכים וטיפה יצירתיות (התקפית והגנתית). הבעיה היא שאפילו בסטנדרטים האלה רוב המאמנים הסמרטוטים בליגה הזו לא מסוגלים לעמוד רוב הזמן אז יוצא מצב שהרבה אוהדים אפילו לא מצפים לזה וכשזה לא קורה בשטח הם אפילו לא בשוק אלא מקבלים את המצב כמו שהוא.
שאלה רצינית עכשיו - כמה TURN AROUNDS כאלה היו תוך פגרה אחת מבלי שהיה שינוי משמעותי בצוות האימון? וזה לא רק על בליצ'יק. יש פה שיקלול של כמה דברים שראינו מהקבוצות והדמויות הרלוונטיות שהופך שאטאאוט לא לדבר צפוי (כי שוב פעם, זה התרחיש הכי קיצוני שאף פעם אי אפשר באמת לצפות), אלא לדבר שאני לא הכי מבין למה אנשים מגיבים כאילו הם בשוק טוטאלי שקרה. קבוצה שמאומנת רע ויש לה היסטוריה מאוד עדכנית כשזה נוגע לשאטאאוטס (כלומר הראתה לאחרונה יחסית שזה תרחיש שיכול לקרות לה ולא רק תיאורטית - זאת הרצפה שלה) במשחק חוץ מול הקבוצה הכי מאומנת בליגה = פחות מפתיע ממה שעשו מזה.
מה/מי עומד מאחורי ההצלחה בהגנה של מינסוטה? הם פשוט בכל מקום. אגב, אתם מדברים בצדק על פרסקוט, אבל איזו נפיצות יש לאליוט ואיזו קפיצה הוא הביא אתמול.
המאמן זימר מומחה הגנה. הוא עשה עבודה מעולה בתור מתאם ההגנה בסינסנטי לפני שהגיע לאמן את מינסוטה. כמובן שנחמד שיש לו כמה כישרונות ברמה הכי גבוהה. אני אישית הכי תופס מבאר. זה באופן כללי. אני אתן לותיקים להרחיב בנושא.
שאלה שאני לא יודע לענות עליה כי רוב מוחלט של המתאמים מעולם לא קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו כ-HC שאני אוכל לגבש דעה אמיתית עליהם. פדרסון דוגמה טובה לעניין הזה כי אני מחזיק מאוד מאנדי ריד וחושב שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה. אבל לעולם לא הייתי יכול לדעת שפדרסון יעשה עבודה אלוהית כמו שהוא עושה בפילי כי הוא תמיד היה מאחורי הקלעים בקנזס. ריד הוא הפלייקולר והאיש שמכין את תכניות המשחק השבועיות שם בזמן שפדרסון בהגדרה נחשב ל-OC אבל זו הגדרה שבתור אוהד אתה לא יודע מה לעשות איתה ברגע שהוא לא קורא את המהלכים. איך הייתי אמור לשפוט את העבודה שלו? בקשר לאדם גייס למשל היו לי ספקות כשהיה בדנבר שנעלמו לגמרי אחרי העבודה שלו עם קאטלר בשיקאגו והרגשתי שמגיע לו לקבל משרת אימון ראשית. אבל עכשיו חובת ההוכחה עליו. אני עדיין לא יודע אם זה מתאים לו או לא. מ-3 השבועות של מיאמי אני לא ממש אופטימי למרות שהצד ההתקפי כן עולה על הציפיות ורואים את העבודה שהוא עושה עם טנאהיל. אבל צריך קצת יותר מזה ו-jury is still out לגביו. מבין אלה שכבר אימנו ועכשיו מתאמים אני חושב שווייד פיליפס למשל הוא אחד המתאמים ההגנתיים הטובים בליגה ולא מתאים למשרת אימון ראשי. לא אהבתי את העבודה שלו בדאלאס. הוא היה רך ונחמד מדי, מנהל משחק גרוע וסוג של בובה של ג'רי שעשה מה שהוא ביקש. שוורץ שהזכרתי למעלה הוא גם אחד המתאמים ההגנתיים הטובים בליגה ולדעתי מגיעה לו הזדמנות נוספת כמאמן ראשי למרות ההתרסקות בדטרויט. סך הכל הוא כן העמיד שם הגנה טובה ומאז עשה עבודה מצויינת בבפאלו ועכשיו נראה טוב בפילי עם יחידה שבעונה שעברה נחשבה לאחת הגרועות בליגה. והאמת היא שגם רקס. אני לא יודע בדיוק איזה ניואנסים הזויים אחיו מוסיף להגנה אבל אני כן יודע שכשהוא לא היה באיזור אישית הייתי מסוגל לאכול את ההגנות שרקס היה מעלה. שחקנים מתים עליו ועל האישיות שלו ואוהבים לשחק עבורו אבל זה פחות או יותר אותו סיפור כמו פיליפס. הוא רך איתם מדי וכמאמן ראשי זה תמיד מתפוצץ לו בפנים. חוסר המעורבות והעניין שהוא מגלה בהתקפה זו בעיה ענקית אחרת שלו וכל עוד הוא בכלל לא מודע אליה אני לא רואה סיבה או דרך שזה ישתנה ככה שדי הרמתי ידיים לגביו. צ'אק פגאנו שם נוסף. אהבתי מאוד את העבודה שלו ברייבנס אבל מה שהוא עושה בקולטס גובל בפשע מבחינתי. ברור שאין לו מושג ויכולת לנהל מערכת שלמה. מאמנים ראשיים שלא מתאימים ויכולים להיות טובים כמתאמים זה קצת יותר קל וגם פה הרשימה היא די קצרה באופן בלתי מפתיע - צ'יפ קלי, טוד בולס, ומייק מקוי. שלושתם אנשים שדי החזקתי מהעבודה שלהם כמתאמים ומאכזבים מאוד כמאמנים ראשיים. חוסר המעורבות בצד השני של הכדור הוא תמיד ה-DOWNFALL שלהם. אני לא יכול לראות את ראיין פיצפאטריק זורק 6 INTS ולנקות את בולס מאחריות רק כי זה לא הצד שהוא מתעסק בו אלא משאיר אותו לצ'אן גיילי. עד לפני שנתיים הייתי עושה את זה, כמו עם רקס אבל הבנתי שזו טעות ושלסוג הזה של המאמנים אין באמת תקנה. הם אף פעם לא יקבלו כ-OC איזה עילוי שיציל אותם (ואם נניח שכן אז הוא ייחטף מהר מאוד) ואם הם לא ייתנו את הטון והנגיעה האישית שלהם זה לא באמת יעבוד. יש מאמנים ראשיים שלדעתי גם לא מתאימים להיות מאמנים ראשיים וגם לא מתאמים כמו דל ריו, אובראיין (בכל מקום שהוא לא פאטריוטס), מקאדו, מקארתי (עד לפני שנתיים חשבתי שהוא מוח התקפי טוב אבל הקיבעון שהוא מגלה מאז ועד היום הורידו אותי מזה), גארט, ג'ון פוקס, מולארקי. אנשים שאין לי מושג מה עושים בליגה. את טומלין לא הזכרתי כי הבן אדם הוא בכלל מתאם ספיישל טימז בהגדרה שלו ואין לי מושג איך לשפוט חרא כזה. מניח שגם בזה הוא עשה שטויות וחי על הגב של אחרים.
יפה מאוד אליאור (נכון?) רק בהערה בצד. לווייד פיליפס מגיע שלא יגעו בו המקל בגלל שקארמה איז א ביץ'. וקארמה אכן נתנה לו מכה הגונה על ההחלטה המפגרת והכי חסרת קלאס אי פעם שהוא עשה בינואר 2000. רקס מבין בהגנה אבל יש לו את אותה בעיה שהיה לאבא שלו, הוא אגרסיבי מדי והדבר הזה בא לידי ביטוי גם באימון שלו באופן כללי. השחקנים שלו לא ממושמעים עושים המון פנאלטיז ובאופן כללי מגיעים מדי PUMPED UP כמו רקס בעצמו. לכן רקס הוא המלך של המשחקים חסרי החשיבות בליגה. זה מלבד העובדה שהוא אגרסיבי מדי בגיימפלאן שלו שדפק אותו לא מעט פעמים.
