אינטר 2016/17 :: צ'יינהטאון פינת אינדונזיה

אבל מה יהיה עם מכירת החולצות ביפן? אנחנו נחטוף סנקציות מUEFA על אי עמידת בחוקי ה-FFP!!!

 

מאריו חשוב ביותר למשחק הזה, איתו ובלעדיו זה עולם אחר לגמרי. במיוחד מול הקישור הפנטסטי של רומא.

 

http://www.inter.it/img/280167-800.Xxx

איקרדי באינטר עד 2021. "אני שמח מאוד שהארכתי את החוזה באינטר, לא הייתי מודאג ולו לרגע. אני רוצה לשמור על קצב ההבקעות המצוין ולהוביל אותה לזכייה בתארים על אף שזו משימה לא פשוטה". על פי דיווחים באיטליה, סעיף השחרור החדש של השחקן יעמוד על סכום עתק של 110 מיליון יורו - ובכך יהיה אפשר אולי למנוע עוד מקרה של היגואין ונאפולי?. הארגנטינאי שנולד ברוסאריו הגיע לאינטר בקיץ 2013 מסמפדוריה, ומאז הפך לאחד השחקנים הבולטים של הקבוצה אם לא השחקן הבולט שבה. הוא הספיק לכבוש 58 שערים ולבשל עוד 17 ב-114 משחקים(עונת השיא הייתה ב-2014-15 עם 27 שערים ב-48 משחקים). נוסף על כך, בתחילת העונה הנוכחית החלוץ מונה לקפטן הקבוצה, כשהוא בן 23 בלבד. באתר הרישמי של אינטר העלו גלרייה עם היום של איקרדי בתמונות.

 

ברוח יום כיפור: מיכאל יוכין מעלה נשכחות על הסכסוך בין רונאלדו ואינטר - ועל הפיוס

שבר שהחלים: הקרע והפיוס בין רונאלדו לבין נשיא אינטר
מוראטי דאג לשיקום החלוץ, וזה ברח למדריד. יוכין עם הלקח שטרם נלמד

http://sport1.maariv.co.il/sites/default/files/images2/2016/10/11/1440610455659.Xxx--inter__massimo_moratti___amo_la_champions_e_lo_scudetto_a_tavolino_del_2006__meglio_recoba_di_ronaldo_.Xxx

בכסוכים לא מעטים, מרגישים שני הצדדים נבגדים. הם חשים, בכנות ובתום לב, כעס רב על הצד שמעל לכאורה באמונם, למרות שהצד השני חש פחות או יותר אותו דבר כלפיהם. העזיבה של רונאלדו את אינטר ב-2002 מהווה דוגמא קלאסית לכך.

קל להבין את הצד של הנשיא מאסימו מוראטי. אינטר הפגינה סבלנות אין קץ וטיפלה במסירות בשיקומו של החלוץ הברזילאי, שעבר שתי פציעות קשות מאוד בברכו. הרצועות נקרעו לראשונה בנובמבר 1999, ורונאלדו נעדר במשך כמעט חצי שנה לפני שערך קאמבק באפריל 2000 במשחק הגביע מול לאציו. 7 דקות בלבד אחרי שדרך על הדשא, הוא קרע שוב את הרצועות. הפעם זה היה אסון של ממש. הפנומן החמיץ כמעט שנתיים שנה וחצי, עד נובמבר 2001, וגם אז התקשה לשחק בקביעות ושותף ב-10 משחקי ליגה בלבד, בעוד אינטר מאבדת את האליפות באופן דרמטי מאוד במחזור האחרון.

לכן, כאשר בחר רונאלדו לקבל את ההצעה של ריאל מדריד אחרי שזכה במונדיאל 2002 והוכתר למלך שעריו, הרגיש מוראטי שהוא פשוט נוצל. הרי ללא התמיכה והעבודה המסורה של הצוות הרפואי של אינטר, הקריירה של הברזילאי עלולה הייתה להסתיים. רק בזכות נראזורי הוא השתקם בזמן כדי לככב בגביע העולם, אבל מיד לאחר מכן בחר לתעל את מעמדו החדש כדי לשוב לליגה הספרדית, ועל הדרך לנקום בברצלונה ממנה ברח לסן סירו בקיץ 1997. "ציפיתי ממנו לגישה אחרת לגמרי", אמר הנשיא.

ואולם, מתברר שרונאלדו ראה את הסיטואציה באור שונה לחלוטין. הוא אמנם היה אסיר תודה למועדון האיטלקי, אך הפציעות לא נגרמו באשמתו, והברזילאי הרגיש שהוא עושה מעל ומעבר למען הקבוצה. במקביל, יחסיו עם המאמן הארגנטיני הקטור קופר, שמונה בקיץ 2001, עלו על שרטון מהרגע הראשון. "הוא לא שיתף אותי כאשר הייתי כשיר, ודרש לשחק כשלא הייתי בריא", אמר בדיעבד החלוץ. לכן, אחרי שהחלים וחזר למעמדו ככוכב-על, הציב הברזילאי אולטימטום בפני מוראטי – או אני, או הוא. "רציתי להישאר, והתאכזבתי מאוד שהנשיא העדיף את קופר. הייתי בטוח שהוא יבחר בי", הוא טוען.
אמנם מדובר בהתנהלות לא אתית מצדו של השחקן, והדרישה לחרוץ את גורלו של המאמן לא מקובלת, אבל אפשר להבין גם את הצד שלו. רונאלדו היה בן 26, אחרי ששרד תקופה קשה מאוד, ורצה לדאוג לעצמו מקצועית, כלכלית, ובעיקר בריאותית. הוא לא ידע כמה זמן נותר לו על הדשא וחשש שהרצועות בברכו עלולות לקרוס שוב. החלוץ לא ראה אפשרות לשקם את היחסים עם קופר, וסבר שמוראטי יבין לליבו. זה לא קרה, וגם הוא הרגיש נבגד.

בסופו של דבר, הם השלימו. מוראטי, אוהד שרוף של אינטר מאז ומתמיד, היה ידוע כבעל לב רגיש וסלחן. הוא לא שמר טינה, והתבטא תמיד בשבחו של רונאלדו. אפילו המעבר השנוי במחלוקת של הברזילאי למילאן בשלהי הקריירה לא שינה זאת. "רונאלדו הוא החלוץ הגדול בכל הזמנים, ועצוב לי שהוא נאלץ לסיים את הקריירה", אמר הנשיא ב-2011, "היה זה כבוד גדול שהוא לבש את החולצה שלנו, ואנחנו זוכרים אותו לטובה. אני יכול לאחל לו רק הצלחה".
השנה הוא הזמין את הברזילאי כאורח כבוד במשחק הליגה מול סמפדוריה, ורונאלדו היה נרגש לקיים מפגש פסגה. "אני מרגיש בן משפחה של מוראטי, והיה נהדר לראות אותו שוב. אינטר הייתה האתגר החשוב ביותר בקריירה שלי, כאשר הליגה האיטלקית הייתה הטובה והחזקה בעולם. היו לי 5 שנים נפלאות בשורותיה, ואשמור אותן לנצח בליבי. בואו נשכח את הדרך המכוערת בה נפרדנו, כי אז הכל הלך לכיוון הלא נכון. סלחנו זה לזה על הטעויות שעשינו".

רונאלדו אף הלך צעד אחד קדימה והכריז: "אם מוראטי יהיה שוב נשיא המועדון ויקרא לי, אבוא בשמחה. יהיה כבוד גדול מבחינתי למלא תפקיד ניהולי באינטר". בינתיים ההצעה הזו נותרה לא רלוונטית. אז הם סלחו ומנסים לשכוח את המחלוקות ואת תחושת הבגידה שחשו, אבל אצל האוהדים נותרו בכל זאת המשקעים. אי אפשר להתעלם לחלוטין מהעבר, ועד היום ניכרת תחושת פספוס. מה יכול היה לקרות לו רונאלדו ומוראטי היו מנסים למנוע את הפיצוץ? לאיזה כיוון הוא יכול היה לקחת את אינטר? כיצד היו זוכרים את הקריירה שלו באיטליה כיום?

 

חולצת הכדורגל הראשונה שלי הייתה של רונאלדו במדי אינטר. כשהייתי ילדון בן-דוד שלי שאהב כדורגל טס לטיול באיטליה וקנה לי חולצה על דעת עצמו, אחת מזויפת בכחול-שחור. כשעדיין לא התענייתי במשחק המדהים הזה שנקרא 'כדורגל'. אני חושב שרונאלדו לא היה צריך להגיע לאינטר בכלל וזו הייתה החלטה גרועה בגלל סוכנים שראו לנגד עיניהם רק את הכסף, ובהמשך הוא היה כפוי טובה כלפי אינטר אבל ריאל מדריד קרצה לו. האמת שבמשך הזמן של רונאלדו בריאל מדריד הייתה ביקורת קשה כלפיו שהוא היה אגואיסט ולא אכפתי, שהוא בא לסמן V על הגול היומי שלו וזה הכל והיה חסר רגש, אמוציות וקבוצתיות. את גמר המונדיאל אני שם לרגע בצד כמובן כי שם זו הייתה התפרצות של רגשות ותיקון עוול של 4 שנים. אבל אני זוכר אותו מוחלף במחזור הסיום בעונת 2001/02 וממרר בבכי על הספסל של קופר כשחלום האליפות נגוז לאחר ההפסד ללאציו. תמונה שמסמלת את רונאלדו של אינטר שנכשל בלהביא תואר עם כל הכבוד לגביע אופ"א. התמונה שלו עולה מול אותה לאציו ויורד מהמגרש אחרי שניות ספורות בגלל עוד פציעה קשה בברך - קשה לצפייה.

מצאתי סרטון של 45 דק' על התקופה של רונאלדו באינטר - אם זה מעניין מישהו. לחצו כאן
יש דווקא מהלך אחד אדיר של רונאלדו שאני זוכר שלא נגמר בגול(אולי נגד קייבו?), הוא עובר את כל ההגנה על מטר ובועט רק לקורה. זה קטע וידאו שזכור לי שעוד הורדתי אותו בימי 'קאזה' העליזים למי שזוכר.

 

מדוע? על הנייר זו יכלה להיות הצלחה מסחררת והוא יכל להיות אגדה. הפציעות הרסו הכל. אני חושב שהוא היה מביא לנו אליפות אילולא הפציעות ואילו היה משחק בכל עונת 2001/2. היינו צריכים בסך הכל עוד שלוש נקודות. זו הייתה הליגה הטובה מכולן, הנוצצת מכולן, הקשה מכולן. אמנם הניהול של מוראטי לא היה טוב, אבל כיצד רונאלדו יכל לדעת את זה טרם הגעתו?

תודה על הסרטון!

 

זה מצחיק לכתוב את זה בתור אוהד ריאל מדריד - אבל מהסיבה הפשוטה: החיבור של רונאלדו בברצלונה היה מושלם. סגנון המשחק ההתקפי, ההתאמה לליגה עצמה. אף-אחד לא זוכר את הכדורגל של ריאל מדריד וקאפלו מ-1997 למרות שהיא זכתה באליפות, כולם דיברו על ברצלונה של רונאלדו-פיגו-לואיס אנריקה. הוא היה יכול לקבל חוזה משודרג למשל והוא שיחק שם רק עונה אחת. אינטר השתוללה וביזבזה כספים אבל עוד קודם לכן הייתה בבצורת ארוכה מאוד מבחינת אליפויות ובארסה במקביל זכתה פעמיים בסוף שנות ה-90 וגם הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות בשנת 2000. ברור שלא הוגן לכתוב שרונאלדו נכשל באינטר כי הוא מיעט לשחק והוא לא היה אשם בכך. אגב, הייתה כתבה פעם שדיברה על כך שרונאלדו קיבל המון-המון כסף על כל גול במדי אינטר(נטו חישוב של שכר כולל לעומת גולים).

 

אינני יודע מה הוביל את רונאלדו לחתום באינטר (אילולא היה עושה זאת, כנראה שלא הייתי אוהד את אינטר...), אבל ייתכן שהחיבור עם ואן חאל לא היה טוב כפי שהיה עם בובי רובסון והוא היה בעצמו הופך למה שריבאלדו היה - אליפויות בספרד, בצורת באירופה.