לא אומר שלא רצה, אבל לא חייבים הכל לאשר. במועדון חיפשו פנים למועדון ולמכור חולצות אז זה הסתדר יופי עם זה. להביא חלוץ בן 35 עם שם גדול זה הכי ליגה איטלקית.
גם אם היו מביאים את סווארז או ניימאר היית אומר שכל מה שהגלייזרים חיפשו פה זה למכור חולצות. אתה כזה שקוף עם הקלישאות. אם זה שם גדול שמגיע בקצת כסף ונניח לא מצליח אז הגלייזרים רוצים למכור חולצות. אם נניח זה היה קורה עם ואן פרסי בעונה הראשונה אצלינו אני בטוח שגם אז היינו שומעים את זה ממך.
שיפיל. זה לא יעזור לו כפי שלא עזר בעונה שעברה. אני בכלל לא נוטה להקשיב למסיבות עיתונאים. שוב אף פעם חלוץ מהסגנון של איברה לא היה ביונייטד כי לא היה מתאים למשחק שלה ולגיוון ההתקפי שפרגי חיפש ובטח לא היו בונים על חלוץ בן 35. זה שיווק זה לא כדורגל. סורי. שיתן גם 80 שערים העונה.
מה זה משנה מה פרגי עשה? די אתה מביך כבר, אתה תסובב את כל המציאות כדי שתתאים לסיפורים שלך. זה פשוט, מוריניו רצה אותו, מוריניו קיבל אותו, ככה צריך להתנהל עם מאמן. זה שמוריניו עושה עבודה מזעזעת אין לזה שום קשר לשיווק או שטויות כאלה. יש פה פשוט מאמן שעושה עבודה לא טובה, סה טו. Sent from my ONE A2001 using Tapatalk
אני לא רואה את המחצית השנייה, כבר אצל משפחה בארוחת חג. אבל אני כבר מרחם על מוריניו וזו התחושה שלי עוד מהשער השני. הקריירה שלו מתרסקת ועוד בסטמפורד-ברידג', הבית שלו. הוא מעצבן, לא חף מטעויות, איבד חלק מהקסם. ועדיין, עצוב לי עליו. אין שום סיבה לתבוסות כאלה. כלום לא הולך לו. וכן, גם השחקנים אשמים, אבל רוב האשמה עליו. יונייטד בזמנו כמעט זכתה באליפות אחרי ה-6:1 מול סיטי. זו הייתה קבוצה של פרגי. והיום? אין עתיד ואין תקווה. מיליוני יורו ירדו לטימיון.
חייב להגיד שקהל הבית בגשר מביך במיוחד כנראה אם קונטה מעורר אותם ב - 4:0. כפי שמויס וואן חאל עשו. אני לא חולק על כך ומסכים. כרגע כל מאמן ב - 3 השנים ומשהו עושה עבודה רעה. בוא נמשיך לבזבז סתם ולמנות סתם ולא לראות כדורגל. או קיי. למה צריך לחשוב בניהול כדורגל? לא צריך.
כמה משעשע שגם קאנטה וסידו מאנה היו יכולים להיות די בקלות שחקנים שלנו, אבל העדפנו להשקיע בשחקן אחד שמשחק בתפקיד לא מוגדר. על העברה של מחיטריאן אני אפילו לא מתכוון לדבר כי חפרתי עליה מספיק. מה שכן, אני מאחל להוא שאישר את העברה של פאליני ומינה את המאמן המיושן הזה, צרעת וקינים בביצים.
זה לבטח אחד הניצחונות הכי קלים שהיו ויהיו לצ'לסי העונה. כבר אין מילים לתאר את מה שקורה ליונייטד מאז שפרגוסון פרש. בגול של פדרו מצאתי את עצמי צוחק מול הטלוויזיה, וזה החזיר אותי אחורה לימי דיוויד מויס. התחושות דומות מאוד.
אני מאמין גדול בתהליכים ובלתת זמן למנג׳ר חדש, אבל מוריניו מתעקש לכרות את הענף שעליו הוא יושב. פלאיני ובלינד יכולים להיות פיתרון למשחק ספציפי, גם לינגארד בסיטואציות מסויימות כמחליף, אבל להעדיף שחקן כמו לינגארד על פני מרסיאל, להמשיך להציב את בלינד מול שחקנים מהירים ולקבל העתקים של השערים שספגנו מול סיטי, להמשיך לפתוח עם פלאיני מול קישור מהיר ובכך להגביל אותנו לכדורגל כל כך איטי, אלה לקחים שמוריניו כבר היה צריך להפיק, לא יתכן שאותם טעויות חוזרים כל הזמן. והכי מרתיח, לראות את מוריניו כבוי כל המשחק ומגיב למשחק בצורה נוראית בזמן שקונטה חיי את המשחק כל כך. וזה לא מפתיע, כשרואים עד כמה הקבוצה כבויה. כמו עם ואן חאל ומוייס, כל עוד נהיה בתמונה אפשר לדבר על ימי חסד, אבל אנחנו לא ליברפול, ברגע שנצא מהתמונה והסיכויים יאבדו ככה גם הרוח שמוריניו יקבל מאוהדים תסתיים.
קונטה ענק. איזה ניצחון אדיר, יונייטד בקושי איימה על השער. ה3-4-3 הזה מתחיל להראות סימנים מאוד מבטיחים. מי היה מאמין, לפני שנה, שמוזס ואלונסו יהיו הווינג באקס שלנו.
