קשה לי לשים את האצבע על דבר אחד ספציפי, לכן קראתי לזה it factor. אם בכל זאת ננסה - יד חזקה, אתלטיות, מנהיגות (לפחות על המגרש), נסיון איכותי שנצבר בעקבות התמודדות באופן קבוע מול הגנות ברמת NFL בקונפרנס שלו.
כבר אמרתי לך כמה אני לא מסכים איתך לגביו? כל פעם שאני רואה אותו הדבר הראשון שעולה לי לראש זה גירסה חמומת מוח אך אתלטית של ג'יי קאטלר. יש לו את כל המאפיינים הפיזיים וכל משחק אפשר לראות אותו מתקתק לפחות 2-3 זריקות מדהימות שגורמות לך לחשוב שהוא הדבר האמיתי עד שפתאום מגיעה החלטה סופר מטומטמת שהורסת הכל וכל המעגל מתחיל מחדש. בשבועיים האחרונים שיצא לי לראות אותו (מול LSU וארקנסו) זה בא לידי ביטוי אגב לא רק בזריקות הזויות שמובילות לאיבודים אלא בכניסות מאוד לא נחוצות לתיקולים שב-NFL כנראה יגרמו לו לשבור איברים סטייל RG3. בניגוד לקאטלר הוא גם מגיע עם חבילה מחוץ למגרש וכשאני מנסה לחשוב על דוגמאות של QB's מצליחים ב-5-6-7 שנים האחרונות לא עולה לי לראש אחד שהגיע עם 0.1% מההיסטוריה שיש לו. אנדרו לאק, ראסל ווילסון, דרק קאר, קארסון וונץ הם טיפוסים עם אופי מדהים, צנועים והראש שלהם עסוק בפוטבול 24/7/365. בוא נגיד שקלי לא מרגיש לי כמו הטיפוס שיקריב את כל איכות החיים שלו ויגיע למתקן אימונים כל בוקר ב6:00 כדי לצפות שעתיים ב-FILM של היריבה לפני האימון, יתאמן, יחזור הביתה, יצפה עוד שעתיים ב-FILM ויילך לישון ב21:00. ובכלל, רק מהכתבה הזו שהייתה אמורה לעשות לו שירות טוב אני לא יכול להגיד שקראתי את הציטוטים הבאים והרגשתי כאילו אין פה עסק עם יצור: Kelly looks me in the eye: “I have it all. I might not have the same mojo as your basic quarterback, but I feel like I bring a different type of swag to the team and the players around me. I have friends all across that field. When I go out there on the field, I play with a different attitude that you usually don’t see in a quarterback. I play with a swag they’ve never seen before.” הבנתי. יש לו SWAG שטרם נראה בעמדה. סבבה. כמו שאומרים אצלנו - סע סע לי מהפנים יא טמבל. לפרוטוקול - עד לפני שנתיים כנראה שלא הייתי כותב הודעה כזאת כי תמיד הייתי חסיד של כל QB עם נתונים פיזיים מצויינים שמסוגל לתקתק את כל הזריקות בספר, ואם הוא היה מגיע מה-SEC אז בכלל (*שיעול* זאק מאטנברגר *שיעול*). אבל מאז שקאטלר שבר אותי סופית השלמתי עם המציאות שהצלחה בעמדה הזו מתחילה ונגמרת בין האוזניים, שכלית ורגשית. נתונים פיזיים לא יביאו אותך לשום מקום בלי זה. ובמקרה של קלי אני לא אופטימי משתי הבחינות. תמיד יש את התקווה שמתישהו הוא יתבגר אבל לא הייתי מעוניין להיות ה-GM שייקח את הצ'אנס הזה בסיבוב ראשון.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx אל תתפלאו שהרייטינג בירידה: טנסי וג'קסונוויל פותחות את המחזור ה-8. * המשחק יועבר בשידור ישיר בערוץ ספורט 1 ו-HD, החל מ-3:25 בלילה.
לא ראיתי אותו מוזכר בכלל באיזור של הסיבוב הראשון בכל הmock drafts. ולקחת מישהו עם כאלה נתונים בסיבובים 2-3-4 זו בחירה סולידית לדעתי. לא אשווה אותו לקוורטרבקים אחרים בNFL, אבל אהמר שמבני המחזור שלו תהיה לו את הקריירה המקצוענית המוצלחת ביותר. יש לי הסתייגויות לגבי כל אחד מהם, כולל ווטסון וקייזר. נחיה ונראה... לגבי קוורטרבקים מהSEC - אכן לא תחום שהקונפרנס מצטיין בו בשנים האחרונות, אבל עדיין יצאו משם קאם ניוטון ודאק פרסקוט.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx בחצי הדרך: טנסי ניצחה את ג'קסונוויל בפתיחת המחזור ה-8. תקציר המשחק
Actually, you don't take the points; throwing out football's unwritten rules - NFL 2016 זו כתבה שאליאור נגיד ימות עליה. ביל ברנוול התותח מפריך כל מיני אקסיומות פוטבול, שרוב המאמנים הדינוזאורים בליגה עובדים לפיהן. הדוגמא הקלאסית שתמיד מרתיחה אותי - פילד גולים מתוך ה5 יארד ליין במקום ללכת על זה בדאון רביעי, בעיקר כשזה קורה במשחקים מול התקפות קטלניות סטייל הפטריוטס.
אני לא בהכרח מסכים לגבי ה-3 נקודות מול ניסיון לטאצ'דאון בדאון רביעי. אבל הביקורת שלו על האקסיומה שבה אסור למסור כשאתה ביתרון ורוצה להרוג את השעון היא מאוד מאוד נכונה לטעמי. דנבר השנה כמעט גנבו ניצחון מסן דייגו בגלל זה, ואדון מקארת'י נגד סיאטל הריץ את לייסי בזמן שהיה לו קו התקפה טוב, קיובי אלוהי ורסיברים טובים. וכל זה בזמן ששרמן היה עם קרע ברצועות של המרפק.
אם נשים לרגע את סוגיית הרייטינג בצד, למה לדעתכם המשחקים כאלה קשים לצפייה העונה? לא זורם לי בכלל ללא הרדזון. אני נוטה להעריך שלא מדובר בהרגשה אישית שלי.
1. משחקי פריים טיים גרועים (לא רק אתמול, לא זוכר עונה בה כמעט כל משחק פריים טיים היה פשוט לא מעניין בעליל). בעידן הרד זון אנשים נוטים לצפות במשחקים מלאים אם הם משחקים של הקבוצה שלהם או משחקי פריים טיים. ברגע שהמשחקי פריים טיים האלה כל כך עלובים זה פוגע משמעותית ברושם של הצופה על המוצר שהוא מקבל. 2. ירידה משמעותית ברמת הQB בליגה: קודם כל המון פציעות בעמדה. עוד לפני שהעונה התחילה איבדנו את ברידג'ווטר ורומו למשל. ביג בן בחוץ עכשיו לכמה שבועות טובים, קליבלנד איבדה כבר 3 אם אני לא טועה וזה לא שאחד מהם היה איזה קליבר גם ככה, כנ"ל שיקגו, ניוטון הפסיד כמה משחקים, ווילסון רחוק מ100 אחוז כשירות כל העונה פחות או יותר, בריידי לא שיחק 4 משחקים כשהמחליף שלו נפצע אחרי משחק וחצי, ואני בטוח שיש עוד כמה שפספסתי. בנוסף, יש ירידה דיי צורמת באיכות המשחק של חלק מה- Starters. רודג'רס, עם כמה שהוא מקבל 0 עזרה מכל הסובבים אותו, עדיין לא אותו שחקן (היסטורי) שהיה בעונות הקודמות וזה מורגש(שוב, לא בהרכח באשמתו) לא משנה איך תסובבו את זה. פאלמר אחרי עונת הפלא שלו חזר להיות QB סביר מינוס. דלטון נראה על הפנים, פיצ'פטריק נראה כמו גוש קקה. אלו הדוגמאות הנבחרות שעולות לי לראש. כמובן יש שחקנים שדווקא שיפרו את רמת המשחק שלהם כמו סטראפורד, ברדפורד ואפילו ראיין שאלוהים יעזור לנו, אבל בגדול זה מרגיש לי לפחות שהכיוון הכללי הוא מדאיג. ולבסוף, יש מקרים בהם כמו דנבר למשל, שכמה שפיטון היה רע עונה שעברה, זה עדיף על כל הטרוואר סימאנס והפקסטון לינצ'ים שמשחקים שם. מקרים אחרים זה פאקינג יוסטון שהביאו QB ב80 מיליון שגורם לבריאן הוייר להיראות כמו טום בריידי. QB's שבשנה השלישית ממשיכים להסריח כאילו הם איזה רוקי שעולה פעם ראשונה למגרש (ברוטלס אם זה לא ברור) ובגדול לי לפחות זה מרגיש שב4 שנים האחרונות נכנסו לליגה 2 QB באמת טובים: לאק וקאר. כל השאר או שהסריחו ברמות או שעדיין סימני שאלה וזה שאני לארג' איתם. 3. קווי התקפה לא מתפקדים. דיברו על זה פה מספיק, אבל לא זוכר עונה אם רמת משחק כל כך עלובה של הOL. לא יודע אם זה הCBA שמונע מהצעירים להתאמן מספיק, המשחק בקולג'ים שלא מאתגר אותם מספיק, רמת האימון שהידרדרה בליגה או שילוב של הכל (כנראה), אבל זה הורס משמעותית את חווית הצפייה כי ברגע שאתה לא מסוגל לחסום זה בלתי אפשרי לפתח משחק התקפה מכל סוג, ואולי אפילו יותר גרוע מוביל להמון הולדינג שמובילות לפלאגים, שמובילות למהלהכים שנמחקים וכל מיני מצבי 2/3 & 25 שבלתי אפשרי לייצר מהם משהו ומסריחים את המשחק.
סנדרו צודק לגמרי, ולדעת ריצ׳רד שרמן יש פקטור נוסף: העובדה שהליגה מצפה מהשחקנים להתנהג כמו רובוטים קרים ומנוכרים: http://www.theplayerstribune.com/richard-sherman-nfl-celebrations-personal-conduct-policy/ אני חייב להסכים איתו לגבי זה. כמות הפנאלטיז במשחקים היום is too damn high. אני בטוח שזה שיא כל הזמנים בפנאלטיז פר משחק מבלי לבדוק. ומה שבעיקר מעלה את כמות הפנאלטיז העונה זה קשקושי הunsportsmanlike conduct למיניהם. אנשים רוצים לראות תיקולים חזקים, אנשים רוצים לראות שחקנים מגיבים בצורה אמוציונלית למה שמתרחש על המגרש. פעם היה שווה לראות משחקים של סינסינטי רק כדי לגלות איזו חגיגת טאצ׳דאון צ׳אד ״אוצ׳וסינקו״ ג'ונסון ימציא היום. תחת החוקים החדשים כבר היו משעים אותו מהליגה לצמיתות על החגיגות שלו. כל הno fun league לא תורם לרייטינג, זה בטוח. הקהל שונא את זה. לא ברור בעיניי מי זה טוב למעט כמה executives לבנבנים בהנהלת הליגה.
תעשו איזשהו review board שיישבו בו גם שחקני עבר (שמסוגלים להבין את האמוציות של טאצ׳דאון/סאק) שיעבור על אירועים שנויים במחלוקת אחרי המשחק ויחליט אם הם שווים קנסות (וכמה). די לתת לשופטים להרוס את המשחק ולהעניש קבוצות על זה.
משהו מביך שקראתי בסיכום השבועי של גרייזס בדה-באזר השבוע: במשחק מול הג׳טס קייס קינום מסר 53 פעם. אותו קינום משחק עם אחד מהראנינג בק׳ס המצטיינים בליגה של העונה שעברה הלא הוא טוד גרלי (שמוצא את עצמו על תקן ה-באסט של העונה מסיבות כאלה ואחרות). בדקתי את העניין עוד יותר: 237 מסירות יש לקינום מתחילת העונה (מקום 14) עם 10 אינטרספשנס (שני רק לפיצפטריק). התשובות אצל ג׳ף פישר.
וכדי להמחיש את מה שאמרתי קודם: Fun: NFL 2016: Richard Sherman becomes Harry Potter - BBC Sport No Fun:
