מכבי חיפה - עונת 2016/17 - העונה המסויטת נגמרה

התהליך שעובר השנה גילי ורמוט במכבי חיפה
החל מהשמועות שבניון לא התלהב מהגעתו, דרך המבחן של מולנסטיין ועד שיחת העידוד לפלט והסרטון המלהיב. דווקא אחרי שהיה על סף עזיבה, גילי ורמוט התגלה כדמות מפתח במכבי חיפה וגם שכטר יודע: "כשנותנים לו את המושכות, הוא לא מאכזב". הבלוג של יצחקי על התהליך לפני הדרבי

http://images.wcdn.co.il/2251211-18.Xxx?crop=w635

"רציתי מאוד שיגיע לבית"ר ירושלים", מודה היום איתי שכטר, אקס מכבי חיפה וחברו להפועל תל אביב וקייזרסלאוטרן. "כן, דיברנו על זה קצת. הוא יכול היה לשדרג מאוד את בית"ר ירושלים. עונת הדאבל בהפועל הוכיחה היטב באיזה שחקן מדובר. חבל"
"רנה ראה מה הוא עושה באימונים, אבל הוא עדיין לא היה בשלב של לחוות דעה. הוא לא הכיר אותו מספיק טוב. ברגע שוורמוט נשאר הוא השקיע יותר, מולנסטיין רצה אותו בהרכב. וכך זה התגלגל"
"גילי הרגיש שמשהו רע עובר על פלט, שהוא זקוק למילת עידוד. הסכמנו איתו", סיפר אחד השחקנים והוסיף: "כשהוא פנה למועדון, רק בדיעבד הבנו מה הוא עשה"
"הרבה פעמים, ההצעות שקיבל במהלך הקריירה לא היו מתאימות. עשינו טעות שעברנו לגרמניה. ספרד הייתה יעד יותר מתאים לגילי, ומשם הקריירה שלו יכלה ללכת לכיוון אחר לגמרי".

זו כתבה ארוכה ועדיין לא הספיקה לקרוא אלא רק לרפרף. אני מאוד אוהב את גילי ולא הכי אובייקטיבי לגביו, אני מאוד רוצה שיצליח במכבי חיפה. ולמרות שאני יודע שעוד חודש אם הוא יהיה לא טוב הכתבה הזו שווה לתחת. וכמובן שהוא לא קרוב להיות שחקן משפיע כמו בדאבל. אבל אף-אחד לא מצפה לקבל את ורמוט של הדאבל וברשותכם שאלה נוספת: אולי זו השנה הראשונה באמת שורמוט יכול להתעסק בכדורגל בלבד נניח מזה 3-4 שנים? בהפועל ת"א ההיא של דומב הוא שיחק עם ערימת גרוטאות וגילי לא מנהיג. כמוכן השאלה יימכר למכבי או לא כל הזמן הייתה באוויר. במכבי הוא לא השתלב - כמובן שיש לו חלק בכך אבל הפציעה הרסה לו. ובעונה שעברה אף-אחד לא הצליח במכבי חיפה. ורמוט שווה מקום בהרכב כי הוא שחקן טוב גם אם הוא לא מביא מספרים ולמכבי חיפה אין אף-אחד טוב ממנו.

 

קשה לי לקרוא למה שעבר ורמוט "תהליך". כשרון תמיד היה לו. אבל כשהוא היה בהפועל תל אביב אז גם הסמליות היה מקבל אימפקט, ולכן הקהל אהב אותו. הוא היה הכל בשביל המועדון. מהרגע שהוא עזב, ולא משנה לאיזו קבוצה, נשאר רק הכישרון. אבל כישרון יש גם לברק יצחקי ולאיתי שכטר. הוא לא מראה לי דברים שלא ידעתי עליו, גם בחצי העונה הקודמת שלו בירוק, וגם בעונה (המוחלקת לשניים) שלו בצהוב. הבעיה שלו בהפועל תל אביב, שהוא היה סמל, אבל לא מנהיג. אם הקבוצה הייתה במשבר, הוא לא היה מרים שחקנים או נותן דחיפה קדימה, אלא היה נעלם יחד איתם. וגם בחיפה קשה לראות אותו מרים את החבורה בהפסדים או תיקויים בזיוניים.

 

תהליך זה היה המונח בו בחר הכתב, אני אמרתי מראש שלא קראתי הכל אלא רק את הציטוטים שהדגישו ויותר נתתי את הדעה האישית שלי. אני חושב שורמוט היה כבוי גם במכבי וגם במכבי חיפה ולא חשוב למה, ועכשיו זה לא המצב. כמובן שהוא גם תורם יותר מקצועית. ורמוט גם לא יהפוך למנהיג במצבים קשים - אבל הוא כן יכול לתת הברקה. ובגיל 31 הוא לא יהפוך פתאום לגולר ולא תראו ממנו דאבל פיגרס אבל במשחק נגד מכבי למשל הוא לא בישל או כבש ועדיין עשה דברים גדולים והציג יכולת נהדרת. הוא נראה טוב מפתיחת העונה ותמיד השאלה היא מה האופציות האחרות. מוגרבי? שימתין על הספסל להזדמנות שלו. רוקאביצה? כרגע אין לו מקום בהרכב. איסמעיל ריאן? לא רואה בו משהו מיוחד.
לגבי הפועל, היה לו חיבור מיוחד מאוד עם הקהל עוד כשהגיע כילד מוכשר מהפועל חיפה, הגול הראשון שלו היה מדהים עם סלאלום לאורך חצי מגרש מול בני-יהודה. אבל מעולם לא הייתה הצגה של איש אחד ואני חושב שאיתי שכטר שהביא את הטירוף, התשוקה והכוח הרתעה - היה לא פחות חשוב. ורמוט צריך שהוא לא יהיה הכינור היחיד.

 

ואם נמשיך עם לויטה כשוער ראשון, לאור היכולת הנהדרת שלו מתחילת העונה. עם מסר לגלזר שימשיך לעבוד קשה ושהאפודה של השוער הראשון לא תגיע אליו בכזאת קלות. זה לא רעיון טוב?

אתם אומרים "לבנות שוער..." , אבל אתם שוכחים שגם חלק מהירידה לספסל, להבין את מקומו, להשקיע עוד ועוד זה סוג של בניה. זה שניתן לו הכל בקלות יכול גם לעלות ביוקר. חלק ממכם יקפצו עם דוגמת לביא. אבל הקשר הוא חלק מ-10 שחקני שדה בסופו של דבר. והוא מתפקד בעמדה שבה צריכים שחקן צעיר ורענן שמסוגל לרדוף אחרי שחקני היריבה. באותה מידה אפשר לתת לשתן לעלות כמו לשחקנים כמו גולסה ופלאח.