אני עובר על המפה לפי מחוזות בתוך המדינות של CNN וזה די מדהים, כמעט ואין עיר אחת שטראמפ ניצח במחוז שלה. בינתיים מצאתי רק את פיניקס, אוקלהומה סיטי וג'קסונוויל. אפילו בסאלט לייק סיטי, בכל הערים הגדולות של טקסס, אלאבאמה, טנסי וג'ורג'יה הילארי ניצחה. לא מסיק מזה אם זה טוב או רע, אבל זו חלוקה פשוט מדהימה. יש כאילו 2 מדינות שונות עם חלוקה די בינארית ביניהן.
אמריקה הלבנה זה גם הערים, אם תוציא כמה ערים בחוף המערבי ובטקסס ואריזונה. ועדיין. לדוגמא בטלוויזיה תמיד מציגים לנו את ג'ורג'יה וטקסס בתור מקומות שמרנים, והנה הרוב האנשים הצביעו להילארי. יותר מפליא אותי זה מאשר העיירות שהצביעו לטראמפ.
זו מסתמנת כבחירה נוראית (צריך לחכות עד קביעה סופית), כמו שהבחירה השנייה הייתה כנראה נוראית אם וכאשר, אבל היא חשובה. ארצות הברית הביאה את הפוליטיקלי קורקט למקום מאוד מלאכותי, לעולם בו נראה לפעמים כאילו חדי קרן מתעופפים להם ואין רוע, ואין בעיות, ואין אינטרסים. היום מישהו אמר לי שבנייה של חומה בין ארה"ב למקסיקו זה כמו חומת ברלין. אנשים איבדו את זה לגמרי, ובאמריקה יש גם לא מעט שעורכים השוואה כזו. רמיזות להשוואה להיטלר, נבואות זעם וכד' הן משהו שצריך להיות שטוף מוח לחלוטין, א-פולרליסטי, או ממש דביל כדי להאמין בהן.
אטלנטה היא בג'ורג'יה נכון? ונראה לי יש שם רוב לאפרו אמריקאים. בכל אופן כל המיעוטים למיניהם בארה"ב מתיישבים בערים הגדולות.
החזקתי מעמד עד השעה 4:00 בבוקר, כשהספירה בפלורידה הייתה לקראת הסוף ועם טראמפ ביתרון של כ-100 אלף קולות מעל הילארי. עם הדיווחים על פנסלביניה והמדינות המתנדנדות האחרות שמראים שהקרב צמוד, פתאום האפשרות שטראמפ יהיה נשיא התחילה להיראות כתסריט לא כזה דמיוני. אני מודה ומתוודה שבתוך תוכי רציתי שטראמפ ינצח. לא כי אני מחבב את האיש או מסכים עם דרכו, אלא כי איתו יש סיכוי לראות משהו שונה. אני לא סובל את הילארי ואני חושב שהיא אישיות איומה, ובנושאי מזרח תיכון אני מתנגד לדרכה. אני לא מבין את הישראלים שתמכו בטראמפ ולא בהילארי. זה נוח להציג את המפלגה הרפובליקנית כאוהבת ישראל יותר מהדמוקרטית, אבל בעיניי זה לא מדוייק. הילארי הייתה יכולה להיות "בן-ברית" בטוח של ישראל, מה שאני לא יכול להגיד על טראמפ. האיש בלתי צפוי והוא לא בכיס של אף אחד ורק בגלל זה רציתי שהוא ינצח. אולי הוא זה שבסוף יחרוג מהתמיכה הבלתי מסוייגת של ארה"ב בישראל באו"ם ויהיה "מתווך" הוגן ולא בכיס של ישראל. אני מודע שזה תסריט שלא בהכרח יקרה ויכול להיות שנראה את ההיפך הגמור, אבל רק בשביל הסיכוי, שווה בשבילי שהוא יהיה הנשיא ולא הילארי. קראתי שיש כמה דמוקרטים שמפגינים ומוחאים בגלל תוצאות הבחירות. אני לא מבין על מה יש להם למחות, הם צריכים לבוא לעצמם בטענות בגלל שבחרו במועמדת לא אמינה, צבועה ובלתי נסבלת מבחינת חלקים גדולים בציבור האמריקאי, וחשוב מזה, זו מועמדת שלא הציעה משהו שונה ממה שהם התרגלו אליו עם אובאמה.
קודם כל, אני לא בחנתי את טיב המועמד ולא אמרתי שטראמפ הוא כוס תה שלי, יש עוד מלא נושאים ופרמטרים שמקובעים את טיב המועמד מבחינתי שלא התייחסתי אליהם. אני חושב שהדבר הכי טוב שיכול לקרות למדינה שאני חי בה זה להכריח אותה לסיים את הכיבוש. נתניהו ודרכו מובילים את ישראל לתהום, נשיא אמריקאי שימנע ממנו להמשיך באותה דרך יעשה רק טוב לישראל. לתמוך במהלכים של ממשלת נתניהו זה לא שווה "להתייחס טוב למדינה שאני מתגורר בה", כמו שלהתנגד למהלכי אותה ממשלה לא שווה "להתייחס גרוע למדינה שאני מתגורר בה". ומשהו נוסף, אולי לך זה לא חשוב, אבל לי חשוב יותר שיהיה נשיא שיהיה הוגן כלפי הפלסטינים ולא נשיא שנחשב לקול אוטומטי בעד ישראל באו"ם.
הסיבה שישראל צריכה קול אוטומטי בעדה היא שיש כל כך הרבה קולות אוטומטים נגדה. אם האו"ם היה הוגן אז ישראל לא הייתה צריכה את ארה"ב. הדבר הטוב שיכול לקרות למדינה שאתה חי בה זה שהיא תקבל את ההחלטות בשביל עצמה, ולא תקבל הנחיות מלמעלה לגביי מה טוב לה. זה לא עבד בשום מקום בעולם (חוץ אולי מיפן) ואין סיבה שזה יעבוד פה. אף אחד לא יודע מה טראמפ יעשה. אם הוא ממשיך בדרך שהוא הלך בה בבחירות, אז הרבה מאוד סורים לדוגמא יסבלו מהכוח שהוא יתן לפוטין לנהל את ענייניו בלי הפרעה במזרח התיכון. מי יודע מה הוא יעשה לבנות בריתה של ארה"ב ברחבי העולם. אולי העובדה שהוא מדבר בשפה של פוטין ודיקטטורים אחרים ברחבי העולם תעשה לכולנו רק טוב, ואולי לא.
אני חי בישראל שמנוהלת על ידי אנשים כמו נתניהו, ליברמן, בנט וליצני החצר שלהם. שום דבר טוב לא ייצא מזה שהם מחליטים בשביל עצמם. אם שמת לב, לא אמרתי שטראמפ לא יהיה פרו-ישראלי. האיש הוא חידה ואי אפשר לצפות את מהלכיו. יכול להיות שהוא יעשה דברים טובים מאובאמה במזרח התיכון, ואולי לא. אבל יש משהו אחד בטוח, עם קלינטון לא היינוו רואים יותר מדי שינויים ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, עם טראמפ יש לפחות את הסיכוי לראות משהו שונה. הייתי מעדיף שברני סנדרס יהיה הנשיא, אבל בארה"ב כמו בישראל וברוב מדינות העולם, הפחד והשנאה גוברים על התקווה.
הם לא מחליטים בשביל עצמם, העם בחר בהם כנראה בשביל לקדם את האג'נדה שלו. אני יכול לא להסכים עם הממשלה שלי, אני בטוח לא מסכים שממשלת אוגנדה, זמביה, בוליביה ונפאל יקבעו למדינה שלי את סדר היום שלה. מה שאתה אומר מזכיר לי את גישתו של מאו דזה דונג "על המומחים". הוא אמר (לא ציטוט מדוייק) "המומחים לא הביאו אותנו לכלום, אז בואו נקשיב למי שהאידאולוגיה בליבו". התוצאה היא 50 מיליון מתים ברעב ושורה של ההחלטות המטומטמות ביותר בהיסטוריה האנושית. הסיבה שהמומחים לא הצליחו היא שכנראה הסיטואציה מסובכת מדי גם בשבילם, ולא בגלל שהידע היה הבעיה. יש סיבה שהדברים הלכו בכיוון מסויים עד כה. או שבמאה ה-21 אנשים לא מאמינים לקומוניזם יותר. גם לבוחרים של סאנדרס וגם לבוחרים של טראמפ יש בעיה. העולם מתקדם לכיוון אחד - קדימה. טראמפ לא ימלא את מכרות הפחם באוהיו מחדש בפחם, ולא יהפוך את היכולות שלהם בייצור פלדה לרלוונטיות לארצות הברית ולעולם המודרני של המאה ה-21. הדמוקרטים זילזלו בהם והפנו את המשאבים לשחורים ולמהגרים, וזה עלה להם כנראה בנשיא הכי דמגוג ופופוליסט מחוץ לדרום אמריקה.
תשמע, בינתיים, מי שמחזק את ישראל באו"ם מלבד ארה"ב הן דיקטטורות רצחניות ומדינות לא חשובות שנתניהו טיפח איתם את הקשרים כדי ליצור לעצמו את גלגל ההצלה באו"ם כשיש הצבעה "נגד" ישראל. זה כן מקובל עליך? מי שתמך בברני סנדרס הם לא בהכרח קומונוסטים, ואין צורך להדביק לכל גישה כלכלית "שמאלית" את התווית של הקומוניזם כדי לגמד אותה. אף אחד לא דיבר על קומוניזם ובעיניי ברני סנדרס לא היה הופך את ארה"ב פתאום למדינה קומוניסטית. לא כלכך הבנתי את הקשר בין מה שאמרתי לבין הגישה שציטטת, אשמח להסבר.