מכבי חיפה - עונת 2016/17 - העונה המסויטת נגמרה

אני זוכר טוב מאוד מה ב"ש הייתה אצל זינו. מאז שאלונה הגיע היה שם שיפור מתמיד. היא באה למדבר תרתי משמע, גם בנוף גם מה שהיה עם המועדון הזה ובנתה מאפס. אז כן ספציפית בעונת 2012/13 הם שרדו ממש במחזור אחרון אבל לאורך שנים היה גרף התקדמות ולמידה.
שחר עם כל המיליונים לקח אליפות אחת ב - 8 השנים הראשונות שלו כבעלים. אז אלונה ב - 9 שנים אבל ממקום נמוך הרבה יותר.

שחר בא אפילו כספונסר לקבוצה אלופה ואטרקטיבית. כשהיה לו את אפקט הכסף בענף שהיה ברובו הסתדרותי או נתמך על עיריות אז הוא חגג.
זה מזכיר לי את ברלוסקוני בכדורגל העולמי אותו דבר. כשהוא הכניס המון כסף לשוק היה את גרנדה מילאן.
כשקמו כוחות חדשים, אז הוא כבר ידע להסתדר הרבה פחות עם המציאות ולמעשה ב - 20 השנים האחרונות מילאן בנתה את שמה על מפעל גביע בו לא פעם השקיעה את מירב המאמץ על מנת לזכות אבל בליגה האיטלקית היא כישלון וזכתה ב - 3 אליפויות בלבד בתקופה המקבילה.

 

עזוב את ההתנהלות של מכבי חיפה, להתחתן עם כסף זה יפה אבל להפוך את קבוצת מאיר למה שהיא - הקרדיט ליענקל'ה.
אם הם היו נשארים אצל קז אז הם היו נשארים בהונדה-וולבו. מקסימום מקסימום היית רואה כאן אקורה, לא יותר. יענקל'ה לקח אותם לשלב הבא.

 

זינו זה ההשוואה שלך? ביחס אליו אפילו יואב כץ הוא אחלה מנהל

 

זינו השמיד את המועדון וגרם לכך שאלונה הייתה צריכה לבנות למעשה מאפס.

מהכירותי עם אופי של שחר הוא בחיים לא היה מקים כזה עסק מאפס. אני פחות מעריך בעלי עסקים שירשו הרבה כסף. אתה יודע גם שרי אריסון משמרמת את בנק הפועלים כמספר אחד בארץ.

אני לא מעריך את שחר כאיש עסקים כמו שעושים ממנו. הוא גם פועל בתחום מאוד שמרני שיש לך את הרישיון ייבוא אז אתה מייבא.

 

אני לא חושב שבב"ש היה איזה תהליך. תהליך זה שקבוצה משתפרת משנה לשנה. אצל אלונה ב"ש דרכה לא מעט שנים במקום. מה שקרה בב"ש זה כמה נקודות מפנה. הראשונה זה ההגעה של ברדה, השניה זה ההגעה של בוזגלו בעקבותיו, השלישית זה ברק בכר. רפאלוה בהחלט יכול להיות הנקודת מפנה שלנו.

 

שחר ואריסון אלו הקבלות לא רעות. שניהם קיבלו כסף רב, שניהם פועלים בשוק עם תחרות קבועה. אבל שחר לקח את העסק והרחיב אותו גם לתחום התעשייתי וגם לייצוא, זכה במכרזים גדולים וקמו מספר גדול של מחלקות/אגפים בקב' מאיר מאז כניסתו. על שרי אריסון אי אפשר להגיד את זה.

ברור שהוא לא אדם אשר בנה את עצמו ב10 אצבעות, וגם הוא לא האשף שעושים ממנו, אבל מגיע לו קרדיט כלשהו.

חבל בשבילכם שאי אפשר לקנות מאמן/מגן שמאלי/פליימייקר במכרז

 

חבל בשבילו שבעידן פוסט קרטל צריך אשכרה גם להבין בענף הכדורגל ולהיות בקיא גם במה שקורה בחו"ל.

 

מכבי חיפה אומנם עוברת כמה שנים לא טובות, הרבה בגלל יעקב שחר. ״אין כדורגלן ישראלי ששווה סכומים כאלה״. קשה היה לו לשלם לכדורגלנים, אספסוף מבחינתו, סכומים הזויים של כסף. בשנה-שנתיים האחרונות הוא הפנים שאם הוא רוצה להישאר בתמונה הוא יצטרך לשלם מאות אלפי דולרים לעובדים שכל המוח שלהם ברגליים (לתפיסתו).ואכן מכבי חיפה חזרה לקלוט את טובי הישראלים - שכטר, עטר, דמארי, גלזר, ורמוט, קהת.
יחד עם זאת, כששופטים עשייה לאורך זמן, יעקב שחר חתום בלעדית על המותג מכבי חיפה כיום, על שלל תאריה, הישגיה באירופה ואינספור רגעים טובים לאוהדיה. כל מי ששוכח זאת, שיפתח טבלה באקסל, יקדיש כמה עמודות לביתר והתל אביביות ויתחיל להשוות את ה25-30 שנה אחרונות. הממצאים יהיו ברורים.

 

"טובי ישראלים" זה לדעת לתפוס את הישראלים שיהיו בכירים בשנים הקרובות. הוא התקמצן על שחקנים בעונות קריטיות 2009/10, ינואר 2013, קיץ 2013.
עכשיו הברדק במועדון גדול בהרבה.

עיתוי ההחלטות שלו נוראי, בחירות המאמנים שלו מגוחכות. זה כבר מזמן לא אם הוא התקמצן על שחקן או לא.
זה בכלל צורת העבודה שלו. רבאק אפילו להעתיק מודל מקבוצה אחרת בארץ הוא לא יכול כמו בן אדם.
תמיד יש לי חשד לאינטרסים זרים ותמיד דמותו של זהבי מרחפת לדעתי סביב המועדון.

 

כשלא הולך אז תמיד מחפשים את האשם לתלות בכיכר העיר, וצצות כל מיני קונספירציות והכל מתגלגל לכדורשלג שלא נעצר. בסופו של דבר, הגמוניה בכדורגל זה עניין של תקופות, תמיד יש קבוצות שנבנות בתקופה מסוימת יותר טוב מאחרות. פעם זו מכבי חיפה, פעם אחת מהתל אביביות, פעם ביתר ולפעמים יש הבלחות סגנון קרית שמונה. כדורגל זה תחום אמוציונלי והרגש אומר לחפש אשם ולהשליך אותו מהעמודי תאורה בסמי עופר. זה יהיה משעמם רצח לבחון כל סיטואציה בצורה אובייקטיבית ולהבין שמכבי חיפה כרגע בפיגור מאחורי מכבי ת״א וב״ש, ושבעוד שנה-שנתיים-שלוש המצב יתהפך ונטע לביא יניף צלחת אליפות בסמי עופר. הרבה יותר מרגשת תחושת הכאוס וחיפוש האשמים, ובצדק, כי אם נפשט את זה לא יהיה עניין בכדורגל, אבל בסופו של דבר המצב במכבי חיפה הוא לא סוף העולם.

 

בעיניי שחר גמר את זמנו בקבוצה. תמיד אהיה לו אסיר תודה על הרגעים הגדולים, אבל האיש מחרבן עכשיו לחלוטין את האימפריה שלו. שחקן צריך לדעת מתי לפרוש והדבר דומה אצל בעלים. אפשר להסתדר עם פחות כסף, הפערים בין הקבוצות המובילות לא כאלה גדולים. אלה לא פערים בין הכסף של אייאקס לאלה ששולטים כבר שנים בליגת האלופות. כאוהד אייאקס אני מבין את המצב. במכבי חיפה אין היום איש בראש הפירמידה שמסוגל להוציא את העגלה מהבוץ. שחר בגילו עוד צריך להנות מהמשפחה. הקבוצה בבעלותו צריכה דם חדש. אין כרגע שום זכר לאותם הימים היפים מלפני איזה עשור.

קשה לי להבין שחיצי הביקורת משום מה לא מופנים אליו. במקום לקלל את אבו עביד, איפה הכעס כלפי שחר? האם באמת השחקן הזה הוא הבעיה שלנו? בשני משחקים מול מכבי פ"ת קינן עשה לפחות שתי טעויות קשות. הוא נראה גמור, אבל אבו עביד הוא שעיר העזעזאל של אנשים שמחפשים את המטרה הקלה. באמת, לראות את מה,שקרה בסוף המשחק בין הקופים לשחקנים. חבר'ה , איפה הכבוד שלנו? הגאווה? אני לא רוצה לראות אלימות, אבל מה היה קורה אם באקט של מחאה יציע שלם יעמוד עם הגב למגרש? דעת הקהל מעניין אותם? נורא סימפטי לשמוע פעם אחרי פעם עד כמה התקשורת אוהבת להדגיש שהקהל שלנו כל כך סבלני. באמת, נורא מרגש...לפעמים הגיע העת בשביל להפגין, בשביל להראות שקבוצת צמרת שקועה לתחתית. את זה אני ממש לא רואה מהקהל. רק שריקות בוז מיותרות לאבו עביד...

לצערי אני צופה לעוד הרבה ימים קשים. שחר ממשיך במסע מעורר הרחמים שלו. "ההשגים עוד יגיעו". כן, וגם יהיה שלום בינינו לעולם הערבי. ברצינות, אם לא הייתי אוהד שרוף של מכבי חיפה הייתי צוחק הרבה זמן על הזקן.

 

שמעתי איפשהוא שהוא גם עכשיו נסחף אחרי מולנסטיין ומדבר כל הזמן על תהליך. אתה כבר לא יודע איפה עובר הגבול בין שחר האמיתי לשחר של יצפאן

 

גיבוי למולנסטיין
מכבי חיפה: רנה מולנסטיין מקבל גיבוי מיעקב שחר - וואלה! ספורט

גם סאלה קיבל גיבוי
סטנוייביץ' ושחר שוחחו, המאמן מקבל גיבוי

שחר חולה על ההצגות האלה בתקשורת. לא אכפת לו כמובן מהמצב המקצועי.

 

אל תערכו השוואה בין אליניב ברדה לשחקנים אחרים.
אליניב ברדה הוא לא רק שחקן בית, אלא הוא גם הסמל הכי גדול של הקבוצה אי פעם.
גם כשהיה בבלגיה, אליניב היה בקשר שוטף עם המועדון והאוהדים, ואת כל החופשות שלו הוא עשה בבאר שבע עם המשפחה והחברים הקרובים שכולם באר שבעים.
אליניב ברדה הוא הרבה יותר משחקן בבאר שבע, ובגלל זה האפקט של החזרה שלו היה כל כך גדול. זה הרבה מעבר לתרומה המקצועית שלו על הדשא.

אני לא אוהב זיכרון קצר, בטח כשמוסיפים לו קיצוניות.
היו הרבה מועדונים כמו מכבי חיפה, שבזכות מחלקת נוער טובה הצליחו ואפילו לקחו אליפויות, ולאחר מכן בעידן הבעלות הפרטית התרסקו כששם המשחק הפך לכסף.
למזלה של מכבי חיפה, יעקב שחר היה שם במעבר הזה לעידן הבעלות הפרטית, והוא אחת מהסיבות המרכזיות שמכבי חיפה הפכה להיות המועדון שהיא היום.
לא אוהב לראות שבגלל הכישלון של שחר בשנים האחרונות, מקטינים את התרומה שלו להצלחה ולאליפויות של חיפה. כאילו ההצלחה לא קשורה אליו, אבל הכישלון על השם שלו.
לפני מכבי תל אביב עם גולדהאר ומהפכת הזרים, לפי אלונה ברקת ושיתוף הפעולה עם ברק בכר, היה את מכבי חיפה של שחר שהכניסה סטנדרטיים חדשים של מקצוענות להרבה מאוד תחומים בישראל, החל ממגרש האימון והציוד בו, דרך צורת ההתנהלות במועדון ועד אפילו לשיווק המועדון ומרצנדייז'. עד היום יש פרמטרים שאנחנו רחוקים בהם מחיפה. עד לשנה שעברה עוד היינו מקנאים במסיבות עיתונאים של מכבי חיפה והמקצוענות שלהם לעומת השכונה במסיבות העיתונאים שלנו. עד לאחרונה הייתה קנאה לשיווק של מכבי חיפה, לכמות המוצרים שהם מוכרים לאוהדים, לאיכות של אתר האינטרנט שלהם, למערכת שלהם שמאפשרת לך למכור את המנוי שלך בחזרה למועדון. עד היום יש פערים גדולים בין מחלקת הנוער שלנו לזאת של חיפה.
אז נכון שבשלב מסוים שחר התחיל לדרוך במקום כשמכבי תל אביב ולאחר מכן גם באר שבע התקדמו, אבל אסור לקחת ממנו את התרומה האדירה למכבי חיפה, בלעדיו היא לא הייתה הופכת לעולם למה שהיא היום.

והערה בנוגע לאלונה ברקת, בתחילת הדרך היא התייחסה להפועל באר שבע כמפעל צדקה, ובגלל זה הקבוצה נכשלה בכל פעם. ההתייחסות להערות של אנשי באר שבע, גם בעלי מקצוע, הייתה בזילזול כשאת רוב העצות היא קיבלה מאנשים שחיים במרכז ולא נושמים את הקבוצה. תוסיפו לזה את העובדה שרוב אנשי המועדון לא עבדו במשרה מלאה אלא בחצי משרה וחלקם בהתנדבות, ותקבלו קבוצה שדרכה במקום הרבה מאוד שנים.
אחרי כמה שנים בקבוצה, כשהיא הרגישה יותר נוח ואפילו הרגישה עצמה כחלק מבאר שבע ולא כמישהי מבחוץ שבאה לעשות כאן מפעל צדקה, היא התחילה להקשיב גם לבאר שבעים, כשכמובן ההחתמה של ברדה הייתה הצעד הכי גדול שלה, לא רק בכך שהחתימה את אליניב, אלא גם בכך שהקשיבה לו בקיץ שחזר ולקחה ממנו הרבה מאוד פרמטרים שהוא נחשף אליהם בתקופה שלו בבלגיה ויישמה אותם בבאר שבע.
ההתקדמות האמיתית התחילה בעונה שאליניב חזר, לפני כן נשארנו פעמיים רצוף בליגה במחזור האחרון בלי שום שיפור מעונה לעונה. ואני לא מדבר רק על מה שקרה במגרש אלא גם על מחוץ למגרש. רק אחרי שנים בבאר שבע, שאלונה התאקלמה כאן, באמת החל שינוי אמיתי אצלנו והחלה ההתקדמות שאנחנו רואים את התוצאות שלה היום (ושעדין לא הסתיימה, יש עוד תחומים רבים שאנחנו צריכים להשתפר בהם).

 

ברדה הביא מפנה בשני דברים.
בעצם הגעתו הוא פתח את הסכר להגעת כוכבים ישראלים נוספים למועדון - דבר שאלונה התקשתה לעשות לפני.
ושנית, הוא הביא רוח חדשה לחלוטין לתוך המועדון. ברדה הוא לא סתם שחקן בכיר בליגה, הוא גם מנהיג אמיתי ואחד יכול לסחוב את הקבוצה האחריו.

אני לא חושב שלחיפה יש בעיה כלכלית או תדמיתית עם החלק הראשון. עם העניין השני, אני לא רואה איך רפאלוב עושה שינוי כזה ועוד סוחף אחריו את שחר.
ראינו איך זה נגמר עם בניון.